הכלה מארם נהריים
פרק כד
בכמה מילים
נלמד את סיפור מסעו של עבד אברהם לארם נהריים במשימה למצוא כלה ליצחק ומתוך כך נעסוק בתכונות של רבקה לפי המתואר בפרק ונדון באופן אישי בתכונות הראויות לבן זוג בעינינו.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – שיר:
נאזין לשיר 'עוד מחכה לאחד' שכתב אהוד מנור, הלחין סשה ארגוב ושרה עפרה חזה ונעיין במילות השיר.
נשאל בכיתה:
- מהן התכונות של האחד שהדוברת מחכה לו? (פיו וליבו שווים, משרה ביטחון ושלווה, מדיח את הסבל, נאמן)
- האם לדעתכם יש אחד או אחת שעלינו לחפש, או שאפשר לפתח זוגיות עם כל אחד?
- "כשיופיע אזהה אותו מיד" – איך יודעים שהוא האחד?
- האם אפשר לדעת מיד שהוא האחד דעתכם?
אפשרות שנייה – ארבעים יום קודם יצירת הוולד:
נקרא את דברי רב בתלמוד הבבלי מסכת סוטה דף ב עמוד א.
נשאל את התלמידים:
- מה פירוש "בת פלוני לפלוני"? (אישה מסוימת מיועדת לאיש מסוים)
- מתי נקבע שידוכו של אדם לפי דברים אלה? מהי המשמעות של אמירה זו? (השידוך נקבע לפני שהאדם נולד, לפני שנוצר בבטן אפילו; המשמעות היא שלפי התלמוד הזיווג שלנו קבוע מראש)
- האם אתם מאמינים שהזיווג של אדם נקבע מראש?
- כשאומרים על זוג אוהבים שהם "נועדו זה לזו" או שהם "זוג משמיים" – למה מתכוונים? מה הופך אותם לכאלה?
- מה בדיוק גורם לפלוני לאהוב את פלונית או ההפך?
אפשרות שלישית – ספין דייט:
נזמין את התלמידים לנסח בכתב שאלה אחת שהיו שואלים בספין דייט. נדגיש כי מטרת השאלה היא לנסות לזהות אם האדם שלפניך ראוי להיות בן הזוג או בת הזוג שלך. נבקש מתלמידים לשתף וננסה להבין מתוך השאלות מה חשוב לכל אחד בתכונות של בן הזוג או בת הזוג שלו.
אפשרות רביעית – אוהב או לא אוהב:
נקרין תמונה של פרח תלוש עלים.
- האם אתם מכירים את המשחק? למה הוא משמש? (אוהב או לא אוהב, משחקים בו כשרוצים לנחש מה מרגיש אדם אחר כלפינו או כדי לקבל החלטה. אפשר לקרוא על המשחק)
- האם יצא לכם לשחק בו?
- מה גרם לכם לשחק בו, או מה מביא אנשים לשחק משחקים כאלה? (נראה שזה עונה על צורך לקבל סימן חיצוני במצב בו אין שום דרך אחרת לדעת דבר מה, שטורד את מנוחתנו או חשוב לנו מאוד)
- האם קרה שחיפשתם סימן חיצוני מקרי אחר כדי "לדעת" משהו או כדי להחליט דבר מה?
נסביר שבפרק שנלמד היום עבדו של אברהם עורך משחק דומה לזה מול אלוהים כדי לגלות מי הכלה המתאימה ליצחק.
הזמנה לקריאה
שלב ראשון – שליחת עבד אברהם:
בפרק הקודם למדנו על מות שרה. פרק זה פותח במילים "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים". נשאל את התלמידים:
- שערו, במה יעסוק הפרק?
נקרא את פסוקים א-י במליאה. נוכל להזמין תלמידים לקרוא במשחק תפקידים: מספר, אברהם והעבד. נשאל את התלמידים:
- מה אברהם מבקש מעבדו?
- מהם שני הדברים שאברהם אוסר על עבדו בשבועה בפסוק ג ובפסוק ו? (לא לקחת אישה מבנות כנען; לא להוציא את יצחק מארץ כנען)
- זהו את המילה המנחה בקטע. (אישה)
- מהם המאפיינים של האישה הראויה ליצחק לפי דברי אברהם? (לא מבנות כנען; ממשפחת אברהם בארם נהריים)
- בפסוק ז אברהם מזכיר שבועה נוספת. מהי השבועה? (שבועת אלוהים לאברהם לתת לזרעו את ארץ כנען)
- מה עשוי להיות הקשר בין שתי השבועות? (השבועה שאברהם משביע את עבדו נועדה להבטיח שזרעו של אברהם ימשיך להתקיים דרך יצחק, וכך השבועה של ה' תתקיים. שני הדברים שאוסר אברהם על עבדו, גם הם נועדו להבטיח שיצחק יישאר בארץ כנען אך לא יתערב וייטמע בעם הכנעני)
שלב שני – על הבאר:
עבד אברהם מגיע אל ארם נהריים במשימה לא פשוטה, למצוא כלה ראויה ליצחק ולהביא אותה אתו בשובו לכנען. איך הוא יעשה זאת? נשמע כמה הצעות ואחר כך נקרא יחד את פסוקים יא-כז.
