ברכת ה' לנח ובניו

נקרא יחד את פסוקים א-ז נדגיש את תיחום הקטע – מצוות 'פרו ורבו' חוזרת על עצמה בפסוק א ובפסוק ז. נבקש מאחד התלמידים להסביר בעל פה את שקראנו ונוודא שהכיתה מבינה היטב את הכתוב.

נשאל את התלמידים:

• מדוע אלוהים פותח במצווה זו דווקא ברגע זה? (התחלה חדשה של האנושות)
• איזו ברכה שניתנה במקום אחר פסוק זה מזכיר לנו? (ברכת 'פרו ורבו' לאדם הראשון – בראשית פרק א פסוק כח)
• למה לדעתכם ברכת ה' לנח דומה לברכה לאדם הראשון?

נח, כמו האדם הראשון, הוא האדם שממנו תצמח האנושות כולה. המבול היה חזרה לתקופה המזכירה את התוהו ובוהו ועם סיומו אלוהים בורא את העולם מחדש (ישנן השוואות רבות בין בריאת העולם בפרק א לעולם שלאחר המבול בפרק ח – מאמרו של צבי ליפשיץ בנושא).

נשווה בין ברכת ה' לאדם הראשון לבין ברכת ה' לנח (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור)

נשאל את התלמידים:

• מה השינויים בברכת ה' לנח לאחר המבול?

על רקע הדמיון הרב בולט גם השוני בין שתי הברכות:
לאדם הראשון נאמר לכבוש ולרדות – "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם…" (בראשית פרק א פסוק כו). רדייה משמעותה שלטון, בעוד לנח נאמר: "מוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם" – מילים שמשמעותן פחד. נוסף על כך לאדם הראשון נאמר שיאכל מן הצומח, והחיות אף הן יאכלו מן הצומח, ולנח הותר לאכול מן החי.

נשאל את התלמידים:

• מה משמעות ההבדלים?
• מה ההבדל בין כיבוש ורדייה ל"מוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם"? (כיבוש ורדייה נובעים משלטון – האדם שולט על עולם החי, בעוד מורא וחית הם פחד – האדם הוא חלק משרשרת המזון, וכמו שהצבי מפחד מהאריה, האריה מפחד מן האדם)
• למה לדעתכם האדם הראשון היה צמחוני ולנח הותרה אכילת בשר? (פרשנות אפשרית היא שהאדם הראשון שלט על החיות, כלומר, היה אחראי עליהן – "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם" (פרק ב פסוק כ), והשליט אינו אוכל את נתיניו. לאחר המבול ייתכן שהונמכו הציפיות מהאדם ולכן נלקח ממנו השלטון, הוא נכנס אל תוך שרשרת המזון והותר לו לאכול מן החי)
• מה אפשר להבין מכאן על מערכת היחסים שהייתה בין האדם הראשון לחיות ועל מערכת היחסים שיש לאחר המבול בין בני האדם לחיות? (פרשנות אפשרית היא כי בבריאת העולם לאדם ניתן תפקיד של שלטון על יצורי החי, לא במובן השלילי, שהרי הוא נותן להם שמות, אלא במובן של אחריות. בעולם זה יש היררכיה, האדם הוא צלם אלוהים ושולט, אך כולם "אזרחים" שווי זכויות, הן האדם הן בעלי החיים אוכלים מן הצומח. ואולם ההרמוניה הופרה והשלטון נלקח מן האדם. בעולם שלאחר המבול האדם נכנס אל תוך שרשרת המזון, הוא אינו מעליה, דואג ושומר עליה, הוא אמנם נמצא בראש הפירמידה, בראש שרשרת המזון, והחיות מפחדות ממנו, אך הוא גם אינו אלא כמו בעל חיים הטורף את החלשים ממנו – מאמר של יונתן גרוסמן בנושא)

נשאל את התלמידים:

• מדוע תפקיד האדם השתנה?
• מדוע נצרך דווקא שינוי זה, ברגע זה, בפתחו של עידן חדש?

פרשנות אפשרית היא שהעולם הקודם שהאדם שלט בו כשל, הוא הגיע למצב מושחת – "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ". כעת, כשהאדם ירד משלטונו, גם אם יחטא לא יגרור אתו את העולם וכל יצוריו עמו.

נקרא את פסוקים ד-ו:
אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ. וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הָאָדָם, מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת-נֶפֶשׁ הָאָדָם. שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם, בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם.

בפסוקים אלו מגביל אלוהים את היתר האכילה מן החי. נדגיש בהקראה את המילה "אך", המביעה הסתייגות ופותחת את שתי ההגבלות על האכילה מן החי. נבין עם הכיתה את פירושן:

1. "אַךְ בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵלוּ" – איסור אכילת אבר מן החי (רש"י: 'בשר בנפשו' – אסר להם אבר מן החי, כלומר, כל זמן שנפשו בו לא תאכלו הבשר).
2. "וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ… שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ" – איסור שפיכת דם האדם.

נשאל את התלמידים:

• מדוע נדרשות שתי הגבלות אלו לאחר ההיתר לאכול מן החי? (אף שהותר לאכול מן החי צריך לנהוג בו ברחמנות ולא להתאכזר אליו, נוסף לכך, ישנה הבחנה בין בעל חיים לאדם, ופגיעה באדם שונה ואסורה לגמרי)
• מה יקרה לאדם שרצח אדם? במה שונה דינו של אדם שרצח מדינו של קין לאחר שרצח את הבל אחיו? (אדם שרצח ייהרג גם הוא, קין הוגלה ולא הוצא להורג)
• מה הסיבה שהכתוב מביא להגבלות? מה פירושה? (האדם נוצר בצלם אלוהים, הוא אינו הורג כמו חיה – אינו אוכל אבר מן החי ואינו פוגע בבני מינו, שגם הם נבראו בצלם אלוהים)

האדם יורד ממעמדו, הוא נכנס אל תוך שרשרת המזון ועומד בראשה כ'טורף-על'. עם ירידה זו במעמדו מגיעות שתי הסתייגויות שאומרות שלמרות זאת האדם עדיין שונה משאר החיות – הוא נברא בצלם אלוהים. האדם אינו אוכל כמו חיה, יש בו רחמים. וכן מכיוון שהוא נברא בצלם אלוהים חייו בעלי ערך רב יותר מערך חיי החיה, ואסור להורגו.

• האדם הראשון היה צמחוני, האם לדעתכם הצמחונות היא אידאל שיש לשאוף אליו?
• האם ההיתר לאכול בעלי חיים היא הורדת הציפיות של אלוהים מן האדם, או שחוסר ההיררכיה שהיה בין האדם ובעלי החיים קודם למבול הביא אתו נזק שההיתר לאכול מן החי בא לתקן? כיצד?

תוכן: השווינו בין ברכת ה' לאדם הראשון בבריאת העולם לבין ברכת ה' לנח ובניו לאחר היציאה מן התיבה. ראינו את הדמיון והשוני בין הברכות ועמדנו על הסיבות להיתר שניתן כעת לבני האדם לאכול מבעלי החיים, ולהגבלות שניתנו עמו: איסור אכילת אבר מן החי והאיסור לשפוך דם אדם.
מיומנויות: תיחום קטע, השוואת פסוקים, אינטרטקסטואליות, מילות קישור – אך, כי.
מתודות: דיון, אקטואליה – האם אכילת בשר היא רצח? צמחונות מול אכילת בשר.