סגור תצוגת כיתה
הפרק

ביצוע

פסוקים ו-י

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – כינויים:
נבקש מהתלמידים לכתוב רשימה של כינויי חיבה שהם מכירים ונבקש מהם למיין למי הם יקראו באיזה כינוי ומתי.
לאחר שנבדוק נבקש מהם לסמן כינויים שהם חושבים שמתאימים להם ולחשוב אם יש עוד אנשים שהם מכירים שכינויים אלו מתאימים להם.

אפשרות שנייה – לכל איש יש שם
נקרא את מילות השיר של זלדה 'לכל איש יש שם', אפשר גם להאזין לו ונשאל את התלמידים:

  • מה נותן לאדם את השמות שלו?
  • ממה השמות שלנו נוצרים? ממה הם מושפעים?
  • מה השמות שלכם בעולם?

הזמנה לקריאה

נקרא את פסוקים ו-יא ונשווה בין הוראותיה של נעמי ובין ביצועה של רות.
נעמי נתנה הוראות מדויקות לרות מה עליה לעשות. נקרא שוב את פסוק ג ונבקש מהתלמידים לכתוב את סדר הפעולות שנעמי מצווה על רות לעשות. ("וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ…" ורק אחר כך: "וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן")
כעת נעיין בביצוע של רות – נקרא יחד את פסוק ו.

  • מה סדר הפעולות שם? (קודם ירידה ואחר כך כל השאר)
  • מדוע לדעתכם משנה רות מסדר הדברים שציוותה עליה נעמי? נכתוב סיבות אפשריות על הלוח.

נקרא את מאמרו הקצר של יכין אפשטיין  (ראו קישור למאמר גם בממערך השיעור) ונבקש מהתלמידים לכתוב:

  • מדוע על פי מאמר זה שינתה רות מהוראותיה של נעמי ומה הדבר מעיד על רות? (היא עשתה זאת כדי שלא יבחינו בה ובמעשיה לפני שתגיע לגורן, הדבר מעיד על חוכמתה)

נקרא בקול רם את פסוקים ז-ט ונראה כיצד רות דורשת מפורשות מבעז לגאול אותה. גם כאן יש פער בין מה שציוותה נעמי למה שעשתה רות. נסב את תשומת לב התלמידים לכך שבעוד נעמי מדריכה את רות לבוא לבעז לשמוע את דבריו, רות באה לבעז, ובמקום לחכות שבעז יגיד את דברו, היא עצמה מבקשת ממנו שיפרוש עליה כנפיו.
נשאל את התלמידים:

  • אילו הייתם בעז, כיצד הייתם מגיבים למצב ולבקשה כזאת?

לאחר ההשערה נבקש מהתלמידים לקרוא את תגובת בעז ולכתוב אותה במילים שלהם. (הוא מברך אותה על שלא הלכה עם בחורים צעירים אחרים, אלא חיכתה לגואל, לייבום, מרגיע אותה וקורא לה אשת חיל)

ננתח יחד את תגובתו של בעז:
נכתוב על הלוח את תגובתו הראשונית של בעז: "וַיֶּחֱרַד" ונשאל:

  • ממה בעז נבהל כל כך?

נבקש מהתלמידים להציע אפשרויות לתשובה ונסכם את התשובות האפשריות:

  • בעז נבהל מההתגנבות והופתע למצוא אישה למרגלותיו, או שחשש שמישהו זר חדר לגורן.
  • בעז נחרד כי הוא יודע מה רות מצפה ממנו והוא נבוך מהמצב.
  • בעז נבהל כי חשש ששמו הטוב יוכתם אם יגלו שאישה הגיעה אליו לגורן ובילתה אתו את הלילה.

נחלק לתלמידים דף עבודה על הכינויים שבעז מכנה את רות כשמגלה אותה לעבודה עצמאית, לאחר העבודה נבדוק את התשובות יחד (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – דיון:
רות התנהלה בעזות ואולי אפילו בחוצפה כדי להשיג דבר רב ערך בעיניה – לבנות את ביתה.

