שמואל המנהיג והקשר שלו לעם
פסוקים ג-יז
בכמה מילים
שמואל מתגלה בפרק כמנהיג מופתי – החל מפעולותיו ההחלטיות שמביאות לחזרת העם אל חיקו של אלוהים ולניצחון בקרב עם פלשתים, וכלה במחויבותו השנתית לסייר ברחבי שטח ישראל כדי לפגוש ולשמוע את אנשיו. מנהיגותו הייחודית של שמואל מורגשת בפרק גם בכך שהוא מאפשר לעם מרחב פעולה, ואכן, בני ישראל נוקטים עמדה אקטיבית ויוזמים בפרק כמה מהלכים חשובים.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה- מה עושה מנהיג?
נחלק לתלמידים "דף תכנון יומי" (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). כל אחד מהתלמידים יידרש לבחור מנהיג מקראי, היסטורי או עכשווי וינסה להיכנס לנעליו של המנהיג ולחשוב: מה הוא בעצם עושה כל היום?
על פניו, לכולנו ברורה חשיבותם של המנהיגים, אבל לא תמיד ברור מה הם עושים. מעניין לחשוב ולדון:
- במה משקיעים מנהיגים את רוב זמנם?
- האם מנהיגים חייבים להיות תמיד עסוקים וזמינים?
- כיצד לדעתכם נראה יומן של מנהיג בימינו?
אפשרות שנייה- מנהיגים מאחורי הקלעים:
בואו נחשוב לרגע על מנהיגים על קבוצות קטנות, למשל מאמני קבוצות ספורט או במאי קולנוע:
- האם הייתם מגדירים מאמן או במאי מנהיגים?
- במה נמדד מאמן טוב?
- עד כמה מאמן יכול להשפיע על המתרחש במגרש בכל רגע נתון?
דמות הבמאי והמאמן מזכירים לנו שמנהיג לא תמיד צריך לעמוד בקו הראשון ולעשות הכול בעצמו. מנהיג טוב יכול להימדד גם בכך שהוא מוציא את המרב מהאנשים שלו ומעודד אותם לפעול וליזום.
הזמנה לקריאה
נחלק דף ובו פסוקים ג-יב לסימון ושאלות לעבודה עצמית (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נעבור יחד על התשובות. אפשר לערוך על הלוח רשימה של פעולות שמואל ולדון בתרומה של כל אחת מהפעולות. חשוב לשים לב שנושא זה מאוד פתוח לדיון ופרשנות, אין בפרק הבהרה ברורה לגבי מהותה של כל פעולה.
נבקש מהתלמידים לקרוא שוב את הקטע ולסמן בצבע אחר את כל הפעולות או האמירות של בני ישראל.
נדון במליאה:
- כיצד העם מגיב לפעולות של שמואל?
- האם העם רק עושה את מה שאומרים לו, או שהוא פועל גם יותר ממה שהורה לו שמואל לעשות?
- מה אפשר ללמוד על מנהיגותו של שמואל לאור התנהלות העם?
בקטע זה מודגם דפוס מעניין של הדדיות בין שמואל לבין העם. העם לוקח חלק פעיל במתרחש לא פחות משמואל. יתרה מזו, העם לא רק עושה את דברי שמואל, אלא גם יוזם פעולות על דעת עצמו ואף דוחף את שמואל לפעולות מסוימות (כמו למשל בפסוק ח).
שמואל מצליח בפרק זה להצטייר כמנהיג החלטי ונחרץ, אבל גם לשמור על מעורבות מרשימה של העם.
אפשר לצייר על הלוח משולש גדול המתאר את מערכת היחסים אלוהים-נביא-עם. בעקבות ניתוח הטקסט בקטע זה נשאל:
- מהו התפקיד של כל צד במשולש זה?
- מהן הפעולות שכל צד עושה?
- מהם הרצונות והשאיפות של כל צד?
מעניין להשוות בין התנהלות העם מול איום הפלשתים בפרק זה, לבין פעולות זקני העם בפרק ד פסוקים א-יא שמובילות לנפילת ארון אלוהים בשבי הפלשתים. בפרק ד זקני העם מתייעצים בינם לבין עצמם בלא נביא או כל גורם אחר, ומחליטים להביא לשדה הקרב את ארון אלוהים בניסיון לכפות ישועה אלוהית. לעומת זאת, בפרק ז העם פונה לשמואל ומבקש ממנו לזעוק לאלוהים ולבקש ישועה. פרק ז מבטא הבנה של משולש התפקידים אלוהים-נביא-עם.
נקרא את פסוקים יג-יד. פסוקים אלו מתארים את מצב העניינים בתקופה לאחר הפעולות של שמואל והקרב מול הפלישתים.
- מה מאפיין את התקופה המתוארת בפסוקים?
- כיצד לדעתכם המצב המתואר קשור למנהיגות שמואל ולהתנהלות העם?
נקרא את פסוקים טו-יז ונשאל את התלמידים:
- מה עשה שמואל מדי שנה? מדוע לדעתכם?
- כיצד התיאור בפסוק טז מתקשר לדפוסי מנהיגות שמואל שראינו בפרק?
לסיכום הלימוד נבקש מהתלמידים לחזור לפסוקים הראשונים של הפרק ולחשוב על שינוי אחד חשוב שהתרחש בעם ישראל, לתאר אותו ולהסביר את חשיבותו. אפשר גם לדבר על דברים שלא השתנו לאורך הפרק – כמו למשל ארון האלוהים נותר בקריית יערים ולא לוקח חלק ב"חגיגה".
