סגור תצוגת כיתה
הפרק

החטא ועונשו

פסוקים י-ל

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

שאול יוצא למלחמה בעמלק מלווה בצו אלוהי חמור במיוחד: להשמיד את עמלק ולא לחמול על איש, כולל הצאן והבקר. ברגע האמת, שאול שומע בקול העם במקום לעשות כפי שצווה, ולאחר מעשה מפיל את האחריות עליהם. התנהגות זו מביאה להסרת המלוכה מעל שאול. בשיעור נדבר על הקשר בין מנהיגות לבין אחריות, על הקושי של המנהיג לעמוד מול ההמון ולהתמודד עם הלחץ החברתי, ועל העוצמה הפנימית שנדרשת כדי לקחת אחריות.

הזמנה ללימוד

אפשרות ראשונה – המחזה:
נמחיז בכיתה סימולציות של קבלת אחריות או התנערות מאחריות:

  • תלמידים משחקים בכדור ושוברים חלון בכיתה. המנהלת מנסה לברר מי עשה את זה.
  • תלמיד מגיע למבחן לא מוכן ומנסה לשכנע את המורה לדחות אותו.
  • מישהו משחק בפלאפון בעת הנהיגה ועושה תאונה. שוטר עוצר אותו.

בכל סימולציה נבקש מהשחקנים לשאת באחריות למעשיהם או להתנער ממנה. לאחר מכן נשאל את התלמידים:

  • מי נוהג נכון יותר?
  • איך נראה אדם שאחראי למעשיו לעומת כזה שלא מוכן לשאת באחריות?
  • קרה לכם מקרה דומה? איך הגבתם?

אפשרות שנייה – אסוציאציות:
נכתוב על הלוח את המילה 'אחריות' ונאסוף אסוציאציות מן הכיתה.
נפרק את המילה ונגלה שנמצאות בתוכה המילים: 'אח' ו'אחרי'. נשאל את התלמידים:

  • מה הקשר בין המילים האלה לאחריות? (המילה 'אח' מכילה בתוכה קרבה ואכפתיות, שאלו רגשות שמפעילים אצלנו רגש של אחריות. והמילה 'אחרי' מבטאת מנהיגות. המנהיג צריך לקחת אחריות)
  • האם המילה 'אחריות' מעוררת בכם רגשות חיוביים או שליליים?
  • מה הופך אדם לאחראי?
  • מי האדם הכי אחראי שאתם מכירים?

אפשרות שלישית – דיון:
נשאל את התלמידים:

  • מה הייתם מצפים ממנהיג שיעשה במצב דומה למצבו של שאול, שבו העם רוצה דבר אחד, ואילו הצו הוא אחר?

הזמנה לקריאה

נספר לתלמידים שאנו הולכים לקרוא על הדחת שאול מהמלוכה בעקבות מלחמת עמלק ונשאל אותם:

  • מדוע לדעתכם שאול נענש בעונש כזה חמור?

נקרא את פסוקים י-לב ונסביר את הדו-שיח בין שמואל לשאול בפסוקים יג-ל. לפני הקריאה נבקש מהתלמידים לשים לב באיזה גוף מדברים שמואל ושאול בפסוקים טו, יז-יט, כ-כא, כג וכד.
נחזור למשימה הזאת בשלב ההעמקה של השיעור.

הבנה ומיומנות

נשאל את התלמידים שאלות רקע להבנת עונשו של שאול:

  • מה מצווה ה' על שאול לפני המלחמה בעמלק?
  • מה עושים שאול והעם בפועל? (נשים לב שבפועל שאול והעם אינם חומלים על העם – הילדים והנשים, אלא על המלך אגג ועל הצאן, הבקר והרכוש הטוב)
    אתרו והדגישו את השורש חמ"ל (מופיע 3 פעמים) וכתבו: על מי חומלים או לא חומלים? (שאול והעם חומלים על כל הרכוש הטוב ועל הצאן והבקר הטובים, וכן על אגג מלך עמלק. הם לא חומלים על כל העם, הילדים, הנשים וכו')

העמקה

נחזור למשימה שקיבלו התלמידים במהלך הקריאה, ונבקש מהם לציין בדף העבודה את הגוף שבו משתמשים בכל פסוק (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

אנו רואים כאן תהליך של קבלת אחריות. בהתחלה שאול אינו מוכן להודות שהוא אחראי לאי מילוי הצו. הוא מאשים את העם ומתמקד בהם. לאחר ששמואל מדגיש בפנייה ישירה אליו שהוא, שאול, הוא המלך הנבחר והאחראי למה שקורה, שאול מתחיל לדבר על עצמו גם עד שהוא מודה בפסוק כד: "חָטָאתִי כִּי עָבַרְתִּי אֶת פִּי ה'" – אני חטאתי והאחריות כולה שלי.