  • כמה נכון 'להשתגע' כדי להשיג דברים שחשובים לנו בחיים?
  • מה לדעתכם גבולות התעוזה (אם יש כאלה)?
  • האם שווה להעז בכל מחיר?
  • נסו להיזכר במקרה שבו התמודדתם עם שאלת תעוזה מול המחיר שלה, אילו תחושות ומחשבות היו בהתלבטות זו?

אפשרות שנייה – יצירה:
כתבו שיר או ציירו ציור שרות או בעז היו מעניקים זה לזה. לחלופין כתבו שיר או ציירו ציור המתאר את הזוגיות של רות ובעז.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו בפער בין השליחות של נעמי לביצוע של רות את השליחות. התמקדנו בשיחה בין רות ובעז.
מיומנויות: לימוד פרשנים, זיהוי פערים בטקסט.
מתודות: כתיבת שיר או ציור, עיון בשיר.

אפשר עוד...

על המזמור 'אֵשֶׁת חַיִל':
נעמיק במזמור 'אֵשֶׁת חַיִל' בדף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

להעמקה אפשר לקרוא את שיעורה 'אשת חיל' של ד"ר יעל ציגלר מתוך אתר התנ"ך של מכללת הרצוג, מומלץ במיוחד לקרוא את שני ראשי הפרקים הראשונים.

מה קרה בגורן?
מאמר של ד"ר יעל ציגלר על האיפוק יוצא הדופן של בעז מתוך האתר של ישיבת הר עציון.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
לכל איש יש שם
למילות השיר קרדיט: פורסם על ידי חוה אלברשטיין ב-23 באוקטובר 2011.
לכל איש יש שם

למילות השיר

קרדיט: פורסם על ידי חוה אלברשטיין ב-23 באוקטובר 2011.

הוראות מול ביצוע
למאמרו של יכין אפשטיין 'בסדר גמור' 
דפי עבודה והעשרה לשיעור
הסיפור על פי הכתיב
אמרה נעמי לרות: "וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלֹתַיִךְ…" ואחרי כן: "וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן". אם כן, מהו "וירדתי...
הסיפור על פי הכתיב
"וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שמלתך (שִׂמְלֹתַיִךְ) עָלַיִךְ וירדתי (וְיָרַדְתְּ) הַגֹּרֶן אַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת." (פסוק ג)

נעמי ספיירס, רות ונעמי, פסל ארד

אמרה נעמי לרות: "וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלֹתַיִךְ…" ואחרי כן: "וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן". אם כן, מהו "וירדתי הגורן"? כתיב! שאמרה נעמי לרות: זכותי תרד עימך. לכן הכתיב "וירדתי הגורן".

(עיבוד. מדרש תנחומא ורשא, פרשת בהר, סימן ג)

  • נעמי מנחה את רות בפירוט כיצד להתכונן לקראת המפגש בגורן עם בועז. המדרש מתייחס לקרי ולכתיב*, ושם לב כי בפסוק נעמי לא רק מסבירה לרות, אלא גם מכלילה את עצמה בסיפור – "וירדתי הגורן".
    כיצד פותר זאת המדרש? ומה ההסבר שלכם לדבריה של נעמי?

*קְרֵי וּכְתִיב – במאות מקומות במקרא הַמָסוֹרָה מציינת צורת קריאה (קְרֵי) שונה מן המילה הכתובה (כְּתִיב), ויכולות להיות לכך כמה סיבות.

אשת חַיִל מי ימצא
"רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה" (משלי לא, כט) – זו רות המואבייה,...
אשת חַיִל מי ימצא
"וְעַתָּה בִּתִּי אַל תִּירְאִי כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה לָּךְ, כִּי יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ." (פסוק יא)

איור: אור ליבנה

"רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה" (משלי לא, כט) – זו רות המואבייה, שנכנסה תחת כנפי השכינה. "שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי" (שם, ל) – שהניחה רות את אמה ואבותיה ועושרה, ובאה עם חמותה וקיבלה על עצמה את כל המצוות, ולפיכך זכתה שיצא ממנה דוד, שֶׁרִבָּה לקדוש ברוך הוא בְּשִׁירוֹת ובתשבחות, כפי שנאמר: "תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ" (שם, לא).

