סגור תצוגת כיתה
הפרק

משפט המלך

פסוקים י-כב

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

שיעור זה יוקדש בעיקרו ל'משפט המלך' – נאומו הקשה של שמואל בתגובה לבקשת העם להמליך עליהם מלך. משפט המלך הוא כר טקסטואלי פורה ביותר לחשיפת התלמידים לאמצעים רטוריים במקרא, ולמטרתם – להדגיש ולהעצים מסרים. תלמידינו מכירים גם מחייהם האישים מצבים של שכנוע וחוסר הסכמה, ננסה להעמיק את הבנתם ועניינם באירועי הפרק באמצעות קישור לדוגמאות מהחיים.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – מה עדיף?
נבחר שני נציגים למשחק קצר, רצוי לבחור תלמידים דברנים ודומיננטיים. במשחק, נציג סוגיה קצרה וחסרת כל משמעות אמיתית – שני הנציגים יצטרכו לייצג שתי עמדות מנוגדות ולשכנע את הכיתה בעמדתם. לאחר כמה דקות שבהן יציגו הנציגים את עמדותיהם בצורה הכי משכנעת שהם יכולים תיערך הצבעה כיתתית שתכריע בסוגיה. אפשר לדון בסוגיה אחת, ואם רוצים אפשר למנות נציגים חדשים לדיון בסוגיה נוספת.
סוגיות לדוגמה:

  • מה עדיף – לאכול דגני בוקר בכף או בכפית?
  • מה עדיף – וניל או שוקולד?
  • מה עדיף – להיות אח גדול או אח קטן?

לאחר סיום הדיון בסוגיות נדון:

  • באילו דרכים ניסו הנציגים לשכנע אתכם לתמוך בעמדתם?
  • אילו דרכי שכנוע השפיעו ביותר?

אפשרות שנייה – פרסומות

פרסומות הן כלי שמטרתו היא להעביר לצופים מסר ברור ולשכנע אותם לקנות או לעשות משהו באופן ישיר או עקיף.
נצפה עם התלמידים בפרסומת של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שנועדה לשכנע הולכי רגל לא להתפרץ לכביש (אפשר למצוא בדף סרטונים רבים נוספים, אך המסר של סרטון זה רלוונטי מאוד לתלמידי כיתה ז, ולכן הוא מומלץ).
נדון:

  • מהו המסר שמנסה הפרסומת להעביר?
  • אילו שיטות נוקטים יוצרי הפרסומת כדי לשכנע אותנו להקשיב למסר?
  • האם לדעתכם הפרסומת עובדת?
  • האם היא תגרום לאנשים להתנהג אחרת?

התשדיר של הרשות לבטיחות בדרכים הוא דוגמה לקטע קצר שמעביר מסר חשוב שנועד להציל חיים. אך מעניין לדון על כך שלסרטונים מסוג זה יש השפעה מוגבלת מאוד. אפילו שאנחנו הצופים יודעים שהמסר נכון, ושזהו עניין של חיים ומוות, לא בטוח בכלל שנשנה את התנהגותנו בעקבות הצפייה.

הזמנה לקריאה

נקרא יחד את פסוקים י-יח.

משימה – אמצעים רטוריים ב'משפט המלך' :
לאחר הקריאה המשותפת נחלק דף עבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) ובו התלמידים יקראו שוב את הקטע וידגישו אמצעי שכנוע (אמצעים רטוריים) שבהם שמואל משתמש.
בהתאם לרמת הכיתה כדאי להזכיר מהי מילה מנחה לפני תחילת המשימה.

לאחר השלמת מטלות ההדגשה בדף העבודה נציג על הלוח בעזרת התלמידים את הדרכים שבהן שמואל מנסה לשכנע את שומעיו בקטע, ונסביר את המונח אמצעים רטוריים.
נכתוב על הלוח: "באילו אמצעים משתמש שמואל כדי לשכנע את זקני העם?"

