אלוהים רוצה צדק חברתי

יחסו של ה' לעבודת הפולחן של העם
נקרא את פסוקים י-טו ברצף ונשאל את התלמידים:

• אל מי פונה אלוהים? (קציני סדום, עם עמורה)
• מדוע מוזכרות דווקא סדום ועמורה? מה הן מייצגות? (מדובר בערים שנחרבו לחלוטין בגלל חטאיהם המוסריים של תושביהן. הן מוזכרות כאן גם כסמל לחטאי המנהיגים, וגם כסמל לחורבן המוחלט שיגיע על העם כתוצאה מכך)

נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים יא-טו ולסמן את הביטויים שיכולים להראות כי אלוהים אינו מעוניין בעבודות הפולחן של העם בשעה שההנהגה והעם נוהגים בשחיתות מוסרית. אפשר לחלק מונחון להבנת עבודות הפולחן (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור).

לאחר שהתלמידים יסמנו את הביטויים בפסוקים נקרין את הפסוקים המסומנים על הלוח ונדון בשאלות המובאות אחריהם:

• מה התפיסה המוטעית של העם?
• מה הנביא מנסה ללמד את העם על רצונותיו האמיתיים של אלוהים?

(העם חושב שאם הוא עושה את מעשי הפולחן הפורמליים: מקריב קורבנות, עולה למקדש, מתפלל וכו'… מעשיו רצויים לפני האל)

הדרישה לתיקון כוללת שני שלבים:

1. עזיבת הדרך הרעה: הפסקת הפשעים החברתיים ותיקונם (פסוק טז).
2. אימוץ הדרך הטובה: התנהגות מוסרית ודאגה לחלשים בחברה (פסוק יז)

ניסיון לעם:
בפסוק יח אלוהים מזמין את העם למעין ניסיון.

נקרא עם התלמידים את ההגדרות לתקבולת נרדפת ותקבולת ניגודית ונבקש מהם לקרוא פסוקים יח-כ ולמצוא באילו פסוקים קיימת תקבולת נרדפת ובאילו פסוקים התקבולת ניגודית. לכיתות מתקדמות אפשר לחלק לתלמידים את ההגדרות ולאפשר להם לחפש את התקבולות וללמוד באופן עצמאי.

תקבולת נרדפת – פסוק יח:
"אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים – כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ
אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע – כַּצֶּמֶר יִהְיוּ"

שנים – בגדים בצבע אדום המופק מתולעת השני.
תולע – תולעת השני.

• צבע אדום- סמל לחטאים ולשפיכות דמים.
• שלג וצמר צבעם לבן- סמל לטוב ולטוהר.

הנמשל: אם העם יחזור בתשובה, ה' ילבין ויטהר את חטאיו.

תקבולת ניגודית – פסוקים יט-כ:
"אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם – טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ,
וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם – חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ"

יש בפסוקים אלה תנאי כפול: אם העם יחליט לחזור בתשובה, הם ייהנו משפע הארץ; ואם לא, הם ייענשו במלחמה. זאת החלטה של העם מה לעשות והגמול יהיה בהתאם.

חטאיהם של תושבי ירושלים – איך זה קרה?
נקרא את פסוק כא: הנביא שואל במטפורה איך העיר הנאמנה הפכה לזונה.

נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים כא-כג ולסווג את החטאים שבהם תושבי ירושלים מואשמים. אפשר להיעזר במונחון לחטאי העם (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור).

חטאי העם:

• רצח – בעבר העיר הייתה מלאה צדק, היום מלאה רוצחים.
• רמאות – הסוחרים מזייפים את הכסף ומערבים בו מתכות זולות ומוכרי היין מוהלים אותו במים.

חטאי המנהיגים:

• שחיתות וקבלת שוחד.
• חוסר צדק – מקפחים את זכויות החלשים בחברה.

עתידה של ירושלים – סגירת מעגל ומציאת המבנה הכיאסטי:
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים כד-כו ולסמן מילים או ביטויים שכבר הופיעו בפסוקים שקראנו ואיפה הם הופיעו. נקרין את המבנה הכיאסטי על הלוח (ראו את המבנה הכיאסטי גם בממערך השיעור).

