סגור תצוגת כיתה
הפרק

קָרַע ה' אֶת מַמְלְכוּת יִשְׂרָאֵל מֵעָלֶיךָ

פסוקים יא-לה

שיעור שלישי מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

בכמה מילים

שמואל מנהל עם שאול דו-שיח נרגש שבמהלכו הוא מודיע לו כי בעקבות חוסר הציות לדבר ה' ה' מואס בו כמלך, והמלוכה מוסרת ממנו מעתה והלאה. ברגע דרמטי המעיל נקרע, וכך גם מלכות שאול. בשיעור נעסוק בהדחה מהמלוכה – ברגשותיהם של שמואל ושאול ברגעים אלו.

הזמנה ללימוד

הצעה ראשונה – סיטואציה:
נספר לתלמידים סיפור על תלמיד שנבחר למועצת תלמידים, ולאחר שלא הצליח לסחוף אחריו את השכבה כמו שציפו ממנו פנתה אליו המנהלת והודיעה לו שהוא יוחלף בתלמיד אחר.
נשאל את התלמידים:

  • באילו מצבים בחיים מתרחשת הדחה? (בעבודה, בבית, בכיתה… כשיש תפקיד מסוים או הגדרה מסוימת לשותפות)
  • מהן תחושותיו של אותו תלמיד?
  • כיצד לדעתכם הרגישה המנהלת?

הצעה שנייה – סרטון:
נצפה בסרטון קומיקס המתאר את הדחת שאול מהמלוכה (ראו קישור לסרטון גם בממערך השיעור).
נבקש מהתלמידים לבחור דמות אחת – שאול או שמואל, ולתאר בכמה משפטים את מה שהיא מרגישה במהלך הפרק שלנו.

הזמנה לקריאה

פרק טו הוא פרק סוער ומלא התרחשויות. בתחילת השיעור נבקש משלושה תלמידים תיאטרליים להתכונן לקריאת הפסוקים ולקרוא בדרמטיות את דבריהם של ה', שמואל ושאול. המורה יקרא את קול המספר.

נקרא את פסוקים יא-לה ונבקש מהתלמידים להבין מההקשר מה פירוש המילה "נִחַמְתִּי" (התחרטתי, שיניתי את דעתי). בפרק אנו קוראים על קריעת המלוכה מעל שאול, וההחלטה של ה' להעביר את התפקיד למישהו אחר.

משימת קריאה נוספת: נאתר עם התלמידים כמה פעמים מופיע שורש נח"מ וכמה פעמים מופיע השורש מא"ס (ארבע פעמים כל שורש). בהמשך נראה כיצד צובעות המילים האלה את מעמד קריעת המלוכה מעל שאול.

הבנה ומיומנות

מכיוון שאנו קוראים את סוף הפרק וכדי לוודא שהתלמידים מבינים את התמונה השלמה ננחה אותם לסדר את אירועי הפרק בעזרת דף העבודה (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נפרש יחד את פסוקים כב-כג שקשים להבנה:
האם ה' מעדיף קורבנות על פני שמיעה בקולו? הציווי של ה' מחייב, והקורבנות אינם מורידים או מעלים. עדיף לציית לה' מלזבוח קורבנות, ועדיף להקשיב לו מלהביא את המובחר שבהם (חלב אילים).

העמקה

מאחורי הקלעים – שמואל:
נקרא יחד שוב את פסוק יא המתאר את שמואל בוכה לה' כל הלילה. נשאל את התלמידים:

  • מדוע לדעתכם שמואל בוכה? מה מכעיס אותו ומה כואב לו?
  • כיצד לדעתכם ראוי שיפעל? כיצד הוא פועל למרות הכאב?

נקרא יחד את דברי רבי יוחנן על שמואל במסכת תענית.
הסבר המקור: רבי יוחנן אומר ששמואל הזדקן מוקדם מדי ובמהירות רבה. הוא מסביר זאת בעזרת פסוק מפרקנו. ה' אומר לשמואל שהוא מתחרט על המלכת שאול: "נִחַמְתִּי כִּי הִמְלַכְתִּי אֶת שָׁאוּל". שמואל פונה לאלוהים בכאב ואומר לו: אתה הכללת אותי בפסוק אחד יחד עם משה ואהרון ובעצם נתת לי חשיבות דומה לשלהם. אנא ממך, כמו שמעשיהם של משה ושל אהרון לא התבטלו בעודם בחיים, אל תבטל גם את מעשיי שלי (המלכת שאול) בחיי.

