סגור תצוגת כיתה
הפרק

הצעה

פסוקים א-ה

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – דיון:
נשאל את התלמידים:

  • האם יצא לכם לשכנע מישהו לעשות דבר מסוכן או מפוקפק כי חשבתם שזה לטובתו?
  • האם שכנעתם אותו שזה לטובתו, אבל גם אתם הרווחתם מזה?

אפשרות שנייה – אמון:
נבקש מהתלמידים לעמוד בשורה ולחשוב על מישהו שהם סומכים עליו מאוד, וכל מה שהוא אומר הם מסכימים לעשות. נסביר לתלמידים שכעת נגיד בקול כמה הוראות, וכל תלמיד ידמיין כאילו מי שהוא סומך עליו אומר לו את ההוראות האלה ויחליט אם הוא עושה אותם או לא. מי שהיה מקשיב להוראות ילך צעד קדימה (מובן שאפשר לשנות או להוסיף הוראות).
ואלו הן ההוראות:

  • אכלו סוכריה
  • צאו לטיול
  • טפסו על הר גבוה
  • קפצו מצוק
  • עברו באור אדום
  • העתיקו במבחן
  • בואו בפיג'מה לבית הספר
  • הכינו ארוחת ערב

נדון מתי אנחנו מסכימים ומתי לא, מה משפיע על ההחלטה שלנו.

הזמנה לקריאה

נקרא את פסוקים א-ה. לפני שנלמד על הצעתה של נעמי ועל סיבותיה, עלינו להבין את הריאליה של עבודת האדמה בתקופת המקרא. נעמי שולחת את רות אל הגורן.

  • מהו הגורן?
  • מדוע בעז אמור להיות שם?

נחלק לתלמידים דף העשרהבאשר לפעולות הדיש והזרייה הנעשות בגורן (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור). כמו כן, נקרין תמונות וסרטון המדגימים את הפעולות. יש לציין בעת הקריאה שככל הנראה היה מנהג לישון בגורן לקראת ימי הזרייה כדי לשמור על התבואה היקרה.

כעת נחזור לפסוקים וננסה להבין מה מציעה נעמי לרות. נבקש מהתלמידים לקרוא שוב את פסוקים א-ד ולכתוב במילים שלהם מה נעמי מציעה לרות לעשות. בשלב זה נדגיש בפניהם כי אינם חייבים להבין כל מילה, אלא להבין את הרעיון הכללי שנעמי מציעה לרות להתקשט ולהתבשם להתגנב אל הגורן ולשכב למרגלותיו של בעז ולחכות להוראותיו. אפשר להרחיב ולהגיד כי על פי הפרשנים "מָנוֹחַ" היא מילה נרדפת לנישואין, ונעמי מחפשת פתרון קבע לרות בנישואיה לבעז.
נשים לב שמופיעים בפסוקים פעלים בעלי משמעות כפולה: "וְיָדַעַתְּ", "וְגִלִּית", "וְשָׁכָבְתְּ" ועוד. נבקש מהתלמידים למצוא שורש שחוזר בדברי נעמי. נעמי משתמשת בשורש יד"ע שלוש פעמים. אומנם במשמעות תמימה (לכאורה) אך בתנ"ך שורש זה משמש גם לתיאור יחסי אישות. נשאל את התלמידים:

  • מהי המטרה של נעמי בהצעתה זו ומהיכן אתם לומדים זאת? (מטרתה של נעמי היא שרות תפתה את בעז – אפשר להבין זאת מהפעלים הרבים של ההתקשטות, מהשכיבה בלילה למרגלותיו באזור מבודד)
  • מה דעתכם על הצעה זו (נצפה לתגובות מגוונות. תשובות ביקורתיות על המניפולציה שנעמי מעודדת את רות לעשות, על חוסר הצניעות בהצעה, על הצגת גופה של רות לצורך פיתוי, על עצם הפיתוי. ומצד שני הבנה שנעמי דואגת לעתידה של רות ומבינה שיכול להיפתח כאן פתח לעזרה להן)

נחזור לכמה מילים לא מובנות בפסוקים. נקרא שוב יחד את פסוק ב ונתמקד במילים: "בֹעַז מֹדַעְתָּנוּ".

  • למה הכוונה?

