הברכות לבני רחל ולבני השפחות

נקרא את פסוקים טז-כח. נזכיר לתלמידים שברכות יעקב לבניו בנויות במבנה של שיר ובהן מילים קשות שאת רובן אין הם מבינים, וכן שיש בהן דימויים רבים.
נבקש מהתלמידים במהלך הקריאה למחוא כף בכל פעם שקוראים שם של חיה, ולאחר הקריאה לכתוב במחברת אילו שבטים מדמה יעקב לאילו חיות. (דן – נחש הנושך עקבי סוס, נפתלי – איילה, בנימין – זאב)
נוסיף לרשימה גם את החיות מהשיעור הקודם: יהודה – אריה, יששכר – חמור.

בשיעור הקודם למדנו את הברכות שבהן מברך יעקב את בני לאה, אשתו הראשונה.

• את בני מי יברך יעקב כעת? (אף שהוא אהב מאוד את רחל, הוא מברך לפי סדר הלידה ולכן מברך עכשיו את בני השפחות ורק בסוף את בניה של רחל)

נסביר בקצרה את ברכות השבטים, ונמשיך לזהות את נחלתם במפה ממהלך ההוראה הקודם:

• דן (פסוקים טז-יח) – כשמו כן הוא, שופט. יעקב מכריז על דן, בכור בני השפחות, שהוא "כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל", כלומר, יש שוויון מלא בינו לבין בני נשות יעקב, הוא אינו מקבל פחות זכויות כי הוא בן של שפחה. כמו כן, יעקב מברך אותו גם בעוצמה צבאית כמו נחש הנושך עקבי סוס.
• גד (פסוק יט) – יהיה בעל עצמה צבאית, יילחם נגד גדודים רבים וינצח. אפשר לראות במפה שנחלתו של גד נמצאת בגבול עם עמון ולכן בני שבט גד נדרשים להילחם.
• אשר (פסוק כ) – תהיה לו נחלה טובה שממנה אפשר יהיה להפיק אוכל רב.
• נפתלי (פסוק כא) – ירוץ מהר כמו איילה וידע לדבר יפה.
• יוסף (פסוקים כב-כו) – "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף": פורת מלשון פורה, מצליח. יעקב מזכיר את שנאת האחים כלפי יוסף "וַיִּשְׂטְמֻהוּ" ומברך אותו שה' ימשיך להיות אתו וייתן לו שפע ("בִּרְכֹת שָׁמַיִם…") ובכורה ("וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו") עד היום משמש הביטוי "בן פורת יוסף" בחוגים מסוימים סגולה נגד עין הרע, והוא נאמר לעיתים במקום להזכיר את שמו של אדם שרוצים לשבח ולהגן עליו מעין הרע.
• בנימין (פסוק כז) – יהיה בעל עוצמה צבאית, חזק, כ"זְאֵב יִטְרָף".

נציג לתלמידים את סמלי השבטים ונבקש מהם לזהות איזה סמל שייך לאיזה שבט ולהסביר על פי מה החליטו.
לחלופין אפשר לחלק לכל זוג תלמידים דף חלק ושם של אחד השבטים, ולבקש מהם לעצב סמל מתאים לשבט לאור הברכות שנלמדו.

להלן שמות השבטים והסמלים שלהם לשימוש המורה:
אריה – יהודה, חושן – לוי, שערי העיר שכם – שמעון, צמח הדודאים – ראובן, נחש – דן, אונייה – זבולון, איילה – נפתלי, זאב – בנימין, אוהל – גד, עץ – אשר, חמור – יששכר, שיבולים – יוסף.

• האם הברכות חולקו בצורה הוגנת בין האחים?

נחלק לתלמידים את דף העבודה בנים ואימהות לעבודה עצמית (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נמיין עם התלמידים את הברכות של יעקב לקבוצות על הלוח לפי תוכן הברכה:

• ברכות על שפע
• ברכות על עוצמה צבאית
• ברכות הקשורות למנהיגות

החלוקה על פי מאמרו של תמיר גרנות מתוך אתר הר עציון:

• יששכר, זבולון, נפתלי ואשר מקבלים את ברכת השפע – שני בני אימהות ושני בני שפחות.
• גד ודן מקבלים ברכה לעוצמה צבאית – בן בלהה ובן זלפה.
• יהודה ויוסף מקבלים את ההנהגה – בן לאה ובן רחל.

ראובן, שמעון ולוי שחטאו הפסידו את ברכתם.

• האם החלוקה הזאת נראית הוגנת? (כן)

כשמפסיקים לצעוק "זה לא פייר" ובודקים טוב את העובדות, אפשר לגלות הפתעות רבות.

• למה לדעתכם יוסף בוחר להעניק את ההנהגה גם ליהודה וגם ליוסף ולא מגדיר באופן ברור מנהיג אחד? (כי כל אחד מהם טוב במשהו אחר – יוסף דואג לאוכל ולפרנסה, יהודה דואג לחוקים, לפוליטיקה ולהנהגה הרוחנית. יעקב רואה במה כל אחד מהבנים שלו טוב ומברך אותו בזה. אין אדם אחד שטוב בהכול)

נחלק לכל תלמיד כרטיס מבריסטול. כל תלמיד יכין כרטיס ברכה לתלמיד היושב לידו ובו הוא מברך אותו שיצליח ויתקדם עוד במשהו שהוא כבר טוב בו – למשל: לנועה היקרה, את חברה טובה. אני מברכת אותך שתמיד תהיי מוקפת חברות ושכולן יקשיבו לך.
אפשר גם להשתמש בכרטיסי כוחות מוכנים (כגון 'ארץ יצורי הנפש' מאת אפרת מעיין), לפזר אותם בכיתה, וכל תלמיד ייקח כרטיס וייתן אותו לתלמיד אחר שהכוח הזה מאפיין אותו.
נסכם וניווכח לראות שאצל כל אחד יש כוח אחר, וכדי להצליח כדאי להכיר את הכוחות ולהיעזר בחברים שמשלימים אותנו.

תוכן: למדנו את המשך הברכות של יעקב לשאר בניו וראינו שיעקב, שלא כאבותיו, מחלק את הברכות לכל בניו, ואפילו באופן שוויוני בין בני כל אחת מהאימהות. מתוך ברכותיו של יעקב למדנו גם שכל אדם טוב בתחומים אחרים ואותם עליו לפתח.
מיומנויות: תשומת לב למכלול ולא רק לפרטים.
מתודות: התאמה בין ציור לטקסט, הענקת כרטיסי כוחות.