הברכות לבני לאה

נקרא את פסוקים א-טו בקול ובהטעמה בהתאם למבנה השירי שלהם. נבקש מהתלמידים לשים לב לשפה המיוחדת של הפסוקים.

נשאל את התלמידים:

• מהי ההכרזה שמכריז יעקב בפתיחת דבריו? (שהוא הולך להודיע להם מה יקרה באחרית הימים – כלומר, בהמשך החיים)

גם אברהם ויצחק, אבותיו של יעקב בירכו את בניהם, אבל הבחירה שלהם את מי לברך הייתה שונה מהבחירה של יעקב.

• במה הייתה שונה בחירת יעקב במושאי ברכתו מבחירת אברהם ויצחק? (אברהם ויצחק בחרו כל אחד לברך רק בן אחד שימשיך את דרכם. יעקב לעומת זאת מכנס את כל בניו יחד ומברך את כולם)

נשים לב לכך שהביטוי "אַחֲרִית הַיָּמִים" אומנם משמש היום כמה שיקרה בעתיד הרחוק, בקץ ההיסטוריה או בביאת המשיח, אך כאן הוא משמש במשמעות של העתיד לבוא בשנים הבאות.

• את מי יעקב מברך ראשון? (את ראובן כי הוא הבכור)

הברכה של ראובן מתחילה באמירה חיובית: "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי", אבל בהמשך הברכה יעקב נוזף בראובן על חטאו שעל התנהגותו הלא ראויה.
נשאל את התלמידים:

• את מי לדעתכם יעקב יברך אחרי ראובן? (את שמעון ולוי, בני לאה הגדולים, הבאים בתור אחרי ראובן)

נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים ה-ז בזוגות ולהעתיק למחברת את כל המילים והביטויים השליליים שהם מוצאים. ("חָמָס", "הָרְגוּ", "עִקְּרוּ", "אָרוּר", "קָשָׁתָה"…) לאחר מכן נקרא את הפסוקים שוב יחד ונסביר אותם. נשאל את התלמידים:

• למה יעקב כועס כל כך על שמעון ולוי?
• האם אתם זוכרים מה הם עשו? ("כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ" – רימו ורצחו את כל הגברים בעיר שכם אחרי שבנו של המלך, שכם בן חמור, פגע בדינה אחותם)
• מה יעקב אומר שיקרה להם באחרית הימים? (שהם לא יישארו מאוחדים, אלא יתפזרו בין שאר השבטים. קצת כמו מורה שלא נותן לשני תלמידים מפריעים לשבת זה לצד זה)

נבדוק אם הברכה של יעקב מתגשמת:
לפי ההבטחה של אלוהים לאברהם בברית בין הבתרים ירדו הבנים של יעקב למצרים (זה כבר קרה), וממש עוד מעט, בתחילת ספר שמות, הם יהפכו שם לעבדים. אחרי הרבה שנים הם יצאו ממצרים ויחזרו שוב לארץ ישראל. אז יוכלו להתגשם גם ברכותיו של יעקב. נקרין לתלמידים את מפת חלוקת הארץ לשבטים ונעיין במפה.
נשאל את התלמידים:

• היכן במפה הנחלות של שמעון ולוי? (ללוי אין נחלה מסוימת כי שבט לוי מפוזר בכל השבטים כדי שבני השבט יוכלו ללמד את השבטים. הנחלה של שמעון נטמעה בנחלת שבט יהודה)

נבקש מהתלמידים לקרוא בשקט את הברכה ליהודה – פסוקים ח-יב – ואפילו אם הם לא מבינים את המילים, לנסות לחשוב אם היא שלילית כמו ה"ברכות" לראובן, שמעון ולוי, או שהיא חיובית כמו שברכה צריכה להיות. נבקש מהתלמידים להביא חיזוק לקביעה שלהם מתוך הפסוקים. (חיובית: "יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ", "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה")

• מה אנחנו יודעים על יהודה מכל הלימוד שלנו עד כה? (הציע למכור את יוסף במקום להרוג אותו, סירב לתת לתמר להינשא לבנו השלישי ולקיים את מצוות הייבום…)
• אם כך, למה יעקב מברך אותו בברכה טובה כל כך? (למדנו כבר שיהודה, כשמו כן הוא, יודע להודות כשהוא טועה. כך עשה בנאום שלו ליוסף כשביקש להישאר בעצמו עבד במצרים במקום בנימין וכך עשה גם מול כולם כשתמר כלתו הסבירה לו מה קרה)

גם יעקב רואה את היכולת של יהודה להודות בטעויות, וכך הוא מברך אותו: "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ". יעקב לא סתם בוחר להשתמש במילים שמזכירות לנו את סיפורו של יוסף.