נשאל את התלמידים בכיתה:
- מהי התוכנית של העבד?
- כיצד הוא מתכוון למצוא אישה ראויה ליצחק (פסוק יד)? (הוא יערוך מבחן לאישה – הוא יבקש ממנה מים, ואם תסכים ותציע להשקות גם את גמליו, זה יהיה סימן שהיא מתאימה)
- האם התוכנית מצליחה?
- מה גורם להצלחתה לפי דברי העבד?
- אילו תכונות העבד מחפש באישה המיועדת ליצחק?
- כיצד המבחן שהציב לרבקה משקף את התכונות האלה? (המבחן בוחן את מידת החסד והחמלה של רבקה. בהיענותה לבקשת העבד להשקותו היא מגלה נדיבות וחסד כלפי זר, בהצעתה להשקות את הגמלים היא מגלה חמלה ואכפתיות יוצאות דופן)
- האם תוכלו למצוא בפסוקים תיאור נוסף של רבקה? מהו? (בפסוק טז המספר מתאר אותה כטובת מראה ובתולה)
נקרין את פסוקים יח-כ על הלוח ונשים לב לרצף הפעלים המתארים את מעשיה של רבקה.
- איזו תכונה נוספת משתקפת מתיאור זה? כיצד? (חריצות וזריזות – רצף פעולות: "וַתְּמַהֵר", "וַתָּרָץ"…)
- מהן שתי השאלות הנוספות שהעבד שואל את רבקה, אחרי שעמדה במבחן שהציב (פסוק כג)? (העבד שואל לאיזו משפחה רבקה שייכת והאם יוכלו ללון בביתה.)
- מהי מטרת השאלות האלה? האם הן מבחן נוסף? מהו? (השאלה הראשונה באה בוודאי לבחון את ייחוסה של רבקה לצורך השידוך ליצחק. אפשר שהשאלה השניה היא מבחן נוסף לנדיבות של רבקה.)
- האם בשלב זה השלים העבד את משימתו ומילא את שבועתו לאברהם? מדוע? (לא. נראה שהוא מצא כלה ראויה, אבל עכשיו הוא צריך לגרום לה לבוא אתו לכנען)
נקרין על הלוח מדרש חז"ל העוסק במבחן שהציב עבד אברהם לרבקה.
המדרש מזהה את עבד אברהם כאליעזר וטוען שהפנייה שלו לאלוהים, כשביקש שיסייע לו למצוא כלה ראויה ליצחק הייתה 'לא כהוגן'. נשאל את התלמידים:
- מהי שאלה 'שלא כהוגן' על פי המדרש?
- מדוע לא ראוי לפנות כך לאלוהים?
- מה הבעייתיות בבקשתו של עבד אברהם?
- מדוע היא 'לא כהוגן' על פי המדרש? (המבחן שהציב אינו אחראי. כל אישה יכולה הייתה להיחשב מתאימה לו רק הייתה מציעה מים לגמלים. זה איננו מבחן מספק אלא הימור והסתמכות על ה')
- האם תוכלו לחשוב על דרך אחרת שבה היה יכול עבד אברהם לבחון מי האישה הראויה ליצחק?
- מה גרם להצלחת המבחן על פי המדרש? (עזרתו של ה' בכך שזימן לשם את רבקה)
- מדוע לדעתכם קיבל אליעזר סיוע מהקב"ה בכל זאת? (תשובה אפשרית: בגלל זכותו של אברהם או בגלל תפילתו של אליעזר)
- האם אתם מסכימים עם הביקורת של המדרש על מעשה העבד? האם לדעתכם המבחן שערך הוא אכן הימור בלתי אחראי, או שהוא עשוי להצביע על תכונות אופי ראויות?
- מה מביא אדם לחפש סימנים כדי להחליט איך לפעול ולעשות הסכמים כאלה עם אלוהים?
- האם זה ראוי, לדעתכם? מדוע? האם ראוי לו לאדם לסמוך על סימנים שהוא יוצר לעצמו בעוד הוא צריך לנתח את המציאות ולהחליט בעצמו?