(עיבוד. מדרש משלי, לא כט)

  • המזמור "אשת חיל", החותם את ספר משלי (לא י-לא), מהלל את האישה האידאלית. לפי המדרש, רות היא דוגמה לאשת חיל. מה הם המעשים שבזכותם זכתה למחמאה שכזו?
אשת חַיִל
הביטוי "אשת חיל" מופיע פעמיים בספר משלי, ופעם אחת בפרק זה בנוגע לרות. מדרש משלי...
אשת חַיִל
"...כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ." (פסוק יא)

נחמה גולן, אשת חיל, 2004, מתוך המיצב "אהל משלה", הגלריה האחרת, מכללת תלפיות.

הביטוי "אשת חיל" מופיע פעמיים בספר משלי, ופעם אחת בפרק זה בנוגע לרות. מדרש משלי עוסק בקשר בין המופעים האלה של הביטוי. המזמור המוכר "אשת חיל" נכלל מאז המאה ה-17 בסידורי התפילה של עדות רבות, והוא מושר בתחילת סעודת ליל שבת. יש הרואים בו שיר הלל לשבת, לתורה או לשכינה, אך מקובל יותר לראות בו שיר תודה והלל של הגבר לכבוד רעייתו, בעלת הבית, על טרחתה במהלך השבוע בכלל ולקראת השבת בפרט.

מבוסס על מגילת רות – פירוש ישראלי חדש עמ' 118-117.

  • הביטוי "אשת חיל" נפוץ גם היום. האם יש לדעתכם מדדים מוסכמים לקביעה מי היא "אשת חיל"? אם כן, מה הם?
וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה
בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, בשעה שבה כולם ישנים, מתרחשות במקרא ההפתעות הכי גדולות. פעם זה סיפור יציאת...
וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה
"וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ וַיָּבֹא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה... וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו." (פסוקים ז-ח)

chittakorn59/shutterstock.com

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, בשעה שבה כולם ישנים, מתרחשות במקרא ההפתעות הכי גדולות. פעם זה סיפור יציאת מצרים – זהו הזמן שבו הוטלה מכת בכורות (שמות יב, כט) – ופעם עלילות שמשון, החש בסכנה מפני חורשי רעתו, מתעורר "בחצי הלילה" ועוקר את שערי עזה ממקומם (שופטים טז, ג). בשעה דרמטית זו מתעורר בועז ומגלה שאישה שוכבת למרגלותיו.

  • מה הן הסיבות שהביאו את רות (או את נעמי) לבחור בשעות החשוכות של אמצע הלילה לתזמון המפגש עם בועז?
רות ונעמי / עדי נס
סיפורן של רות ונעמי מתואר במקרא על רקע השדה, ואילו כאן יושבות שתי דמויות על...
רות ונעמי / עדי נס
"וַתֹּאמֶר שְׁבִי בִתִּי עַד אֲשֶׁר תֵּדְעִין אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר, כִּי לֹא יִשְׁקֹט הָאִישׁ כִּי אִם כִּלָּה הַדָּבָר הַיּוֹם." (פסוק יח)

רות ונעמי, יצירה של האמן עדי נס. © עדי נס.

סיפורן של רות ונעמי מתואר במקרא על רקע השדה, ואילו כאן יושבות שתי דמויות על אדמה שאינה אדמת שדה, אלא אזור של שוק או מחסן. זוהי לא אדמה שאפשר לעבד אותה כדי להצמיח פירות וירקות. את הפירות ואת הירקות יש לקנות בכסף.

להמשך קריאה

האומן יצר למעשה ניגוד בין הסיפור המקראי, שבו רות ונעמי נהנות ממתנות העניים הניתנות על ידי החברה ומה"לקט" שמשאיר בעל השדה עבור אנשים במצבן, לבין המציאות בימינו שבה יש פעמים רבות התעלמות של החברה ממצב העניים.
רות ונעמי יושבות על הקרקע, ספק פועלות במנוחה ספק קבצניות, פניהן קודרות. הקִרבה ושותפוּת הגורל ביניהן מורגשות – נעמי פונה לכיוון רות, ברכיהן נוגעות זו בזו. אך למרות מצבן, שתי הנשים נראות חזקות ובעלות כבוד עצמי.

