סגור תצוגת כיתה
הפרק

הברכות לבני לאה

פסוקים א-טו

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נשאל את התלמידים:

  • מה זו צוואה? (הצהרה בדרך כלל בכתב שאדם מודיע בה לפני מותו מה הוא מעוניין שיקרה אחרי מותו)
  • מה בדרך כלל אנשים כותבים בצוואותיהם? (עניינים הקשורים לציפיות שלהם מילדיהם ולרצונם על חלוקת רכושם בקרב השארים שלהם)

היום נקרא את צוואתו של יעקב לבניו, ונראה מה הוא מוריש להם (ספוילר: לא רכוש).

מבט ראשון

נקרא את פסוקים א-טו בקול ובהטעמה בהתאם למבנה השירי שלהם. נבקש מהתלמידים לשים לב לשפה המיוחדת של הפסוקים.

מבט שני

נשאל את התלמידים:

  • מהי ההכרזה שמכריז יעקב בפתיחת דבריו? (שהוא הולך להודיע להם מה יקרה באחרית הימים – כלומר, בהמשך החיים)

גם אברהם ויצחק, אבותיו של יעקב בירכו את בניהם, אבל הבחירה שלהם את מי לברך הייתה שונה מהבחירה של יעקב.

  • במה הייתה שונה בחירת יעקב במושאי ברכתו מבחירת אברהם ויצחק? (אברהם ויצחק בחרו כל אחד לברך רק בן אחד שימשיך את דרכם. יעקב לעומת זאת מכנס את כל בניו יחד ומברך את כולם)

נשים לב לכך שהביטוי "אַחֲרִית הַיָּמִים" אומנם משמש היום כמה שיקרה בעתיד הרחוק, בקץ ההיסטוריה או בביאת המשיח, אך כאן הוא משמש במשמעות של העתיד לבוא בשנים הבאות.

  • את מי יעקב מברך ראשון? (את ראובן כי הוא הבכור)

הברכה של ראובן מתחילה באמירה חיובית: "רְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה, כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי", אבל בהמשך הברכה יעקב נוזף בראובן על חטאו שעל התנהגותו הלא ראויה.
נשאל את התלמידים:

  • את מי לדעתכם יעקב יברך אחרי ראובן? (את שמעון ולוי, בני לאה הגדולים, הבאים בתור אחרי ראובן)

נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים ה-ז בזוגות ולהעתיק למחברת את כל המילים והביטויים השליליים שהם מוצאים. ("חָמָס", "הָרְגוּ", "עִקְּרוּ", "אָרוּר", "קָשָׁתָה"…) לאחר מכן נקרא את הפסוקים שוב יחד ונסביר אותם. נשאל את התלמידים:

  • למה יעקב כועס כל כך על שמעון ולוי?
  • האם אתם זוכרים מה הם עשו? ("כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ" – רימו ורצחו את כל הגברים בעיר שכם אחרי שבנו של המלך, שכם בן חמור, פגע בדינה אחותם)
  • מה יעקב אומר שיקרה להם באחרית הימים? (שהם לא יישארו מאוחדים, אלא יתפזרו בין שאר השבטים. קצת כמו מורה שלא נותן לשני תלמידים מפריעים לשבת זה לצד זה)

נבדוק אם הברכה של יעקב מתגשמת:
לפי ההבטחה של אלוהים לאברהם בברית בין הבתרים ירדו הבנים של יעקב למצרים (זה כבר קרה), וממש עוד מעט, בתחילת ספר שמות, הם יהפכו שם לעבדים. אחרי הרבה שנים הם יצאו ממצרים ויחזרו שוב לארץ ישראל. אז יוכלו להתגשם גם ברכותיו של יעקב. נקרין לתלמידים את מפת חלוקת הארץ לשבטים ונעיין במפה.
נשאל את התלמידים:

  • היכן במפה הנחלות של שמעון ולוי? (ללוי אין נחלה מסוימת כי שבט לוי מפוזר בכל השבטים כדי שבני השבט יוכלו ללמד את השבטים. הנחלה של שמעון נטמעה בנחלת שבט יהודה)

