גדעון מתמנה לשופט
פרק ו, א-כד
הזמנה ללימוד
נזכיר לתלמידים את התבנית של ספר שופטים ונציג את המצב שבו אנו פוגשים את גדעון בפעם הראשונה: "וְגִדְעוֹן בְּנוֹ חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת לְהָנִיס מִפְּנֵי מִדְיָן" (פסוק יא). גדעון, בנו של יואש ממשפחת אבי עזר מהעיר עפרה, חובט חיטים בגת להניס מפני מדיין.
נקשר בין הפסוק לתבנית – "לְהָנִיס מִפְּנֵי מִדְיָן" – כלומר מדיין עושים צרות לעם ישראל ומשחיתים את יבולם. בפסוק ו כתוב שבני ישראל זועקים לעזרת ה': "וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'".
כדי להבין מהו הגת ומה משמעות חביטת החיטים בגת נקרין לתלמידים את תמונת הגת, ונשאל את התלמידים את השאלות שבעזר ההוראה.
נספר לתלמידים כי הגת היא מקום שבו היו דורכים ענבים וסוחטים את המיץ שלהם ומתסיסים אותו להפקת יין. בדרך כלל הגת נבנתה סמוך לבית, במקום מוצל וחבוי.
החיטים שאותם חבט גדעון הם שיבולי חיטה שנקצרה. לאחר הקציר היה צריך להפריד את גרעיני החיטה מהמוץ כדי לטחון אותם לקמח. פעולה זו נעשתה בדרך כלל בגורן, ליד השדה.
מבט ראשון
נקרא את פסוקים א-כד בקול ונבקש מהתלמידים לשים לב מה קורה במפגש בין המלאך לגדעון.
מבט שני
נקרא שוב את הפסוקים ונשאל את התלמידים שאלות הבנה:
- אילו צרות גרמו המדיינים לישראל? (כשבני ישראל גידלו יבולים, עלו המדיינים על השדות, השחיתו אותם ולא השאירו דבר לבני ישראל)
- כיצד התגוננו ישראל בפני מדיין? (עשו להם מנהרות ומערות להסתתר בהן)
- למה משווה הכתוב את המדיינים? (לארבה האוכל את כל הצומח – פסוק ה, אפשר להזכיר את מכת ארבה ממכות מצרים)
- כיצד אפשר לתאר את פגיעתם של המדיינים בבני ישראל? (פגיעתם של המדיינים הייתה קשה מאוד שכן היא פגעה בבסיס הקיום)
- מי מביא את בשורת השליחות לגדעון? (המלאך)
מבט שלישי
נתחלק לקבוצות, נחזור לתהליך מינויו של גדעון למושיע ונסקור את סדר הדברים. בכל אחד מהשלבים נבדוק אילו מאפיינים בדמותו של גדעון מתגלים בפנינו ונכתוב בדף העבודה (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נאסוף את תשובות התלמידים ונראה כיצד גדעון, הבן הצעיר במשפחתו, עובד ודש את החיטה במקום מסתור עד לרגע שבו הוא חוזה באות ממלאך ה' ויודע שהוא שנבחר להציל את העם מיד המדיינים.
בשיחה נדגיש את הנקודות האלה:
- התיאור שלפנינו מתחיל בתמונה יומיומית, פשוטה ומסתיים במראה פלאי.
- מינויו של גדעון ותהליך השכנוע נעשה באופן מדורג, ההולך ומתעצם.
- גדעון מסרב לתפקיד. הסירוב אינו התחמקות אלא מעיד על צניעות, על הבנת כובד האחריות שיש בתפקיד ועל לבטים לגבי התאמתו לתפקיד.
- גדעון עובר מהפך אישי במהלך המפגש מחוסר אמונה ופקפוק ביכולותיו הוא מתחזק באמונתו ומקבל עליו את המנהיגות.
בכיתות שמתאים להן אפשר להציע לתלמידים להשוות בין מינויו של גדעון לתפקיד לבין מינויו של משה לתפקידו (בשמות פרקים ג-ד).
נתמקד בדברי המלאך בפסוק יד: "לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהוֹשַׁעְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל". דברים אלו באו בתגובה לשאלת גדעון: "לָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל זֹאת?".
אפשר ללמוד מתשובה זו שדווקא אדם רגיש, שאינו מבין כיצד אלוהים גורם לדברים כאלו לקרות, הוא שראוי להיות מנהיג. ובכוח הרגישות וחוש הצדק שלו הוא יוביל את העם.
מבט לחיים
היחידה עוסקת בכוח של גדעון להנהיג את העם. המלאך אומר לו: "לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה".
נבקש מהתלמידים לספר על כוחות שיש להם, או לאנשים קרובים אליהם. נחפש דוגמאות לכוחות מיוחדים (שאינם בגדר נס) שהצליחו לסייע להם לעשות דברים למען עצמם ולמען הכלל (למשל כוחות להתגבר על פחד / עלבון / כעס; כוחות נתינה לזולת).
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: בפסוקים אלה קראנו על מצבו של עם ישראל תחת הצקות המדיינים, עסקנו במינויו של גדעון למושיע לישראל מפני המדיינים. המלאך מגיע לביתו של גדעון, מוצא אותו חובט חיטים בגת, מנהל אתו דו שיח שבו הוא ממנה (מקדיש) אותו לתפקידו. גדעון מצטנע ומסרב. המלאך מתעקש, וגדעון מבקש אות. המלאך נותן לו אות, גדעון בונה מזבח וקורא לו "ה' שָׁלוֹם".
מיומנויות: זיהוי תכונות, מצב נפשי ושינוי בדמות בעזרת ציטוטים מהפסוקים.
מתודה: עבודה בקבוצות לחקר דמות.
