דיני משפט

נקרין על הלוח את פסוקים א-ט, נקרא אותם בקול ונבאר מילים קשות:

• פסוק א: "שֵׁמַע שָׁוְא" – שמועה שקרית, עדות שקר;
  "תָּשֶׁת" – תשים, בהשאלה – תעביר;
  "עֵד חָמָס" – עד שקר
  פסוק ג: "דָל" – עני;
  "תֶהְדַּר" – תעדיף;
  "בְּרִיבוֹ" – ריב = צדק, בריבו – במשפט הצדק שלו;
• פסוק ח: "וִיסַלֵּף" – יעוות את הדברים שנאמרו.

לאחר שנקרא ונבין את המילים נחזור ונסביר בעל פה את הציוויים.

נשאל את התלמידים:

• מה משמעות המילים "כִּי תִרְאֶה"? (אם תראה, כשתראה)

נחלק את התלמידים לזוגות. נחלק להם דף ובו כתובים החוקים בלשון זמננו, וננחה אותם לכתוב באיזה פסוק כתוב החוק (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). לחלופין אפשר לכתוב להם את הפסוקים ולבקש מהם למתוח קו בין הפסוק לפשרו.

נבקש מהתלמידים לקרוא שוב את החוקים ולמצוא שני פסוקים שקשורים לאמירת שקר: פסוק א – שמועות, פסוק ז – שקרים. נקרין אותם על הלוח:

• פסוק א: "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא, אַל תָּשֶׁת יָדְךָ עִם רָשָׁע לִהְיֹת עֵד חָמָס".
• פסוק ז: "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק, וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג, כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע".

נתבונן בכל אחד מהפסוקים ונשאל:

• באיזה מעשה מתחיל הפסוק? (הקשבה לשמועה או לשקר)
• באיזה מעשה נגמר הפסוק? (מתן עדות שקר או הריגה של חף מפשע)

שני הפסוקים האלה מתחילים במעשה אחד ונגמרים במעשה אחר.

• האם לדעתכם יש קשר בין ההתחלה של הפסוק לבין הסוף שלו?

נדגיש ששני הפסוקים האלה מתחילים בחוק כללי ומסתיימים באירוע שיכול לקרות כתוצאה מאי ציות לו. איננו יכולים לדעת אילו השלכות חמורות יכולות להיות למשהו כביכול קטן שעשינו באופן לא מוסרי.
נשאל:

• האם יש קשר בין שני הפסוקים האלה? (בשניהם אין הקפדה על אמירת אמת)

גם כשאנחנו מעבירים שמועות בלי לוודא שהתוכן שלהן נכון איננו מקפידים להגיד אמת. אפשר גם להרחיב ולומר ששמועת שווא היא שקר לכל דבר.
כעת נשאל:

• למה לדעתכם שאר הציוויים מנוסחים על דרך השלילה: "לא… לא… לא…", אבל בנוגע לשקרים כתובה המילה "תִּרְחָק"?

נציע שתי תשובות:

• תשובה ראשונה – אלוהים יודע שבני אדם משקרים לפעמים, והוא לא רוצה לתת להם הוראה שלא יוכלו לעמוד בה אלא הוראה שפויה – תתרחק משקרים כמה שאתה יכול.
  מרוח הדברים אפשר גם להבין את ההפך – כיוון שבני אדם לפעמים משקרים צריך להתרחק מאוד מאוד מהשקר.
• תשובה שנייה – מכיוון שהאפשרות לשקר זמינה לנו כל כך, אנחנו צריכים לשים לב שאנחנו שומרים ממנה מרחק פנימי: ככל שלא נשקר, האפשרות לשקר תהיה זמינה לנו פחות ופחות.

נקרין את הסרטון 'כינמת' העוסק בהפצת שמועה שקרית.
לאחר הקרנת הסרטון נשאל את התלמידים:

• מה ראיתם בסרטון?
• האם תוכלו לשער מדוע מיכל הפיצה את השמועה שיש לכנרת כינים?
• האם אתם חושבים שמיכל שיערה מה יקרה לאחר מכן?
• מה הייתה מיכל יכולה לעשות לאחר שהשמועה כבר התפשטה כדי לתקן את המצב?
• מה דעתכם על ההתנהגות של שאר תלמידי הכיתה?
• האם הם היו צריכים לשתף את השמועה?

נחלק את התלמידים לקבוצות של ארבעה. נבקש מהם להכין בקבוצות קמפיין פרסום נגד שקרים ושמועות. נזמין אותם לבחור אחד מהנושאים – שקר או שמועה, ולנסות להציע פתרון או משפט שימנע מאנשים לשקר או להפיץ שמועות. כל קבוצה תצטרך להכין שלט פרסומת ובו טקסט וציור או סטיקר או חמשיר. נתלה את השלטים בכיתה וברחבה המשותפת של השכבה.

תוכן: למדנו את תחילת פרק כג – פסוקים שעוסקים בחוקים מוסריים שבין אדם לחברו ואיך לכונן חברה ישרה והוגנת. התמקדנו בשקרים ובשמועות ולמה הם פסולים.
מיומנות: התאמת ניסוח בלשון זמננו לפסוקים.
מתודות: משחק 'אמת ושקר', הכנת קמפיין פרסום יצירתי.