נבקש מהתלמידים לקרוא בשקט את הברכה ליהודה – פסוקים ח-יב – ואפילו אם הם לא מבינים את המילים, לנסות לחשוב אם היא שלילית כמו ה"ברכות" לראובן, שמעון ולוי, או שהיא חיובית כמו שברכה צריכה להיות. נבקש מהתלמידים להביא חיזוק לקביעה שלהם מתוך הפסוקים. (חיובית: "יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ", "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה")

  • מה אנחנו יודעים על יהודה מכל הלימוד שלנו עד כה? (הציע למכור את יוסף במקום להרוג אותו, סירב לתת לתמר להינשא לבנו השלישי ולקיים את מצוות הייבום…)
  • אם כך, למה יעקב מברך אותו בברכה טובה כל כך? (למדנו כבר שיהודה, כשמו כן הוא, יודע להודות כשהוא טועה. כך עשה בנאום שלו ליוסף כשביקש להישאר בעצמו עבד במצרים במקום בנימין וכך עשה גם מול כולם כשתמר כלתו הסבירה לו מה קרה)

גם יעקב רואה את היכולת של יהודה להודות בטעויות, וכך הוא מברך אותו: "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ". יעקב לא סתם בוחר להשתמש במילים שמזכירות לנו את סיפורו של יוסף.

  • אילו מילים? ("טֶּרֶף בְּנִי" – "טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף")
  • למה הכוונה בביטוי "מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ"? (טעית בעניין מכירת יוסף, אבל הצלחת לעלות משם, להודות בטעות וללמוד ממנה)
  • במה יעקב מברך את יהודה? (שלאורך כל הדורות, השבט = השלטון, יהיה תמיד שלו, ושתהיה ברכה ביבול הענבים שלו)
  • למה הוא מברך אותו דווקא בשתי הברכות האלה?

ראינו בפרקים הקודמים שיהודה הוא מנהיג טבעי ולכן יעקב מברך אותו שהמנהיגות תישאר אצלו.
כדי להבין למה הוא מברך אותו בברכות שקשורות לגפנים נתבונן שוב במפת חלוקת הארץ לשבטים (שבעזר ההוראה: מפת חלוקת הארץ לשבטים). נחלת שבט יהודה נמצאת באזור חברון והרי יהודה, שם עד היום ענף החקלאות העיקרי הוא גפנים.
נסיים את החלק הזה של השיעור בשתי ברכות נוספות לשני הבנים האחרונים של לאה: זבולון ויששכר בפסוקים יג-יד.

  • במה יעקב מברך את זבולון? (שיגור ליד הים ויעסוק במסחר באמצעות אוניות)
  • האם הברכה מתגשמת? (כן, כך נראה במפה)
  • ראינו כבר שיהודה נמשל לאריה. לאיזו חיה נמשל יששכר? (חמור, בתקופה ההיא חמור לא היה כינוי גנאי אלא סמל לחוזק)

שלא כזבולון שצריך לנסוע רחוק כדי להתפרנס, יששכר, כמו החמור, אינו צריך להתרחק הרבה מן הבית. הוא יכול לרבוץ. אם נתבונן במפה נראה שהוא קיבל נחלה טובה ופורייה, באזור עמק יזרעאל של היום.

מבט שלישי

ברכות יעקב כתובות במבנה מיוחד. מבנה של שיר.

  • מה ההבדל בין שיר לסוגי כתיבה אחרים? (חרוזים, מילים בשפה גבוהה, שימוש בדימויים, תקבולות)

ננסה למצוא יחד בפסוקים מאפיינים של שיר:

  • חרוזים – אין בשיר הזה.
  • מילים בשפה גבוהה – נבקש מהתלמידים למצוא מילים בשפה גבוהה ("שְׂאֵת", "תֵּחַד", "עִירֹה", "סוּתֹה", "חַכְלִילִי"…).
  • דימויים – ראינו כבר שימוש בשני דימויים של בעלי חיים: אריה וחמור. יש בשיר גם דימויים נוספים, למשל בברכה ליהודה דימויים הקשורים לגפן.
  • תקבולות – שורות בשיר המביעות את אותה משמעות במילים שונות, במבנה דומה .