מבט לחיים
במהלך הפרק ובייחוד בפסוקים האחרונים, שמואל מתואר כמנהיג שמקפיד על קשר קרוב ואישי עם עמו.
- מהם היתרונות של מנהיגות כזו לדעתכם? כיצד מרגישים אנשי העם ששמואל מקפיד לבקר מדי שנה?
- האם לדעתכם המנהיגים יכולים לקיים גם היום קשר קרוב כל כך לעם?
- באילו אמצעים משתמשים המנהיגים היום כדי להיחשף לקשיים ולמחשבות של העם?
מנהיגים של יום-יום:
בפרק זה ובתנ"ך בכלל אנו רואים כי מנהיגות מתקיימת בצורות שונות וגם ברמות השפעה שונות (ממשפחה ועד עם). אין דרך אחת טובה להנהיג, ולעיתים מנהיגים צומחים ממקומות לא צפויים. נדון במליאה:
- אילו מנהיגים קיימים סביבנו ומשפיעים על חיי היום-יום שלנו?
- מה מידת הקשר שלכם עם המנהיגים ברמות ההשפעה השונות? (למשל: שר חינוך משפיע על חיי התלמידים, אך הם לא ממש בקשר אתו; לעומת זאת, עם המדריך בתנועת הנוער הם נפגשים לפחות פעם בשבוע)
- האם מנהיג הוא בהכרח מי שמדבר הכי חזק ומצליח להתבלט בכל מצב?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: שמואל פועל בפרק כמנהיג מוצלח ומנוסה – הוא מצליח להשיב את העם אל הדרך הרצויה לאלוהים, אך גם משכיל לאפשר לעם לפעול בעצמו ולהשתתף השתתפות פעילה במהלך העניינים.
מיומנויות: סימון פסוקים, ניתוח והסקת מסקנות עצמאית.
מתודות: שימוש ב"תכנון יום", דיון במליאה, עבודה עצמית.
"וַיִּנָּהוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי אלוהים" (פסוק ב):
צורת הפועל "וַיִּנָּהוּ" היא נדירה ומסקרנת, האפשרויות השונות להבנת הפועל משפיעות על הבנת הפסוק כולו. מצד אחד ייתכן שמדובר כאן על לשון נהי (בכי, קינה), וכך הפסוק מתאר בכי וחרטה של העם על שהתרחקו מאלוהים במשך עשרים שנה. מצד שני, אפשר לפרש את הפועל כנהירה – משיכה והתקרבות. על פי שיטה זו השיבה לאלוהים היא יוזמה פעילה של העם.
המונותאיזם המקראי:
אל אחד מופשט וזהו. אפשר להתעכב יותר על המהפכה התאולוגית של המונותאיזם המקראי שהיא בעלת נוכחות רבה בפרק זה. התעמקות בחידוש שבמונותאיזם מעלה שאלות רבות:
- מהם היתרונות בריבוי אלילים?
- מדוע קשה יותר להאמין באל אחד מופשט, כפי שדורש המונותאיזם המקראי?
- כיצד האמונה באל אחד משפיעה על מקומו של האדם בעולם?
סינקריטיזם:
מהביקורת של שמואל כלפי העם בפסוקים ג-ד בפרק נראה כי בני ישראל חטאו בכך שעבדו "אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר" בנוסף לעבודת אלוהים, בכך מדגימים בני ישראל גישה דתית הנקראת 'סינקריטיזם '. התפיסה הסינקריטיסטית רווחה בימי התנ"ך, ובני ישראל התפתו ושבו אליה פעמים רבות. ניתן להציג את המושג בפני התלמידים ולנסות להבין יחד אתם מדוע התקשה העם לוותר לחלוטין על עבודת האלילים המקומיים והעדיף במקרים רבים לעבוד גם אותם וגם את אלוהים.
דמותו של שמואל כשופט:
המילים "וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל " חוזרות בפרק בווריאציות שונות ארבע פעמים. יש פרשנים המחשיבים את שמואל לשופט האחרון בתקופת השופטים. בקשר לכך, מעניין לדון בדמותו של שמואל בפרק בהשוואה לדמות השופט המושיע המוכרת לנו מספר שופטים.
הנביא כצינור:
שמואל מדגים בפרק זה את מהות תפקידו של הנביא – לשמש צינור מקשר בין העם לאלוהים. מצד אחד, הוא מביא בפני העם את דרישות אלוהים ודוחף אותו לחזור בתשובה. מצד שני, שמואל מעביר לאלוהים את בקשות העם, ובזכותו מגיע הסיוע המיוחל שמאפשר את הכרעת פלשתים.
השוואה בין פרק ד לפרק ז בשמואל א:
הזכרנו בנגיעה קצרה במהלך ההוראה השני את ההשוואה המתבקשת בין הקרב עם פלשתים בפרק ד (שהוביל לאובדן ארון ברית אלוהים) לבין הקרב והניצחון בפרק ז. זוהי השוואה שאפשר להתעמק בה ולגלות עוד נקודות מעניינות רבות בנוגע להתנהלות העם ומנהיגיו. אפשר להיעזר במאמר זה של יהודה אליצור מתוך אתר דעת.
