"לֶךְ לְךָ"

נקרא את פרק יב פסוקים א-ט ונבקש מאחד התלמידים לספר בקצרה במילים שלו את המתרחש בפסוקים. נשלים אותו במקרה הצורך ולשם הדיוק בפסוקים.

נכתוב או נקרין את פסוק א על הלוח וננתח את כל חלקי הפסוק (אפשר להדגיש בקו את החלק בפסוק שאותו אנו מנתחים באותו רגע) נקרא את הפסוק ונתעכב על תחילתו.

נכתוב על הלוח שאלת דריכה:

• מי הוא אברם? ולמה אלוהים מתגלה דווקא אליו?

ננסה לדלות מהפסוקים מידע על אברם ונכין לו תעודת זהות (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). נבקש מהתלמידים לעבוד בזוגות, לקרוא שוב את הפסוקים (נפנה את התלמידים להציץ גם בפרק יא פסוקים כו-לב כדי לאסוף את כל המידע) ולמלא את הפרטים שאנו יודעים על אברם.

לאחר העבודה בזוגות נשאל את התלמידים:

• האם כך נראית תעודת זהות של אדם שעובר ארץ, של מהגר? או: מה היינו מצפים מתעודת זהות של מהגר? (צעיר, לרוב בלי משפחה, בלי רכוש או עבודה)
• מה אפשר להבין מכאן על ההליכה של אברם לארץ? האם היא נובעת ממניעים כמו מניעיו של מהגר רגיל? (אברם אינו הולך לארץ מסיבות פרקטיות, כמו הגירה רגילה, ייתכן גם שטוב לו היכן שהוא נמצא. יש כאן הליכה עם משמעות ומטרה. אפשר להשוות לטרמינולוגיה הנהוגה גם היום המבדילה בין עלייה להגירה)

עד עתה ראינו רק פרטים ביוגרפיים על אברם, נחזור לקריאה בפסוקים וננסה להבין מתוכם תכונות שיש לאברם, נכתוב על הלוח את התכונות שעולות מהתלמידים.

נמשיך בקריאה של פסוק א: "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ". נציין את ההדרגה שיש בציווי ההליכה ונדגיש את המילים שבהם אנו עוסקים כעת. נשאל את התלמידים:

• מה ההבדל בין ארץ, מולדת ובית אבא? (אפשר לומר כי המילה ארץ מבטאת מקום גיאוגרפי, למילה מולדת יש משמעות לוואי רגשית למקום או לתרבות שבו גדלת, ובית אבא מבטא מסורת אישית ומשפחתית, דברים שטבועים בנו עמוק-עמוק)
• מאיזה "מקום", לדעתכם, הכי קשה ללכת? ולמה?
• מה המשמעות של ההדרגה, ומדוע בסדר הזה? (יש כאן הדרגה של הליכה מן הקל אל הקשה, או כניסה מן המעגל החיצוני ופנימה אל האישי, ומכל המעגלים האלו נאמר לאברם ללכת)

"אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ"- נשאל את התלמידים:

• מדוע אלוהים לא אמר לאברם לאן הוא עתיד ללכת?
• מה זה דורש מאברם?

נעיין במדרש תנחומא ונשאל את התלמידים את השאלות המובאות בעזר ההוראה.

אפשר להציע פירוש נוסף: כשהיעד אינו ברור הדגש אינו להיכן יגיע אברם אלא שילך בדרך ה', ההליכה והתהליך הן העיקר (מובא במאמרה של שרון רימון, ראו גם ב'אפשר עוד…' בתחתית העמוד)

ראינו כי אברם אינו מהגר רגיל, יש מטרה ומשמעות להליכתו.

• מהי מטרת ההליכה?

נמשיך לקרוא בפסוקים ב-ג:
"וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ, וֶהְיֵה בְּרָכָה. וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר, וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה."
נשאל את התלמידים:

• אילו מילים חוזרות בפסוקים?

המילה המנחה בפסוקים היא 'ברכה'. אלוהים מברך את אברם.