  • חזרה על סיומות המעידות על שייכות (כינוי שייכות חבור).
  • המילה המנחה "יקח" (גם המילה 'מלך' יכולה להיחשב כמילה מנחה בקטע).
  • פירוט הדברים השונים אותם ייקח המלך מהעם והשימושים השונים בהם.

נדון:

  • מהו המסר העיקרי ששמואל מנסה להעביר לעם בנוגע למלוכה? (מומלץ להתעכב כאן על ניסוח המסר המדויק העולה מתוך האמצעים הרטוריים. לא רק: "מלך זה רע", אלא מסר יותר ספציפי: "המלך יקח את מה ששלכם ויהפוך לשלו"). רצוי לשים לב שתלמידים אינם מכירים את סמכותו האבסולוטית של המלך לעשות ככל העולה על רוחו, ולכן ראוי להציג זאת בפניהם.
  • האם לדעתכם שמואל מעביר את המסר שלו בצורה משכנעת?
  • האם הייתם מציעים לשמואל לשנות משהו בנאומו?
  • האם לדעתכם העם השתכנע מדברי שמואל?

נקרא את פסוקים יט-כב.

  • כיצד מגיב העם לנאום "משפט המלך"?
  • אילו טיעונים מעלים אנשי העם לסירובם לדברי שמואל?
  • כיצד לדעתכם אפשר להסביר את סירובם?

מבט לחיים

עם ישראל שומע נאום משכנע ביותר נגד בקשתם למלך מפי שמואל, אך העם מחליט להתעקש ולדבוק בבקשה בכל זאת. נזמין את התלמידים לכתיבה אישית או לשיח משתף:

  • האם הקונפליקט בפרק מזכיר לכם מצבים מחייכם?
  • אילו מצבים?
  • באיזה צד אתם בדרך כלל – המבקשים, המשכנעים או הכועסים?
  • האם כישרון שכנוע ויכולת רטורית חשובים בעיניכם? מדוע?
  • האם לדעתכם ניחנתם בכישרון זה?

נבקש מהתלמידים לנסות לדמיין:

  • כיצד מרגיש העם בסוף הפרק?
  • כיצד מרגיש שמואל?
  • איך נראים היחסים ביניהם אחרי פרק זה?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: שמואל מביע את התנגדותו הנחרצת למלוכה בישראל בפני זקני העם. שמואל מפליא להשתמש באמצעים רטוריים רבים כדי ליצור נאום חוצב להבות נגד מוסד המלוכה – אך העם בשלו, איננו משתכנע ומתעקש לקבל מלך. בסופו של דבר שמואל נענה לבקשת העם ושולח את הזקנים חזרה לבתיהם.
מיומנויות: היכרות עם אמצעים רטוריים שונים – מילה מנחה, חזרה, פירוט; השוואה בין טקסטים במקרא.
מתודות: עבודה עצמית, דיון בכיתה, המחזה, שימוש במדרש מודרני (מאיר שלו).

אפשר עוד...

משפט המלך אל מול חוק המלך:
אפשר להציג השוואה חשובה ומעניינת בין שני טקסטים מרכזיים במקרא הנוגעים למלוכה: "משפט המלך" שקראנו בשיעור זה, ו"חוק המלך" בדברים פרק יז פסוקים יד-כ. השוואה זו מאירה נקודות חשובות בנוגע לגישה המורכבת של המקרא למלוכה, ולמקומו של המלך מול העם ומול אלוהים. מעניין לראות כיצד הפרשנים עוסקים בפתרון קונפליקט זה.

משפט המלך על פי מאיר שלו:
הסופר הנודע מאיר שלו מציע פרשנות משלו לתגובת שמואל לבקשת העם ולמשפט המלך בפרט. לפי שלו, המניע המרכזי של שמואל בתגובתו הקשה הוא האינטרס האישי לשמור על כיסאו ועל כוחו. את נאום משפט המלך מתאר שלו כנאום בחירות קטנוני ונמוך, שטיעוניו אינם משכנעים בעליל.

