לֹא תַחְמֹל עָלָיו

נקרא את פסוקים א-ט ונסביר אותם. נשאל את התלמידים:

• מה ציפינו ששאול יעשה ומה הוא והעם עושים בפועל?
• על מי ומה הם חומלים?
• מצאו כמה פעמים מופיע שורש חר"מ בפרקנו. (שבע פעמים)

הפרק שלנו סובב סביב צו החרם – שאול נבחן בקיום הצו הזה ובהחרמה מוחלטת של בני עמלק ורכושם. אלוהים מצווה עליו להרוג את כל בני עמלק ולהשמיד את כל רכושם. מה שקורה בפועל הוא ששאול והעם הורגים את בני עמלק, אך משאירים את הצאן והבקר המשובח בחיים, את הרכוש הטוב וכן את אגג מלך עמלק.

נקרא שוב את הציווי על השמדת עמלק בפסוקים ב-ט ונשאל שאלות הבנה:

• מהו הציווי ששמואל מצווה את שאול? (להשמיד כליל את עמלק, כולל כל העם, הצאן והרכוש)
• מה הסיבה המוזכרת לציווי זה? (אלוהים רוצה להעניש את עמלק על כל מה שעשה לעם ישראל מיציאת מצרים. "אֲשֶׁר שָׂם לוֹ" = שם לעם ישראל מארב בדרך ממצרים)
• מה דעתכם על ציווי כזה?
• האם שאול הולך לקיים אותו? (כפי שנקרא בהמשך, לא באופן מוחלט. הוא ישאיר את המלך ואת הצאן והרכוש הטוב)

לפני שנמשיך נקרא יחד את פסוק ו ונשים לב לפרט מעניין נוסף:

• מי הם הקיני?

פגשנו את יעל אשת חבר הקיני בספר שופטים, מסייעת לישראל אל מול מדיין. הקיני הם צאצאי יתרו, חותן משה, שעלו עם עם ישראל מהמדבר לארץ כנען. כפי הנראה, היה קשר בין בני הקיני לעמלק שנים רבות (אפשר לקרוא עוד על כך במאמרים המצוינים ב'אפשר עוד…'). שאול חס עליהם וזוכר להם את החסד שעשו עם עם ישראל לאורך השנים מאז היציאה ממצרים, מזהיר אותם מפני המלחמה הקטלנית הבאה ושולח אותם מן האזור.

נסביר לתלמידים את פסוק ט שמכיל כמה ביטויים קשים.

נחלק לתלמידים את דף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).

מצוות מחיית עמלק מופיעה כבר בספר דברים (פרק כה פסוק יט). פרשנים רבים התייחסו לאורך הדורות למצווה זו על מגוון היבטיה. בדף העבודה שחילקנו לתלמידים נבחן את הסיבה למעמד המפוקפק שבו "זכה" עמלק, וכן נעמיק בניסיון פרשני אחד ליישב את הפער בין הצו האלוהי למוסר האנושי.

הפסוק בדברים מדגיש שעמלק הוא "חזק על חלשים" – פוגע באנשים החלשים שבשולי המחנה.
הציווי המופיע בספר דברים מדבר על זמן שבו עם ישראל נמצא בארצו ונח מאויביו, אז הוא מצווה להשמיד את עמלק. אפשר להבין מדוע הציווי האלוהי מגיע עכשיו – לאחר כמה ניצחונות של שאול, כשלעם ישראל כבר יש מלך משלו, מגיע הזמן לממש את הציווי מספר דברים.

בדף העבודה מובאים גם דברי הרמב"ם, שמסייג את הציווי ההיסטורי להרוג את עמלק רק במצב שבו עמלק לא הסכים לעשות שלום עם עם ישראל (לא ברור מדברי הרמב"ם אם הוא מדבר על שלום באותה נקודת זמן היסטורית או לאורך הדורות). אבל לו הסכים עמלק להשלים עם עם ישראל, אזי הציווי לא היה חל. מדברים אלו עולה שלא מדובר במלחמה לאומית, אלא דווקא במלחמה נגד התרבות העמלקית, של פגיעה בחלש וחוסר מוסר הבסיסי.

• ציינו שני עקרונות תרבותיים שלדעתכם החברה שלנו היום צריכה להוקיע (כמו שעמלק מוקע על הפגיעה שלו בחלשים).
• כתבו מהי הדרך הראויה לעשות זאת. (פרסומים ברשתות חברתיות, למשל)

תוכן: למדנו על ציווי החרם על עמלק. דנו בהשלכות המוסריות שלו בעזרת פרשנים ומקורות נוספים.
מיומנויות: הבנת מקורות מקראיים, הבעת עמדה.
מתודות: עבודת כיתה בעזרת מגוון מקורות, שיח כיתתי.