הרשב"ם מבאר כי המילה לקוחה מהמילה 'דעת', כלומר הוא יודע מי אנחנו – מכרנו. כמו כן נזכיר שבסוף פרק ב למדנו כי בעז הוא הגואל של רות.
אם כן, כעת תוכניתה של נעמי ברורה יותר – היא רוצה לפתות את בעז לעשות את הדבר הנכון ולגאול את רות, להתחתן עמה.

  • קראו את פסוק א והוכיחו מהפסוק שנעמי רוצה בטובתה של רות. ("אֲבַקֶּשׁ לָךְ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב לָךְ", אפשר להיעזר בהשוואה לפרק א פסוק ט: "וּמְצֶאןָ מְנוּחָה אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ" בו נעמי דואגת גם לרות)

אבל עדיין נעמי עושה בפרק מעשה שנראה חריג מאוד.

  • מדוע היא אינה פונה ישירות לבעז?
  • מדוע היא מסכנת את כלתה בהשפלה כזאת בהקשר מיני?
  • מדוע הכול מתרחש במסתרים?
  • האם באמת נעמי פועלת מתוך דאגה לרות, הרי היא מצילה גם את עצמה במעשה הזה?
  • האם היא שולחת את רות להרפתקה מינית מסוכנת כדי להיטיב עם עצמה?

נבקש מהתלמידים לשער השערות ונכתוב אותן על הלוח. לאחר מכן נדגיש כי כדי לבחון את בקשתה לעומק אנחנו צריכים להבין מה הייתה מטרתה של נעמי במעשים אלו ומהם המניעים שלה. נחלק לתלמידים את דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נתמקד בשאלה 5 ונסכם על הלוח שני כיוונים לתשובה:

  • נעמי מקווה כי המפגש האינטימי עם רות בגורן יעורר את בעז, והוא יפעל כפי שנעמי ציפתה שיפעל מלכתחילה ויסכים להיות הגואל של רות.
  • רות תפתה את בעז לשכב אתה, וכך תפעיל עליו לחץ לגאול אותה.

כעת נקרא איך הכתוב רומז לנו על רגשותיה של נעמי בנוגע למשימה שהיא מטילה על רות. לצורך כך נלמד את תופעת הקרי והכתיב. שימו לב, מי שכבר למד את הנושא אינו צריך לחזור על כך, רק להזכיר את המושגים בכיתה.

נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים ג-ד ולהעתיק את המילים שכתובות אחרת בכתיב ובקרי בטבלה. להלן הטבלה מלאה:

קרי  כתיב
(וְיָרַדְתְּ)  וירדתי
(וְשָׁכָבְתְּ)  ושכבתי

על פי הכתיב כמה מהפעלים כתובים בגוף ראשון "וירדתי… ושכבתי" וכך נוצר ערבוב בין רות לנעמי.

  • איך אתם מבינים את הערבוב הזה?
  1. מסורות הקרי והכתיב גורמות לערבוב ובו לא ברור אם נעמי מדברת על רות או על עצמה. עירוב גופים זה מרמז על השניות ועל חוסר הנוחות שיש לנעמי מהמשימה שהיא שולחת את רות לעשות.
  2. בערבוב הזה נעמי מנסה להעביר לרות מסר שהיא תהיה אתה ברגעים הקשים והלא נעימים האלו.
  3. אפשר לפרש כי המיזוג הזה בין רות לנעמי בא לרמז שנעמי מרגישה שהיא הייתה בעצמה צריכה לעשות זאת, ורות רק השליחה המבצעת.

נקרא את פסוק ה כדי להדגיש את נאמנותה של רות לנעמי.

מבט לחיים

אפשרות ראשונה – יומנה של נעמי:
כתבו דף מיומנה של נעמי ערב לפני הצעתה לרות. כתבו את ההתלבטויות הרבות שהביאו אותה בסוף להציע את מה שהציעה.

אפשרות שנייה – יומנה של רות:

  • כתבו דף מיומנה של רות לאחר ששמעה את הצעתה של נעמי.

לאחר כתיבת דפי היומן נבקש מהתלמידים לדון ביחסים בין נעמי לרות ולהביע את דעתם:

  • האם הייתם נוהגים כמו נעמי? מדוע?
  • מה יקרה אם תוכניתה של נעמי לא תצלח, ונעמי ורות יישאו את חרפתן?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: היכרות עם פעולות השדה, לימוד הפסוקים לעומקם.
מיומנויות: קרי וכתיב, שאלת שאלות מתוך הפסוקים.
מתודות: דפי עבודה, סרטון, כתיבת דף מיומן.