הפרשנות של שלו היא פרובוקטיבית ויוצאת דופן, ובשל כך יכולה לעורר דיון מרתק בכיתה ולהאיר את הפרק באור אחר לגמרי. דבריו מזמינים אותנו לבחון אם באמת כך מוצגת דמותו של שמואל בפרק. שימו לב כי מסופר בפרק ששמואל כבר זקן ועומד לפני סיום הקריירה שלו. נוסף על כך, אלוהים מצווה אותו להגיד לעם את משפט המלוכה.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
תסתכל לי בעיניים
  מהו המסר שמנסה הפרסומת להעביר? אילו שיטות נוקטים יוצרי הפרסומת כדי לשכנע אותנו להקשיב...
תסתכל לי בעיניים

 

  • מהו המסר שמנסה הפרסומת להעביר?
  • אילו שיטות נוקטים יוצרי הפרסומת כדי לשכנע אותנו להקשיב למסר?
  • האם לדעתכם הפרסומת עובדת?
  • האם היא תגרום לאנשים להתנהג אחרת?

קרדיט: הולך רגל , תן לי הזדמנות לעצור לך – תסתכל לי בעיניים!, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, פורסם: 2018

דפי עבודה והעשרה לשיעור
דפי עבודה והעשרה לשיעור
מלך ככל הגויים?
רבי אליעזר אומר: זקנים שבדור – כַּהֹגֶן ביקשו: "תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ" (שמואל א ח,...
מלך ככל הגויים?
"...שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם."
(פסוק ה)

איור: shutterstock.com

רבי אליעזר אומר: זקנים שבדור – כַּהֹגֶן ביקשו: "תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ" (שמואל א ח, ו). אבל עמי הארץ שבהם קלקלו והוסיפו: "וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ" (שמואל א ח, כ).

עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ עמוד ב

להמשך קריאה

בפרק עולה בפעם הראשונה הדרישה למלך. וכמו שמסופר בפרק, זה לא הולך בקלות. תחילה שמואל מסרב לבקשה, ורק אחרי התעקשות של העם הוא מסכים. המדרש מבחין בהבדל בין הבקשה שבתחילת הפרק לבין הבקשה שבסופו.

  • מצאו הבדלים בין שתי הבקשות למלך בפרק. מה הקלקול שמוצא המדרש בבקשה השנייה?
לא הלכו בדרכו
"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל… וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע" (שמואל א ח, א-ג)....
לא הלכו בדרכו
"וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט."
(פסוק ג)

איור: shutterstock.com

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר זָקֵן שְׁמוּאֵל… וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע" (שמואל א ח, א-ג). בניו לא עשו כמעשה אביהם – שמואל היה מחזר בכל מקומות ישראל ודן אותם בעריהם, כמו שנאמר: "וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית אֵל וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה וְשָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל" (שם, ז ,טז). ובניו לא עשו כן, אלא ישבו בעריהם, כדי להרבות שכר לחזניהם, ששימשו אותם להזמנת אנשים לבית דין, ולסופריהם, ששימשו אותם לכתיבת הפרוטוקולים.

(עיבוד. על פי: תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף נו עמוד א. ביאור אביגדור שנאן – ספר האגדה)

  • על פי המדרש, שמואל משמש דוגמה בצורת ההנהגה שלו. במה שונה התנהגותם של בניו?
והיינו ככל הגויים
לפעמים אנחנו רוצים משהו רק כי אנחנו רואים אותו אצל מישהו אחר… מוכר לכם? בני...
והיינו ככל הגויים
"וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ." (פסוק כ)

כולם אותו דבר. Albina Glisic/shutterstock.com

לפעמים אנחנו רוצים משהו רק כי אנחנו רואים אותו אצל מישהו אחר… מוכר לכם?

להמשך קריאה

בני ישראל מאוכזבים מן השלטון הלא יציב שאפיין את תקופת השופטים, ועל כן הם פונים אל שמואל ומבקשים להם מלך, בתקווה להשיג צורת שלטון חדשה ויציבה יותר. העם רואה שלכל עמי הסביבה יש מנהיג בשר ודם, שמשליט סדר בחברה ומוביל את הקרבות, ורוצה גם הוא מנהיג כזה.

