לא רוצה לדבר, לא יכול לשתוק
פסוקים ז-יח
בכמה מילים
שיעור זה יעסוק במתח בין הרצון ללכת אחר הקול הפנימי ובין החשש לשלם את המחיר. נלמד לעומק את וידויו של ירמיהו שמבקש לחדול מן הנבואה, אך היא בוערת בעצמותיו. נשוב להקדשתו עוד בבטן אמו, ונחשוב כיצד הייעוד שלו מלידה להיות נביא מעמיק את מצוקתו. נסיים בלימוד שירה של חנה סנש 'קול קרא והלכתי' המדגים כיצד קולה הפנימי של המנהיגה קרא לה לעשות את שליחותה על אף הסכנה והייסורים.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – דיון בכיתה:
נשאל את התלמידים:
- האם עמדתם במצב שבו הרגשתם מחויבות עמוקה לומר משהו למישהו אף שידעתם שיהיה לו קשה מאוד לשמוע את זה?
- האם אמרתם בסוף?
- האם כעסו עליכם?
נשמע דוגמאות מחיי התלמידים ונציע מצבים לדוגמה משלנו. למשל:
- האם תגידו משהו לחבר או לחברה שלדעתכם מתייחסים מאוד לא יפה להורים שלהם בלי סיבה?
- חברה שלהם התחילה להיפגש עם בחור שנראה לכם שהוא לא טוב בשבילה. האם תתערבו או תשתקו?
ננסה להבין מתי יש לנו מחויבות פנימית לדבר אף שייתכן שנשלם מחיר, ונסביר שהיום נלמד על ירמיהו המתייסר על אי יכולתו לשתוק, ונבואותיו בוערות בו למרות היחס העוין של השומעים.
אפשרות שנייה – אמרה:
נכתוב על הלוח את המשפט הזה:
אינני מדבר כי יש לי כוח לדבר.
אני מדבר כי אין לי כוח לשתוק.
נשאל את התלמידים:
- מתי אדם צריך כוח לשתוק?
- האם תוכלו לחשוב על מצבים שהרגשתם בהם שאינכם יכולים לשתוק לנוכח הקורה סביבכם?
- מה גרם לכך?
- מה רציתם לומר?
- האם הרגשתם שאתם יכולים לומר את דבריכם בביטחון?
נסביר שהיום נעסוק בתחושה דומה שירמיהו משמיע.
אפשרות שלישית – כתבה:
נקרא עם התלמידים כתבה על בחור שנפגע בשוד ומפחד להעיד נגד השודד בבית המשפט מחשש לנקמה, ובסופו של דבר המשטרה כופה עליו להעיד למרות הפחד.
נשאל את התלמידים:
- מי עלול לשלם את מחיר אמירת האמת במקרה זה?
- מדוע המשטרה מאלצת אותו לדבר למרות הסיכוי שייפגע?
- האם לדעתכם צריך לומר את האמת בכל מחיר?
- מהן ההשלכות של הימנעות מאמירתה?
נסביר שבשיעור זה נעסוק בין השאר בירמיהו הנאבק בין מחויבותו לומר לשומעיו אמת קשה ובין היראה מהמחיר היקר של יחסם העוין כלפיו בעקבות דבריו.
הזמנה לקריאה
את השיעור הזה נקדיש להעמקה בקינתו של ירמיהו. נקרין על הלוח את הטקסט ונסביר שיש כאן מעין שירה. נזמין תלמידים לקרוא את המילים במקצב ובפאתוס.
*הערה למורה: במאמרה של רוני מגידוב היא מכנה את השירה הזאת "הראפ של ירמיהו", כיוון שהיא קצבית ומביעה מחאה. אם יש בכיתה תלמידים מוכשרים לכך, אפשר להציע להם להכין מראש קטע ראפ קצר של חלק מן הנבואה.
נשאל את התלמידים:
- מדוע לדעתכם אנו לומדים את הפרק בעימוד כזה ולא כפי שהוא כתוב בספר התנ"ך?
נסביר שקינה זו היא מעין שיר, ויש בה אמצעים אומנותיים: חזרות רבות, תקבולות, משפטים קצרים, מטפורות וכן הלאה. נציע דוגמה לכל אחד מהאמצעים האלה:
- תקבולת – "הָיִיתִי לִשְׂחוֹק כָּל הַיּוֹם / כֻּלֹּה לֹעֵג לִי".
- מטפורה – "וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת עָצֻר בְּעַצְמֹתָי".
- מצלול חוזר – "וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל, וְלֹא אוּכָל".
נחלק את התלמידים לזוגות או לקבוצות. כל זוג יקבל הגדרה של אחד מן האמצעים ויצטרך למצוא כמה שיותר דוגמאות להם בתוך השירה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
נחזור למליאה ונשמע אילו אמצעים אמנותיים מצאו התלמידים.
נשאל את התלמידים:
- מדוע לדעתכם ירמיהו בוחר לבטא את כאבו בשיר? (השירה מאפשרת וידוי אישי בגוף ראשון, שלא ככתיבה הדיווחית הצופה מבחוץ האופיינית יותר לכתיבה התנ"כית – כתיבה שנוגעת יותר בפעולות הדמויות ופחות ברגשותיהן)
תוכן הקינה:
נקרא שוב את פסוקים ז-י ונסביר בקצרה את דברי ירמיהו. אחר כך נחלק לתלמידים את דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נחזור למליאה ונשוחח על מטפורת האש. נוסיף שחוץ מההקבלה בין תחושתו של ירמיהו לתכונתה הטבעית של האש שהיא מתפשטת במהרה, ייתכן שירמיהו מרגיש גם שהנבואה שיוצאת מפיו היא בעלת תכונות הרסניות כמו האש: היא בוערת ושורפת באוזני השומעים, ולכן הם כועסים ויוצאים נגדו.