שלב שלישי – בבית לבן:
עבד אברהם הצליח למצוא כלה ראויה. עכשיו הוא צריך להתמודד עם משפחתה. נפנה את התלמידים ללימוד בחברותא של המשך הסיפור ובו הם ישוו בין רבקה למשפחתה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נחזור למליאה ונסכם את עיקרי הלימוד בחברותא: גם רבקה וגם בני משפחתה מגלים נדיבות ונכונות לארח את אליעזר ומסכימים גם לנישואין עם יצחק. ואולם על רקע תאוות הבצע של לבן והיסוסם של בני המשפחה לשלח את עבד אברהם עם רבקה חזרה לכנען בולטות תכונותיה של רבקה: חמלה אמיתית כלפי הזר וזריזות במעשים (במילים אחרות: 'חסד ואמת').
שלב רביעי – פגישת יצחק ורבקה:
נקרא יחד את פסוקים סב-סז ונשאל בכיתה:
- היכן נפגשים יצחק ורבקה בפעם הראשונה? מנין בא יצחק? (בדרך. יצחק בא מבאר לחי ראי)
- על פי פרק כה פסוק יא, מדוע הגיע יצחק מבאר לחי רואי? מה מעשיו שם? (הוא גר שם)
- כיצד רבקה מגיבה למראה יצחק (פסוק סד)? (נופלת מהגמל)
- מדוע היא מתכסה בצעיף (פסוק סה)? (מתוך צניעות)
- כיצד עבד אברהם מכנה את יצחק? (אדוני)
- את מי כינה בכינוי זהה לאורך כל הפרק? (את אברהם)
- מה עשוי לסמל השינוי הזה? (את המעבר בין אברהם ליצחק)
- העבד לא מוזכר לאורך כל הפרק. כיצד היעדרות שמו מהפרק תורמת להדגשת המעבר הזה? (הם העיקר, העבד הוא רק שליח שלהם)
נסכם את תכונות רבקה העולות מתיאוריה וממעשיה בפרק בטבלה.
נשאל:
- לאילו שלוש קטגוריות אפשר לחלק את התכונות ברשימה? (חלוקה אפשרית: מוצא משפחתי – 1,2; תכונות גופניות – 4,5; תכונות אופי והתנהגות – 3,6,7,8)
המשימה הושלמה. עבד אברהם מצא כלה ראויה והביא אותה ליצחק.
מבט לחיים
אפשרות ראשונה – תכונות ראויות לבת זוג:
הפרק מציג כמה וכמה תכונות של בת זוג ראויה. נזמין את התלמידים להגיב באופן אישי לקריטריונים שהוצגו בפרק:
- האם אחת או יותר מן התכונות של רבקה שהפרק מתאר חשובה גם לכם בבן הזוג או בבת הזוג שלכם? איזו? מדוע?
- למה היה חשוב לתורה לספר את התכונות החשובות של רבקה?
- האם כל הקטגוריות של התכונות רלוונטיות גם כיום?
- האם כולן חשובות לכם?
- צרו רשימה של תכונות שחשובות לכם בבן הזוג או בבת הזוג שלכם וחלקו אותם לקטגוריות.
נזמין תלמידים לשתף בתשובות ונדון ברלוונטיות לימינו של התכונות שהוצגו בפרק.
אפשרות שניה – התמסרות:
נכונותה המוחלטת של רבקה ללכת עם עבד אברהם לא מוסברת במפורש בסיפור, אבל כפי שראינו, היא מוצגת באור חיובי אל מול ההיסוס של משפחתה. עם זאת, חשוב להבין שמדובר בהחלטה כבדת משקל שתוביל ליציאה לדרך חדשה ולניתוק מוחלט ממשפחתה ומסביבתה.
נדון בכיתה:
- האם התמסרות טוטלית כזו היא תכונה חיובית בעיניכם? מדוע?
- האם תוכלו לחשוב על מצב שבו תהיו מוכנים לעזוב את הסביבה שלכם ולעשות שינוי כזה למען מטרה כלשהי? מתי?
- מתי לדעתכם, כדאי לקחת זמן הסתגלות ולהתכונן למעבר או לשינוי ומתי עדיף לחתוך בבת אחת ולעשות את השינוי?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו את פרק כד וזיהינו את תכונות הכלה הראויה ליצחק, עמדנו על ההבדלים הדקים בין רבקה למשפחתה. מתוך הלימוד בפרק שיתפנו ודנו בתכונות החשובות לנו בבני זוג.
מיומנויות: נעזרנו בפרשנות ימי הביניים כדי להבין את המסופר. זיהינו מילים מנחות.
מתודות: לימוד בחברותא, כתיבה אישית, דיון.
נעיין במאמרו של עמוס חכם 'תפילת אליעזר על עין המים לפי תפיסת חז"ל', מתוך אתר הדף השבועי של אוניברסיטת בר אילן בקישור זה:
ונרחיב את העיסוק בפרשנות של חז"ל למבחן שערך עבד אברהם לרבקה. הדיון עוסק באופן הראוי לבקש ולשאול.