• אילו מילים? ("טֶּרֶף בְּנִי" – "טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף")
• למה הכוונה בביטוי "מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ"? (טעית בעניין מכירת יוסף, אבל הצלחת לעלות משם, להודות בטעות וללמוד ממנה)
• במה יעקב מברך את יהודה? (שלאורך כל הדורות, השבט = השלטון, יהיה תמיד שלו, ושתהיה ברכה ביבול הענבים שלו)
• למה הוא מברך אותו דווקא בשתי הברכות האלה?

ראינו בפרקים הקודמים שיהודה הוא מנהיג טבעי ולכן יעקב מברך אותו שהמנהיגות תישאר אצלו.
כדי להבין למה הוא מברך אותו בברכות שקשורות לגפנים נתבונן שוב במפת חלוקת הארץ לשבטים (שבעזר ההוראה: מפת חלוקת הארץ לשבטים). נחלת שבט יהודה נמצאת באזור חברון והרי יהודה, שם עד היום ענף החקלאות העיקרי הוא גפנים.
נסיים את החלק הזה של השיעור בשתי ברכות נוספות לשני הבנים האחרונים של לאה: זבולון ויששכר בפסוקים יג-יד.

• במה יעקב מברך את זבולון? (שיגור ליד הים ויעסוק במסחר באמצעות אוניות)
• האם הברכה מתגשמת? (כן, כך נראה במפה)
• ראינו כבר שיהודה נמשל לאריה. לאיזו חיה נמשל יששכר? (חמור, בתקופה ההיא חמור לא היה כינוי גנאי אלא סמל לחוזק)

שלא כזבולון שצריך לנסוע רחוק כדי להתפרנס, יששכר, כמו החמור, אינו צריך להתרחק הרבה מן הבית. הוא יכול לרבוץ. אם נתבונן במפה נראה שהוא קיבל נחלה טובה ופורייה, באזור עמק יזרעאל של היום.

ברכות יעקב כתובות במבנה מיוחד. מבנה של שיר.

• מה ההבדל בין שיר לסוגי כתיבה אחרים? (חרוזים, מילים בשפה גבוהה, שימוש בדימויים, תקבולות)

ננסה למצוא יחד בפסוקים מאפיינים של שיר:

• חרוזים – אין בשיר הזה.
• מילים בשפה גבוהה – נבקש מהתלמידים למצוא מילים בשפה גבוהה ("שְׂאֵת", "תֵּחַד", "עִירֹה", "סוּתֹה", "חַכְלִילִי"…).
• דימויים – ראינו כבר שימוש בשני דימויים של בעלי חיים: אריה וחמור. יש בשיר גם דימויים נוספים, למשל בברכה ליהודה דימויים הקשורים לגפן.
• תקבולות – שורות בשיר המביעות את אותה משמעות במילים שונות, במבנה דומה .

למשל: "הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב
וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם" (פסוק ב)

"בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי
בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי" (פסוק ו)
נוכל להציע לתלמידים מתקדמים למצוא בפסוקים תקבולות נוספות. ("כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ", "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו")

יעקב בוחר לברך את כל בניו, ולא רק בן אחד נבחר. הוא עושה זאת אף שעל כמה מהם הוא כועס (ראובן, שמעון ולוי).

• אם כך, למה בכלל הוא מזמין אותם אליו לפני מותו?

יעקב יודע שסוד ההקמה של עם ישראל הוא ההכלה של כל החלקים במשפחה. גם אם מישהו מתנהג לא בהתאם לערכי המשפחה, הוא עדיין חלק ממנה.

גם היום בעם ישראל יש לנו קבוצות שונות מאוד זו מזו. נאסוף מהתלמידים שמות של קבוצות בעם (חרדים, חילונים, דתיים, אשכנזים, ספרדים, ימנים, שמאלנים, מתנחלים…). נשמיע את השיר 'כתונת פסים' ונעקוב אחר המילים בדף או על הלוח. די להתמקד בחלק שמהבית הראשון עד הפזמון. אין צורך להתעמק בכל מילות השיר.
נשאל את התלמידים:

• מה מייצג בשיר כל פס בכתונת הפסים?

הסיפור של יוסף התחיל משנאה גדולה של האחים ליוסף מכיוון שהם קינאו בכתונת הפסים המיוחדת שלו, ונגמר כאן באחדות של כולם – כל אחד הוא כמו פס בכתונת הפסים המיוחדת שמרכיבה את עם ישראל. גם מי שנוהג אחרת או נראה אחרת מאתנו, הוא עדיין חלק מהמשפחה, חלק מעם ישראל.

תוכן: יעקב על ערש דווי אוסף את כל בניו ומברך אותם. הוא מתחיל מבני לאה, אך הברכות שהוא מעניק לשלושת הבנים הגדולים אינן ממש ברכות אלא נזיפה על אירועי העבר. אף שיעקב כועס עליהם, הם עדיין חלק מהמשפחה, חלק מהגרעין המייסד של עם ישראל.
מיומנויות: קריאה מרפרפת (מילים חיוביות או שליליות), עיון במפה, זיהוי תקבולות במבנה השירי.
מתודה: האזנה לשיר.