עבדים היינו
פסוקים ח-יד
בכמה מילים
נדון באיום הדמוגרפי של ישראל על המצרים כפי שפרעה מציג את הדברים מול העם המצרי, ואת תשובתו לכך – שעבוד. נעסוק בצורך של פרעה לפעול בחוכמה מול בני ישראל ולעבור בין כמה שלבי שעבוד בהדרגתיות ונבחן את הקושי של ישראל ואת התמודדותם.
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה – שיר ודיון:
נקרא לתלמידים קטע מתוך השיר עבדים של ברי סחרוף ונשאל את השאלות המובאות בעזר ההוראה, אפשר גם להשמיע את השיר.
הצעה שנייה – גזרות פרעה בשיח הפוליטי:
נחלק לתלמידים כתבות המשתמשות בביטוי 'גזרות פרעה'.
הצעה שלישית – עבדות:
נצפה בקדימון לסרט '12 שנים של עבדות'.
נדון עם התלמידים:
- מהן לדעתכם, התחושות המלוות אדם בן חורין שנעשה עבד?
- כיצד באה לידי ביטוי חירות של אדם?
- מה נשלל ממנו כאשר הוא נהיה עבד?
- האם אתם מרגישים בני חורין? במה?
- מה לעולם לא הייתם מוכנים שיישלל מכם?
הזמנה לקריאה
נכתוב על הלוח את השאלה הזאת: איך בני ישראל הופכים מעם חופשי לעם של עבדים? (במהלך השיעור נכתוב על הלוח את השלבים)
נקרא את פסוקים ח-ט ונשאל את התלמידים:
- מה פרעה עושה בפסוקים?
- כיצד הוא יוצר הפרדה בין העמים?
- כיצד הוא יוצר חשש מפני ישראל בקרב המצרים?
(פרעה מפריד בין העמים ומציג את ישראל כאיום דמוגרפי – התרבות בקרב קבוצה אתנית אחת באוכלוסייה בקצב גבוה מההתרבות של הקבוצות האחרות בה. את ההתרבות הזאת תופסת הקבוצה המתרבה בקצב נמוך יותר כאיום על יחסי הכוחות שביניהן)
לאחר מכן נקרין על הלוח את עזר ההוראה.
"הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ":
נקרא את פסוק י ונשאל:
- מה ההצדקה שנותן פרעה לצורך בפעולה נגד בני ישראל? (פחד מפני גיס חמישי)
- לשם כך מה פרעה רוצה לעשות? ("הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה" – ככל הנראה הוא רוצה למנוע מהם להמשיך להתרבות)
- נשאל מדוע פרעה צריך להתחכם? מדוע הוא לא יכול לפגוע בעם באופן ישיר?
נחלק לתלמידים את דף העבודה ללימוד בזוגות של דברי הרמב"ן על הפסוק (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
מה בנו בני ישראל?
נקרא את פסוקים יא-יב ונשאל את התלמידים:
- מה הפעולה הראשונה שפרעה עושה לבני ישראל? (כופה עליהם לבנות ערי מסכנות)
נעבור עם התלמידים על פירושים אפשריים למילים "עָרֵי מִסְכְּנוֹת" – רש"י – ערים שנאגרה בהם אספקה לתושבים ולצורכי צבא. או ערים שמסכנות את הבעלים שלהן או ערים שמסכנות את הבונים שלהן.
- מה התוצאה של הגזרה? (כישלון! "וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן יִפְרֹץ, וַיָּקֻצוּ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל")
נקרא את פסוקים יג-יד ונשאל את התלמידים:
- מה ההבדל בין העבודה הראשונה שבפסוק יא לעבודה השנייה? (מטרת העבודה והמאמץ בעבודה. כנראה היו שני שלבים בעבדות. שלב א – העבדות הייתה במסלול חוקי ומובן – עבודה לצורכי המלך – פסוק יא; בשלב ב כתוב עבודת פרך)
- כיצד הייתם מגדירים עבודת פרך? (עבודה מפרכת, עבודה בלי מנוחה, עבודה בלי חירות)
נציג בפני התלמידים את הגדרת מילון ספיר לביטוי.
נבקש מהתלמידים לקרוא את פסוקים ח-יד ולזהות את המילה המנחה (שורש עב"ד מופיע חמש פעמים בשני פסוקים).
- מה מילה זו באה ללמד אותנו בפרק? (את ההפיכה של ישראל לעבדים בידי פרעה והעם המצרי)
נסכם את תהליך השעבוד: ההפרדה בין העמים ויצירת איום -> שרי מיסים ובניית ערי מסכנות -> עבודת פרך -> הרג הבנים הזכרים.
מבט לחיים
נשאל את התלמידים:
- מדוע פרעה גוזר גזרות בהדרגתיות?
- למה הוא לא מתחיל בגזרה הקשה מכולם?
- מה לדעתכם קורה לעם ישראל במהלך ההידרדרות של הגזרות?
- באילו דרכים העם יכול להתמודד עם קושי מתגבר?
- האם בהיסטוריה התופעה הזאת של דחיקת עם ישראל מהחברה חזרה על עצמה? איפה? כיצד?
- האם גם שם זה היה הדרגתי?
לחלופין אפשר לקרוא עם התלמידים כתבה על עבדות בימינו ולדון בשאלות המובאות בעזר ההוראה.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: דנו באיום הדמוגרפי של ישראל על המצרים, ובתשובתו של פרעה לכך – שעבוד. עסקנו בשלבי השעבוד ובקושי של ישראל והתמודדותם.
מיומנויות: פרשנות מסורתית, פרשנות מודרנית, מילה מנחה.
מתודות: דף עבודה על פרשנות הרמב"ן, זיהוי מילה מנחה, פרשנים על המונח "עָרֵי מִסְכְּנוֹת", דיון על עבדות בחיינו, דיון במונח 'עבודת פרך'.