אפשר עוד...

סרטון:
צפו בסרטון על חקלאות בתנ"ך.

מאמרים:
למורים: מומלץ לקרוא את מאמריה של יעל ציגלר (במיוחד את שיעור 16) באתר מכון הרצוג/

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
עבודת אדמה בתקופת המקרא
בסרטון רואים דיש באמצעות בני אדם וכלים. לנו ידוע על דיש באמצעות בעלי חיים, סביר...
עבודת אדמה בתקופת המקרא

בסרטון רואים דיש באמצעות בני אדם וכלים. לנו ידוע על דיש באמצעות בעלי חיים, סביר להניח שהיה גם דיש של בני אדם.

קרדיט: פורסם על ידי sakra123 ב-23 במאי 2011.

מתוך ויקיפדיה, ארכיון גן שמואל, דיש תבואה בגורן הראשון בגן שמואל - החצר הגדולה, 1940. מאת ארכיון גן-שמואל, CC BY 2.5,

צילם: צחי דבירה.

דפי עבודה והעשרה לשיעור
קרי וכתיב
במסורה של המקרא (מערכת מסירת הטקסט ושימורו), קרי וכתיב הם ההבדלים בין מסורת וצורת הכתיבה...
קרי וכתיב

במסורה של המקרא (מערכת מסירת הטקסט ושימורו), קרי וכתיב הם ההבדלים בין מסורת וצורת הכתיבה (כתיב) של ספרי המקרא, התנ"ך, לבין מסורת וצורת הקריאה (קרי) שלו. בכתיבת ספרי התורה שבבית הכנסת הנוסח הוא לפי מסורת הכתיב, ואילו הקריאה בציבור היא לפי מסורת הקרי. בספרי התנ"ך המודפסים הנוהג הוא שבמילים שבהן יש הבדל בין צורת הכתיב שלהם לצורת הקרי הכתיב מופיע בגוף הטקסט לרוב בהשמטת הניקוד, ואילו הקרי מופיע בשוליים או בגופן שונה בליווי ניקוד.

לדוגמה:

בספר שמואל א פרק יח מתואר לנו יחסו של שאול לדוד. בכתיב כתוב כי שאול עון את דוד ובקרי (בשולי הטקסט) כתוב עוֹיֵן. צורת הקריאה הנכונה היא עוין, אך הכתיב נשמר ונשאר כשהיה – עון.

חקלאות בתנ"ך
קרדיט: פורסם על ידי Levi Sudriב-26 בפברואר 2013.
חקלאות בתנ"ך

קרדיט: פורסם על ידי Levi Sudriב-26 בפברואר 2013.

הסיפור על פי הכתיב
אמרה נעמי לרות: "וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלֹתַיִךְ…" ואחרי כן: "וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן". אם כן, מהו "וירדתי...
הסיפור על פי הכתיב
"וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שמלתך (שִׂמְלֹתַיִךְ) עָלַיִךְ וירדתי (וְיָרַדְתְּ) הַגֹּרֶן אַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת." (פסוק ג)

נעמי ספיירס, רות ונעמי, פסל ארד

אמרה נעמי לרות: "וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלֹתַיִךְ…" ואחרי כן: "וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן". אם כן, מהו "וירדתי הגורן"? כתיב! שאמרה נעמי לרות: זכותי תרד עימך. לכן הכתיב "וירדתי הגורן".

(עיבוד. מדרש תנחומא ורשא, פרשת בהר, סימן ג)

  • נעמי מנחה את רות בפירוט כיצד להתכונן לקראת המפגש בגורן עם בועז. המדרש מתייחס לקרי ולכתיב*, ושם לב כי בפסוק נעמי לא רק מסבירה לרות, אלא גם מכלילה את עצמה בסיפור – "וירדתי הגורן".
    כיצד פותר זאת המדרש? ומה ההסבר שלכם לדבריה של נעמי?

*קְרֵי וּכְתִיב – במאות מקומות במקרא הַמָסוֹרָה מציינת צורת קריאה (קְרֵי) שונה מן המילה הכתובה (כְּתִיב), ויכולות להיות לכך כמה סיבות.