מבט לחיים

נבקש מהתלמידים לענות על השאלות שלהלן במחברת ולאחר מכן לשתף במסקנותיהם את הכיתה:

  • למה לדעתכם היה לשאול קשה לשאת באחריות למעשיו?
  • איך הוא הרגיש כשעמד מול העם בעוד העם דרש ממנו לחמול על השלל והצאן?
  • מה גורם לאנשים להיות אחראים למעשיהם ומה גורם להם לברוח מאחריות?
  • אילו תכונות אופי צריך כדי לקחת אחריות?
  • מה היתרונות של נשיאה באחריות? מה החסרונות שלה?
  • על אילו תחומים בחיים הייתם רוצים לקחת אחריות?

לסיכום, נחליט יחד על תחום אחד שהכיתה אחראית לו. אפשר למנף את השיעור הזה לחלוקת הכיתה לצוותים של תחומי אחריות שונים (קישוט כיתה, פעילויות חברתיות, ניקיון וכד').

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: קראנו על הנפילה הגדולה של שאול כאשר לא מילא אחר הצו האלוהי וחמל על עמלק. עסקנו בהסרת האחריות שלו בדבריו אל שאול, בגורמים לזריקת אחריות ובדרכים להיות אחראים בחיינו שלנו.
מיומנויות: איתור וסידור מידע בסדר כרונולוגי, ניתוח טקסט מקראי ושכתובו לעברית יום-יומית.
מתודות: שיתוף אישי ושיח כיתתי על תחומי אחריות משותפים.

בעיניים אומנותיות:
שאול משסף את אגג בתמונתו של גוסטב דורה.

מאמרים:

  • מאמר של תמר הס מתוך אתר 929 על הציווי למחות את זכר עמלק בעיניים עכשוויות וצבאיות.
  • מאמר מקיף מאת רוני מגידוב על פרקנו, שעוסק בהתנהלותו של שאול וכן באכזריותו של אגג, מתוך אתר מקראנט.
  • חטאו של שאול בהיבט צבאי-מדיני ומוסרי-דתי, בתוך ההקשר של מלחמות שאול ודוד בפלשתים ובעמלק, במאמר של הרב יואל בן נון מתוך אתר התנ"ך של הרצוג.
העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
החטא החמור מכול
  שאול המלך – גַּסּוּת הָרוּחַ היתה בו, ונעקרה ממנו המלוכה. שאמר לו שמואל: "וְלָמָּה...
החטא החמור מכול
"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל שְׁמוּאֵל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' וָאֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי ה', וָאָבִיא אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק וְאֶת עֲמָלֵק הֶחֱרַמְתִּי." (פסוק כ)

דמותו של שאול על בול מתוך הסדרה: מועדים לשמחה 1960. עיצוב הבול: אשר קלדרון, באדיבות השירות הבולאי – דואר ישראל

 

שאול המלך – גַּסּוּת הָרוּחַ היתה בו, ונעקרה ממנו המלוכה. שאמר לו שמואל: "וְלָמָּה לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה'"? (שמואל א טו, יט), והוא אומר: "שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה'" (שמואל א טו, כ).

עיבוד לספר האגדה בעריכת ביאליק ורביצקי, אגדה עה, עמ' 133

  • מהו החטא שבגללו נלקחה המלוכה משאול?
רחמן על אכזרים
אמר ריש לקיש: כל מי שנעשה רחמן על אכזרים, לבסוף נעשה אכזר על רחמנים. מהיכן...
רחמן על אכזרים
"וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים וְעַל הַכָּרִים וְעַל כָּל הַטּוֹב וְלֹא אָבוּ הַחֲרִימָם, וְכָל הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס אֹתָהּ הֶחֱרִימוּ." (פסוק ט)

פרט מתוך יצירה של ארנסט יוזפסון, דוד ושאול, 1878, מאוסף המוזיאון הלאומי סטוקהולם, שוודיה, מתוך ויקישיתוף