למשל: "הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב
וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם" (פסוק ב)

"בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי
בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי" (פסוק ו)
נוכל להציע לתלמידים מתקדמים למצוא בפסוקים תקבולות נוספות. ("כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ", "לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו")

מבט לחיים

יעקב בוחר לברך את כל בניו, ולא רק בן אחד נבחר. הוא עושה זאת אף שעל כמה מהם הוא כועס (ראובן, שמעון ולוי).

  • אם כך, למה בכלל הוא מזמין אותם אליו לפני מותו?

יעקב יודע שסוד ההקמה של עם ישראל הוא ההכלה של כל החלקים במשפחה. גם אם מישהו מתנהג לא בהתאם לערכי המשפחה, הוא עדיין חלק ממנה.

גם היום בעם ישראל יש לנו קבוצות שונות מאוד זו מזו. נאסוף מהתלמידים שמות של קבוצות בעם (חרדים, חילונים, דתיים, אשכנזים, ספרדים, ימנים, שמאלנים, מתנחלים…). נשמיע את השיר 'כתונת פסים' ונעקוב אחר המילים בדף או על הלוח. די להתמקד בחלק שמהבית הראשון עד הפזמון. אין צורך להתעמק בכל מילות השיר.
נשאל את התלמידים:

  • מה מייצג בשיר כל פס בכתונת הפסים?

הסיפור של יוסף התחיל משנאה גדולה של האחים ליוסף מכיוון שהם קינאו בכתונת הפסים המיוחדת שלו, ונגמר כאן באחדות של כולם – כל אחד הוא כמו פס בכתונת הפסים המיוחדת שמרכיבה את עם ישראל. גם מי שנוהג אחרת או נראה אחרת מאתנו, הוא עדיין חלק מהמשפחה, חלק מעם ישראל.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: יעקב על ערש דווי אוסף את כל בניו ומברך אותם. הוא מתחיל מבני לאה, אך הברכות שהוא מעניק לשלושת הבנים הגדולים אינן ממש ברכות אלא נזיפה על אירועי העבר. אף שיעקב כועס עליהם, הם עדיין חלק מהמשפחה, חלק מהגרעין המייסד של עם ישראל.
מיומנויות: קריאה מרפרפת (מילים חיוביות או שליליות), עיון במפה, זיהוי תקבולות במבנה השירי.
מתודה: האזנה לשיר.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מפת חלוקת הארץ לשבטים
מתוך אתר 929 האם ברכותיו של יעקב לבניו התגשמו?
מפת חלוקת הארץ לשבטים
"הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (פסוק א)

מתוך אתר 929

  • האם ברכותיו של יעקב לבניו התגשמו?
כתונת פסים
למילות השיר מה מייצג בשיר כל פס בכתונת הפסים? קרדיט: פורסם בערוץ ארט הפקות ב-14 בפברואר...
כתונת פסים

למילות השיר

  • מה מייצג בשיר כל פס בכתונת הפסים?

קרדיט: פורסם בערוץ ארט הפקות ב-14 בפברואר 2013.

