סגור תצוגת כיתה
הפרק

קינת דוד – לימוד והעמקה

שמואל ב, א (יז-כז)

שיעור שני מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

בשיעור נלמד לעומק את הקינה וננסה להבין את מילותיה ואת המאפיינים הספרותיים שבה. נשמע ונקרא את הקינה, נלמד על האמצעים האמנותיים המאפיינים קינה בכלל וקינה זו בפרט. נעסוק בהרחבה בביטוי "לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת" המקדים את הקינה ונבחן את מטרותיה הצבאיות, הרוחניות והפוליטיות של הקינה לחזק את העם לאחר התבוסה הקשה מול פלשתים ולבסס את מעמדו של דוד שמציב את עצמו כמנהיג הבא של ישראל.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – הספד של נועה בן ארצי לרבין:
נצפה עם התלמידים בהספדה של נועה בן ארצי לסבה יצחק רבין.
נשאל את התלמידים:

  • מה מיוחד במשפט "תסלחו לי שאני לא רוצה לדבר על השלום, אני רוצה לדבר על סבא שלי"?
  • מדוע לדעתכם רצתה נועה בן ארצי לומר אותו במעמד הזה?

נעמוד על כך שהספדים נועדו בין השאר לספר לקהל על האדם שעליו אנו אבלים. הספדים לאנשי ציבור הם מיוחדים כי הם מאפשרים לנו לראות את האדם הפרטי שמאחורי התפקיד – אדם שלו משפחה ונכדים ועולם עשיר שלא קשור רק לתפקיד הציבורי.

אפשרות שנייה – הרעות:
נאזין עם התלמידים לשיר 'הרעות' של חיים גורי.
נשאל את התלמידים:

  • מה המסר המרכזי של השיר הזה?
  • על מי הוא מושר?
  • אילו ערכים הוא מבקש להדגיש?

נעמוד על כך שאחת הדרכים היפות להנציח את חיילי צה"ל שמתו בקרב היא לכתוב עליהם שירים. נתמקד במשפט זה מהשיר: "כי רעים שנפלו על חרבם את חייך הותירו לזכר" ונחשוב על הקשר בין משפט זה לשיעור הקודם ולמות שאול. אפשר להכיר לתלמידים את הפרויקט 'עוד מעט נהפוך לשיר' – הלחנת שירי חיילים שנפלו, ולשמוע שיר אחד ממנו, למשל השיר 'ריבונו של עולם' מאת בארי חזק ז"ל בהלחנת ברי סחרוף.

אפשרות שלישית – פקודת יום:
נשאל את התלמידים:

  • האם אתם מכירים את הביטוי 'פקודת יום'?

נסביר שפקודת יום היא נאום קצר שנואם המפקד לחייליו באירועים צבאיים חשובים: לקראת יציאה לקרב, בתום קרב, בימי זיכרון וכן הלאה. פקודת היום יכולה להיות כתובה ומוקראת ויכולה להיות סרטון של המפקד לחייליו. נשאל את התלמידים:

  • מה לדעתכם צריכה לכלול פקודה כזו?

נקרין על הלוח את פקודת היום של מח"ט גבעתי עופר וינטר לפני היציאה למבצע צוק איתן מתוך כתבה בעיתון הארץ שבה מצוטטת הפקודה ומצורף צילום שלה (ראו קישור גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

  • מה המסר העיקרי שהמפקד מבקש להעביר לחייליו?
  • אילו רגשות ומחשבות הוא רוצה לטעת בהם ברגעים רבי ערך כאלה?

נמשיך ונסביר שגם קינת דוד היא מעין פקודת יום שלאחר הקרב, ועל כך נלמד בשיעור הזה.

הזמנה לקריאה

ננסה להיכנס לנעליו של דוד המקבל את הבשורה על מות מלך ישראל ובנו.
נשאל את התלמידים:

  • איך לדעתכם דוד מרגיש?
  • האם לדעתכם יש הבדל בין רגשותיו כלפי מות שאול לרגשותיו כלפי מות יהונתן?
  • מה לדעתכם הוא יעשה עכשיו? (יכריז על עצמו מלך ישראל, ינהג מנהגי אבלות וכן הלאה)

נקרא את פסוקים יז-יח ונשאל:

  • לפי פסוקים אלה, מה המעשה הראשון שדוד עושה לאחר הריגת הנער העמלקי? (הוא מקונן קינה)

נכתוב על הלוח את המילה 'קינה' ונשאל:

  • מה משמעות המילה 'קינה'?

קינה היא סוגה ספרותית שמהותה שיר אבל והיא מצויה גם במקרא. ההספד שאנו מכירים היום הוא גלגול של הקינה.