אשת חַיִל מי ימצא
"רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה" (משלי לא, כט) – זו רות המואבייה,...
אשת חַיִל מי ימצא
"וְעַתָּה בִּתִּי אַל תִּירְאִי כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֶעֱשֶׂה לָּךְ, כִּי יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ." (פסוק יא)

איור: אור ליבנה

"רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה" (משלי לא, כט) – זו רות המואבייה, שנכנסה תחת כנפי השכינה. "שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי" (שם, ל) – שהניחה רות את אמה ואבותיה ועושרה, ובאה עם חמותה וקיבלה על עצמה את כל המצוות, ולפיכך זכתה שיצא ממנה דוד, שֶׁרִבָּה לקדוש ברוך הוא בְּשִׁירוֹת ובתשבחות, כפי שנאמר: "תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ" (שם, לא).

(עיבוד. מדרש משלי, לא כט)

  • המזמור "אשת חיל", החותם את ספר משלי (לא י-לא), מהלל את האישה האידאלית. לפי המדרש, רות היא דוגמה לאשת חיל. מה הם המעשים שבזכותם זכתה למחמאה שכזו?
אשת חַיִל
הביטוי "אשת חיל" מופיע פעמיים בספר משלי, ופעם אחת בפרק זה בנוגע לרות. מדרש משלי...
אשת חַיִל
"...כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ." (פסוק יא)

נחמה גולן, אשת חיל, 2004, מתוך המיצב "אהל משלה", הגלריה האחרת, מכללת תלפיות.

הביטוי "אשת חיל" מופיע פעמיים בספר משלי, ופעם אחת בפרק זה בנוגע לרות. מדרש משלי עוסק בקשר בין המופעים האלה של הביטוי. המזמור המוכר "אשת חיל" נכלל מאז המאה ה-17 בסידורי התפילה של עדות רבות, והוא מושר בתחילת סעודת ליל שבת. יש הרואים בו שיר הלל לשבת, לתורה או לשכינה, אך מקובל יותר לראות בו שיר תודה והלל של הגבר לכבוד רעייתו, בעלת הבית, על טרחתה במהלך השבוע בכלל ולקראת השבת בפרט.

מבוסס על מגילת רות – פירוש ישראלי חדש עמ' 118-117.

  • הביטוי "אשת חיל" נפוץ גם היום. האם יש לדעתכם מדדים מוסכמים לקביעה מי היא "אשת חיל"? אם כן, מה הם?
וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה
בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, בשעה שבה כולם ישנים, מתרחשות במקרא ההפתעות הכי גדולות. פעם זה סיפור יציאת...
וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה
"וַיֹּאכַל בֹּעַז וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ וַיָּבֹא לִשְׁכַּב בִּקְצֵה הָעֲרֵמָה... וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו." (פסוקים ז-ח)

chittakorn59/shutterstock.com

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה, בשעה שבה כולם ישנים, מתרחשות במקרא ההפתעות הכי גדולות. פעם זה סיפור יציאת מצרים – זהו הזמן שבו הוטלה מכת בכורות (שמות יב, כט) – ופעם עלילות שמשון, החש בסכנה מפני חורשי רעתו, מתעורר "בחצי הלילה" ועוקר את שערי עזה ממקומם (שופטים טז, ג). בשעה דרמטית זו מתעורר בועז ומגלה שאישה שוכבת למרגלותיו.

  • מה הן הסיבות שהביאו את רות (או את נעמי) לבחור בשעות החשוכות של אמצע הלילה לתזמון המפגש עם בועז?
רות ונעמי / עדי נס
סיפורן של רות ונעמי מתואר במקרא על רקע השדה, ואילו כאן יושבות שתי דמויות על...
רות ונעמי / עדי נס
"וַתֹּאמֶר שְׁבִי בִתִּי עַד אֲשֶׁר תֵּדְעִין אֵיךְ יִפֹּל דָּבָר, כִּי לֹא יִשְׁקֹט הָאִישׁ כִּי אִם כִּלָּה הַדָּבָר הַיּוֹם." (פסוק יח)

רות ונעמי, יצירה של האמן עדי נס. © עדי נס.

סיפורן של רות ונעמי מתואר במקרא על רקע השדה, ואילו כאן יושבות שתי דמויות על אדמה שאינה אדמת שדה, אלא אזור של שוק או מחסן. זוהי לא אדמה שאפשר לעבד אותה כדי להצמיח פירות וירקות. את הפירות ואת הירקות יש לקנות בכסף.

