אהבת אלוהים את ישראל והבטחה לעתיד
פסוקים א-ה
בכמה מילים
שיעור זה יעסוק באהבת אלוהים לעם ישראל ובהבטחתו שישובו ארצה וישתקעו בה. בראשית השיעור נעסוק בזיכרון הברית במדבר ובהצלתו של אלוהים את העם מהגלות, ובהמשכו נעמוד על הדימויים שבהם משתמש ירמיהו כדי להדגיש את ההתחלה החדשה שצפויה לעם על אדמת הארץ שהעם יבנה אותה ויעמיק בה שורש.
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה – הבטחה ואהבה:
נשמיע לתלמידים את השיר 'דרכנו' ונקרין על הלוח את מילות השיר.
נשאל את התלמידים:
- במה עוסק השיר הזה? (בזוג שעובר יחד דרך ארוכה)
- מה מאפיין את הדרך הזאת? (יש בה עליות וירידות)
- מה מבטיח הגבר לאישה? (שיש לפניהם עוד הרבה טוב; שהוא אתה בכל מה שיהיה; שהיא יכולה להישען עליו)
נערוך שיחה קצרה על מערכת היחסים המתוארת בשיר, בדגש על הבטחת הגבר לאישה שגם ברגעים הקשים והעצובים הוא אתה והוא לא יעזוב. נשאל את התלמידים:
- מדוע לדעתכם השיר נקרא 'דרכנו'?
- מהי לדעתכם הדרך הארוכה המשותפת של בני הזוג?
נכתוב על הלוח את הביטוי 'אהבת עולם' ונשאל את התלמידים:
- איך הביטוי קשור לשיר?
- האם לדעתכם יש דבר כזה אהבה שנמשכת לנצח?
- מה צריך לעשות כדי שהאהבה בין האנשים תהיה אהבת עולם?
הצעה שנייה – תקווה:
נקרין על הלוח את ההמנון הלאומי מאת נפתלי הרץ-אימבר כתוב בכתב ידו מתוך אתר הספרייה הלאומית (ראו קישור גם בממערך השיעור). באתר הספרייה הלאומית מופיע גם מידע על מילות השיר, על התקופה שבה הוא נכתב ועוד. מומלץ מאוד לעיין בדברים.
נשאל את התלמידים:
- מהי התחושה העיקרית שמתבטאת בשיר? (געגועים, כיסופים, תקווה לשוב)
- לו היינו חוזרים מאה שנים אחורה בזמן ומספרים ליהודי בגלות שתהיה לעם היהודי מדינה ולה המנון ודגל, כיצד לדעתכם הוא היה מגיב? מדוע?
נעמוד על כך שהתקווה הוא מעין נבואת נחמה שהוגשמה, ושגם היום בשיעור אנו עתידים לפגוש נבואת נחמה שמנסה ללבות את תקוות העם היושב בגלות ומתגעגע לארצו.
הצעה שלישית – סוס פרא:
נצפה עם התלמידים בשיר מתוך הסרט 'סוס פרא'.
בקטע הזה בסרט הסוס החופשי והפראי מובל בקרון בשלג עם חבריו הסוסים ומאבד את רצונו לחיות, ולפתע זיכרון מרחבי הבר עולה בו ומעורר בו כוח ותקווה. נשאל את התלמידים:
- מדוע לדעתכם הזיכרון נוסך בסוס כוחות?
- האם לדעתכם הזיכרון הזה יצליח להחזיק אותו בחיים לאורך זמן?
נשוחח בקצרה על כוחם של זיכרונות טובים להעניק לנו תקווה ולעזור לנו לעבור מצבים קשים מכיוון שהם לא רק עוסקים בדמיון על העתיד להתרחש אלא משקפים מצב חיובי שכבר היינו בו. נעמוד על כך שאחד התפקידים של נבואות נחמה הוא להזכיר לעם שכבר היה במקום טוב יותר, ולתת לו כוח להחזיק מעמד עד שישוב לארצו.
הזמנה לקריאה
פסוקים א-ה – השיחה בין אלוהים לבין בתולת ישראל-כנסת ישראל:
הערה למורה: כיוון שאחד הנושאים המרכזיים בשיעור זה הוא המעבר מארעיות ותלישות למקום קבע, כדאי לגוון את השיעור בתזוזת התלמידים במהלך השיעור. במהלך השיעור נבקש מהתלמידים לעבור מקום (לא משנה באיזה שלב של השיעור, רק כדאי לחשוב על כך מראש). או לחלופין אפשר לבקש בתחילת שיעור מכל תלמיד לשבת במרחק של שלושה כיסאות מהמקום שלו. וסוף השיעור נשוחח על החוויה ועל הקשר שלה לשיעור.
נקרין על הלוח את פסוקים א-ה, נקרא אותם בקול ונשאל את התלמידים:
- מה קורה בפסוקים אלה – מה מתואר בהם?
- למי מיועדת הנבואה?
לאחר שזיהינו שמדובר בנבואה הממוענת לכלל עם ישראל. נשאל את התלמידים:
- כיצד עם ישראל מכונה בפסוקים אלה? "בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל" שם שמדמה את עם ישראל לבחורה.
- מדוע לדעתכם נבחר דימוי זה?
- לאיזה קשר מדומה בפסוקים אלה הקשר של אלוהים עם ישראל? (לקשר בין בני זוג)
נתמקד בפסוק א – נקרין אותו על הלוח ונשאל את התלמידים:
- מה פירוש המילים: "מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב"?
- מדוע מוזכר המדבר? (המדבר הוא מקום הברית בין ה' לעמו – בו מצא העם חן בעיני ה' ובו ניתנה התורה)
- מדוע עם ישראל מכונה "שְׂרִידֵי חָרֶב"?
