קינת דוד – לימוד והעמקה
שמואל ב, א (יז-כז)
בכמה מילים
בשיעור נלמד לעומק את הקינה וננסה להבין את מילותיה ואת המאפיינים הספרותיים שבה. נשמע ונקרא את הקינה, נלמד על האמצעים האמנותיים המאפיינים קינה בכלל וקינה זו בפרט. נעסוק בהרחבה בביטוי "לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת" המקדים את הקינה ונבחן את מטרותיה הצבאיות, הרוחניות והפוליטיות של הקינה לחזק את העם לאחר התבוסה הקשה מול פלשתים ולבסס את מעמדו של דוד שמציב את עצמו כמנהיג הבא של ישראל.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – הספד של נועה בן ארצי לרבין:
נצפה עם התלמידים בהספדה של נועה בן ארצי לסבה יצחק רבין.
נשאל את התלמידים:
- מה מיוחד במשפט "תסלחו לי שאני לא רוצה לדבר על השלום, אני רוצה לדבר על סבא שלי"?
- מדוע לדעתכם רצתה נועה בן ארצי לומר אותו במעמד הזה?
נעמוד על כך שהספדים נועדו בין השאר לספר לקהל על האדם שעליו אנו אבלים. הספדים לאנשי ציבור הם מיוחדים כי הם מאפשרים לנו לראות את האדם הפרטי שמאחורי התפקיד – אדם שלו משפחה ונכדים ועולם עשיר שלא קשור רק לתפקיד הציבורי.
אפשרות שנייה – הרעות:
נאזין עם התלמידים לשיר 'הרעות' של חיים גורי.
נשאל את התלמידים:
- מה המסר המרכזי של השיר הזה?
- על מי הוא מושר?
- אילו ערכים הוא מבקש להדגיש?
נעמוד על כך שאחת הדרכים היפות להנציח את חיילי צה"ל שמתו בקרב היא לכתוב עליהם שירים. נתמקד במשפט זה מהשיר: "כי רעים שנפלו על חרבם את חייך הותירו לזכר" ונחשוב על הקשר בין משפט זה לשיעור הקודם ולמות שאול. אפשר להכיר לתלמידים את הפרויקט 'עוד מעט נהפוך לשיר' – הלחנת שירי חיילים שנפלו, ולשמוע שיר אחד ממנו, למשל השיר 'ריבונו של עולם' מאת בארי חזק ז"ל בהלחנת ברי סחרוף.
אפשרות שלישית – פקודת יום:
נשאל את התלמידים:
- האם אתם מכירים את הביטוי 'פקודת יום'?
נסביר שפקודת יום היא נאום קצר שנואם המפקד לחייליו באירועים צבאיים חשובים: לקראת יציאה לקרב, בתום קרב, בימי זיכרון וכן הלאה. פקודת היום יכולה להיות כתובה ומוקראת ויכולה להיות סרטון של המפקד לחייליו. נשאל את התלמידים:
- מה לדעתכם צריכה לכלול פקודה כזו?
נקרין על הלוח את פקודת היום של מח"ט גבעתי עופר וינטר לפני היציאה למבצע צוק איתן מתוך כתבה בעיתון הארץ שבה מצוטטת הפקודה ומצורף צילום שלה (ראו קישור גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:
- מה המסר העיקרי שהמפקד מבקש להעביר לחייליו?
- אילו רגשות ומחשבות הוא רוצה לטעת בהם ברגעים רבי ערך כאלה?
נמשיך ונסביר שגם קינת דוד היא מעין פקודת יום שלאחר הקרב, ועל כך נלמד בשיעור הזה.
הזמנה לקריאה
ננסה להיכנס לנעליו של דוד המקבל את הבשורה על מות מלך ישראל ובנו.
נשאל את התלמידים:
- איך לדעתכם דוד מרגיש?
- האם לדעתכם יש הבדל בין רגשותיו כלפי מות שאול לרגשותיו כלפי מות יהונתן?