  • לפי הפסוק, למה דוד מחליט לקונן את הקינה? ("לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת")
  • מה משמעות המילים האלה? (להכשיר את בני יהודה לצבא)
  • אם כך, מה יהיה תוכן הקינה לדעתכם?

נבקש מהתלמידים לזכור את המשפט הפותח את הקינה ומציין את מטרתה: "לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת" בשעה שאנו לומדים אותה.
כעת נסביר שהקינה היא שיר, ועל כן שפתה גבוהה וציורית ולכן נתחיל בהבנה מילולית של פשט הכתוב. במפגש הראשוני עם הקינה – שמואל ב פרק א פסוקים יז-כז – נאזין לקריאתה היפה מפי דודו אלהרר ונעקוב אחר הקריאה בתנ"כים שבידינו. מומלץ לא להראות את הסרטון כי איכותו גרועה, ולהתמקד בהקשבה בלבד. אפשר גם להאזין לקריאה המופיעה באתר.
לאחר ההאזנה לקריאה נבקש מכל תלמיד לקרוא שוב את הקינה ולסמן משפטים שאינם מובנים. נאסוף על הלוח את המשפטים. נעבור משפט-משפט בקינה ונוודא הבנה בשאלות האלה:

  • מיהו "הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל" ומי נפלו על במותיו חלל (פסוק יט)? (על פי פירוש הרב שטיינזלץ "הַצְּבִי" הוא היפים והטובים שבעם ישראל, ומי שנפלו על במותיו הם יהונתן ושאול; מצודת דוד מפרש את המילים "הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל" ככינוי לארץ ישראל)
  • מדוע לא לספר על התבוסה בגת ובאשקלון (פסוק כ)? (שלא ישמחו בנות האויב – הפלשתים)
  • מה הכוונה במילים: "אַל טַל וְאַל מָטָר" בשדי התרומות ובהרי הגלבוע (פסוק כא)? (על פי פירוש הרב שטיינזלץ: שלא ירד טל ומטר בגלבוע ובשדות לאות אבל)
  • איך מתאר הכותב את שאול ויהונתן בפסוק כג? ("הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם")
  • לאילו תשבחות הם זוכים? ("מִנְּשָׁרִים קַלּוּ, מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ")
  • על פי פסוק כד, מה צריכות לעשות בנות ישראל לאות אבל? (לבכות על שאול)
  • כיצד מנסח דוד את עוצמת האהבה בינו ובין יהונתן? (אהבתך אליי הייתה נפלאה יותר מאהבה שבין גבר לאישה)

לאחר שנוודא הבנה בסיסית של הקינה נעבור לדבר עליה כסוגה ספרותית. נסביר שלקינה במקרא יש מאפיינים קבועים שחוזרים על עצמם ונקרין אותם על הלוח.
נעבור במליאה סעיף סעיף ונבקש בכל פעם מתלמיד אחר למצוא פסוק אחד בקינה שמתאים לקריטריון המתואר. לרוב המאפיינים יש יותר מאפשרות אחת בקינה וכדאי לאסוף כמה פסוקים לדוגמאות.
לאחר מכן נחלק לתלמידים את דף העבודה ובו ינתחו התלמידים ניתוח ספרותי של הקינה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים: מה התקבולת החסרה? נקרין אותה על הלוח, פסוק כא:
"הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ, אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם, וּשְׂדֵי תְרוּמֹת"
נענה במליאה על שאלה שתיים ונזמין את אחד התלמידים להשלים את התקבולת: "ושדי תרומות – אל טל ואל מטר גם עליכם".
נקרין את ביאורו של הרב שטיינזלץ לפסוק כא מתוך האתר ונשאל:

  • מדוע לדעתכם דוד מבקש מההרים ומן השדות שלא ירד עליהם גשם? (כאות לאבל על שאול ויהונתן לא יצמחו עליהם צמחים, והם יישארו מתים)
  • מהן שתי הפרשנויות שמביא שטיינזלץ למילים "בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן"? (א. מגן שאול לא נמשח בשמן ולכן לא היה חזק דיו להגן על בעליו. ב. שאול הוא המשיח בשמן, והמגן נותר בלעדיו)

נתבונן על כותרות הפסוקים שהתאמנו בשאלה שלוש ונשאל:

  • מדוע לדעתכם הקדיש דוד את סוף הקינה להספד אישי ליהונתן? (דוד היה קרוב מאוד ליהונתן ולכן הוא אינו מדבר עליו רק כחייל שמת בקרב, אלא כחבר אישי ואהוב)
  • אם כן, מדוע לא כתב דוד הספד אישי שכולו מוקדש ליהונתן, מדוע הוא מציין גם את שאול ומדוע הוא משלב אמירות אישיות עם אמירות כלליות על גבורתם בקרב?

