אברם ושרי במצרים
פרק יב, י-פרק יג, ב
בכמה מילים
אברם ושרי יורדים מצרימה מפני הרעב. אברם מבקש משרי יפת התואר להתחזות לאחותו פן יהרגו אותו בשביל לקחת אותה לעצמם. ואכן, המצרים חשקו בה, ושרי נלקחת אל בית פרעה. האם אברם נהג כשורה? האם צריך היה לרדת למצרים בגלל הרעב ואחר כך לשקר על זהות שרי או לסמוך על אלוהים שיצילו? במהלך הוראה זה נבחן את השאלה דרך המבנה הכיאסטי של הפרק ונראה בין השורות את הביקורת על התנהלותו של אברם.
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה – פסל דוד בן גוריון:
נתבונן בפסל של דוד בן גוריון עומד על הראש ונשאל את השאלות המובאות אחריו.
נהוג לפסל דמות חשובה בחומרים רציניים דוגמת ברונזה ובהעמדה שמטרתה ליצור יראת כבוד אצל המתבונן, דווקא פסל זה שמציג את הצד החביב וההומוריסטי של בן גוריון מאפשר קִרבה וחיבור לדמות, והבנה שלבן גוריון יש פנים מגוונות. בשיעור נראה כי אברם מקבל פנים נוספות, מורכבות ואנושיות יותר, הוא מתמודד עם מציאות קשה ונדרש להגיב אליה בכלים שעומדים לרשותו.
הצעה שנייה – מנהיגים באור אחר:
נבקש מהתלמידים לחשוב על דמויות מופת ונשאל:
- איך אנחנו מגיבים לדמות כאשר אותה דמות מוארת באופן אחר. (לדוגמה – איך אנחנו מגיבים לבן גוריון עומד על הראש, לנמיכותו של נפוליאון, לעישון הרב מאוד של רבין, לנכותו של רוזוולט ולגמגומו של מלך אנגליה וכו')
- איך זה גורם לנו להתייחס לאותה דמות?
נקשר את הפתיחה לשיעור – בשיעור נראה כי אברם מקבל פנים נוספות, מורכבות ואנושיות יותר, הוא מתמודד עם מציאות קשה ונדרש להגיב אליה בכלים שעומדים לרשותו.
הזמנה לקריאה
נקרין על הלוח את פרק יב פסוק י-פרק יג פסוק ב. נקרא את הפסוקים יחד ואחר כך נבקש מאחד התלמידים להתחיל לספר את הסיפור במילים שלו, נקטע אותו אחרי משפט-שניים והתלמיד שלידו ימשיך את העלילה, נקטע שוב וכן הלאה עד שכל הסיפור יסופר בקצרה.
נכתוב על הלוח את שאלת הדריכה:
- האם לדעתכם אברם נהג כשורה או לא?
לסיפור יש מבנה כיאסטי-מצטלב. נסביר מהו מבנה כיאסטי , ונראה כיצד הוא מתממש בפרק. אפשר לבקש מהתלמידים לחפש מילים שחוזרות או ביטויים דומים בפרק, לסמן אותם על הלוח ולחשוף את המבנה הכיאסטי של הפרק יחד עם התלמידים. נסביר בקצרה את המבנה על הלוח.
נחלק את הכיתה לזוגות והם יעמיקו במשמעות המבנה בדף העבודה (ראו גם פתרון למורה). אפשר גם להעביר את השיעור באופן פרונטלי ולהיעזר בדף הפסוקים (ראו דפי עבודה והעשרה גם בממערך השיעור).
לאחר למידת התלמידים את מבנה הפרק ומשמעותו בדף העבודה נסכם בקצרה את הדברים יחד. מובאים להלן הרעיונות ומשמעות המבנה הכיאסטי כפי שעולים מלימוד דף העבודה.
משפט ראשון – יציאה וחזרה:
במשפט הראשון של המבנה הכיאסטי אפשר לראות את החזרה על המילה 'כבד'. חזרה זו קושרת את יציאתו של אברם לחזרתו. אברם יוצא בשל הרעב, אך לא ברור לנו אם היה צריך לצאת או להישאר בארץ ולסמוך על אלוהים. גם בדרך חזרתו לא ברור אם מובלעת ביקורת באופן חזרתו (האם 'כבד' היא לשון ביקורתית) או שהיא מתארת את החזרה כפשוטה.
משפט שני – דברי אברם לשרי ודברי פרעה לאברם:
הביטוי "אֲחֹתִי אָתְּ/הִוא" חוזר בשני החלקים. בחלק הראשון אברם מבקש משרי שתתחזה לאחותו כדי שלא יהרגו אותו כדי לקחת אותה. אפשר להבין כך את אמירתו: "יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ" – חיי ינצלו. לבסוף אברם הוא שמציג את שרה כאחותו. פרעה פונה בטענה לאברם: "למה אמרת אחותי היא?"