להמשך קריאה

האומן יצר למעשה ניגוד בין הסיפור המקראי, שבו רות ונעמי נהנות ממתנות העניים הניתנות על ידי החברה ומה"לקט" שמשאיר בעל השדה עבור אנשים במצבן, לבין המציאות בימינו שבה יש פעמים רבות התעלמות של החברה ממצב העניים.
רות ונעמי יושבות על הקרקע, ספק פועלות במנוחה ספק קבצניות, פניהן קודרות. הקִרבה ושותפוּת הגורל ביניהן מורגשות – נעמי פונה לכיוון רות, ברכיהן נוגעות זו בזו. אך למרות מצבן, שתי הנשים נראות חזקות ובעלות כבוד עצמי.

  • התצלום המבוים של עדי נס מאתגר את התפיסה המקובלת של מגילת רות כסיפור על אהבה וטבע. מדוע בחר האומן להציג את הדמויות בצורה זו?
רות ובועז
בועז, שזה עתה התעורר משנתו באמצע הלילה, מביט בהפתעה ברות השוכבת מולו. כף ידו המונחת...
רות ובועז
"וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּחֱרַד הָאִישׁ וַיִּלָּפֵת, וְהִנֵּה אִשָּׁה שֹׁכֶבֶת מַרְגְּלֹתָיו." (פסוק ח)

ג'יימס טיסו, רות ובועז, 1902-1896, מאוסף המוזיאון היהודי, ניו יורק

בועז, שזה עתה התעורר משנתו באמצע הלילה, מביט בהפתעה ברות השוכבת מולו.
כף ידו המונחת על פיו מדגישה את מבוכתו מהסיטואציה הלא צפויה.
היצירה כמעט מוֹנוֹכְרוֹמָטִית, כולה בגוונים של אפור-שחור ולבן-צהבהב.

להמשך קריאה

פניה של רות מוסתרות מעינינו, המתבוננים ביצירה, שכן היא שוכבת בגבה אלינו. גם את פניו של בועז כמעט שאיננו רואים, הן מוסתרות בין הצללים ומאחורי כף ידו. אורו הקלוש של הירח מאיר עליהם, צובע את בגדיהם ואת ערמת התבואה שביניהם באותו הצבע ובעצם מחבר ביניהם כמו ביריעה לבנה רציפה.

  • מה לדעתכם רצה טיסו לומר על הקשר בין בועז לרות? באילו אמצעים אומנותיים השתמש לשם כך?
    אמצעים אומנותיים שתוכלו להתייחס אליהם – שימוש בצבע, אור וצל, כיוון משיכות המכחול, מיקום ביצירה (מי במרכז? מה מול מה?).
מה שקורה בגורן
  הגורן של ימי המקרא הייתה שטח רחב ידיים בקרבת העיר, ומלבד שימושה החקלאי כמקום...
מה שקורה בגורן
"...וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן אַל תִּוָּדְעִי לָאִישׁ עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת." (פסוק ג)

עבודה בגורן, גבעת עדה עמותת דורות ארכיון המושבה, מתוך אתר פיקוויקי

גורן, נאות קדומים. צילום: פארק נאות קדומים

 

הגורן של ימי המקרא הייתה שטח רחב ידיים בקרבת העיר, ומלבד שימושה החקלאי כמקום הדיש, השתמשו בה לכינוסים כגון עריכת משפטים וטקסים דתיים. צורת הגורן הייתה בדרך כלל עגולה, משום שהבהמות שדשו את התבואה היו הולכות במעגל. 

להמשך קריאה

מכאן התיאור הציורי של חכמי הסנהדרין שהיו יושבים בחצי עיגול: "סנהדרין היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה" (משנה סנהדרין ד, ג). גם בימינו הצירוף "חצי גורן" משמש בעיקר בהקשר של צורת ישיבה.

  • המפגש בין בועז לרות התרחש באופן פרטי בגורן, אך עדיין היה חשש שדבר המפגש ייוודע ברבים. הוכיחו זאת בהתבסס על פסוק יד.
העבודה בגורן - דיש וזרייה
לאחר פעולת הדַיִשׁ – הפרדת גרעיני הדגן מהקש העוטף אותם – מתחילה פעולת הזְרִיָה: כדי...
העבודה בגורן - דיש וזרייה
"...הִנֵּה הוּא זֹרֶה אֶת גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים הַלָּיְלָה." (פסוק ב)

כלי עיבוד מסורתיים לעונת הקציר. מוזיאון ארץ ישראל, תל- אביב.