- מה לדעתכם הוא יעשה עכשיו? (יכריז על עצמו מלך ישראל, ינהג מנהגי אבלות וכן הלאה)
נקרא את פסוקים יז-יח ונשאל:
- לפי פסוקים אלה, מה המעשה הראשון שדוד עושה לאחר הריגת הנער העמלקי? (הוא מקונן קינה)
נכתוב על הלוח את המילה 'קינה' ונשאל:
- מה משמעות המילה 'קינה'?
קינה היא סוגה ספרותית שמהותה שיר אבל והיא מצויה גם במקרא. ההספד שאנו מכירים היום הוא גלגול של הקינה.
- לפי הפסוק, למה דוד מחליט לקונן את הקינה? ("לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת")
- מה משמעות המילים האלה? (להכשיר את בני יהודה לצבא)
- אם כך, מה יהיה תוכן הקינה לדעתכם?
נבקש מהתלמידים לזכור את המשפט הפותח את הקינה ומציין את מטרתה: "לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת" בשעה שאנו לומדים אותה.
כעת נסביר שהקינה היא שיר, ועל כן שפתה גבוהה וציורית ולכן נתחיל בהבנה מילולית של פשט הכתוב. במפגש הראשוני עם הקינה – שמואל ב פרק א פסוקים יז-כז – נאזין לקריאתה היפה מפי דודו אלהרר ונעקוב אחר הקריאה בתנ"כים שבידינו. מומלץ לא להראות את הסרטון כי איכותו גרועה, ולהתמקד בהקשבה בלבד. אפשר גם להאזין לקריאה המופיעה באתר.
לאחר ההאזנה לקריאה נבקש מכל תלמיד לקרוא שוב את הקינה ולסמן משפטים שאינם מובנים. נאסוף על הלוח את המשפטים. נעבור משפט-משפט בקינה ונוודא הבנה בשאלות האלה:
- מיהו "הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל" ומי נפלו על במותיו חלל (פסוק יט)? (על פי פירוש הרב שטיינזלץ "הַצְּבִי" הוא היפים והטובים שבעם ישראל, ומי שנפלו על במותיו הם יהונתן ושאול; מצודת דוד מפרש את המילים "הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל" ככינוי לארץ ישראל)
- מדוע לא לספר על התבוסה בגת ובאשקלון (פסוק כ)? (שלא ישמחו בנות האויב – הפלשתים)
- מה הכוונה במילים: "אַל טַל וְאַל מָטָר" בשדי התרומות ובהרי הגלבוע (פסוק כא)? (על פי פירוש הרב שטיינזלץ: שלא ירד טל ומטר בגלבוע ובשדות לאות אבל)
- איך מתאר הכותב את שאול ויהונתן בפסוק כג? ("הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם")
- לאילו תשבחות הם זוכים? ("מִנְּשָׁרִים קַלּוּ, מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ")
- על פי פסוק כד, מה צריכות לעשות בנות ישראל לאות אבל? (לבכות על שאול)
- כיצד מנסח דוד את עוצמת האהבה בינו ובין יהונתן? (אהבתך אליי הייתה נפלאה יותר מאהבה שבין גבר לאישה)
לאחר שנוודא הבנה בסיסית של הקינה נעבור לדבר עליה כסוגה ספרותית. נסביר שלקינה במקרא יש מאפיינים קבועים שחוזרים על עצמם ונקרין אותם על הלוח.
נעבור במליאה סעיף סעיף ונבקש בכל פעם מתלמיד אחר למצוא פסוק אחד בקינה שמתאים לקריטריון המתואר. לרוב המאפיינים יש יותר מאפשרות אחת בקינה וכדאי לאסוף כמה פסוקים לדוגמאות.
לאחר מכן נחלק לתלמידים את דף העבודה ובו ינתחו התלמידים ניתוח ספרותי של הקינה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים: מה התקבולת החסרה? נקרין אותה על הלוח, פסוק כא:
"הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם, וּשְׂדֵי תְרוּמֹת"
נענה במליאה על שאלה שתיים ונזמין את אחד התלמידים להשלים את התקבולת: "ושדי תרומות – אל טל ואל מטר גם עליכם".