נזכיר כרמז לתשובה את שלמדנו על מטרת הקינה בראשית השיעור: "לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת" (פסוק יח). האמירות הכלליות על גבורת הלוחמים נועדו לא רק להתאבל על הנופלים אלא גם לעודד את השומעים. דוד מבקש ללמד את בני יהודה להילחם. מה כוללת תורת לחימה? גם כוח פיזי אך גם כוח רוחני. בהמשך לרעיון זה, נקרין על הלוח פרשנויות לפסוק יח, נקרא אותן ונזמין כל פעם תלמיד אחר להכריע אם מדובר במטרה צבאית או במטרה רוחנית (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשמע את התשובות בכיתה ונעלה שאלת אתגר:

  • כפי שראינו, ברגע הבשורה על מות שאול ויהונתן דוד נושא קינה שהיא מעין נאום בפני ציבור שומעים. ברגעים אלה דוד מחליט לומר דברים שיש בהם גם מטרה צבאית ורוחנית. מה אנו יכולים ללמוד מבחירה זו על האופן שבו תופס דוד את מקומו מול העם? (דוד רואה בעצמו אחראי להרגיע את קהל השומעים בהגיע הבשורה המרה, ואף מרגיש צורך להבטיח שהחיילים יקבלו בהמשך את הכלים הראויים ללחימה ולניצחון. דוד נושא באחריות לביטחון העם ולמצבו הרוחני כפי המצופה ממלך)

מבט לחיים

לאור העיסוק בבחירה לשאת את הקינה כדי לחזק את החיילים ואת העם, נחשוב בעצמנו על דמות ציבורית או אישית שנפטרה והיינו רוצים לחבר עליה קינה ברוח קינת דוד. נבקש מהתלמידים לכתוב קינה שאינה רק מנציחה את הנפטרים אלא שיש בה גם תוכן המעודד את השומעים – למשל: מה הדמות הייתה רוצה שנמשיך לעשות? אילו זיכרונות וערכים נשארו לנו ממנה? וכן הלאה.
מלבד התוכן, נוכל לבקש מהתלמידים לשים לב גם לאמצעים הספרותיים המאפיינים אותה ולשלב לפחות אחד מהם בקינה שהם כותבים: מטפורות ודימויים, חזרה, גיוס הטבע לאבל וכן הלאה.

אפשר עוד...

מאמרים:

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
הספד לרבין
קרדיט: הספדה של נועה בן ארצי לסבה יצחק רבין. פורסם על ידי כאן חינוכית ב-16...
הספד לרבין

קרדיט: הספדה של נועה בן ארצי לסבה יצחק רבין. פורסם על ידי כאן חינוכית ב-16 באוקטובר 2016.

הרעות
קרדיט: השיר 'הרעות' שכתב חיים גורי, הלחין סשה ארגוב ושרה להקת הנח"ל. פורסם על ידי...
הרעות

קרדיט: השיר 'הרעות' שכתב חיים גורי, הלחין סשה ארגוב ושרה להקת הנח"ל. פורסם על ידי משירי א"י הישנה והטובה ב-13 בפברואר 2011.

עוד מעט נהפוך לשיר
פרויקט 'עוד מעט נהפוך לשיר'. קרדיט: השיר 'ריבונו של עולם' שכתב בארי חזק ז"ל והלחין...
עוד מעט נהפוך לשיר

פרויקט 'עוד מעט נהפוך לשיר'.

קרדיט: השיר 'ריבונו של עולם' שכתב בארי חזק ז"ל והלחין ברי סחרוף מתוך הפרויקט. פורסם על ידי ברי סחרוף ב-27 ביולי 2011.

פקודת יום של עופר וינטר
כתבה על פקודת היום של מח"ט גבעתי עופר וינטר לפני היציאה למבצע צוק איתן מתוך...
קינת דוד
קרדיט: דודו אלהרר קורא את קינת דוד. פורסם על ידי edudu6 ב-27 בפברואר 2014.
קינת דוד

קרדיט: דודו אלהרר קורא את קינת דוד. פורסם על ידי edudu6 ב-27 בפברואר 2014.

