ברכת ה' לנח ובניו
פסוקים א-ז
בכמה מילים
המבול הסתיים, נח, משפחתו והחיות שאתם יוצאים מן התיבה אל עולם חדש. אלוהים מברך את נח ובניו בברכת פרייה ורבייה, כמו אדם הראשון, ומתיר להם לאכול מבעלי החיים. אך מגביל אותם בשתי הגבלות – איסור אכילת אבר מן החי ואיסור שפיכת דם אדם. מה אפשר להבין מכאן על העולם החדש, ובמה הוא שונה מהעולם שלפני המבול?
במהלך הוראה זה נציע כי בעולם שלפני המבול האדם היה אחראי על בעלי החיים ולכן היה אסור לו לאכול אותם. בעולם שאחרי המבול השלטון נלקח מן האדם, הציפיות ממנו ירדו, והוא הפך להיות חלק מהבריאה. מכיוון שהאדם כבר לא שליט על החיות, אלא כאחד מהם בעולם החי, הוא יכול לאכול את החיות ואף להשתמש בחוכמתו וכוחו לשמור על עליונותו על החיות.
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה: חי, צומח ודומם
נכתוב על הלוח זו מתחת לזו את המילים: חי, צומח ודומם (אפשר להזכיר את המשחק 'ארץ, עיר'). יש חלוקה והיררכיה בעולם. נשאל את התלמידים:
- היכן האדם נמצא?
- מדוע החי מעל הצומח?
- האם לדעתכם החי קרוב יותר לאדם או לצומח?
בפסוקים שנלמד היום נראה איך מערכת היחסים שהייתה לפני המבול בין בעלי החיים לאדם משתנה לאחר המבול. בסוף השיעור אפשר לחזור להיררכיה ולדון למי החי קרוב יותר לפני המבול ואחריו – לצומח או לאדם.
הצעה שנייה: גרפיטי
נקרין על הלוח את התמונה. במילה אחת שהוסיף אלמוני לגרפיטי "בשר זה רצח" הוא חתר תחת המסר של הגרפיטי המקורי.
- מה הן שתי הגישות לאכילת בשר שרואים בגרפיטי?
- אם איזו גישה אתם מסכימים ומדוע?
- לאיזו גישה אתם מתנגדים ומדוע?
הצעה שלישית: צמחונות
נבקש משני תלמידים בכיתה, אחד צמחוני ואחד לא צמחוני לספר למה הם אוכלים או לא אוכלים בשר. אם אין צמחונים בכיתה אפשר לבקש משני תלמידים לייצג את התפיסות השונות. אפשר לערוך את הדיון בשיטת הכיסא החם – מניחים שני כיסאות בכיתה, אחד צמחוני ואחד לא צמחוני. מי שרוצה מתיישב על הכיסא ומייצג את דעת הכיסא, אפשר לעבור בין כיסאות ובין דעות.
בסוף הלימוד נחזור ונראה את הטענות של הצמחונים והלא צמחונים בנוגע לדברי המקרא וללימוד בכיתה.
הזמנה לקריאה
נקרא יחד את פסוקים א-ז נדגיש את תיחום הקטע – מצוות 'פרו ורבו' חוזרת על עצמה בפסוק א ובפסוק ז. נבקש מאחד התלמידים להסביר בעל פה את שקראנו ונוודא שהכיתה מבינה היטב את הכתוב.
נשאל את התלמידים:
- מדוע אלוהים פותח במצווה זו דווקא ברגע זה? (התחלה חדשה של האנושות)
- איזו ברכה שניתנה במקום אחר פסוק זה מזכיר לנו? (ברכת 'פרו ורבו' לאדם הראשון – בראשית פרק א פסוק כח)
- למה לדעתכם ברכת ה' לנח דומה לברכה לאדם הראשון?