איש כברכתו
כָּל מִילָה בַּתוֹרָה הִיא מְדוּיֶקֶת וַחֲשׁוּבָה, בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֵין בַּתוֹרָה פְּרָטִים מְיוּתָרִים. לָכֵן כַּאֲשֶׁר יֵשׁ...
איש כברכתו
"כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר, וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם."
(פסוק כח)

אב מברך את בנו, תל אביב, 1960, צילום: פריץ כהן, לע"מ

כָּל מִילָה בַּתוֹרָה הִיא מְדוּיֶקֶת וַחֲשׁוּבָה, בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֵין בַּתוֹרָה פְּרָטִים מְיוּתָרִים. לָכֵן כַּאֲשֶׁר יֵשׁ כְּפִילוּת אוֹ הַרְחָבָה, הַפַּרְשָׁנִים מִתְעַכְּבִים עַל כָּךְ וּמְנַסִים לְהַצִיעַ סִיבּוֹת וּפִתְרוֹנוֹת. בַּפָּסוּק שֶׁמְסַכֵּם אֶת הַבְּרָכוֹת, נִדְמֶה שֶׁיֵשׁ כְּפִילוּת.

לקריאת המדרש

כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר… (בראשית מט, כח),
כְּבָר כָּתוּב בַּפָּסוּק: "וַיְבָרֶךְ אוֹתָם",
וּמַדּוּעַ נֶאֱמַר שׁוּב: "אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם"?
מִפְּנֵי שֶׁבֵּרֵךְ אוֹתָם – יְהוּדָה בְּאַרְיֵה, דָּן בְּנָחָשׁ, נַפְתָּלִי בְּאַיָּלָה, בִּנְיָמִין בִּזְאֵב, וְאָז חָזַר וּכְלָלָם כֻּלָּם כְּאֶחָד וַעֲשָׂאָם אֲרָיוֹת וַעֲשָׂאָם נְחָשִׁים.

(מעובד על פי: מדרש בראשית רבה, פרשה צט, פסקה ד)

  • הַסְבִּירוּ בַּמִילִים שֶׁלָכֶם:
    * "אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ" – מָה הַבְּרָכָה הַיִיחוּדִית שֶׁקִיבֵּל כָּל אֶחָד מִבְּנֵי יַעֲקֹב, עַל פִּי הַמִדְרָשׁ?
    * "חָזַר וּכְלָלָן כֻּלָּן כְּאֶחָד" – מָה עָשָׂה יַעֲקֹב, וּבְמָה זֶה שׁוֹנֶה מֵהַבְּרָכָה הַיִיחוּדִית לְכָל אֶחָד מֵהַבָּנִים?
בן פורת יוסף
מָה מַשְׁמָעוּת הַבִּיטוּי "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף"?"פּוֹרָת" – הַכַּוָונָה כַּנִרְאֶה לְפֵירוֹת. כְּלוֹמַר – יוֹסֵף הוּא כְּמוֹ עֵץ...
בן פורת יוסף
"בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן, בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר."
(פסוק כב)

תכשיט ועליו הכיתוב "בן פורת יוסף". מגע הקסם תכשיטים

מָה מַשְׁמָעוּת הַבִּיטוּי "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף"?
"פּוֹרָת" – הַכַּוָונָה כַּנִרְאֶה לְפֵירוֹת. כְּלוֹמַר – יוֹסֵף הוּא כְּמוֹ עֵץ פּוֹרֶה שֶׁמֵנִיב הַרְבֵּה פֵּירוֹת טוֹבִים וַעֲסִיסִיִים.

להמשך קריאה

עִם הַשָׁנִים הָפַךְ הַצֵירוּף לְבִיטוּי עֲמָמִי שֶׁמַשְׁמָעוֹ "נֶגֶד עַיִן הָרַע".
יֵשׁ הַנוֹהֲגִים לְהַטְבִּיעַ אֶת הַמִילִים עַל תַכְשִׁיטִים וְעַל קְמֵעוֹת, בְּשֶׁל הָאֱמוּנָה שֶׁהַתַכְשִׁיט שׁוֹמֵר עַל הָאָדָם הָעוֹנֵד אוֹתוֹ.