מורג במוזיאון ימי התנך בעין כרם, צילום: י.ש, 2007, מתוך ויקישיתוף

לאחר פעולת הדַיִשׁ – הפרדת גרעיני הדגן מהקש העוטף אותם – מתחילה פעולת הזְרִיָה:

כדי להפריד בין הבַּר (גרגירי תבואה) לבין התֶבֶן (קש וחלקי גבעולים קצוצים) והמוֹץ (קליפת הגרגירים), הזורה משליך את התבואה באוויר. 

להמשך קריאה

ראשון נופל הבר (הכבד מן התבן והמוץ) בקרבת מקום. התבן מורחק על ידי הרוח, ואילו המוץ הקל מתעופף הרחק לכל עבר. הזרייה נעשית כשנושבת הרוח המערבית בשעות אחר הצהריים המאוחרות, לפנות ערב. ייתכן שהמילה "הלילה" המופיעה בפסוק מכוונת לשעות הערב, שבהן מנשבת הרוח.

על פי: יאיר זקוביץ, מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא – מקרא לישראל: רות, 1990, עמ' 89. © הוצאת ספרים עם עובד

  • בעברית נמצא כמה ביטויים הקשורים בהשאלה לפעולות החקלאיות הללו, למשל "לחזור ולדוש בדבר", "להפריד תבן מן הבר", "כמוץ לפני הרוח". בחרו אחד מהביטוים והסבירו את משמעותו.
גאולה
בחברה המקראית חלקת האדמה הייתה נכס משפחתי שעובר בירושה מאב לבניו. במקרה של קושי כלכלי...
גאולה
"לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי ה', שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר." (פסוק יג)

כרזה: לע"מ.

בחברה המקראית חלקת האדמה הייתה נכס משפחתי שעובר בירושה מאב לבניו. במקרה של קושי כלכלי שבעקבותיו נאלצת המשפחה למכור את השדה, יש זכות לקרוב משפחה (וגם ציפייה ממנו) לגאול את השדה, כלומר לקנות אותו בחזרה (פרטים בספר ויקרא כה, כה-כח).

להמשך קריאה

עוד חוק מקראי שקשור לסיפור הוא חוק הייבום: כאשר אישה נותרת אלמנה ללא ילדים, יש ציפייה מאחיו של המת לשאת אותה לאישה. הילד שייוולד מנישואים אלה הוא דרך להקים בית לאח, שמת ללא צאצאים (פרטים בספר דברים כה, ו-י).

  • בסיפור של רות נקשרת גאולת שְׂדה המשפחה אל הנישואים. הסבירו את הקשר.
היו זמנים במגילת רות
מגילת רות מספרת את סיפורה המפתיע של רות. אישה מואבייה, אלמנה וענייה, שבזכות תכונותיה ובזכות...
היו זמנים במגילת רות
"וַתֹּאמֶר לָהּ נָעֳמִי חֲמוֹתָהּ, בִּתִּי הֲלֹא אֲבַקֶּשׁ לָךְ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב לָךְ." (פסוק א)

מגילת רות מספרת את סיפורה המפתיע של רות. אישה מואבייה, אלמנה וענייה, שבזכות תכונותיה ובזכות אנשים טובים אחרים – הייתה לסבתא רבתא של דוד המלך.

  • לפי הסרטון, מהו ה- Win-Win הגדול של מגילת רות?

קרדיט: מגילת רות / 929 תנך ביחד, 2018

בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם
בסרטון מתואר תהליך הכנת הלחם בחקלאות הקדומה, כפי שמפורט בתלמוד: "כמה יגיעות יָגַע אדם הראשון...
בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם
"...הִנֵּה הוּא זֹרֶה אֶת גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים הַלָּיְלָה." (פסוק ב)

בסרטון מתואר תהליך הכנת הלחם בחקלאות הקדומה, כפי שמפורט בתלמוד:
"כמה יגיעות יָגַע אדם הראשון עד שמצא פַּת לאכול: חרש וזרע וקצר ועִמֵר ודָשׁ וזָרָה וּבָרַר וטחן והרקיד ולָשׁ ואפה, ואחר כך אכל. ואני מַשְׁכִּים ומוצא את כל אלו מוכנים לְפָנַי…"

  • בסרטון – המחשה וקריינות של מדרש העוסק בתהליך הארוך של הכנת הלחם על ידי האדם הראשון. מהו המסר המרכזי של המדרש?

קרדיט: מטח