נח, כמו האדם הראשון, הוא האדם שממנו תצמח האנושות כולה. המבול היה חזרה לתקופה המזכירה את התוהו ובוהו ועם סיומו אלוהים בורא את העולם מחדש (ישנן השוואות רבות בין בריאת העולם בפרק א לעולם שלאחר המבול בפרק ח – מאמרו של צבי ליפשיץ בנושא).
נשווה בין ברכת ה' לאדם הראשון לבין ברכת ה' לנח (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור)
בריאת העולם – פרק א | העולם לאחר המבול – פרק ט |
כח וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים: 'פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ, וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ'. כט וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: 'הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת כָּל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וְאֶת כָּל הָעֵץ אֲשֶׁר בּוֹ פְרִי עֵץ זֹרֵעַ זָרַע לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה. ל וּלְכָל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה אֶת כָּל יֶרֶק עֵשֶׂב לְאָכְלָה'. וַיְהִי כֵן. | א וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם: 'פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ. ב וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִהְיֶה עַל כָּל חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כָּל עוֹף הַשָּׁמָיִם, בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה וּבְכָל דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּנוּ. ג כָּל רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאָכְלָה, כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל'. |
נשאל את התלמידים:
- מה השינויים בברכת ה' לנח לאחר המבול?
על רקע הדמיון הרב בולט גם השוני בין שתי הברכות:
לאדם הראשון נאמר לכבוש ולרדות – "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם…" (בראשית פרק א פסוק כו). רדייה משמעותה שלטון, בעוד לנח נאמר: "מוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם" – מילים שמשמעותן פחד. נוסף על כך לאדם הראשון נאמר שיאכל מן הצומח, והחיות אף הן יאכלו מן הצומח, ולנח הותר לאכול מן החי.
נשאל את התלמידים:
- מה משמעות ההבדלים?
- מה ההבדל בין כיבוש ורדייה ל"מוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם"? (כיבוש ורדייה נובעים משלטון – האדם שולט על עולם החי, בעוד מורא וחית הם פחד – האדם הוא חלק משרשרת המזון, וכמו שהצבי מפחד מהאריה, האריה מפחד מן האדם)
- למה לדעתכם האדם הראשון היה צמחוני ולנח הותרה אכילת בשר? (פרשנות אפשרית היא שהאדם הראשון שלט על החיות, כלומר, היה אחראי עליהן – "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם" (פרק ב פסוק כ), והשליט אינו אוכל את נתיניו. לאחר המבול ייתכן שהונמכו הציפיות מהאדם ולכן נלקח ממנו השלטון, הוא נכנס אל תוך שרשרת המזון והותר לו לאכול מן החי)
- מה אפשר להבין מכאן על מערכת היחסים שהייתה בין האדם הראשון לחיות ועל מערכת היחסים שיש לאחר המבול בין בני האדם לחיות? (פרשנות אפשרית היא כי בבריאת העולם לאדם ניתן תפקיד של שלטון על יצורי החי, לא במובן השלילי, שהרי הוא נותן להם שמות, אלא במובן של אחריות. בעולם זה יש היררכיה, האדם הוא צלם אלוהים ושולט, אך כולם "אזרחים" שווי זכויות, הן האדם הן בעלי החיים אוכלים מן הצומח. ואולם ההרמוניה הופרה והשלטון נלקח מן האדם. בעולם שלאחר המבול האדם נכנס אל תוך שרשרת המזון, הוא אינו מעליה, דואג ושומר עליה, הוא אמנם נמצא בראש הפירמידה, בראש שרשרת המזון, והחיות מפחדות ממנו, אך הוא גם אינו אלא כמו בעל חיים הטורף את החלשים ממנו – מאמר של יונתן גרוסמן בנושא)
נשאל את התלמידים:
- מדוע תפקיד האדם השתנה?
- מדוע נצרך דווקא שינוי זה, ברגע זה, בפתחו של עידן חדש?
