המשפחה גדלה ונהייתה עם
פסוקים א-ט
בכמה מילים
נעסוק בצמיחה הדמוגרפית של ישראל ובמעבר ממשפחה לעם, נראה כיצד פרעה והעם המצרי מגדירים את ישראל כעם. נשווה בין בני ישראל של ספר בראשית לבין בני ישראל בפתיחת ספר שמות, ומתוך כך נדון על המושג עם ונשאל אם ישראל עונים על הגדרה זו ואם הפיכה לעם היא עניין חיצוני או שמא תחושה פנימית.
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה – שאלה לדיון:
נשאל את התלמידים:
- מה הופך קבוצת אנשים לעם?
נכתוב את תשובות התלמידים על הלוח. לאחר מכן נקרא את ההגדרה של לאום: עבר משותף (היסטוריה); תרבות משותפת – שפה, דת, ערכים, ארץ מולדת; ושאיפה לריבונות – שלטון עצמי, חוקים.
הצעה שנייה – תמונה ודיון:
נקרין על הלוח תמונה של קשרים בין אנשים ונבקש מהתלמידים לבחור אילו מבין התמונות מייצגות לדעתם את המושג עם ומדוע.
הצעה שלישית – שיר ודיון:
נאזין עם התלמידים לשירו של אמיר גלבוע 'שיר בבוקר בבוקר', נכתוב על הלוח את המשפט הזה מתוך השיר: "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם" ונשאל את התלמידים את השאלות שבעזר ההוראה.
הצעה רביעית – סרטון ודיון:
נצפה עם התלמידים בסרטון סיכום של סוף ספר בראשית, ניזכר באירועים האחרונים שלמדנו עליהם ונדון עם התלמידים בשאלות המובאות בעזר ההוראה.
הזמנה לקריאה
נקרא את פסוקים א-ט, ונחזור להתמקד בפסוק א. נשאל את התלמידים:
- מה מוזר בפתיחה בווי"ו החיבור? (וי"ו החיבור מרמזת לנו שאין זו התחלה חדשה, אלא המשך ישיר לספר בראשית)
כדי ליצור המשכיות בין בראשית לשמות חוזרים בפתיחת הספר על רשימה שכבר הופיעה בבראשית.
נבקש מהתלמידים לפתוח בבראשית פרק מו פסוקים ז-כח ולהשוות בין הרשימות.
נשאל:
- מה ההבדל ביניהן?
- מה לדעתכם המשמעות לכך שאין כמעט הבדלים בין הקטעים?
- מה בכל זאת שונה בין הרשימות? (סדר שונה של הבנים. הרשימה בבראשית מסודרת על פי שני האגפים המרכזיים השולטים בבית יעקב, לאה ושפחתה בראש, ואחר כך רחל ושפחתה. לעומת זאת הרשימה בשמות מסודרת על פי המעמד הגנאולוגי של הבן, כלומר בני האמהות בראש, ולאחריהם בני השפחות)
- מהי לדעתכם הסיבה לשינוי סדר הבנים?
נקרא קטע מתוך מאמרו של יונתן גרוסמן 'רשימת היורדים למצרים כמבוא לספר שמות'.
הביטוי 'בני ישראל' מופיע בשתי משמעויות בפסוקים. נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים א-יג ונשאל:
- מה הן שתי המשמעויות השונות של המונח?
- בני ישראל הם עם או משפחה?
1. בני ישראל – הבנים של יעקב (פסוקים א וז): ישראל הוא שמו השני של יעקב וכאן הכוונה לבניו של יעקב – משפחה.
2. בני ישראל – עם בני ישראל (פסוקים ט, יב ויג): בפסוק ט קוראים בפעם הראשונה בבירור לבני ישראל עם, ולא משפחה.
מה הופך את ישראל לעם?