  • התצלום המבוים של עדי נס מאתגר את התפיסה המקובלת של מגילת רות כסיפור על אהבה וטבע. מדוע בחר האומן להציג את הדמויות בצורה זו?
רות ובועז
בועז, שזה עתה התעורר משנתו באמצע הלילה, מביט בהפתעה ברות השוכבת מולו. כף ידו המונחת...
רות ובועז
"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת, וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו." (פסוק ח)

ג'יימס טיסו, רות ובועז, 1902-1896, מאוסף המוזיאון היהודי, ניו יורק

בועז, שזה עתה התעורר משנתו באמצע הלילה, מביט בהפתעה ברות השוכבת מולו.
כף ידו המונחת על פיו מדגישה את מבוכתו מהסיטואציה הלא צפויה.
היצירה כמעט מוֹנוֹכְרוֹמָטִית, כולה בגוונים של אפור-שחור ולבן-צהבהב.

להמשך קריאה

פניה של רות מוסתרות מעינינו, המתבוננים ביצירה, שכן היא שוכבת בגבה אלינו. גם את פניו של בועז כמעט שאיננו רואים, הן מוסתרות בין הצללים ומאחורי כף ידו. אורו הקלוש של הירח מאיר עליהם, צובע את בגדיהם ואת ערמת התבואה שביניהם באותו הצבע ובעצם מחבר ביניהם כמו ביריעה לבנה רציפה.

  • מה לדעתכם רצה טיסו לומר על הקשר בין בועז לרות? באילו אמצעים אומנותיים השתמש לשם כך?
    אמצעים אומנותיים שתוכלו להתייחס אליהם – שימוש בצבע, אור וצל, כיוון משיכות המכחול, מיקום ביצירה (מי במרכז? מה מול מה?).
מה שקורה בגורן
  הגורן של ימי המקרא הייתה שטח רחב ידיים בקרבת העיר, ומלבד שימושה החקלאי כמקום...
מה שקורה בגורן
"...וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן אַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת." (פסוק ג)

עבודה בגורן, גבעת עדה עמותת דורות ארכיון המושבה, מתוך אתר פיקוויקי

גורן, נאות קדומים. צילום: פארק נאות קדומים

 

הגורן של ימי המקרא הייתה שטח רחב ידיים בקרבת העיר, ומלבד שימושה החקלאי כמקום הדיש, השתמשו בה לכינוסים כגון עריכת משפטים וטקסים דתיים. צורת הגורן הייתה בדרך כלל עגולה, משום שהבהמות שדשו את התבואה היו הולכות במעגל. 

להמשך קריאה

מכאן התיאור הציורי של חכמי הסנהדרין שהיו יושבים בחצי עיגול: "סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה" (משנה סנהדרין ד, ג). גם בימינו הצירוף "חצי גורן" משמש בעיקר בהקשר של צורת ישיבה.

  • המפגש בין בועז לרות התרחש באופן פרטי בגורן, אך עדיין היה חשש שדבר המפגש ייוודע ברבים. הוכיחו זאת בהתבסס על פסוק יד.
העבודה בגורן - דיש וזרייה
לאחר פעולת הדַיִשׁ – הפרדת גרעיני הדגן מהקש העוטף אותם – מתחילה פעולת הזְרִיָה: כדי...
העבודה בגורן - דיש וזרייה
"...הִנֵּה הוּא זֹרֶה אֶת גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים הַלָּיְלָה." (פסוק ב)

כלי עיבוד מסורתיים לעונת הקציר. מוזיאון ארץ ישראל, תל- אביב.