היום אנו חיים בעידן של גלובליזציה ויש מגע בין תרבויות שונות. אנשים טסים לארצות שפעם לא הייתה להם אפשרות להגיע אליהן. האינטרנט והטלפונים החכמים מחברים אותנו בקלות למקומות רחוקים. אנו לובשים את אותם הבגדים של רשתות האופנה הגדולות, רואים אותם הסרטים ועוד ועוד. אפשר לטעון שבמובנים מסוימים הרצון להיות ככל הגויים עדיין קיים בנו, וגם בעמים אחרים.

  • להיות "כְּכָל הַגּוֹיִם" – מה היתרונות ומה החסרונות בכך? מה דעתכם, האם תרבות מאבדת כך משהו מעצמה או מרוויחה דבר חדש?
בית המשפט!
תמיס, אלת הצדק במיתולוגיה היוונית. עיניה מכוסות ובידה השמאלית היא נושאת את מאזני הצדק, סמל...
בית המשפט!
"וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בִּדְרָכָו וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט." (פסוק ג)

אלת הצדק (מאזניים + כיסוי עיניים). r.classen/shutterstock.com

תמיס, אלת הצדק במיתולוגיה היוונית. עיניה מכוסות ובידה השמאלית היא נושאת את מאזני הצדק, סמל למשפט צדק.

להמשך קריאה

העיניים המכוסות מסמלות שאינה מושפעת לרעה או לטובה מן העומדים לפניה, וכי לכולם יש מעמד שווה בפני החוק. הביטוי "וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט", שמופיע בתיאור חטאי בניו של שמואל, מופיע כמה פעמים במקרא. על פי תפיסת המקרא, הַטָּיַת דין היא מעשה עוול ודיכוי חברתי מהגרועים ביותר, בשל ניצול הכוח לרעה. נביאים שונים מתייחסים לעוול זה בחומרה, ובספר דברים מופיעים חוקים שמיועדים לרסן מצב שבו השליט מנצל את כוחו ומטה את שיפוטו נגד שכבות מוחלשות בחברה, למשל היתום והאלמנה, בעבור בצע כסף. הביטוי שגור גם היום, בעברית המודרנית, כי למרבה הצער בעלי כוח עדיין מתפתים לנצל את כוחם לרעה.

אחד הנימוקים של העם לרצונו בהחלפת השלטון קשור בהתנהלות בניו של שמואל: "וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ" (שמואל א פרק ח, ה). בניו של שמואל ירשו את מעמדם כשופטים, אך הם כשלו – לקחו שוחד והִטו משפט, כלומר פסקו לטובת בעלי ההון והכוח.

  • מדוע לדעתכם המחבר המקראי מציין דווקא חטא זה של בני שמואל?
הכוח משחית?
בהיסטוריה האנושית דוגמאות רבות לבתי מלוכה אשר "הכתר עלה להם לראש", ובמקום לפעול למען זכויות...
הכוח משחית?
"...אֶת בְּנֵיכֶם יִקָּח וְשָׂם לוֹ בְּמֶרְכַּבְתּוֹ וּבְפָרָשָׁיו וְרָצוּ לִפְנֵי מֶרְכַּבְתּוֹ." (פסוק יא)

לואי ה 16, צייר: ג'וזף דופלסיס 1777

ארמון הטריאנון הקטן, שהעניק לואי ה-16 למארי אנטואנט

בהיסטוריה האנושית דוגמאות רבות לבתי מלוכה אשר "הכתר עלה להם לראש", ובמקום לפעול למען זכויות נתיניהם, פעלו עבור האינטרסים האישיים שלהם וצברו רכוש וכסף רב על חשבון העם.