נשאל את התלמידים:

• מה לדעתכם המסר שמועבר במבנה של הפסוקים? (ההיפוך בסדר ממחיש את המהפך הגדול שיחול בחיי תושבי ירושלים)

נקרא עם התלמידים את פסוקים כז-כח ונשאל את התלמידים:

• מה תושבי ירושלים צריכים לעשות כדי להינצל, ומה יקרה למי שלא יעשה זאת? (ירושלים ותושביה יינצלו אם יעשו משפט וצדק. אלו שימשיכו לחטוא ייענשו ויושמדו)

נכתוב על הלוח את פסוק כט ונבקש מהתלמידים להסביר את הפסוק במילים שלהם. כדי להקל על הבנת המילים נגלה לתלמידים שזוהי תקבולת נרדפת ולכן אם נבין חלק מהמילים בפסוק נוכל להבין יחד את כל הפסוק:

"כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם וְתַחְפְּרוּ מֵהַגַּנּוֹת אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם"

אֵילִים – עצי אלה ששימשו בפולחני האלילות
הַגַּנּוֹת – מקומות שבהם עבדו את אליליהם יתייבשו בגלל מחסור במים.

בעקבות מעשי אלוהים החוטאים יתביישו-יתחפרו מהאלילים שבחרו כי הם יבינו את אפסות האלילים.

נקרא עם התלמידים את פסוקים ל-לא:
החוטאים ייענשו על פי עקרון מידה כנגד מידה – כפי שהם עבדו מתחת האלות (שמתייבשות) ובחרו במקומות של עבודה זרה (מקומות בלי מים שלא גדלים שם צמחים), גם גורלם יהיה דומה – סופם יהיה נבילה וכיליון.
גורלו של העץ החסון (מטפורה לרשע החזק) יהיה כנעורת (פסולת הפשתן שנשרפת ומתפוררת בקלות), ומעשיו הרעים יובילו לסופו (כפי שהניצוץ מדליק את הנעורת, מעשי הרשע יגרמו להשמדתו), והוא ומעשיו יישרפו יחד

נדון בכיתה על מצבים שבהם נפגע הצדק החברתי או שיש בהם שחיתות. נדייק את ההבדל בין פגיעה בצדק חברתי לבין שחיתות: בעוד בפגיעה בצדק החברתי נפגע שוויון ההזדמנויות והחלוקה אינה צודקת, שחיתות היא התנהלות בעייתית המנצלת את הכוח והתפקיד לרעה כדי לעשות עוולות וחוסר צדק.

• מה לדעתכם הנביא ישעיהו היה אומר על מצבים כאלו היום?

תוכן: עסקנו במושג צדק חברתי ובמשמעויות שיש לו בימי ישעיהו ובימינו. בחנו את התפיסה המוטעית של העם מול הדרישה של אלוהים ושל הנביא וראינו כיצד ההתנהלות המתוארת בספר ישעיה באה לידי ביטוי גם בימינו. למדנו על חטאיהם של תושבי ירושלים וכיצד העם וההנהגה צריכים לפעול כדי להציל את ירושלים וכדי להחזיר את ירושלים למצבה בעבר ולא להמשיך את מצבה הנוכחי, העגום מבחינה מוסרית.
מיומנויות: ביטויים, תקבולת נרדפת, תקבולת ניגודית, מטפורה ונמשל, מבנה כיאסטי, מידה כנגד מידה.
מתודות: דנו במונח צדק חברתי, הגדרנו אותו ולמדנו את השימוש בתקבולת וכיצד היא מתבטאת בפרקנו. דנו בנושא של צדק חברתי ושל תפקיד ההנהגה בשמירה על ערכי הצדק, למדנו את התיאור המטפורי של ירושלים ואת הנמשל לתיאור זה. זיהינו את המבנה הכיאסטי של הפרק וכיצד הוא תורם להעברת המסר על מצבה הנוכחי ועתידה של ירושלים, ובעזרת זיהוי אמצעים ספרותיים של תקבולת נרדפת ומידה כנגד מידה למדנו מה צריכים תושבי ירושלים לעשות כדי להינצל ומה יקרה לאלו שימשיכו לחטוא.