מורג במוזיאון ימי התנך בעין כרם, צילום: י.ש, 2007, מתוך ויקישיתוף

לאחר פעולת הדַיִשׁ – הפרדת גרעיני הדגן מהקש העוטף אותם – מתחילה פעולת הזְרִיָה:

כדי להפריד בין הבַּר (גרגירי תבואה) לבין התֶבֶן (קש וחלקי גבעולים קצוצים) והמוֹץ (קליפת הגרגירים), הזורה משליך את התבואה באוויר. 

להמשך קריאה

ראשון נופל הבר (הכבד מן התבן והמוץ) בקרבת מקום. התבן מורחק על ידי הרוח, ואילו המוץ הקל מתעופף הרחק לכל עבר. הזרייה נעשית כשנושבת הרוח המערבית בשעות אחר הצהריים המאוחרות, לפנות ערב. ייתכן שהמילה "הלילה" המופיעה בפסוק מכוונת לשעות הערב, שבהן מנשבת הרוח.

על פי: יאיר זקוביץ, מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא – מקרא לישראל: רות, 1990, עמ' 89. © הוצאת ספרים עם עובד

  • בעברית נמצא כמה ביטויים הקשורים בהשאלה לפעולות החקלאיות הללו, למשל "לחזור ולדוש בדבר", "להפריד תבן מן הבר", "כמוץ לפני הרוח". בחרו אחד מהביטוים והסבירו את משמעותו.
גאולה
בחברה המקראית חלקת האדמה הייתה נכס משפחתי שעובר בירושה מאב לבניו. במקרה של קושי כלכלי...
גאולה
"לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי ה', שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר." (פסוק יג)

כרזה: לע"מ.

בחברה המקראית חלקת האדמה הייתה נכס משפחתי שעובר בירושה מאב לבניו. במקרה של קושי כלכלי שבעקבותיו נאלצת המשפחה למכור את השדה, יש זכות לקרוב משפחה (וגם ציפייה ממנו) לגאול את השדה, כלומר לקנות אותו בחזרה (פרטים בספר ויקרא כה, כה-כח).

להמשך קריאה

עוד חוק מקראי שקשור לסיפור הוא חוק הייבום: כאשר אישה נותרת אלמנה ללא ילדים, יש ציפייה מאחיו של המת לשאת אותה לאישה. הילד שייוולד מנישואים אלה הוא דרך להקים בית לאח, שמת ללא צאצאים (פרטים בספר דברים כה, ו-י).

  • בסיפור של רות נקשרת גאולת שְׂדה המשפחה אל הנישואים. הסבירו את הקשר.
היו זמנים במגילת רות
מגילת רות מספרת את סיפורה המפתיע של רות. אישה מואבייה, אלמנה וענייה, שבזכות תכונותיה ובזכות...
היו זמנים במגילת רות
"וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ, בִּתִּי הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ לָךְ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב לָךְ." (פסוק א)

מגילת רות מספרת את סיפורה המפתיע של רות. אישה מואבייה, אלמנה וענייה, שבזכות תכונותיה ובזכות אנשים טובים אחרים – הייתה לסבתא רבתא של דוד המלך.

  • לפי הסרטון, מהו ה- Win-Win הגדול של מגילת רות?

קרדיט: מגילת רות / 929 תנך ביחד, 2018

בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם
בסרטון מתואר תהליך הכנת הלחם בחקלאות הקדומה, כפי שמפורט בתלמוד: "כמה יגיעות יָגַע אדם הראשון...
בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם
"...הִנֵּה הוּא זֹרֶה אֶת גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים הַלָּיְלָה." (פסוק ב)

בסרטון מתואר תהליך הכנת הלחם בחקלאות הקדומה, כפי שמפורט בתלמוד:
"כמה יגיעות יָגַע אדם הראשון עד שמצא פַּת לאכול: חרש וזרע וקצר ועִמֵר ודָשׁ וזָרָה וּבָרַר וטחן והרקיד ולָשׁ ואפה, ואחר כך אכל. ואני מַשְׁכִּים ומוצא את כל אלו מוכנים לְפָנַי…"

  • בסרטון – המחשה וקריינות של מדרש העוסק בתהליך הארוך של הכנת הלחם על ידי האדם הראשון. מהו המסר המרכזי של המדרש?

קרדיט: מטח