משפט שלישי – האישה נלקחת אל בית פרעה, ובית פרעה מקבל נגעים:
במשפטים אלו אפשר לראות את השינוי שעוברת שרי דרך כינוייה. בתחילה מכונה שרי "הָאִשָּׁה" – בלי זהות או ייחוס. בחלק השני היא מכונה "שָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם". לאחר שנחשפה זהותה היא מופיעה שוב בזהותה ובייחוסה לאברם. מילה נוספת שחוזרת היא בית, הדגשה על כך שפרעה הכניס לביתו אישה שאינה שלו.
קודקוד המבנה – אברם מקבל בעבור שרה רכוש רב:
קודקוד המבנה מתאר את הטובה שקיבל אברם. ביטוי הטוב שמופיע בפסוק זה מתכתב את אמירתו של אברם בפסוק יג: "יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ". נראה שאומנם יש שימוש באותו מטבע לשון, אך אין זו אותה הטובה. בעוד הטובה הראשונה כוונה להצלת חיים, הטובה השנייה נאמרת בקשר לרכוש. לא ברור אם קישור זה בין הדברים הוא לשבחו או לגנותו של אברם. לגנות – העושר של אברם צורם על רקע שהיית שרי באותו זמן בבית פרעה; לשבח – אברם התכוון מלכתחילה לטובה חומרית ולהצלת חייו, אלו שני דברים שייקרו אם שרה תתחזה לאחותו.
לאחר סיכום דף העבודה, נחזור לשאלת הדריכה ונשאל את התלמידים שוב:
- האם לדעתכם אברם נהג כשורה? (נראה כי בפשט הפסוקים אין הכרעה חותכת לגבי התנהלות אברם, מה היה הניסיון שבו עמד והאם עמד בו. בפרשנים יש דעות לכאן ולכאן)
אפשר להעמיק את הדיון בעיון בפרשנים (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור).
הרמב"ן טוען שאברם לא נהג כשורה כשיצא למצרים וכשאמר "אחותי היא", לדעתו אברם "חטא חטא גדול" (בשני חלקיו). לעומתו רש"י רואה את הניסיון ביציאה מהארץ בלבד, וחושב שאברם עמד בניסיון בדבקותו באלוהים.
לסיום נשאל:
- הסיפור שלנו מציג ניסיון שלא ברור אם אברהם עמד בו או לא. מדוע לדעתכם המקרא מציג את אברם באופן זה?
- מדוע לא להישאר בהצלחה הגדולה של העמידה בניסיון "לֶךְ לְךָ"? (ייתכן כי ההצגה של אברם כדמות אנושית ולא שלמה מאפשרת הזדהות, וייתכן כי המחצית הראשונה של פרק יב מציגה את אברם בדמות המאמין הגדול – "לֶךְ לְךָ", והמחצית השנייה מציגה את אברם כדמות ריאליסטית המתמודדת עם המציאות בכלים שיש לה, ויחד נוצרת דמות שלמה, מורכבת ומרובדת)
מבט לחיים
נבקש מהתלמידים לחשוב על מצב שנאלצו להחליט בו אם לחכות ולקוות לטוב, או לנסות לפעול בתוך המציאות גם אם יש מחיר לשלם.
- מה עשיתם?
- מה היתרון בכל שיטה?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: בשיעור בחנו את הניסיון השני של אברם – הרעב בארץ, הירידה למצרים והצגת שרי כאחות אברם. עמדנו על המבנה הכיאסטי של הפרק וראינו את דמותו המורכבת של אברם. לבסוף דנו בשאלה מדוע המקרא מציג את אברם באופן לא שלם, וענינו שכך הוא יצר דמות שלמה ומורכבת שמאפשרת הזדהות.
מיומנויות: מבנה כיאסטי, השוואת מילים.
מתודות: השוואה לדמויות מופת בנות זמננו מהתרבות ומחיי התלמידים.
- נבקש מהתלמידים לחפש בסיפור מוטיבים שונים של סיפור מוכר שמתרחש אף הוא במצרים. מהו הסיפור? מהן המוטיבים? ומה משמעותן? (יש רמזים לשעבוד מצרים החל מירידת אחי יוסף למצרים וכלה ביציאת מצרים. רמב"ן טוען שבעקבות ירידת אברם למצרים נענשו צאצאיו בשעבוד מצרים)
- נקרא בפרק כו פסוקים א-ב ונשאל: מהי עמדת הפסוקים לגבי הירידה למצרים? (בפסוקים אלו שוב יש רעב בארץ, והרעב הראשון מימי אברם מוזכר. יצחק הולך אל אבימלך לגרר, ואלוהים נגלה אליו ואומר: "אל תרד מצרימה". יש ביקורת כלפי ירידה למצרים)
- "כָּבֵד מְאֹד" – נראה כיצד אפשר להבין את הביטוי "כָּבֵד מְאֹד" בשני אופנים. רש"י מבאר אותו – טעון משאות – כלומר עמוס במשא, כבד מהמשא. לעומתו שד"ל מבאר מלשון כבדות.