  • מה כואב ביותר לשמואל וגורם לו לזעוק לה' כל הלילה? (לפי הגמרא, שמואל מבקש שמעשיו לא יתבטלו בימי חייו. כלומר, שמלוכת שאול שהוא מינה למלך לא תתבטל בעודו חי. רבי יוחנן אומר שהדבר כל כך כאב לו עד שממש קיצר את ימיו)

נקרא שוב את פסוק כד ונשאל את התלמידים:

  • כיצד שאול מגיב על דברי שמואל? האם הוא מוותר על המלוכה? מה הוא מבקש ממנו בכל זאת? (אנו רואים ששאול מבין שהוא חטא, אך הוא מנסה לשכנע את שמואל לעזור לו לפייס את ה' ולהישאר מלך)
  • כיצד מגיב על כך שמואל ומה קורה בעקבות זאת? (שמואל מסרב לכך ומצהיר שוב על פסק הדין הקשה שנגזר על שאול. שאול ממשיך להתעקש. ובשיח ביניהם נקרע המעיל)

מאחורי הקלעים – שאול:
נקרא יחד את המדרש.
המדרש שואל: מעילו של מי נקרע, של שאול או של שמואל?
נשאל את התלמידים:

  • מה דעתכם? למה?

אפשר היה לחשוב ששמואל הוא שקרע את מעילו של שאול כאות מכוון ומחושב לקריעת המלוכה. אך המדרש קובע שמעילו של שמואל נקרע, וזוהי קריעה של אבל ואובדן – צדיקים מתאבלים בקריעה על כך שמעשיהם לא מצליחים, ולא נותנים פרי טוב. דרך הקישור למנהגי אבלות המדרש צובע את הסיטואציה בצבעים כהים עוד יותר.

נשוחח על מעמד הקריעה:

  • מה אפשר ללמוד ממעשה הקריעה על מצבו הרגשי של שאול? (למשל: הוא כל כך נואש שכבר אין לו מילים, הוא מנסה בכוחות אחרונים לשנות את רוע הגזרה, הוא לא מוכן להשלים עם גזר הדין הקשה)
  • אתם זוכרים את המעיל של שמואל שמוזכר בתחילת ספר שמואל? (שמואל א פרק ב פסוק יט) מה מספר לנו המעמד של הקריעה על מצבו של שמואל ועל היחס בינו לבין שאול? (יש כאן ביטוי לשבר מהותי במעמדו ובדמותו של שמואל שקורה בעקבות הקרע ביחסיו על שאול. המעיל, שמסמל מלכתחילה את מעמדו המיוחד והרם של שמואל, נקרע בפרק טו ולאחר מכן אנו קוראים על הנתק הסופי בין הנביא למלך שכל כך אהב).

מבט לחיים

נכתוב על הלוח את פסוק כו:
"כִּי מָאַסְתָּה אֶת דְּבַ֣ר ה' וַיִּמְאָסְךָ ה' מִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל"

ראינו שהעם החרים רק את מה שהוא מאוס וחסר ערך ולא את מה שהוא יקר וטוב. השורש מא"ס חוזר אחר כך, כאשר שמואל מודיע לשאול על הדחתו ועל כך שהוא, שאול, מאוס ודחוי מהמלוכה. ראינו שאלוהים ניחם = מתחרט, חוזר בו, ומואס בשאול. המלך שעליו נאמר שהוא "בָּחוּר וָטוֹב וְאֵין אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל טוֹב מִמֶּנּוּ" הופך להיות מאוס ודחוי.

כתבו מכתב משמואל לשאול או משאול לשמואל לאחר שנה מההדחה. אפשר להתייחס למחשבות שהיו מאז ההדחה, שהובילו להדחה ועוד.

  • שאול, שהיה מינויו של שמואל לא הצליח. כיצד אנחנו מרגישים כשמפעל שהיינו שותפים לו קורס?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: עסקנו בהעברת המלוכה משאול, דרך התבוננות במדרשים נכנסנו לנעליהם של שמואל ושאול. שוחחנו על אופייה של ההדחה והדרכים השונות להתמודד עמה.
מיומנויות: איתור מידע וסידורו בטבלה, ביאור ופירוש פסוקים, הבנת טקסט תלמודי, שיח ושיתוף אישי.
מתודות: שיח רגשי בכיתה, לימוד מדרשים.

אפשר עוד...