אמר ריש לקיש: כל מי שנעשה רחמן על אכזרים, לבסוף נעשה אכזר על רחמנים. מהיכן אנו לומדים זאת? משאול, כפי שכתוב: "וְאֵת נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי חֶרֶב" (שמואל א כב, יט), וכתוב: "וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם" (שמואל א טו, ט), ולגבי נוב עיר הכהנים – על רחמנים לא חמל. (עיבוד למדרש זוטא, קהלת, פרשה ז, טז)
  • מהו הקשר שמצאו חז"ל בין הסיפור שבפרק טו לבין הסיפור על השמדת נוב עיר הכוהנים על ידי שאול (שמואל א, כב)?
נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר
כששמואל מוכיח את שאול על חטאיו ומודיע לו על עונשו – לקיחת הממלכה ממנו –...
נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר
"וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם." (פסוק כט)

אנדרטה למחתרת ניל"י בגן ניל"י ברמת גן צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיוויקי

כששמואל מוכיח את שאול על חטאיו ומודיע לו על עונשו – לקיחת הממלכה ממנו – הוא מבקש להראות כי אלוהים לא ישנה את החלטתו לעולם, באמצעות הביטוי "נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם", כלומר: אלוהים הנצחי לא ישקר ולא יתחרט.

להמשך קריאה

הביטוי "נצח ישראל לא ישקר" משמש גם בימינו, כשרוצים לומר שרוחו, ערכיו ומעמדו של עם ישראל נצחיים, ויישמרו לעולם.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה פעל בארץ הארגון המחתרתי ניל"י. הארגון נאבק בשלטון העותמני שהיה אז בארץ. שם הארגון, ניל"י, הוא ראשי התיבות של הביטוי "נצח ישראל לא ישקר".

  • הביטוי "נצח ישראל לא ישקר" במשמעותו התנ"כית, מבליט את השוני בין האלוהי לאנושי. מהו השוני העיקרי?
אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת
שמואל הנביא מוציא להורג את אגג, מלך עמלק, ובכך מציית לציווי האלוהי. רגע לפני מותו...
אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת
"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הַגִּישׁוּ אֵלַי אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק וַיֵּלֶךְ אֵלָיו אֲגַג מַעֲדַנֹּת וַיֹּאמֶר אֲגָג אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת." (פסוק לב)

Arcady/shutterstock.com

שמואל הנביא מוציא להורג את אגג, מלך עמלק, ובכך מציית לציווי האלוהי. רגע לפני מותו מכריז אגג: "אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת".

להמשך קריאה

פרשנים רבים התייחסו לביטוי וניסו להבין מה אפיין את רגעיו האחרונים של אגג – האם זהו ביטוי המראה על גאוותו, או שמא ניסה לדבר דברי חנופה.
אומנם המילה "סר" לא מובנת בהקשרה, אך נראה שכוונת הדברים שאגג הודה שהמוות רע ומר וקיבל עליו את דין המוות.

  • נסו לחפש פרשנויות אפשריות למילה "סר" ולביטוי "אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת". מה דעתכם האישית – מה בדיוק רצה לומר אגג מלך עמלק? ומה זה מלמד עליו?
שמואל נוזף בשאול
בציורו של קופלי, הצייר הבכיר הראשון שנולד באמריקה וגדול ציירי הדיוקנאות של תקופתו, נראה שמואל...
שמואל נוזף בשאול
"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הַחֵפֶץ לַה' בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה'." (פסוק כב)

ג'ון סינגלטון קופלי, שמואל נוזף בשאול, 1798, מאוסף המוזיאון לאמנות בבוסטון, מתוך ויקישיתוף

בציורו של קופלי, הצייר הבכיר הראשון שנולד באמריקה וגדול ציירי הדיוקנאות של תקופתו, נראה שמואל נוזף בשאול על אי ביצוע הצו האלוהי – להשמיד את עמלק.
בציור מתואר מפגש קשה וטעון בין שמואל לבין שאול השב מהקרב.

להמשך קריאה

שמואל מוכיח את שאול בתקיפות, גופו כבר פנה ללכת ממנו באכזבה אך אצבעו המאשימה עודה מופנית אליו. אפשר לראות את רתיעתם לאחור של שאול ושל אנשיו, ואפילו של הסוס… עד כדי כך עוצמתיים דברי שמואל. שאול מרים את ידו בכניעה, משפיל את ראשו ונראה כילד נזוף.