  • הָאִם אַתֶם מַכִּירִים מִילִים אוֹ בִּיטוּיִים נוֹסָפִים שֶׁאוֹמְרִים אוֹתָם "נֶגֶד עַיִן הָרַע"?
חֲמוֹר גָרֶם
בְּיָמֵינוּ אִם תַגִידוּ לְמִישֶׁהוּ שֶׁהוּא "חֲמוֹר" הוּא עָלוּל לְהֵיעָלֵב… הַחֲמוֹר נֶחֱשָׁב לְחַיָה עַקְשָׁנִית וְטִיפְּשָׁה (אַף...
חֲמוֹר גָרֶם
"יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה, וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד."
(פסוקים יד-טו) 

חמור. צילום: מתוך ויקישיתוף

בְּיָמֵינוּ אִם תַגִידוּ לְמִישֶׁהוּ שֶׁהוּא "חֲמוֹר" הוּא עָלוּל לְהֵיעָלֵב… הַחֲמוֹר נֶחֱשָׁב לְחַיָה עַקְשָׁנִית וְטִיפְּשָׁה (אַף עַל פִּי שֶׁזֶה מַמָשׁ לֹא נָכוֹן).
בִּתְקוּפַת הַמִקְרָא הַחֲמוֹר נֶחְשַׁב לְחַיָה חֲזָקָה, חֲרוּצָה, שֶׁיוֹדַעַת לַעֲבוֹד קָשֶׁה.
גֶרֶם – עֶצֶם חֲזָקָה, וְהַכַּוָונָה שֶׁהַחֲמוֹר חָזָק כְּמוֹ עֶצֶם חֲזָקָה.

  • עַל פִּי הַפְּסוּקִים וְעַל פִּי הַהֶסְבֵּר – הַאִם לְדַעְתְכֶם נֶאֱמַר לְיִשָׂשׂכָר מַשֶׁהוּ חִיוּבִי אוֹ מַשֶׁהוּ שְׁלִילִי?
    הַסְבִּירוּ אֶת תְשׁוּבַתְכֶם וַהֲבִיאוּ הוֹכָחָה מֵהַפְּסוּקִים.
בן פורת יוסף
יוֹרָם טְהַרְלֵב כָּתַב פִּזְמוֹנִים רַבִּים בְּנוֹשְׂאִים מֵהַתָנָ"ךְ. בַּשִׁיר מְתוֹאָר שֶׁיַעֲקֹב הַזָקֵן מְבָרֵךְ אֶת בָּנָיו, אַךְ...
בן פורת יוסף
"בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר."
(פסוק כב)

יוֹרָם טְהַרְלֵב כָּתַב פִּזְמוֹנִים רַבִּים בְּנוֹשְׂאִים מֵהַתָנָ"ךְ. בַּשִׁיר מְתוֹאָר שֶׁיַעֲקֹב הַזָקֵן מְבָרֵךְ אֶת בָּנָיו, אַךְ יֵשׁ מִי שֶׁמְבוֹרָךְ יוֹתֵר מֵהָאֲחֵרִים.

למילות השיר

בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף
מילים: יורם טהרלב

רְאוּבֵן, רְאוּבֵן, בְּכוֹרִי אַתָּה, הַבֵּן,
לָמָּה יְצוּעִי חִלַּלְתָּ, רְאוּבֵן.
הוֹי שִׁמְעוֹן, הוֹי לֵוִי,
מָה בְּרָכָה לָכֶם אָבִיא?
כְּלֵי חָמָס אַתֶּם הֲבֵאתֶם אֶל נָוִי.

אֲבָל בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף
אֲבָל בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף
יְבֹרַךְ בִּרְכוֹת שָׁמַיִם
יְבֹרַךְ יוֹסֵף.
יְבֹרַךְ בִּרְכוֹת שָׁמַיִם

יְבֹרַךְ יוֹסֵף.
יְבֹרַךְ בִּרְכוֹת שָׁמָיִם
יְבֹרַךְ יוֹסֵף.
יְבֹרַךְ בִּרְכוֹת שָׁמַיִם
יְבֹרַךְ יוֹסֵף.