מאפייני הקינה במקרא
א. שימוש בשאלות רטוריות הפותחות במילים 'איך' ו'איכה'.ב. חזרות על משפטי מפתח.ג. תקבולות. ד. לשון...
מאפייני הקינה במקרא

א. שימוש בשאלות רטוריות הפותחות במילים 'איך' ו'איכה'.
ב. חזרות על משפטי מפתח.
ג. תקבולות.
ד. לשון ציורית – מטפורות ודימויים.
ה. בקשה מכל מרכיבי המציאות להשתתף באבל: הטבע, האנשים וכן הלאה.
ו. חזרה על מילים מהשורש נפ"ל.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
הגיבורים האמיתיים
הפרק האחרון בספר שמואל א מספר את סיפור מותם של שאול ובניו בהר גלבוע, אולם...
הגיבורים האמיתיים
"וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו יֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ פְלִשְׁתִּים לְשָׁאוּל."
(שמואל א לא, יא)

איור: shutterstock.com

הפרק האחרון בספר שמואל א מספר את סיפור מותם של שאול ובניו בהר גלבוע, אולם הגיבורים האמיתיים של הפרק הם אנשי יבש גלעד. מי שהיו הראשונים שקיבלו את עזרתו של שאול לאחר המלכתו, במלחמתם בנחש מלך עמון (פרק יא), היו מי שגאלו את גופתו ואת גופות בניו והביאו אותם לקבורה.

לקריאת המדרש

גמילות חסדים לאבלים, מניין אנו למדים? מחצי שבט המנשה.
כשנהרגו שאול ובניו, אמרו: האיש שהצילנו מחרפת בני עמון, אין אנו חייבים לגמול לו חסד?!
ועמדו כל הגיבורים שבהם והלכו כל הלילה, שנאמר: "וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל וַיֵּלְכוּ כָל הַלַּיְלָה וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם" (שמואל א לא, יב).
אמר להם הקב"ה: גמלתם חסד עם שאול ובניו, אני אתן לכם שְׂכַרְכֶם לעתיד לבוא. כשעתיד הקב"ה לקבץ את ישראל מארבע פינות העולם, ראשון הוא מקבץ את חצי שבט המנשה, שנאמר: "לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה" (תהלים ס, ט).

(פרקי דרבי אליעזר יז)

  • לפי הפסוקים, מה הניע את אנשי יבש גלעד לפעול כפי שפעלו? ומה מוסיף על כך המדרש?
שאול - תבנית של מעלה
המדרש מונה חמישה גיבורים תנ"כיים, וביניהם שאול, שסוד כוחם הפך בסופו של דבר למקור נפילתם....
שאול - תבנית של מעלה
"...וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיה."
(שמואל א לא, ד)

איור: מיכל בן-חמו

המדרש מונה חמישה גיבורים תנ"כיים, וביניהם שאול, שסוד כוחם הפך בסופו של דבר למקור נפילתם.

לקריאת המדרש

שנו חכמים: חמישה נבראו במעין דוגמה של מַעְלָה, בדרגה שהיא למעלה מבני אדם רגילים, וכולן לקו בהן:
שמשון בכוחו, שכתוב: "וַיָּסַר כֹּחוֹ מֵעָלָיו" (שופטים טז, יט);
אבשלום בשערו;
צדקיה בעיניו;
אסא ברגליו;
שאול בצווארו, שנאמר בו שהיה "מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבֹהַּ מִכָּל הָעָם" (שמואל א ט, ב). שכתוב: "וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ" (שמואל א לא, ד), ומפרשים שעשה שתינעץ החרב בצווארו.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י עמוד א. לפי ביאור שטיינזלץ)

  • מה המסר המרכזי שמבקש המדרש להעביר?
  • הסבירו את הביקורת העקיפה כלפי שאול, העולה מהמדרש.
איך נפלו גיבורים
איך נפלו גיבורים? זו השאלה החוזרת בקינה, ובעצם הפזמון החוזר שלה. מה היא מביעה –...
איך נפלו גיבורים
"הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל, אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים."
(שמואל ב א, יט)

השלט ליד אנדרטת "הצבי ישראל", צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך ויקיפדיה

איך נפלו גיבורים? זו השאלה החוזרת בקינה, ובעצם הפזמון החוזר שלה. מה היא מביעה – כאב? תמיהה? הַאֲשָׁמָה? האופן שבו תבחרו לקרוא אותה, ישפיע על הבנתכם את הקינה כולה.

להמשך קריאה

קינת דוד ממסגרת את הכאב הלאומי ואת הכאב הפרטי בשיר אחד.
מבחינה לאומית, הקינה מתארת את גבורתם של הנופלים, ומביעה את הצער על שמחתם הצפויה של הפלשתים האויבים ואת הכאב של העם על האובדן הכפול: "שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ" (פסוק כג).
מבחינה אישית, מילותיו של דוד על רעהו יהונתן מהדהדות עד עצם היום הזה. "צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד, נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים" (פסוק כו).