פרשנות אפשרית היא שהעולם הקודם שהאדם שלט בו כשל, הוא הגיע למצב מושחת – "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ". כעת, כשהאדם ירד משלטונו, גם אם יחטא לא יגרור אתו את העולם וכל יצוריו עמו.
נקרא את פסוקים ד-ו:
אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ. וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת-נֶפֶשׁ הָאָדָם. שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם.
בפסוקים אלו מגביל אלוהים את היתר האכילה מן החי. נדגיש בהקראה את המילה "אך", המביעה הסתייגות ופותחת את שתי ההגבלות על האכילה מן החי. נבין עם הכיתה את פירושן:
- "אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ" – איסור אכילת אבר מן החי (רש"י: 'בשר בנפשו' – אסר להם אבר מן החי, כלומר, כל זמן שנפשו בו לא תאכלו הבשר).
- "וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ… שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ" – איסור שפיכת דם האדם.
נשאל את התלמידים:
- מדוע נדרשות שתי הגבלות אלו לאחר ההיתר לאכול מן החי? (אף שהותר לאכול מן החי צריך לנהוג בו ברחמנות ולא להתאכזר אליו, נוסף לכך, ישנה הבחנה בין בעל חיים לאדם, ופגיעה באדם שונה ואסורה לגמרי)
- מה יקרה לאדם שרצח אדם? במה שונה דינו של אדם שרצח מדינו של קין לאחר שרצח את הבל אחיו? (אדם שרצח ייהרג גם הוא, קין הוגלה ולא הוצא להורג)
- מה הסיבה שהכתוב מביא להגבלות? מה פירושה? (האדם נוצר בצלם אלוהים, הוא אינו הורג כמו חיה – אינו אוכל אבר מן החי ואינו פוגע בבני מינו, שגם הם נבראו בצלם אלוהים)
האדם יורד ממעמדו, הוא נכנס אל תוך שרשרת המזון ועומד בראשה כ'טורף-על'. עם ירידה זו במעמדו מגיעות שתי הסתייגויות שאומרות שלמרות זאת האדם עדיין שונה משאר החיות – הוא נברא בצלם אלוהים. האדם אינו אוכל כמו חיה, יש בו רחמים. וכן מכיוון שהוא נברא בצלם אלוהים חייו בעלי ערך רב יותר מערך חיי החיה, ואסור להורגו.
מבט לחיים
- האדם הראשון היה צמחוני, האם לדעתכם הצמחונות היא אידאל שיש לשאוף אליו?
- האם ההיתר לאכול בעלי חיים היא הורדת הציפיות של אלוהים מן האדם, או שחוסר ההיררכיה שהיה בין האדם ובעלי החיים קודם למבול הביא אתו נזק שההיתר לאכול מן החי בא לתקן? כיצד?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: השווינו בין ברכת ה' לאדם הראשון בבריאת העולם לבין ברכת ה' לנח ובניו לאחר היציאה מן התיבה. ראינו את הדמיון והשוני בין הברכות ועמדנו על הסיבות להיתר שניתן כעת לבני האדם לאכול מבעלי החיים, ולהגבלות שניתנו עמו: איסור אכילת אבר מן החי והאיסור לשפוך דם אדם.
מיומנויות: תיחום קטע, השוואת פסוקים, אינטרטקסטואליות, מילות קישור – אך, כי.
מתודות: דיון, אקטואליה – האם אכילת בשר היא רצח? צמחונות מול אכילת בשר.
- מאמר 'בין העולם הראשון לשני' מאת יונתן גרוסמן.
- מאמר 'הבריאה גרסא 1.1' מאת צבי ליפשיץ.
- על חזון הצמחונות של הרב קוק אפשר להרחיב ולקרוא את מאמרים אלה:
- צמחונות ואנושיות מאת שי פירון
- שתי קריאות של המקרא לאור חזון הצמחונות של הרב קוק מאת אבינועם רוזנק.