יְהוּדָה, יְהוּדָה, גּוּר אַרְיֵה לָבִיא אַתָּה,
לְבוּשׁוֹ כִּבֵּס בְּיַיִן, יְהוּדָה.
זְבוּלוּן הֶחָסוֹן, הוּא לְחוֹף יָמִים יִשְׁכֹּן,
אֳנִיּוֹת יוֹלִיךְ אֶל יָפוֹ וְצִידוֹן.

אֲבָל בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף…

יִשָּׂשׁכָר, דָּן וְגָד וַאֲשֶׁר – כְּאִישׁ אֶחָד
אָח אֶל אָח בַּצַּר יוֹשִׁיטוּ יָד אֶל יָד.
נַפְתָּלִי אַיָּלָה, בִּנְיָמִין רַגְלוֹ קַלָּה
כְּמוֹ זְאֵב יִטְרֹף בַּבֹּקֶר אַיָּלָה.
אֲבָל בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף…

וְיוֹסֵף בֵּן פֹּרָת מִן הַנִּילוּס עַד הַפְּרָת,
לְרַגְלָיו בָּנוֹת תִּכְרַעְנָה עַד אַחַת.
בִּנְיָמִין זְאֵב טוֹרֵף, אֲבָל בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף
יְבֹרַךְ בִּרְכוֹת שָׁמַיִם
וְיוֹסֵף.

אֲבָל בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף…

© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • לְפִי הַשִׁיר – מִי הַבֵּן הַמוּעֲדָף וּבְמָה הוּא מְבוֹרָךְ?
מערת המכפלה
"מְעָרַת הַמַכְפֵּלָה" – הַשֵׁם שֶׁל חֶלְקַת הַקֶבֶר שֶׁקָנָה אַבְרָהָם לְאַחַר מוֹת שָׂרָה אִשְׁתוֹ, כְּפִי שֶׁמְסוּפָּר...
מערת המכפלה
"...קִבְרוּ אֹתִי אֶל אֲבֹתָי אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה עֶפְרוֹן הַחִתִּי. בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בִּשְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא בְּאֶרֶץ כְּנָעַן…"
(פסוקים כט-ל)

מערת המכפלה בחברון, 2009, צילום:Djampa, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

"מְעָרַת הַמַכְפֵּלָה" – הַשֵׁם שֶׁל חֶלְקַת הַקֶבֶר שֶׁקָנָה אַבְרָהָם לְאַחַר מוֹת שָׂרָה אִשְׁתוֹ, כְּפִי שֶׁמְסוּפָּר בִּבְרֵאשִׁית פֶּרֶק כג.
מַדוּעַ קוֹרְאִים לַמְעָרָה "מְעָרַת הַמַכְפֵּלָה"?

להמשך קריאה

כַּנִרְאֶה מִשׁוּם שֶׁהִיא הָיְיתָה בַּעֲלַת חָלָל כָּפוּל.
בַּמְעָרָה נִקְבְּרוּ, עַל פִּי הַסִיפּוּר הַמִקְרָאִי, אַבְרָהָם וְשָׂרָה, יִצְחָק וְרִבְקָה, יַעֲקֹב וְלֵאָה. לְפִי הַמִדְרָשׁ, נִקְבְּרוּ בָּהּ גַם אָדָם וְחַוָה.
הַמָקוֹם קָדוֹשׁ לַיְהוּדִים וְלַמוּסְלְמִים. הַמוּסְלְמִים קוֹרְאִים לַמָקוֹם "חַרַם אַל חַ'לִיל", כְּלוֹמַר – מִקְדַשׁ הֶחָבֵר (בַּקוּרְאָן קִיבֵּל אַבְרָהָם גַם אֶת הַכִּינוּי "חַלִיל אַלְלָה" – יְדִיד הָאֱלוֹהִים).