מתוך אתר מיזם 929

  • הקריאה "אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים" נאמרה מתוך כאב אישי על אובדן פרטי, והפכה להיות קריאה הנשמעת בהספדים ובטקסי זיכרון ממלכתיים. מה לדעתכם הגורם לכך?
נפל חלל
כשאנחנו מזכירים את המילה "חלל", מצד אחד אנו חושבים על היקום, על העולם הגדול מסביב...
נפל חלל
"וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בְּיִשְׂרָאֵל, וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ."
(שמואל א לא, א)

עצרת יום הזיכרון לחיילי מערכות ישראל ביד לבנים, ירושלים, 2014. צילום: חיים זך, לע"מ

כשאנחנו מזכירים את המילה "חלל", מצד אחד אנו חושבים על היקום, על העולם הגדול מסביב לכדור הארץ, שנקרא "החלל". המילה "חלל" מזכירה לנו גם חדר גדול שיש בו חלל. המשותף לחלל העולם ולחלל החדר הוא שאנחנו מתכוונים שהמקום הזה ריק, שאין בו שום דבר. על מקום שאין בו שום דבר אנו אומרים שהוא חלול.

להמשך קריאה

השימוש השני במילה "חלל" נראה כאילו אינו שייך כלל לשימוש הראשון. חלל הוא חייל שנפל במלחמה. במדינת ישראל נפלו עשרות אלפים במלחמות השונות, ואנחנו קוראים להם חללים. השם הזה ניתן להם בעקבות התנ"ך. בקינת דוד מקונן דוד על חברו יהונתן: "הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים" (שמואל ב א, יט).
מדוע מי שנופל בקרב נקרא חלל? במלחמות הקדומות השתמשו בחניתות ובחרבות. חייל שנדקר ומת נחשב כאילו גופו התרוקן מאוויר ומרוח חיים, ולכן הוא נקרא חלל.

מבוסס על רוביק רוזנטל, "חלל", הזירה הלשונית. © כל הזכויות שמורות לרוביק רוזנטל

  • הסבירו את הביטוי "נפל חלל" על פי האמור בקטע הטקסט.
  • הציעו הסבר אפשרי נוסף לביטוי "נפל חלל".
  • אילו מילים נרדפות יוכלו להחליף את המילה "חלל" לפי ההסברים השונים?
איש חיל
הפלשתים מפרסמים את ניצחונם בכל האמצעים העומדים לרשותם, ובכלל זה תוקעים את גוויות שאול ובניו...
איש חיל
"וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל וַיֵּלְכוּ כָל הַלַּיְלָה וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן, וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם."
(שמואל א לא, יב)

צילום: shutterstock.com

הפלשתים מפרסמים את ניצחונם בכל האמצעים העומדים לרשותם, ובכלל זה תוקעים את גוויות שאול ובניו על חומת בית שאן. מי ששמים סוף להשפלה ומביאים לקבורה את משפחת המלוכה הם אנשי יבש גלעד. הם מחלצים את הגופות באישון לילה וזוכים לתואר "אנשי חיל".
משמעותה של המילה "חַיִל" – גבורה, כוח, ו"איש חיל" בלשון המקרא הוא גיבור. בלשון ימינו, איש חיל הוא גם מי ש"עושה חיל", כלומר אדם שמצליח בכל מה שהוא עושה.

  • תיאור פעולתם האמיצה של אנשי החיל עומד בניגוד לתיאורן של דמויות אחרות בפרק. הוכיחו טענה זאת לפי פסוקים ג, ז.
התאבדות המלך שאול / פיטר ברויגל האב
כשמדברים על האומן הַפְלֶמִי פיטר ברויגל, חשוב לציין אם מדובר באב או בבן, שכן שניהם...
התאבדות המלך שאול / פיטר ברויגל האב
"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא כֵלָיו שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי בָהּ פֶּן יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וּדְקָרֻנִי וְהִתְעַלְּלוּ בִי, וְלֹא אָבָה נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי יָרֵא מְאֹד, וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ."
(שמואל א לא, ד)

פיטר ברויגל האב, התאבדות שאול, 1562. מאוסף המוזיאון לתולדות האמנות (וינה), מתוך ויקישיתוף

כשמדברים על האומן הַפְלֶמִי פיטר ברויגל, חשוב לציין אם מדובר באב או בבן, שכן שניהם נשאו שם זהה ושניהם היו ציירים נודעים…
פיטר ברויגל האב התפרסם בזכות ציורי נוף וציורים העוסקים בחיי האיכרים – יצירות מרובות דמויות המדגישות את קטנות האדם בהשוואה לעוצמה האדירה של הטבע. שתיים מיצירותיו הידועות ביותר הן שני ציורים מרשימים של מגדל בבל.