המעיל של שמואל:
קריעת המעיל היא מעשה המכיל משמעויות רבות ויחזור אחר כך בסיפורי שאול ודוד. מאמר זה של יהודה אייזנברג עוסק בפירוט בבגדי שאול ובמעילו של שמואל. ובנוסף מוזמן לצפות בפוסט קצר ושיר העוסקים בנושא.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
סרטון - שאול מאבד את המלוכה
לסרטון הקומיקס 'שאול מאבד את המלוכה' מתוך אתר מקראנט
דפי עבודה והעשרה לשיעור
תלמוד בבלי תענית ה ע"ב
הכי א"ר (כך אמר רבי) יוחנן: זקנה קפצה עליו (על שמואל) דכתיב (שכתוב) (שמואל א...
תלמוד בבלי תענית ה ע"ב

הכי א"ר (כך אמר רבי) יוחנן: זקנה קפצה עליו (על שמואל) דכתיב (שכתוב) (שמואל א טו, יא) "נחמתי כי המלכתי את שאול". אמר לפניו (שמואל): רבונו של עולם, שקלתני כמשה ואהרן דכתיב (תהלים צט, ו) "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו", מה משה ואהרן לא בטלו מעשה ידיהם בחייהם אף אני לא יתבטל מעשה ידי בחיי.

מדרש
'וַיִּסֹּב שְׁמוּאֵל לָלֶכֶת וַיַּחֲזֵק בִּכְנַף מְעִילוֹ וַיִּקָּרַע', מְעִילוֹ שֶׁל מִי? רַב וְלֵוִי, חַד אָמַר: מְעִילוֹ...
מדרש
'וַיִּסֹּב שְׁמוּאֵל לָלֶכֶת וַיַּחֲזֵק בִּכְנַף מְעִילוֹ וַיִּקָּרַע', מְעִילוֹ שֶׁל מִי? רַב וְלֵוִי, חַד אָמַר: מְעִילוֹ שֶׁל שָׁאוּל, וָחֳרִינָא (והאחר) אָמַר: מְעִילוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל. וּמִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר (ומסתבר כמו מי שאמר) כְּנַף מְעִילוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל, שֶׁדֶּרֶךְ הַצַּדִּיקִים לִהְיוֹת קוֹרְעִים בְּשָׁעָה שֶׁאֵין נְטִיעָתָן מְשֻׁבַּחַת.
רחמן על אכזרים
אמר ריש לקיש: כל מי שנעשה רחמן על אכזרים, לבסוף נעשה אכזר על רחמנים. מהיכן...
רחמן על אכזרים
"וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים וְעַל הַכָּרִים וְעַל כָּל הַטּוֹב וְלֹא אָבוּ הַחֲרִימָם, וְכָל הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס אֹתָהּ הֶחֱרִימוּ." (פסוק ט)

פרט מתוך יצירה של ארנסט יוזפסון, דוד ושאול, 1878, מאוסף המוזיאון הלאומי סטוקהולם, שוודיה, מתוך ויקישיתוף

אמר ריש לקיש: כל מי שנעשה רחמן על אכזרים, לבסוף נעשה אכזר על רחמנים. מהיכן אנו לומדים זאת? משאול, כפי שכתוב: "וְאֵת נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי חֶרֶב" (שמואל א כב, יט), וכתוב: "וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם" (שמואל א טו, ט), ולגבי נוב עיר הכהנים – על רחמנים לא חמל. (עיבוד למדרש זוטא, קהלת, פרשה ז, טז)
  • מהו הקשר שמצאו חז"ל בין הסיפור שבפרק טו לבין הסיפור על השמדת נוב עיר הכוהנים על ידי שאול (שמואל א, כב)?
החטא החמור מכול
  שאול המלך – גַּסּוּת הָרוּחַ היתה בו, ונעקרה ממנו המלוכה. שאמר לו שמואל: "וְלָמָּה...
החטא החמור מכול
"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל שְׁמוּאֵל אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' וָאֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי ה', וָאָבִיא אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק וְאֶת עֲמָלֵק הֶחֱרַמְתִּי." (פסוק כ)

דמותו של שאול על בול מתוך הסדרה: מועדים לשמחה 1960. עיצוב הבול: אשר קלדרון, באדיבות השירות הבולאי – דואר ישראל

 

שאול המלך – גַּסּוּת הָרוּחַ היתה בו, ונעקרה ממנו המלוכה. שאמר לו שמואל: "וְלָמָּה לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה'"? (שמואל א טו, יט), והוא אומר: "שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה'" (שמואל א טו, כ).