  • הציור מאופיין בתנועתיות סוערת של הדמויות ושל הפריטים המופיעים בו, המעצימה את הדרמה המתוארת. מה רצה האומן להדגיש בכך?
  • נתחו את שפת הגוף של שמואל ושל שאול – מה מאפיין כל אחד מהם?
אגג מוצא להורג
אגג כורע על האדמה ושמואל עומד זקוף ויציב, מאחוריהם לוחמים בכלי נשק שלופים. כך מודגשים...
אגג מוצא להורג
"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ כֵּן תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים אִמֶּךָ וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג לִפְנֵי ה' בַּגִּלְגָּל." (פסוק לג)

גוסטב דורה, שמואל הורג את אגג. Nicku/shutterstock.com

אגג כורע על האדמה ושמואל עומד זקוף ויציב, מאחוריהם לוחמים בכלי נשק שלופים. כך מודגשים יחסי הכוחות ביניהם.
לצד התיאור הדרמטי הקפיד האומן גוסטב דורה לתאר באופן אמין את הדמויות, בהתאם לתקופתן ולמקום ההתרחשות.

  • עמלק הוא סמל לאויבים של ישראל, ואגג, מלך עמלק, נחשב לגדול האויבים של ישראל. כיצד ביטא גוסטב דורה בציור את היפוך יחסי הכוחות בין ישראל לעמלק?
רמתיים צופים
רמתיים צופים היא העיר שבה נולד שמואל, ובה גם נקבר. שמה של רמתיים צופים נגזר...
רמתיים צופים
"וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה וְשָׁאוּל עָלָה אֶל בֵּיתוֹ גִּבְעַת שָׁאוּל." (פסוק לד)

מפת אזור הפעילות של שאול ושמואל. כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

רמתיים צופים היא העיר שבה נולד שמואל, ובה גם נקבר. שמה של רמתיים צופים נגזר ממיקומה הגבוה, וככל הנראה מזכיר גם את שם האדם הראשון שיישב אותה – צוף או צופי, מאבותיו של אלקנה אביו של שמואל.

להמשך קריאה

לפי המתואר בפרק ובאזכורים אחרים במקרא, מדובר במקום גבוה שנמצא בהר אפרים. הצעות רבות הוצעו במחקר למקומו של יישוב זה. היום מקובל לזהות את היישוב הזה עם הכפר אַ-רַאם, שנמצא כתשעה קילומטרים מצפון לירושלים.

  •  מצאו במפה את עריהם של שמואל ושאול- רמה וגבעה בהתאמה. 
  • כיצד המפה תורמת להבנת המשבר ביחסים של שמואל ושאול? שנאמר: "וְלֹא יָסַף שְׁמוּאֵל לִרְאוֹת אֶת שָׁאוּל עַד יוֹם מוֹתוֹ…" (פסוק לה)
עיר הולדתו של שאול
גבעת שאול מזוהה עם תֵּל אֶל פוּל, השוכנת בצפון ירושלים. התל הוא גן ארכאולוגי פתוח....
עיר הולדתו של שאול
"וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה וְשָׁאוּל עָלָה אֶל בֵּיתוֹ גִּבְעַת שָׁאוּל." (פסוק לד)

גבע. תחריט משנת 1880, Lane-Poole, Stanley, מתוך ויקישיתוף

גבעת שאול מזוהה עם תֵּל אֶל פוּל, השוכנת בצפון ירושלים. התל הוא גן ארכאולוגי פתוח. גבעת שאול מזוהה גם כעיר המקראית "גבעה", שהייתה העיר הראשית של שבט בנימין, ומוכרת גם כ"גבעת בנימין", "גבע בנימין" ו"גבעת האלוהים".

להמשך קריאה

גבעת שאול מוזכרת פעמים אחדות במקרא. בשופטים יט, בסיפור פילגש בגבעה, היא נזכרת בהקשר שלילי. בשמואל א, בסיפורי שאול, היא מצוינת כעיר שבה נולד שאול. עם עליית שאול לכס המלוכה הפכה העיר למרכז שלטון דתי. בתקופה זו החלה העיר להיקרא גם "גבעת שאול", על שם המלך שקבע בה את מושבו. לאחר מות שאול ירדה קרנה של העיר.
היום יש שכונה בשם "גבעת שאול" בירושלים, אולם היא אינה ממוקמת במקום שבו שכנה העיר המקראית.