להמשך קריאה

בציור זה בחר ברויגל לתאר את הרגע הדרמטי ביותר בקרב – מותו של שאול. אפשר לזהות את הלוחמים הפלשתים מתקרבים לגופתו. הקרב בגלבוע נראה כקרב במאה ה-16, התקופה שבה חי האומן – חושך שורר סביב ורק השריון המתכתי של החיילים, הטיפוסי לתקופה, מנצנץ למרחוק. האופק הבהיר והמעורפל עומד בניגוד לחזית הקרב האפלה ועמוסת הפרטים.

  • במקום להציב את נושא הציור במרכז, ברויגל הציב את שאול ואת נושא כליו בחזית השמאלית. הציעו הסברים לכך, אומנותיים ורעיוניים.
הנה תמו יום קרב וערבו / נתן אלתרמן
השיר, שנכתב בשנת 1945, לקראת סיום מלחמת העולם השנייה, נפתח בתיאור מלא פאתוס של סיום...
הנה תמו יום קרב וערבו / נתן אלתרמן
"וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הָעֵמֶק וַאֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן כִּי נָסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וְכִי מֵתוּ שָׁאוּל וּבָנָיו, וַיַּעַזְבוּ אֶת הֶעָרִים וַיָּנֻסוּ וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶן."
(שמואל א לא, ז)

מתוך ויקישיתוף

השיר, שנכתב בשנת 1945, לקראת סיום מלחמת העולם השנייה, נפתח בתיאור מלא פאתוס של סיום הקרב בגלבוע והמפלה האיומה של צבא שאול. מפלתו של האדם התרחבה אל הטבע, וגם הגלבוע "לָבַשׁ תְּבוּסָה".
אלתרמן גייס את ההוד המקראי, את גורלו הטרגי של שאול המלך ואת כישרון הכתיבה שלו עצמו כדי להעביר עמדות מוסריות הקשורות במיתוס של מות גיבורים על הגנת הארץ.

מבוסס על מיכל שוורץ, "אל תתאבל, זה פוגע במורל", אתר מיזם 929

 

למילות השיר

הנה תמו יום קרב וערבו / נתן אלתרמן

הִנֵּה תַּמּוּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ
הַמָּלֵא זַעֲקַת מְנוּסָה,
עֵת הַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ,
וְגִלְבּוֹעַ לָבַשׁ תְּבוּסָה.
וּבָאָרֶץ, עַד שַׁחַר קָם,
לֹא נָדַמּוּ פַּרְסוֹת הָרָץ,
וּנְחִירֵי רַמָּכוֹ בַּדָּם
מְבַשְּׂרִים כִּי הַקְּרָב נֶחְרַץ.
הִנֵּה תַּמּוּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ,
וְהַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ,
וְהַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ.

בְּהַבְרִיק עַל הָרִים אוֹר יוֹם
בָּא הָרָץ אֶל מִפְתַּן אִמּוֹ
וּבְנָפְלוֹ, וּבְנָפְלוֹ לְרַגְלֶיהָ דֹּם
אֶת רַגְלֶיהָ כִּסָּה דָּמוֹ.
אֶת רַגְלֶיהָ כִּסָּה שָׁנִי
וַיִּהְיֶה הֶעָפָר שְׂדֵה קְרָב.
וּבְדַבְּרָהּ אֵלָיו: קוּמָה, בְּנִי –
מִנִּי דֶּמַע חָשְׁכוּ עֵינָיו.
וַיְּסַפֵּר לָהּ יוֹם קְרָב וְעַרְבּוֹ, –
אֵיךְ הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ,
אֵיךְ הַמֶּלֶךְ נָפַל עַל חַרְבּוֹ.

אָז אָמְרָה לוֹ לַנַּעַר: דָּם
אֶת רַגְלֵי אִמָּהוֹת יְכַס,
אֲבָל שֶׁבַע יָקוּם הָעָם,
אִם עֲלֵי אַדְמָתוֹ יוּבַס.
אֶת הַמֶּלֶךְ פָּקַד הַדִּין,
אַךְ יוֹרֵשׁ לוֹ יָקוּם עַד עֵת,
כִּי עֲלֵי אַדְמָתוֹ הִשְׁעִין
אֶת חַרְבּוֹ שֶׁעָלֶיהָ מֵת.
כֹּה דִּבְּרָה וְקוֹלָהּ הִרְעִיד.
וַיְהִי כֵן. וַיִּשְׁמַע דָּוִד,
וַיְהִי כֵן. וַיִּשְׁמַע דָּוִד.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • בחרו שתי שורות משירו של אלתרמן והתאימו ביניהן לבין המתואר בפרק.
בית שאן
בֵּית שָׁן היא בית שאן, אחת הערים העתיקות בארץ ישראל. ראשיתה לפני כ-6,000 שנה, אז...
בית שאן
"וַיָּשִׂימוּ אֶת כֵּלָיו בֵּית עַשְׁתָּרוֹת וְאֶת גְּוִיָּתוֹ תָּקְעוּ בְּחוֹמַת בֵּית שָׁן."
(שמואל א לא, י)