• במה אלוהים מבר את אברם? (ישנן שבע ברכות, אפשר למצוא אותן על פי וי"ו החיבור – בקריאה אפשר להדגיש את שפע הברכות בהדגשת וי"ו החיבור)

נעבור על הברכות ונפרש אותן באופן מילולי (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

נשאל את התלמידים:

• האם פסוק זה לדעתכם הוא חלק מהסיבה להליכה של אברם, או שהברכה הזאת היא התוצאה של ההליכה שלו?
• על פי תעודת הזהות שמילאנו קודם, כיצד יכול היה אברם להגיב לברכה זו? (בספקנות, שהרי אין לו כלל ילדים והוא כבר בן שבעים וחמש)
• כיצד אברהם מגיב? (פסוק ד: אברהם הולך – נאמר לו "לֶךְ לְךָ", והוא הולך)
• מה אפשר ללמוד מההליכה של אברהם על דמותו? (אמונה חזקה באלוהים או חיפוש אחר משמעות – להיות לגוי ולהשפיע ברכה על העולם)

נמשיך לקרוא בפסוקים ד-ט ונשאל:

• מה הברכה בפסוק ז מחדשת לנו על הברכות שקדמו לה? (הברכה הראשונה ניתנה על הפיכת אברם לעם, וההבטחה כאן נותנת לעם הזה ארץ, מקום)
• מה אברם עושה בתגובה להבטחת אלוהים? (בונה מזבח)
• נזכיר שבשלב זה לאברם אין עדיין זרע – מה אפשר ללמוד מכאן על אברם? (שהוא מכיר טובה, לאחר מכן הוא בונה עוד מזבח וקורא בשם ה')
• מה פירוש המילים "וַיִּקְרָא בְּשֵׁם ה"? (אונקלוס – תפילה לאלוהים. רמב"ן – אברם מודיע את שם ה' ואת אלוהותו לבני אדם)
• אילו תכונות למדנו על אברם?

נכתוב את תכונות אברם שעלו מהלימוד מתחת לשאלת הדריכה 'מי זה אברם? ולמה אלוהים מתגלה דווקא אליו?':

• אומץ – עוזב את הכול.
• אמונה – לא מפקפק בדבר ה'.
• רצון לשנות – מפיץ את אמונתו ברבים: קורא בשם ה'.
• הכרת תודה – בונה מזבחות.
• עצמאות – אברם מיוזמתו מפרסם את שם ה'.

נעלה לסיום שאלה למחשבה:

• ראינו שמתוך הכתובים עולות תכונות מסוימות של אברם שיכולות להסביר את הבחירה של אלוהים דווקא בו, ובמדרש מנסים להשלים את הפער זה (ראו מאמרה של שרון רימון ב'אפשר עוד…'). אך עדיין, מדוע הכתוב בוחר שלא להציג את הסיבות לבחירת אברם? אצל נח נאמר שהיה צדיק תמים, ואילו אצל אברהם יש רק פרטים ביוגרפיים בודדים.

(ייתכן שבחירת ה' באברם אינה תלויה בדבר, זו בחירה נצחית של אלוהים באברם ובצאצאיו, ואי הידיעה המדויקת היא עצמה חלק מהסיפור. אפשר לומר גם כי בהעלמת המידע הזה המקרא גורם לנו לחשוב מה התכונה העיקרית והחשובה ביותר לאבי האומה, וישנן תשובות נוספות)

נשוב לציווי בפסוק א: "לֶךְ לְךָ" ולהדרגה שדיברנו עליה בתחילת השיעור: ארץ, מולדת, בית. נבקש מהתלמידים לחשוב על שינוי שעשו ומה הם היו צריכים לעזוב בשביל לעשות את השינוי?

אם יש תלמידים עולים בכיתה, אפשר לבקש מהם לשתף את הכיתה בסיפור העלייה:

• איך הייתה החוויה לעזוב הכול אל מקום חדש ולא מוכר?

אם אין עולים אפשר לשאול אם התלמידים חוו דבר דומה של הליכה אל מקום לא נודע (מעבר דירה, בית ספר חדש) ואיך הרגישו במצב זה.

ראינו כמה תכונות שיש לאברם:

• מה לדעתכם התכונה החשובה ביותר לאבי העם הזה?
• האם זו תכונה אחרת שאינה מופיעה על הלוח?
• מדוע תכונה זו?

תוכן: עסקנו בקריאה של אלוהים לאברם ללכת ולעזוב את כל המוכר לו, את ארצו, תרבותו ומשפחתו אל עבר ארץ לא נודעת. שאלנו מדוע בחר אלוהים דווקא באברם, חיפשנו בפסוקים מידע ביוגרפי על אברהם וחיפשנו בין השורות תובנות על אופיו ומידותיו.
מיומנות: חיפוש מידע בפסוקים, השלמת פערים, דיוק במילים.
מתודות: עבודה בזוגות – הכנת תעודת זהות, ניתוח שיר, דיון בספר ילדים, ניתוח תמונה.