עיבוד לספר האגדה בעריכת ביאליק ורביצקי, אגדה עה, עמ' 133

  • מהו החטא שבגללו נלקחה המלוכה משאול?
נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר
כששמואל מוכיח את שאול על חטאיו ומודיע לו על עונשו – לקיחת הממלכה ממנו –...
נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר
"וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם." (פסוק כט)

אנדרטה למחתרת ניל"י בגן ניל"י ברמת גן צילום: ד"ר אבישי טייכר, מתוך אתר פיקיוויקי

כששמואל מוכיח את שאול על חטאיו ומודיע לו על עונשו – לקיחת הממלכה ממנו – הוא מבקש להראות כי אלוהים לא ישנה את החלטתו לעולם, באמצעות הביטוי "נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם", כלומר: אלוהים הנצחי לא ישקר ולא יתחרט.

להמשך קריאה

הביטוי "נצח ישראל לא ישקר" משמש גם בימינו, כשרוצים לומר שרוחו, ערכיו ומעמדו של עם ישראל נצחיים, ויישמרו לעולם.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה פעל בארץ הארגון המחתרתי ניל"י. הארגון נאבק בשלטון העותמני שהיה אז בארץ. שם הארגון, ניל"י, הוא ראשי התיבות של הביטוי "נצח ישראל לא ישקר".

  • הביטוי "נצח ישראל לא ישקר" במשמעותו התנ"כית, מבליט את השוני בין האלוהי לאנושי. מהו השוני העיקרי?
אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת
שמואל הנביא מוציא להורג את אגג, מלך עמלק, ובכך מציית לציווי האלוהי. רגע לפני מותו...
אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת
"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הַגִּישׁוּ אֵלַי אֶת אֲגַג מֶלֶךְ עֲמָלֵק וַיֵּלֶךְ אֵלָיו אֲגַג מַעֲדַנֹּת וַיֹּאמֶר אֲגָג אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת." (פסוק לב)

Arcady/shutterstock.com

שמואל הנביא מוציא להורג את אגג, מלך עמלק, ובכך מציית לציווי האלוהי. רגע לפני מותו מכריז אגג: "אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת".

להמשך קריאה

פרשנים רבים התייחסו לביטוי וניסו להבין מה אפיין את רגעיו האחרונים של אגג – האם זהו ביטוי המראה על גאוותו, או שמא ניסה לדבר דברי חנופה.
אומנם המילה "סר" לא מובנת בהקשרה, אך נראה שכוונת הדברים שאגג הודה שהמוות רע ומר וקיבל עליו את דין המוות.

  • נסו לחפש פרשנויות אפשריות למילה "סר" ולביטוי "אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת". מה דעתכם האישית – מה בדיוק רצה לומר אגג מלך עמלק? ומה זה מלמד עליו?
אגג מוצא להורג
אגג כורע על האדמה ושמואל עומד זקוף ויציב, מאחוריהם לוחמים בכלי נשק שלופים. כך מודגשים...
אגג מוצא להורג
"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל כַּאֲשֶׁר שִׁכְּלָה נָשִׁים חַרְבֶּךָ כֵּן תִּשְׁכַּל מִנָּשִׁים אִמֶּךָ וַיְשַׁסֵּף שְׁמוּאֵל אֶת אֲגָג לִפְנֵי ה' בַּגִּלְגָּל." (פסוק לג)

גוסטב דורה, שמואל הורג את אגג. Nicku/shutterstock.com

אגג כורע על האדמה ושמואל עומד זקוף ויציב, מאחוריהם לוחמים בכלי נשק שלופים. כך מודגשים יחסי הכוחות ביניהם.
לצד התיאור הדרמטי הקפיד האומן גוסטב דורה לתאר באופן אמין את הדמויות, בהתאם לתקופתן ולמקום ההתרחשות.