העיר בית שאן מהמאה ה-11 לפנה"ס שכנה על גבי התל. למרגלות התל – העיר הרומית. בית שאן. צילום: shutterstock.com

בֵּית שָׁן היא בית שאן, אחת הערים העתיקות בארץ ישראל. ראשיתה לפני כ-6,000 שנה, אז נבנתה על דרך הים, הדרך הראשית של העת העתיקה שחיברה בין מצרים לבין מסופוטמיה. העיר שלטה על הכניסה המזרחית לעמק יזרעאל.

להמשך קריאה

עם כניסתם של בני ישראל לארץ מסופר כי "לֹא הוֹרִישׁ מְנַשֶּׁה אֶת בֵּית שְׁאָן" (שופטים א, כז) משום רכב הברזל שהיה ברשות תושביה (יהושע יז, טז).
בסוף המאה ה-11 לפני הספירה הייתה העיר במשך זמן מה בידי הפלשתים, ולפי הסיפור, לאחר מפלתו של שאול בגלבוע הביאו הפלשתים לבית שאן את גווייתו ותקעו אותה בחומות העיר. לאחר מכן נכבשה העיר על ידי דוד, ובתקופת שלמה המלך, כשהארץ נחלקה ל-12 נציבויות, בית שאן הייתה אחת מן הנציבויות הללו.

מבוסס על אתר מוזיאון בית שאן

  • מקום מושבם של הפלשתים היה בקו החוף הדרומי. בית שאן, מקום הצגת גופתו של שאול, נמצאת בצפון-מזרח הארץ. מה אפשר ללמוד מכך על שאיפותיהם הצבאיות של הפלשתים ועל האיום שלהם על ישראל?
הרי הגלבוע
הגלבוע הוא למעשה רכס הרים, שנחשב חלק מהרי השומרון. אורך הרכס כ-18 ק"מ ורוחבו כ-8...
הרי הגלבוע
"וּפְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בְּיִשְׂרָאֵל, וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ."
(שמואל א לא, א)

מפה המתארת את מהלך קרב הגלבוע. כרטוגרפיה: סופר מיפוי

הגלבוע הוא למעשה רכס הרים, שנחשב חלק מהרי השומרון. אורך הרכס כ-18 ק"מ ורוחבו כ-8 ק"מ.
רכס הרי הגלבוע יורד אל עמק יזרעאל בדיוק במקום החיבור בין עמק יזרעאל לעמק הירדן. נקודת החיבור בין העמקים הייתה אזור חשוב בארץ ישראל בעת העתיקה, משום שבנקודה זו עברו דרכי הסחר הראשיות של העולם העתיק.

  • היעזרו בהסבר ובמפה, והסבירו את הסיבות הגאוגרפיות-מדיניות למלחמה באזור הגלבוע.
קבורת שאול
גופות שאול ובניו נשרפו ולאחר מכן נקברו. שריפת מתים לא הייתה מקובלת בישראל, אך אולי...
קבורת שאול
"...וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם.
וַיִּקְחוּ אֶת עַצְמֹתֵיהֶם וַיִּקְבְּרוּ תַחַת הָאֵשֶׁל בְּיָבֵשָׁה וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים."
(שמואל א לא, יב-יג)

העיר בית שאן מהמאה ה- 11 לפנה"ס שכנה על גבי התל. שם גם ניצבה החומה שעליה ביזו את גופות שאול ובניו. למרגלות התל – העיר הרומית. בית שאן. צילום: shutterstock.com

גופות שאול ובניו נשרפו ולאחר מכן נקברו. שריפת מתים לא הייתה מקובלת בישראל, אך אולי היתה כאן השפעה פלשתית, כי בתקופה זו שרפו הפלשתים את המתים.
בתקופת המקרא הייתה חובה לקבור את המת בצורה מסודרת. צורת הקבורה המקובלת הייתה במערת קבורה משפחתית, שבה נקברו בני המשפחה במשך דורות רבים.

להמשך קריאה

צורת קבורה זו אפיינה חברה יושבת קבע (בהשוואה לחברת נוודים, שבה הייתה נהוגה קבורה בקברים בודדים).
ביזוי המת הנורא ביותר, שנענשו בו מלכים שעשו הרע בעיניי ה', היה למנוע את הבאת המת לקבורה ולהשליך את גופתו לעוף השמיים: "הַמֵּת לְיָרָבְעָם בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים וְהַמֵּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם, כִּי ה' דִּבֵּר" (מלכים א יד, יא).