אנחנו רואים שבמהלך הפסוקים האלה בני ישראל הופכים ממשפחה לעם. אם פתחנו בהצעה ראשונה בהזמנה ללימוד והפנמה נחזור עתה לתשובות שנתנו, אם לא פתחנו בהצעה זו, נשאל עכשיו:
- מה הופך עם לעם?
נכתוב את תשובות התלמידים על הלוח ונמיינן לקטגוריות מתוך ההגדרה של 'לאום': עבר משותף (היסטוריה); תרבות משותפת – שפה, דת, ערכים, ארץ מולדת; שאיפה לריבונות – שלטון עצמי, חוקים.
התרבות בני ישראל – איתור הייתור
נכתוב על הלוח את פסוק ז. נשאל את התלמידים:
- מה הן המילים המיותרות?
- מי יכול להגיד את המשפט בקצרה?
- למה יש צורך בכל הפעלים הנרדפים?
נבקש מהתלמידים לפתוח בבראשית פרק א פסוק כח ופרק ט פסוק ז ונשאל:
- מה הדמיון בין הפסוקים בבראשית לפסוק שלנו?
הכתוב מרמז שנתקיימו בבני ישראל כל לשונות הברכה שנאמרו לאדם הראשון, לנוח ולאברהם. אפשר לומר כי השימוש במילים אלו, שדומה למילים המתארות את מעשה הבריאה, הופכות את הרגע הזה לרגע מכונן – רגע של בריאה, בריאתו של העם.
מי מגדיר את העם?
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים ח-י ונשאל:
- מי קורא לישראל עם בפעם הראשונה? (פרעה)
- מה בדיוק הופך אותם לעם? עיינו בפסוקים ונסו להצביע על דבר מסוים שהופך את בני ישראל ממשפחה לעם. (תשובות אפשריות: פסוק ז – בני ישראל התרבו מאוד עד שנעשו עם. עם – כמות גדולה של אנשים; פסוקים ט-י – העוינות של המצרים הופכת את עם ישראל לעם. גישה זו מקבלת חיזוק מפסוק יב – ככל שעינו אותו הוא נהיה חזק יותר. עם – סבל משותף, שותפות גורל. נוסף על כך, העם הוא קבוצה שמוגדרת למעשה על ידי קבוצה אחרת – המצרים)
מבט לחיים
נשאל את התלמידים:
- מה לדעתם הופך אותנו לעם כיום?
- האם יש גורם מאחד פוזיטיבי או שאנחנו חשים עם רק כשיש אויב מבחוץ?
נקרא עם התלמידים את דבריו של א"ב יהושע ונשאל אותם אם הם מסכימים עם הכתוב או לא ומדוע.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו על הצמיחה הדמוגרפית של ישראל שהפכה אותם ממשפחה לעם ועל הגדרתם כעם בפי פרעה והעם המצרי.
מיומנויות: השוואה, עיון במקורות, איתור הייתור, פירושים.
מתודות: השוואה בין סוף ספר בראשית לפתיחה של ספר שמות, השוואה של השימוש בביטוי 'בני ישראל', איתור הייתור ודיון במשמעות ההגדרה של עם.
למה בני ישראל הגיעו למצרים?
נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה אישית (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
בני ישראל נשארו במצרים?
נכתוב על הלוח מראי מקום ונבקש מכמה תלמידים לפתוח את המקורות ומתוך הפסוקים האלו לספר לשאר הכיתה על הישיבה של בני ישראל במצרים. מתוך כך נדון בשאלה: למה בני ישראל נשארו במצרים?
ואלו הם מראי המקום:
- בראשית פרק מז פסוקים כז-כח: בני ישראל נאחזים במצרים – כלומר, התיישבות קבע. יוסף חי במצרים 17 שנה – בני ישראל נשארים עוד הרבה אחרי שהרעב נגמר.
- בראשית פרק נ פסוק כו: בני ישראל מתערים במנהגי המצרים.
- יהושע פרק כד פסוק יד: בני ישראל עובדים את אלילי מצרים.