נשמע הצעות ונקרין על הלוח שתי אפשרויות של פרשנות.
נשאל את התלמידים:
- מה ההבדל בין שתי הפרשנויות? (מצודת דוד מפרש כי המילים מכוונות לתקופת ההיכרות – ראשית הקשר בין עם ישראל לה' שהתרחש לאחר נס יציאת מצרים. המדבר לדעתו הוא מדבר סיני. לעומתו הרב שטיינזלץ מייחס למילים כוונה לשלב מתקדם יותר במערכת היחסים – ההיסטוריה הקרובה – גלות השבטים לאחר חורבן הבית. המדבר לדעתו הוא ייצוג להיסטוריה של עם ישראל)
נחלק לתלמידים את דף העבודה ונבקש מהם לזהות מי הדובר או הדוברת בכל אחד מההיגדים בשיחה ולמלא את הטבלה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). נציין מראש שיש בקטע הבטחה וחשדנות – אחד הצדדים מכריז על אהבתו ומבטיח הבטחות, והצד האחר מרגיש רחוק ומסויג.
נקרא את תשובתו המעודדת של אלוהים בפסוקים ג-ה ונבקש מהתלמידים למצוא מילה מנחה (המילה "עוֹד" חוזרת שלוש פעמים). נשאל את התלמידים:
- מה המילה המנחה מדגישה? (את השכנוע שהעתיד המתואר עוד יקרה)
נקרין על הלוח את ההבטחות שמבטיח ה' לעמו.
נבאר מילים קשות:
- "תַּעְדִּי" – תעטי על עצמך.
- "וְחִלֵּלוּ" – על פי רש"י לחלל פירושו להביא את הפירות בשנה הרביעית לירושלים ולקבל עליהם פדיון בכסף לאחר שלוש שנים שבהן היה היבול קודש לה'. פסוק זה מבטא יציבות של ישיבה בארץ למשך שנים – החילול מתרחש רק בשנה הרביעית (בניגוד לקללה שבה נאמר שאדם ייטע כרם ולא יזכה לחלל אותו).
- "נֹצְרִים" – השומרים המשגיחים על השדות.
אם התלמידים שינו מקום במהלך השיעור נערוך כעת שיחה בעקבות החלפת המקומות בשיעור:
- איך הרגשתם כשהיה עליכם לעבור מקום ולהעביר את החפצים שלכם?
- מדוע לדעתכם קשה יותר ללמוד ככה?
נחזור להבטחות שמבטיח ה' לכנסת ישראל:
- מדוע לדעתכם נבחרו דווקא עצים ובתים להדגים את גאולת העם בארצו?
נחשוב על השבטים האבודים המפוזרים בגולה.
- כיצד הם מרגישים?
- מה קשה להם ומה מפחיד אותם לדעתכם?
- ממה נובעים הקשיים שלהם לדעתכם? (הקשיים שלהם נובעים מתחושת הארעיות, התלישות, מהידיעה שהם פליטים באדמה זרה)
נציע שבפסוקים אלה ירמיהו בוחר להשתמש בדימויים שמבטאים השתרשות במקום אחד לאורך זמן – אהבת גבר ואישה (פסוק ב); בניית בית על האדמה; נטיעת כרמים בהרי שומרון שננטשו בגלות והישארות על האדמה די שנים כדי לעלות עם פירות הכרם לבית המקדש (פסוקים ג-ה). כאשר אנו במקום ארעי, בגלות, כל היקשרות לאדמה יכולה להיקטע באחת, ואנו עלולים למצוא את עצמנו נתלשים למקום אחר. אלוהים רוצה להבטיח לעם מענה לכאבם הגדול – עוד יהיה לכם בית קבוע משלכם ובו תוכלו להיבנות בלי לחשוש מעקירה ממקומכם.
מבט לחיים
אפשרות ראשונה – קושי זמני:
נבקש מהתלמידים לנסות להיזכר במצבים בחייהם שהם היו שרויים בהם בקושי גדול, ומישהו הבטיח להם שהקושי זמני והוא יחלוף. התלמידים ישתפו בזוגות:
- מה היה הקושי?
- מי הבטיח לכם שהקושי יעבור?
- האם ההבטחה עזרה לכם להתמודד?
- האם ההבטחה קוימה בסופו של דבר?
אפשרת שנייה – נחמה:
נסו להיזכר בפעם שבה מישהו ניחם אתכם.
- איך הוא ניחם אתכם?
נאזין עם התלמידים לשירה של רחל שפירא 'נחמה'.
נשאל את התלמידים:
- כיצד השיר קשור לפסוקים שקראנו?
השיר מתאר אנשים שעברו חוויה לא פשוטה, "בערת הקיץ", והם חיים את חייהם ולכאורה עוסקים בשלהם בלי לבקש גדולות ונצורות, אך בעומק הלב יש להם צורך גדול בנחמה וליבם מבקש בית. נוכל לחשוב מהן הנחמות שאנו מבקשים לעצמנו, באופן אישי וגם כעם.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו בהבטחת ה' לעם ישראל לשוב לארצו ולשבת בה לבטח, אף שכעת מציאות זו נראית רחוקה.
מיומנויות: למדנו דימויים מתוך ההבטחה וחשבנו על פירושם ועל הבחירה דווקא בהם.
מתודה: האזנו לשיר וקישרנו אותו לפרק ולחיינו.
- על פסוקים א וב במאמרה של נגה ראובני באתר דעת.
- על הביטוי "למצוא חן" מאמרו של נתי ברוקס באתר 929 בקישור זה.
- שיעורו של הרב דוד סבתו על הפרק מתוך אתר ישיבת הר עציון בקישור זה.