  • עמלק הוא סמל לאויבים של ישראל, ואגג, מלך עמלק, נחשב לגדול האויבים של ישראל. כיצד ביטא גוסטב דורה בציור את היפוך יחסי הכוחות בין ישראל לעמלק?
שמואל נוזף בשאול
בציורו של קופלי, הצייר הבכיר הראשון שנולד באמריקה וגדול ציירי הדיוקנאות של תקופתו, נראה שמואל...
שמואל נוזף בשאול
"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל הַחֵפֶץ לַה' בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה'." (פסוק כב)

ג'ון סינגלטון קופלי, שמואל נוזף בשאול, 1798, מאוסף המוזיאון לאמנות בבוסטון, מתוך ויקישיתוף

בציורו של קופלי, הצייר הבכיר הראשון שנולד באמריקה וגדול ציירי הדיוקנאות של תקופתו, נראה שמואל נוזף בשאול על אי ביצוע הצו האלוהי – להשמיד את עמלק.
בציור מתואר מפגש קשה וטעון בין שמואל לבין שאול השב מהקרב.

להמשך קריאה

שמואל מוכיח את שאול בתקיפות, גופו כבר פנה ללכת ממנו באכזבה אך אצבעו המאשימה עודה מופנית אליו. אפשר לראות את רתיעתם לאחור של שאול ושל אנשיו, ואפילו של הסוס… עד כדי כך עוצמתיים דברי שמואל. שאול מרים את ידו בכניעה, משפיל את ראשו ונראה כילד נזוף.

  • הציור מאופיין בתנועתיות סוערת של הדמויות ושל הפריטים המופיעים בו, המעצימה את הדרמה המתוארת. מה רצה האומן להדגיש בכך?
  • נתחו את שפת הגוף של שמואל ושל שאול – מה מאפיין כל אחד מהם?
רמתיים צופים
רמתיים צופים היא העיר שבה נולד שמואל, ובה גם נקבר. שמה של רמתיים צופים נגזר...
רמתיים צופים
"וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה וְשָׁאוּל עָלָה אֶל בֵּיתוֹ גִּבְעַת שָׁאוּל." (פסוק לד)

מפת אזור הפעילות של שאול ושמואל. כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

רמתיים צופים היא העיר שבה נולד שמואל, ובה גם נקבר. שמה של רמתיים צופים נגזר ממיקומה הגבוה, וככל הנראה מזכיר גם את שם האדם הראשון שיישב אותה – צוף או צופי, מאבותיו של אלקנה אביו של שמואל.

להמשך קריאה

לפי המתואר בפרק ובאזכורים אחרים במקרא, מדובר במקום גבוה שנמצא בהר אפרים. הצעות רבות הוצעו במחקר למקומו של יישוב זה. היום מקובל לזהות את היישוב הזה עם הכפר אַ-רַאם, שנמצא כתשעה קילומטרים מצפון לירושלים.

  •  מצאו במפה את עריהם של שמואל ושאול- רמה וגבעה בהתאמה. 
  • כיצד המפה תורמת להבנת המשבר ביחסים של שמואל ושאול? שנאמר: "וְלֹא יָסַף שְׁמוּאֵל לִרְאוֹת אֶת שָׁאוּל עַד יוֹם מוֹתוֹ…" (פסוק לה)
עיר הולדתו של שאול
גבעת שאול מזוהה עם תֵּל אֶל פוּל, השוכנת בצפון ירושלים. התל הוא גן ארכאולוגי פתוח....
עיר הולדתו של שאול
"וַיֵּלֶךְ שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה וְשָׁאוּל עָלָה אֶל בֵּיתוֹ גִּבְעַת שָׁאוּל." (פסוק לד)

גבע. תחריט משנת 1880, Lane-Poole, Stanley, מתוך ויקישיתוף

גבעת שאול מזוהה עם תֵּל אֶל פוּל, השוכנת בצפון ירושלים. התל הוא גן ארכאולוגי פתוח. גבעת שאול מזוהה גם כעיר המקראית "גבעה", שהייתה העיר הראשית של שבט בנימין, ומוכרת גם כ"גבעת בנימין", "גבע בנימין" ו"גבעת האלוהים".

להמשך קריאה

גבעת שאול מוזכרת פעמים אחדות במקרא. בשופטים יט, בסיפור פילגש בגבעה, היא נזכרת בהקשר שלילי. בשמואל א, בסיפורי שאול, היא מצוינת כעיר שבה נולד שאול. עם עליית שאול לכס המלוכה הפכה העיר למרכז שלטון דתי. בתקופה זו החלה העיר להיקרא גם "גבעת שאול", על שם המלך שקבע בה את מושבו. לאחר מות שאול ירדה קרנה של העיר.
היום יש שכונה בשם "גבעת שאול" בירושלים, אולם היא אינה ממוקמת במקום שבו שכנה העיר המקראית.