  • אַבְרָהָם, סַבָּא שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ, קָנָה אֶת הַמְעָרָה כְּדֵי שֶׁתְשַׁמֵשׁ חֶלְקַת קֶבֶר מִשְׁפַּחְתִית.
    הַסְבִּירוּ כֵּיצַד בַּקָשָׁתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב בַּפֶּרֶק מוֹכִיחָה שֶׁאָכֵן כָּךְ קָרָה.
אוניות בעת העתיקה
  בַּפָּסוּק נֶאֱמַר שֶׁהַנַחֲלָה שֶׁל שֵׁבֶט זְבוּלוּן תִהְיֶה קְרוֹבָה לְחוֹף הַיָם. נַחֲלַת הַשֵׁבֶט הִגִיעָה עַד...
אוניות בעת העתיקה
"זְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן."
(פסוק יג)

ספינת סוחר מעץ. סוף המאה החמישית לפנה"ס. הספינה התגלתה ב-1985 בים במרחק 70 מטר מחוף קיבוץ מעגן מיכאל בעומק של 1.5 מטר. אורך הספינה 13 מטר. צילום: Hanay, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

 

בַּפָּסוּק נֶאֱמַר שֶׁהַנַחֲלָה שֶׁל שֵׁבֶט זְבוּלוּן תִהְיֶה קְרוֹבָה לְחוֹף הַיָם. נַחֲלַת הַשֵׁבֶט הִגִיעָה עַד לָעִיר צִידוֹן – עִיר מֶרְכָּזִית שֶׁמִמֶנָה יָצְאוּ אוֹנִיוֹת לְמִסְחָר יַמִי.
הַמִסְחָר הַיַמִי וְהַתַחְבּוּרָה הַיַמִית הֵחֵלוּ בִּתְקוּפָה קְדוּמָה מְאוֹד. קַיָימִים צִיוּרִים שֶׁל אוֹנִיוֹת מִצְרִיוֹת כְּבָר מֵהָאֶלֶף הָרְבִיעִי לִפְנֵי הַסְפִירָה (לִפְנֵי כְּ־6,000 שָׁנִים).

להמשך קריאה

הַמִצְרִים הִשְׁתַמְשׁוּ בִּכְלֵי שַׁיִט שֶׁנָעוּ בְּאֶמְצָעוּת מְשׁוֹטִים וּמִפְרָשִׂים בְּרַחֲבֵי הַיָם הַתִיכוֹן, וְגַם בַּנָהָר הָרָאשִׁי שֶׁלָהֶם – נְהַר הַנִילוּס. גַם הַיְוָונִים הָיוּ מְפוּרְסָמִים בְּשֶׁל צִי הָאוֹנִיוֹת שֶׁלָהֶם, שֶׁבְּאֶמְצָעוּתוֹ הֵם הִגִיעוּ לְכָל הָאֲרָצוֹת שֶׁשָׁכְנוּ סְבִיב הַיָם הַתִיכוֹן.
בַּתְקוּפָה הָרוֹמִית הַמִסְחָר שִׂגְשֵׂג, וְהַיָם הַתִיכוֹן הָפַךְ לִנְתִיב תַחְבּוּרָה מֶרְכָּזִי.

  • מָה הַמַשְׁמָעוּת שֶׁל הַקִרְבָה לַיָם בַּעֲבוּר שֵׁבֶט זְבוּלוּן? כֵּיצַד הִיא יְכוֹלָה לְהַשְׁפִּיעַ עַל חַיֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הַשֵׁבֶט?
כביסה ביין?
בֶּעָבָר כִּיבְּסוּ בְּגָדִים בַּנְחָלִים וְנֶעֶזְרוּ בִּזְרִימַת הַמַיִם כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הַלִכְלוּךְ מֵהַבְּגָדִים, וּבְמִידַת הַצוֹרֶךְ שִׁפְשְׁפוּ...
כביסה ביין?
"אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה וְלַשֹּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ, כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה."
(פסוק יב)

אישה מכבסת בגדים בהודו. תמונה של שיתוף זהה. צילום: Bernard Gagnon, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

בֶּעָבָר כִּיבְּסוּ בְּגָדִים בַּנְחָלִים וְנֶעֶזְרוּ בִּזְרִימַת הַמַיִם כְּדֵי לְהַרְחִיק אֶת הַלִכְלוּךְ מֵהַבְּגָדִים, וּבְמִידַת הַצוֹרֶךְ שִׁפְשְׁפוּ אֶת הַבְּגָדִים אוֹ הֵטִיחוּ אוֹתָם בַּאֲבָנִים. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הוֹסִיפוּ גַם חוֹמָרִים כְּדֵי לְנַקוֹת אֶת הַלִכְלוּךְ.