מבוסס על נעמי עמית, "מנהגי קבורה בתקופת המקרא", אתר מקראנט. © מטח.

  • שמירת כבודו של המת מקובלת בתרבויות רבות אך מיושמת באופן שונה. לפי פועלם של אנשי יבש גלעד, מה הייתה הדרך המקובלת בקרב בני ישראל?
כלי מלחמה - הגנה והתקפה
שלושת אמצעי ההגנה של החייל הרגלי בשדה הקרב היו השריון, הקסדה והמגן. שלושת האמצעים הללו...
כלי מלחמה - הגנה והתקפה
"...כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן… קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם."
(שמואל ב א, כא-כב)

מתוך ויקישיתוף

שלושת אמצעי ההגנה של החייל הרגלי בשדה הקרב היו השריון, הקסדה והמגן. שלושת האמצעים הללו היו נהוגים הן בצבא הישראלי והן בצבא הפלשתי.
כלי הלחימה המתוארים בפרק הם החרב, החנית והקשת.

להמשך קריאה

יש המפרשים כי כוונת המקונן להצביע על גבורתם של יהונתן ושאול בשדה הקרב. קשתו של יהונתן פעלה כראוי וחיציה לא נסוגו אחור, כלומר החיצים פגעו בגוף האויבים ולא נהדפו לאחור על ידי המגינים של חיילי האויב או על ידי שִׁרְיוֹנֵי הקשקשים שלבשו. גם חרבו של שאול לא שבה ריקם, אלא פגעה בגוף האויבים.
לפי פירוש אחר, כוונת המקונן דווקא לתאר כיצד חָדְלוּ כלי הנשק של שאול ויהונתן לפעול: הקשת שוב לא נדרכה לאחור לפני ירי החץ, וחרב שאול נשלחה קדימה אך לא שבה למקומה.

שמואל אברמסקי ומשה גבריאל, שמואל ב' – עולם התנ"ך, 2002, עמ' 16-15, הוצאת דברי הימים. הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי.

  • קינת דוד מתייחסת לכל אורכה לכלי המלחמה. היא מתחילה בהיגד שלמעשה אינו חלק מהקינה: "וַיֹּאמֶר לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה קָשֶׁת" (פסוק יח) ומסתיימת באמירה: "וַיֹּאבְדוּ כְּלֵי מִלְחָמָה" (פסוק כז). אם כן, מה תפקידה של הקינה בהיבט של היערכות למלחמה הבאה?
חדשות התנ"ך
שאול המלך נותר לבדו במערכה מול אויביו, הפלשתים. הפלשתים מביסים את ישראל, ושאול מבקש מנושא...
חדשות התנ"ך
"וַיָּמָת שָׁאוּל וּשְׁלשֶׁת בָּנָיו וְנֹשֵׂא כֵלָיו גַּם כָּל אֲנָשָׁיו בַּיּוֹם הַהוּא יַחְדָּו."
(שמואל א לא, ו)

שאול המלך נותר לבדו במערכה מול אויביו, הפלשתים.
הפלשתים מביסים את ישראל, ושאול מבקש מנושא כליו להרוג אותו, אך לבסוף מתאבד. גם בניו של שאול מתים בקרב.

  • גם סרטון הוא פרשנות. התייחסו לאופן שבו מתאר המגיש צביקה הדר את המלך שאול. האם הוא תואם לאופן שבו מוצג שאול בפרק? נמקו.

קרדיט: חדשות התנ"ך: איך נפלו גיבורים / כאן חינוכית

הגלבוע וועדת השמות הממשלתית
גיל קופטש חוזר לגלבוע, למקום שבו התרחש הקרב האחרון של שאול ובו הוא נהרג.הסרטון הקצר...
הגלבוע וועדת השמות הממשלתית
"...נָס הָעָם מִן הַמִּלְחָמָה וְגַם הַרְבֵּה נָפַל מִן הָעָם וַיָּמֻתוּ וְגַם שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ מֵתוּ."
(שמואל ב א, ד)

גיל קופטש חוזר לגלבוע, למקום שבו התרחש הקרב האחרון של שאול ובו הוא נהרג.
הסרטון הקצר מספר על הקרב, על השתמרות השמות המקראיים בגאוגרפיה של ארץ ישראל ועל הקללה לגלבוע שהשתנתה והפכה לברכה.

  • לאתרים באזור הגלבוע, המקום שבו התרחש הקרב האחרון של שאול, העניקה ועדת השמות הממשלתית שמות הקשורים לשאול ולמשפחתו. מצאו במפה שני מקומות כאלה, והסבירו את הקשר של השם שלהם לשאול.

קרדיט: הקרב האחרון של שאול בגלבוע, מקראנט