לפני קריאת המזמור נכתוב על הלוח 'אשת חיל' ונקרין שני פירושים מסורתיים למושג זה.
נשאל את התלמידים:
- מה משמעות הביטוי 'אשת חיל' לפי כל אחד מההסברים? (בעוד לדעת הרמב"ן הביטוי מתייחס לזריזותה בהנהגת הבית, הרלב"ג רואה בביטוי תכונה נפשית עמוקה יותר – היכולת להגיע אל השכל, אל מחשבה מעמיקה והוא קורא לזה שלמות הכוח)
נקרא יחד את פסוקי מזמור 'אשת חיל' וניזכר בביאורם. נבקש מהתלמידים לענות על השאלות האלה:
- מה מאפיין את סידור האותיות הפותחות כל פסוק? עיינו במאגרי המידע שלרשותכם או בדף העזר וענו – כיצד נקראת תופעה ארגונית זו? הסבירו אותה (ראו דף עזר גם בממערך השיעור). (המזמור מורכב מעשרים ושניים פסוקים, המסודרים לפי סדר אותיות האלף-בית של אות פתיחת הפסוק. תופעה זו נקראת 'אקרוסטיכון אלף-בית': אקרוסטיכון הוא צורת סידור שבה אותיות הפתיחה יוצרות רצף כלשהו, ובמקרה זה נוצר רצף האלף-בית).
- מה הסידור הצורני מוסיף, לדעתכם, לאמירה של השיר?
(אפשר לראות באקרוסטיכון אלף-בית דרך צורנית להביע אמירה כוללת: האישה המתוארת היא אשת חיל מקצה לקצה, מאל"ף ועד תי"ו)
- לכמה חלקים מחולק כל פסוק ומה היחס בין החלקים? (לכל פסוק במזמור יש שני חלקים, ומבחינת התוכן חלקו השני של הפסוק משלים את ראשיתו)
נקרא יחד את דברי המדרש מתוך ילקוט שמעוני.
נדון עם התלמידים:
- מה לדעת המדרש תפקידו של האקרוסטיכון במזמור?
- כיצד ארגון האותיות משפיע על אמירת המזמור לדעת המדרש? (דרך האקרוסטיכון המדרש מקשר בין המזמור לתורה כולה – בדרך צורנית זו המזמור מביע שהשבח לנשים הכשרות הוא בכל אחת מן האותיות, מקצה לקצה, מאל"ף ועד תי"ו)
נסיים את לימוד המזמור בחשיבה על החתימות – המזמור סוגר את ספר משלי, והוא עצמו נחתם באופן מעניין: בשורה האחת לפני האחרונה מופיעה אמירה ערכית "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל", ולאחריה חותמים בהלל לאישה על כל פועלה.
ספר משלי מכיל פתגמים רבים על מוסר וחוכמה. נשים לב לקשר בין המזמור שלנו לבין אמירות אלה בספר. אפשר להציע לתלמידים לעלעל כמה דקות בספר ולנסות להציע למה הספר מסיים במזמור על אשת החיל.
נשאל את התלמידים:
- למה לדעתכם נבחר המזמור לחתום את ספר משלי?
- מהו לדעתכם הקשר בין העיסוק בחוכמה לבין הסיכום דרך שיר הלל לאשת החיל?
השיר כאלגוריה:
כדרכם של שירים רבים יש המפרשים את השיר באלגוריה. כך למשל הציע מדרש משלי ובעקבותיו גם פירוש רש"י. נקרא יחד את המדרש ואת פרשנות רש"י.
נשאל את התלמידים:
- לפי פירושים אלו מיהי אשת החיל?
- איזו זיקה פרשנות זו יוצרת בין העיסוק בחוכמה בספר משלי לבין חתימתו במזמור 'אשת חיל'?
נמשיך ונדון:
- מדוע מדומה החוכמה לאישה?
- מדוע עולה הצורך להזהיר בחתימה מפני היופי?
נזמין את התלמידים לחשוב ולשתף באחת מהאפשרויות האלה:
אפשרות ראשונה – מן המזמור לחיים:
בחרו פסוק שמזכיר לכם דמות מחייכם:
- מי הדמות?
- איזה צד בה מואר בפסוק?
אפשרות שנייה: כתיבת מזמור:
- כתבו במילים שלכם מזמור חדש המפרט באקרוסטיכון, מאל"ף ועד תי"ו, אדם ראוי בעיניכם – אשת חיל או איש חיל.
אפשרות שלישית – דיון:
- כיצד אתם יכולים להיות יותר אנשי חיל?
- מה הדבר ידרוש מכם?
תוכן: למדנו על מהות השלמות והמושלמות בדמות האישה במזמור ובהשקפת התלמידים כיום.
מיומנויות: דיון ושיתוף; רכישת המושג אקרוסטיכון וניתוח הפרק לאורו.
מתודות: סיעור מוחות; העלאת שאלות; איתור פרטים מתוך הפסוקים והסקת מסקנות מהם.