  • העיר גבעה מצוינת בהקשרים שונים ובתקופות שונות. מדוע בספר שופטים היא מתוארת כעיר שאנשיה רעים, "בְּנֵי בְּלִיַּעַל"? ומדוע היא מתוארת כעיר גדולה וחשובה בסיפורי שאול?
חרם
  החרם הוא ציווי על השמדה טוטלית של בני אדם, בעלי חיים ורכוש של אויבים,...
חרם
"עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו, וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר." (פסוק ג)

מצבת מישע, מלך מואב, מן המאה ה-9 לפני הספירה, שבה מוזכר שם הפועל "להחרים". כפי הנראה, החרם היה נהוג גם אצל עמי האזור. צילום: Neithsabes, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

 

החרם הוא ציווי על השמדה טוטלית של בני אדם, בעלי חיים ורכוש של אויבים, כמנחת קודש לאל. בספר דברים מצוי חוק החרם, הנוגע לעמי כנען. בנוסף יש ציווי בתורה להחרים את עמלק, כלומר: להשמיד את זכרו.

להמשך קריאה

חוק החרם הוא חוק אלים, אולם הוא אפיין תרבויות עתיקות רבות במצב מלחמה.
היום לא נהוג לפגוע באוכלוסייה אזרחית – לא בזמן מלחמה ולא בזמן פעולה צבאית אחרת. היום פגיעה באוכלוסייה אזרחית היא פשע מלחמה, ועל פשע זה קבועים עונשים בחוק הבין-לאומי.

מבוסס על המד"ל לספר משבטים לממלכה. © מטח

  • מה ציווה שמואל על שאול? ומה עשו שאול והעם?
  • כיצד התנהגו עמי האזור האחרים במלחמותיהם?
יציאה למלחמה בעולם העתיק
בעולם העתיק היה נהוג לפנות אל האלים לפני יציאה למלחמה, כדי לקבל את אישורם וכדי...
יציאה למלחמה בעולם העתיק
"עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר." (פסוק ג)

פסל של שמואל הנביא, ברלין 2017. Renata Sedmakova / Shutterstock.com

בעולם העתיק היה נהוג לפנות אל האלים לפני יציאה למלחמה, כדי לקבל את אישורם וכדי לדעת את תוצאות המלחמה מראש. הפנייה אל האלים הייתה באמצעות נציגי האל: הכוהנים או הנביאים.

להמשך קריאה

על פי המסופר במקרא, יהושע הצטווה לפנות אל הכוהן הגדול, שלבש את "האורים והתומים", ודרכם הועבר המסר האלוהי אם לצאת לקרב. כמוהו, גם מלכי ישראל ביקשו לפנות אל האל באמצעות "האורים והתומים" או באמצעות נביא.

  • קראו את פסוקים א-ג. מה היו ההוראות המפורטות שקיבל שאול לפני היציאה לקרב? שימו לב מי מוֹרֶה, ובאמצעות מי מועבר המסר.
שאול מאבד את המלוכה
סיפור המלחמה בעמלק, המופיע בספר שמואל א פרק טו, מועבר באמצעות קומיקס.
שאול מאבד את המלוכה
"וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לֹא אָשׁוּב עִמָּךְ כִּי מָאַסְתָּה אֶת דְּבַר ה' וַיִּמְאָסְךָ ה' מִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל." (פסוק כו)

סיפור המלחמה בעמלק, המופיע בספר שמואל א פרק טו, מועבר באמצעות קומיקס.

  • הכינו קומיקס המתאר בעברית בת-זמננו סצנה אחת מתוך הפרק.

קרדיט: התנ"ך בקומיקס – שאול מאבד את המלוכה/ mikranetComics, 2013

המבחן של שאול
הסרטון מספר בקצרה על המלחמה בעמלק.
המבחן של שאול
"עַתָּה לֵךְ וְהִכִּיתָה אֶת עֲמָלֵק וְהַחֲרַמְתֶּם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ וְלֹא תַחְמֹל עָלָיו וְהֵמַתָּה מֵאִישׁ עַד אִשָּׁה מֵעֹלֵל וְעַד יוֹנֵק מִשּׁוֹר וְעַד שֶׂה מִגָּמָל וְעַד חֲמוֹר." (פסוק ג)

הסרטון מספר בקצרה על המלחמה בעמלק.

  • לפי הסרטון – מדוע חמל שאול על אגג ועל הבקר והצאן?

קרדיט: 929 שאול המלך- שמואל א ח- טו/תנך ביחד 929, 2015