נקרין את ביאורו של הרב שטיינזלץ לפסוק כא מתוך האתר ונשאל:
- מדוע לדעתכם דוד מבקש מההרים ומן השדות שלא ירד עליהם גשם? (כאות לאבל על שאול ויהונתן לא יצמחו עליהם צמחים, והם יישארו מתים)
- מהן שתי הפרשנויות שמביא שטיינזלץ למילים "בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן"? (א. מגן שאול לא נמשח בשמן ולכן לא היה חזק דיו להגן על בעליו. ב. שאול הוא המשיח בשמן, והמגן נותר בלעדיו)
נתבונן על כותרות הפסוקים שהתאמנו בשאלה שלוש ונשאל:
- מדוע לדעתכם הקדיש דוד את סוף הקינה להספד אישי ליהונתן? (דוד היה קרוב מאוד ליהונתן ולכן הוא אינו מדבר עליו רק כחייל שמת בקרב, אלא כחבר אישי ואהוב)
- אם כן, מדוע לא כתב דוד הספד אישי שכולו מוקדש ליהונתן, מדוע הוא מציין גם את שאול ומדוע הוא משלב אמירות אישיות עם אמירות כלליות על גבורתם בקרב?
נזכיר כרמז לתשובה את שלמדנו על מטרת הקינה בראשית השיעור: "לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת" (פסוק יח). האמירות הכלליות על גבורת הלוחמים נועדו לא רק להתאבל על הנופלים אלא גם לעודד את השומעים. דוד מבקש ללמד את בני יהודה להילחם. מה כוללת תורת לחימה? גם כוח פיזי אך גם כוח רוחני. בהמשך לרעיון זה, נקרין על הלוח פרשנויות לפסוק יח, נקרא אותן ונזמין כל פעם תלמיד אחר להכריע אם מדובר במטרה צבאית או במטרה רוחנית (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשמע את התשובות בכיתה ונעלה שאלת אתגר:
- כפי שראינו, ברגע הבשורה על מות שאול ויהונתן דוד נושא קינה שהיא מעין נאום בפני ציבור שומעים. ברגעים אלה דוד מחליט לומר דברים שיש בהם גם מטרה צבאית ורוחנית. מה אנו יכולים ללמוד מבחירה זו על האופן שבו תופס דוד את מקומו מול העם? (דוד רואה בעצמו אחראי להרגיע את קהל השומעים בהגיע הבשורה המרה, ואף מרגיש צורך להבטיח שהחיילים יקבלו בהמשך את הכלים הראויים ללחימה ולניצחון. דוד נושא באחריות לביטחון העם ולמצבו הרוחני כפי המצופה ממלך)
מבט לחיים
לאור העיסוק בבחירה לשאת את הקינה כדי לחזק את החיילים ואת העם, נחשוב בעצמנו על דמות ציבורית או אישית שנפטרה והיינו רוצים לחבר עליה קינה ברוח קינת דוד. נבקש מהתלמידים לכתוב קינה שאינה רק מנציחה את הנפטרים אלא שיש בה גם תוכן המעודד את השומעים – למשל: מה הדמות הייתה רוצה שנמשיך לעשות? אילו זיכרונות וערכים נשארו לנו ממנה? וכן הלאה.
מלבד התוכן, נוכל לבקש מהתלמידים לשים לב גם לאמצעים הספרותיים המאפיינים אותה ולשלב לפחות אחד מהם בקינה שהם כותבים: מטפורות ודימויים, חזרה, גיוס הטבע לאבל וכן הלאה.
מאמרים:
- שירה גדולה נולדת מתוך כאב, מאמרו של מירון איזקסון מתוך אתר 929.
- כך נשמעת קינתו של מנהיג, שיעורו של דוד מנחם מתוך אתר 929.
- הרחבה על קינת דוד במאמרו של אמנון בזק באתר ישיבת הר עציון.