להמשך קריאה

לואי ה-16 היה מלך צרפת בשנים 1774–1792. בשנותיו האחרונות התמוטטה הממלכה, וניסיונותיו להיחלץ מהמשבר הביאו לפרוץ המהפכה הצרפתית. לואי ה-16 הוא דוגמה מובהקת למלך שחי חיי פאר מוגזמים וראוותניים בשעה שנתיניו רעבוּ ללחם.

לואי ה-16 ומארי אנטואנט עמדו בעין הסערה של מחאה עממית רחבה שהתפתחה לכדי "המהפכה הצרפתית". במהלך המהפכה הם הפכו לאויבי העם. ועכשיו – נחזור לפרק ולניגוד העז ששמואל מציג בין המלך לבין נתיניו.

  • מדוע שמואל משתמש בכינויי שייכות באזהרותיו: "בניכם", "עבדיכם", "כרמיכם"? איזה מסר הוא מחדד כך?
בגדי המלך החדשים
מה הופך אדם למלך? האם אלו הבגדים, הרכוש, אולי תכונות מיוחדות?  דוגמה אחת שמבקרת את...
בגדי המלך החדשים
"וַיְמָאֲנוּ הָעָם לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל שְׁמוּאֵל וַיֹּאמְרוּ לֹּא כִּי אִם מֶלֶךְ יִהְיֶה עָלֵינוּ." (פסוק יט)

איור ל"בגדי המלך החדשים" מאת וילהלם פדרסון. מתוך אתר ויקיפדיה

מה הופך אדם למלך? האם אלו הבגדים, הרכוש, אולי תכונות מיוחדות? 

להמשך קריאה

דוגמה אחת שמבקרת את מוסד המלוכה היא הסיפור הידוע "בגדי המלך החדשים" של הנס אנדרסון כריסטיאן. בסיפור מסופר על מלך שהיה עסוק אך ורק בחיצוניות שלו, ופעם אחת החייטים שלו הלבישו אותו ב… כלום. כך הלך המלך בתהלוכה מכובדת, ורק ילד אחד העז לומר שהמלך הוא עירום. האמירה "המלך הוא עירום" מן הסתם לא מכוונת רק ללבוש של המלך, אלא מספרת לנו משהו עמוק יותר עליו ועל מוסד המלוכה. אף שדוגמאות רבות מן ההיסטוריה מוכיחות כי מוסד המלוכה לא תמיד הועיל לנתינים, מעניין לראות שעמים רבים ממשיכים לאחוז בבתי המלוכה שלהם גם כיום, אפילו אם תפקידם צומצם למעמד טקסי וסמלי בלבד. אולי לבני האדם יש צורך במנהיג שונה מהם, מורם מעם, שמצד אחד הוא אדם כמותם ולא אל, ומצד שני הוא לכאורה קצת מעבר ל"בשר ודם".

  • על איזה צורך עונה מוסד המלוכה, צורך שחשוב לעם עד כדי כך שהוא גורם לו להתעלם מהאזהרות של שמואל?
יש שופטים בבאר שבע
קרדיט: מסלולרי – תל באר שבע/maslolari, 2012 העיר באר שבע הייתה מקום יישוב מרכזי בסיפורי...
יש שופטים בבאר שבע
"וַיְהִי שֶׁם בְּנוֹ הַבְּכוֹר יוֹאֵל וְשֵׁם מִשְׁנֵהוּ אֲבִיָּה שֹׁפְטִים בִּבְאֵר שָׁבַע." (פסוק ב)

קרדיט: מסלולרי – תל באר שבע/maslolari, 2012

העיר באר שבע הייתה מקום יישוב מרכזי בסיפורי האבות, בתקופת השופטים ובתקופת המלוכה.

להמשך קריאה

הממצאים בְּתֵל באר שבע מעידים שהיא הייתה עיר חשובה בתקופת המלוכה. מפעל המים הגדול שנבנה שם מלמד שהשלטון המרכזי ראה בעיר נקודת התיישבות חשובה, ולכן השקיע בה מַשְׁאַבִּים. בית המושל שהתגלה, הוא עדות לנוכחות שלטונית שפיקחה על מילוי חובות האוכלוסייה כלפי השלטון. חומות העיר הַבְּצוּרוֹת מעידות על תפקידה של באר שבע כקו הגנה על הממלכה מפני שׁוֹסֵי (שׁוֹדְדֵי) המדבר.