כעת נקרא את פסוקים יא-יג ונשאל את התלמידים:
- מה קורה כאן? האם אופי הדברים משתנה? (באופן מפתיע ירמיהו זונח את הכעס ומשבח את אלוהים על שעשה אותו לגיבור, ועל שהוא רואה ללב האדם ומציל אותו)
- האם תוכלו לנסות להסביר את המעבר החד הזה?
נשמע את התלמידים ואז נסביר שירמיהו אינו שונא את הנבואה, וכאשר הוא מדבר בגנותה הוא מבין גם כמה היא יקרה לו. הקרבה לה' ונבואותיו ממלאות את ירמיהו בשמחה ובמשמעות והוא רוצה להעביר הלאה את מסריו, אך אותה שליחות בדיוק מייסרת אותו וגורמת לו לאומללות וליחס עוין מקהל שומעיו.
כעת נעבור לפסוקים יד-יח.
נסביר את פסוק טז – הכוונה לערים סדום ועמורה, ולאיש ששומע בבוקר זעקת מצוקה ובצהריים תרועת מלחמה – כלומר, בשורות רעות זו אחר זו.
נתמקד במוטיב הלידה והרחם.
- כיצד ירמיהו מתאר את יום הולדתו? (מקלל אותו כיום ארור, וכך גם את השליח שבישר לאביו על לידתו)
- היכן היה רוצה ירמיהו להישאר לעולם? (ברחם אמו, "הֲרַת עוֹלָם" – היריון נצחי שבו הוא נוצר ומת בטרם יצא לעולם)
נחלק לתלמידים דף ללימוד קצר בחברותא בזוגות על המשבר של ירמיהו (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשמע מסקנות ותובנות שעלו בלמידה בזוגות.
נסביר: הקשר בין נבואת ההקדשה ובין קינתו של ירמיהו חשוב מאוד להבנת מצוקתו. ירמיהו הוקדש לנביא עוד ברחם אמו, שלא כרוב הנביאים שהוקדשו במהלך חייהם. על כן הוא לא רק מתמודד עם קשיי היום-יום כנביא, אלא גם עם הידיעה שזהו גורל שאין לו מנוס ממנו. זו אינה רק קדימות כרונולוגית אלא עניין מהותי – הנבואה קדמה לחייו וקבעה את מסלולם.
נשאל שאלה מסכמת:
- אם כן, מהן שתי הסיבות שבגללן נקרע ירמיהו בין תפקידו כנביא ובין תחושותיו כאדם?
1. ירמיהו מרגיש צורך פנימי עז להגשים את שליחותו כנביא ואינו מסוגל לשתוק ולא לנבא, אף ששומעיו מתנכלים לו.
2. ירמיהו יודע שתפקיד הנביא הוא גורל והוא לא יוכל להימלט ממנו. הוא מרגיש כלוא בין ייעודו ובין הסבל שגורם לו ייעוד זה.
מבט לחיים
נספר שלאורך ההיסטוריה אנו פוגשים דמויות רבות שהלכו מתוך ציווי פנימי ותחושת שליחות למשימות לאומיות, גם כאשר ידעו שהן עתידות לשלם עליהן מחיר כבד. נוכל לבקש מהתלמידים דוגמאות ולאחר מכן לקרוא יחד את שירה היפה של חנה סנש 'קול קרא והלכתי'.
נשאל את התלמידים:
- כיצד שיר זה קשור לכאבו של ירמיהו?
- מהו הקול הקורא לחנה סנש?
- מדוע היא מוכרחה ללכת אחריו?
- את מה היא מבכה על פרשת הדרכים?
נספר בקצרה את סיפורה של חנה סנש, הצנחנית שלא שבה, המשמשת דוגמה למי שידעה מראש שהיא יוצאת למשימה שממנה היא עלולה לא לשוב, אך הקול הפנימי שקרא לה היה חזק מן הפחד ולא נתן לה מנוח.
בעקבות סיפור זה נשאל את התלמידים:
- האם גם לכם יש דברים שבוער בכם לעשות?
- האם הסביבה מאפשרת ותומכת בכם?
- האם היא מקשה עליכם?
- כיצד זה משפיע עליכם?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו במתח בין השליחות הפנימית של ירמיהו כנביא ובין המחיר הגבוה שהוא משלם עליה.
מיומנויות: קראנו שירה מקראית והעמקנו במטפורה שבה.
מתודות: קראנו כתבה, שמענו שיר ופירשנו אותו בנוגע לפרק.
- 'הפן האישי בנבואת ירמיהו' – מאמרו של הרב דוד סבתו מתוך אתר ישיבת הר עציון
- 'בית ספר לנביאים' – רשימתו של גלעד מאירי מתוך אתר 929
- שירו של אצ"ג 'עם אלי הנפח' על הקשר בין הנבואה ליצירה לצד פרשנות מתוך אתר חרמון