  • העיר גבעה מצוינת בהקשרים שונים ובתקופות שונות. מדוע בספר שופטים היא מתוארת כעיר שאנשיה רעים, "בְּנֵי בְּלִיַּעַל"? ומדוע היא מתוארת כעיר גדולה וחשובה בסיפורי שאול?
חרם
  החרם הוא ציווי על השמדה טוטלית של בני אדם, בעלי חיים ורכוש של אויבים,...
חרם
"עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו, וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר." (פסוק ג)

מצבת מישע, מלך מואב, מן המאה ה-9 לפני הספירה, שבה מוזכר שם הפועל "להחרים". כפי הנראה, החרם היה נהוג גם אצל עמי האזור. צילום: Neithsabes, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

 

החרם הוא ציווי על השמדה טוטלית של בני אדם, בעלי חיים ורכוש של אויבים, כמנחת קודש לאל. בספר דברים מצוי חוק החרם, הנוגע לעמי כנען. בנוסף יש ציווי בתורה להחרים את עמלק, כלומר: להשמיד את זכרו.

להמשך קריאה

חוק החרם הוא חוק אלים, אולם הוא אפיין תרבויות עתיקות רבות במצב מלחמה.
היום לא נהוג לפגוע באוכלוסייה אזרחית – לא בזמן מלחמה ולא בזמן פעולה צבאית אחרת. היום פגיעה באוכלוסייה אזרחית היא פשע מלחמה, ועל פשע זה קבועים עונשים בחוק הבין-לאומי.

מבוסס על המד"ל לספר משבטים לממלכה. © מטח

  • מה ציווה שמואל על שאול? ומה עשו שאול והעם?
  • כיצד התנהגו עמי האזור האחרים במלחמותיהם?
יציאה למלחמה בעולם העתיק
בעולם העתיק היה נהוג לפנות אל האלים לפני יציאה למלחמה, כדי לקבל את אישורם וכדי...
יציאה למלחמה בעולם העתיק
"עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר." (פסוק ג)

פסל של שמואל הנביא, ברלין 2017. Renata Sedmakova / Shutterstock.com

בעולם העתיק היה נהוג לפנות אל האלים לפני יציאה למלחמה, כדי לקבל את אישורם וכדי לדעת את תוצאות המלחמה מראש. הפנייה אל האלים הייתה באמצעות נציגי האל: הכוהנים או הנביאים.

להמשך קריאה

על פי המסופר במקרא, יהושע הצטווה לפנות אל הכוהן הגדול, שלבש את "האורים והתומים", ודרכם הועבר המסר האלוהי אם לצאת לקרב. כמוהו, גם מלכי ישראל ביקשו לפנות אל האל באמצעות "האורים והתומים" או באמצעות נביא.

  • קראו את פסוקים א-ג. מה היו ההוראות המפורטות שקיבל שאול לפני היציאה לקרב? שימו לב מי מוֹרֶה, ובאמצעות מי מועבר המסר.
המבחן של שאול
הסרטון מספר בקצרה על המלחמה בעמלק.
המבחן של שאול
"עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר." (פסוק ג)

הסרטון מספר בקצרה על המלחמה בעמלק.

  • לפי הסרטון – מדוע חמל שאול על אגג ועל הבקר והצאן?

קרדיט: 929 שאול המלך- שמואל א ח- טו/תנך ביחד 929, 2015

שאול מאבד את המלוכה
סיפור המלחמה בעמלק, המופיע בספר שמואל א פרק טו, מועבר באמצעות קומיקס.
שאול מאבד את המלוכה
"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לֹא אָשׁוּב עִמָּךְ כִּי מָאַסְתָּה אֶת דְּבַר ה' וַיִּמְאָסְךָ ה' מִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל." (פסוק כו)

סיפור המלחמה בעמלק, המופיע בספר שמואל א פרק טו, מועבר באמצעות קומיקס.

  • הכינו קומיקס המתאר בעברית בת-זמננו סצנה אחת מתוך הפרק.

קרדיט: התנ"ך בקומיקס – שאול מאבד את המלוכה/ mikranetComics, 2013

כל התורה על רגל אחת - שאול המלך
כל התורה על רגל אחת - שאול המלך
הצילו! עוד עשר דקות יש מבחן בתנ"ך על שאול המלך.
מה עושים?
שלום מיכאלשווילי מציל את המצב.
סיכום מלכות שאול

סיכום מלכות שאול

קרדיט: 929