  • לפי המידע בסרטון, מדוע פעלו בני שמואל דווקא בבאר שבע?
התפוחים נפלו רחוק מהעץ
בזמן שבני שמואל פועלים בבאר שבע באופן לא ראוי, שמואל נשאר ברמה, מקום הולדתו שאליו...
התפוחים נפלו רחוק מהעץ
"וַיִּתְקַבְּצוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה." (פסוק ד)

המסלול בין באר שבע למיקום המשוער של רמה המקראית. google maps Gisrael Orion- ME © 2018

בזמן שבני שמואל פועלים בבאר שבע באופן לא ראוי, שמואל נשאר ברמה, מקום הולדתו שאליו שב זמן מה לאחר קריאת ה' אליו.

להמשך קריאה

רמה, כפי שרומז עליה שמה (המילה "רָם" פירושה גבוה, מתנשא לגובה), היא מקום מוגבה. לפי המתואר בפרק זה ובאזכורים אחרים במקרא, מדובר במקום גבוה שנמצא בהר אפרים. הצעות רבות הוצעו במחקר למקומו של יישוב זה. כיום מקובל לזהות את היישוב הזה עם הכפר אַ-רַאם, שנמצא כתשעה קילומטרים מצפ

  • חשבו על המרחק בין שמואל לבניו. האם המרחק הפיזי הוא סמל למרחק נוסף ביניהם?
העם - דורש - מלך מלכותי!
  ב"שלטון מְלוּכָנִי" אדם אחד שולט במדינה, והסמכות הזאת עוברת בירושה מאב לבנו. לשיטת השלטון...
העם - דורש - מלך מלכותי!
"וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה זָקַנְתָּ וּבָנֶיךָ לֹא הָלְכוּ בִּדְרָכֶיךָ עַתָּה שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם. וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ תְּנָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ וַיִּתְפַּלֵּל שְׁמוּאֵל אֶל ה'." (פסוקים ה-ו)

כסא מלכותי בסגנון ימי הביניים, כחלק מקידום העונה החדשה של "משחקי הכס", תאילנד 2016. enchanted_fairy / Shutterstock.com

 

ב"שלטון מְלוּכָנִי" אדם אחד שולט במדינה, והסמכות הזאת עוברת בירושה מאב לבנו.

להמשך קריאה

לשיטת השלטון הזאת קוראים בעברית "שלטון יחיד", ואילו בלועזית היא מכונה "מוֹנַרְכְיָה". ביוונית המילה "מונו" פירושה יחיד, המילה "ארכיה" פירושה לשלוט, ויחד: שלטון יחיד.
זקני ישראל מבקשים משמואל להמליך עליהם מלך בשר ודם, שינהיג ויוביל את העם.
התורה אינה מתנגדת לשלטון של מלך אנושי ורק מציגה כמה תנאים שנועדו להגביל את כוחו (מופיעים בספר דברים בפרק יז), אך שמואל, בהיותו נציג של אלוהים, מתנגד לבקשת זקני ישראל, ומנסה לשכנע אותם שהמלכת מלך בשר ודם תהיה לרעת העם ותפגע בו.

  • מהן הסיבות שבגללן זקני העם מבקשים מלך, על פי דבריהם? ומדוע היו רעים הדברים בעיני שמואל? באיזו עמדה אתם תומכים?
מי היו הפלשתים?
  הפלשתים היו יורדי ים אשר השתקעו בכנען בערי החוף עזה, אשדוד, עקרון, גת ואשקלון....
מי היו הפלשתים?
"וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ." (פסוק כ)

חמשת ערי פלשתים. באדיבות המוזאון לתרבות הפלשתים, אשדוד

הקרב הימי בין רעמסס השלישי לבין גויי הים ובכללם הפלשתים

  הפלשתים היו יורדי ים אשר השתקעו בכנען בערי החוף עזה, אשדוד, עקרון, גת ואשקלון.