להמשך קריאה

בְּמִצְרַיִם הָעַתִיקָה נֶעֶזְרוּ בְּחוֹמֶר בְּשֵׁם נֶתֶר, שֶׁשִׁימֵשׁ כְּסַבּוֹן. הַשִׁיטָה הַזוֹ מוּזְכֶּרֶת גַם בַּתָנָ"ךְ.
עַד הַיוֹם מְכַבְּסִים בִּנְחָלִים בַּאֲזוֹרִים מִתְפַּתְחִים אוֹ כַּפְרִיִים.
הַבְּרָכָה לְשֵׁבֶט יְהוּדָה מְתָאֶרֶת אֶת הַשֶׁפַע שֶׁיִהְיֶה לַשֵׁבֶט. לִבְנֵי הַשֵׁבֶט יִהְיֶה כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יַיִן מֵהַגְפָנִים שֶׁלָהֶם, עַד שֶׁהֵם יוּכְלוּ לְכַבֵּס אֶת הַבְּגָדִים בְּיַיִן בִּמְקוֹם בְּמַיִם.

  • אִם נְכַבֵּס בֶּגֶד בְּיַיִן, הַאִם הוּא בֶּאֱמֶת יִהְיֶה נָקִי?
  • מַהִי מַשְׁמָעוּת הַבְּרָכָה?
בְּרָכוֹת
כַּמָה רְגָעִים לִפְנֵי מוֹתוֹ כִּינֵס יַעֲקֹב אֶת בָּנָיו וּבֵירֵךְ אוֹתָם.אֶת הַבְּרָכוֹת, חַיָיבִים לְהוֹדוֹת, קְצָת קָשֶׁה...
בְּרָכוֹת
"וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים."
(פסוק א)

כַּמָה רְגָעִים לִפְנֵי מוֹתוֹ כִּינֵס יַעֲקֹב אֶת בָּנָיו וּבֵירֵךְ אוֹתָם.
אֶת הַבְּרָכוֹת, חַיָיבִים לְהוֹדוֹת, קְצָת קָשֶׁה לְהָבִין בִּקְרִיאָה רִאשׁוֹנָה…
הַסוֹפֵר הַיִשְׂרְאֵלִי אֶפְרַיִם סִידוֹן כָּתַב אֶת סִיפּוּרֵי הַתָנָ"ךְ בַּחֲרוּזִים, וְגַם אֶת הַפֶּרֶק הַזֶה, עַל בִּרְכוֹת יַעֲקֹב לְבָנָיו. כַּאֲשֶׁר מְבִינִים מָה אָמַר יַעֲקֹב, מְבִינִים גַם שֶׁלֹא אֶת כָּל הַבָּנִים הוּא בְּדִיוּק בֵּירֵךְ.

  • צְפוּ בַּסִרְטוֹן וְאַחַר כָּךְ עִרְכוּ רְשִׁימָה – לְאֵילוּ מֵהַבָּנִים הֶעֱנִיק יַעֲקֹב בְּרָכָה, וְאֵילוּ מֵהַבָּנִים לֹא בֶּאֱמֶת מְבוֹרָכִים?
  • שְׁאֵלַת אֶתְגָר: בְּנוֹגֵעַ לְכָל אֶחָד מֵהַבָּנִים – מָה הֵן הַסִיבּוֹת לְכָךְ שֶׁהוּא קִיבֵּל בְּרָכָה אוֹ נֶעֱנַשׁ?

קרדיט: תנ"ך בחרוזים – מות יעקב / 2013