להמשך קריאה

חוקרים טוענים שבעברם היו הפלשתים שכירי חרב, דבר הניכר גם בשיטת המשטר הפלשתית, הצבאית באופיה. בראש כל אחת מן הממלכות הפלשתיות עמד איש צבא בכיר, שכונה "סרן" (אף שיש מעט דוגמאות במקרא שבהן הוא מכונה "שליט" או "מלך"). לא ידוע בוודאות אם תפקיד הסרן עבר בירושה מאב לבן או שהסרנים היו שליטים נבחרים. לפי המקורות האשוריים המתייחסים לִפְלֶשֶׁת, נראה כי השלטון עבר בירושה אולם היה בכוחה של האוכלוסייה להדיח את השליט. ייתכן שדגם השלטון הצבאי בחמש ממלכות הפלשתים עמד לנגד עיניהם של זקני העם, כאשר ביקשו משמואל להמליך עליהם מלך.

  • לפי פסוק כ, מדוע העם מבקש מלך? וכיצד בקשתם קשורה בפלשתים?
המלך המגמגם
קרדיט: Kings Speech HD | נאום המלך/LevCinema, 2010  לפעמים מלכים דווקא טובים עבור עמם. דוגמה חיובית...
המלך המגמגם
"וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵנוּ." (פסוק כ)

קרדיט: Kings Speech HD | נאום המלך/LevCinema, 2010 

להמשך קריאה

לפעמים מלכים דווקא טובים עבור עמם. דוגמה חיובית לשירות שעושה מוסד המלוכה עבור נתיניו, היא סיפורו של המלך ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת (בריטניה) בימי מלחמת העולם השנייה. לאחר שאחיו ויתר על כס המלוכה, ג'ורג' היה מיועד לתפוס את מקומו אף שלא הוכן לכך במשך כל חייו כנהוג. ולא רק זאת, הוא היה עם גמגום כבד. אולם הוא למד להתגבר על הגמגום, ומסופר כי נתיניו נדבקו למַקְלְטֵי הרדיו באותה התקופה כדי להאזין לנאומים שנשא, נאומים שחיזקו ואיחדו אותם כעם נגד האויב הנאצי, בתקופה של הפצצות כבדות על ארצם.

  • מהסרט עולה כי לקולו של המלך מקום חשוב ביותר בחיזוק העם. המילה "קול" חוזרת מספר פעמים  בפרק, מהו הרעיון המרכזי העולה מחזרה זו?
שמואל והמהפכה הצרפתית
קרדיט: שתי נקודות מבט-המהפכה הצרפתית/מטח המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2014 בצרפת של המאה ה-18 החלה תסיסה...
שמואל והמהפכה הצרפתית
"וּזְעַקְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא מִלִּפְנֵי מַלְכְּכֶם אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם לָכֶם וְלֹא יַעֲנֶה ה' אֶתְכֶם בַּיּוֹם הַהוּא." (פסוק יח)

קרדיט: שתי נקודות מבט-המהפכה הצרפתית/מטח המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2014

בצרפת של המאה ה-18 החלה תסיסה בקרב העם נגד המשטר המלוכני.

להמשך קריאה

בעקבות התנהלות השליטים המלוכניים, שהתנהלו באופן מושחת על חשבון העבודה הקשה של בני המעמד השלישי (מעמד האזרחים) והמיסים ששילמו. בסופו של דבר הביאה תסיסה זו למהפכה הצרפתית, שהשפעותיה היו כלל-עולמיות. צפו בסרטון שבו מוצגות שתי נקודות מבט בנוגע לשלטון המלוכני.

  • בסרטון מוצגות מחלוקת בדבר חלוקת החברה למעמדות. בנאומו, שמואל מזהיר את העם ממצב דומה. הביאו דוגמה מהכתוב והסבירו אותה.