העם מבקש מלך
פסוקים ד-ט
בכמה מילים
העם פונה לשמואל בבקשה מנומקת להמליך מלך, אך שמואל מגיב בכעס ועלבון. נתמקד בניתוח בקשת העם ותגובתו של שמואל. נעמיק עם התלמידים לעבר שאלות בלי מענה חד-משמעי בטקסט, למשל: כיצד אפשר להסביר את תגובתו הקשה של שמואל? זוהי הזדמנות טובה לפנות לפרשנויות המשלימות לנו את תמונת האירועים ומציעות מגוון תשובות לשאלות הפתוחות שהטקסט מותיר.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה:
שמש אסוציאציות למילה 'מלך'. נכתוב את המילה 'מלך' בגדול במרכז הלוח ונבקש מהתלמידים להעלות כמה שיותר אסוציאציות למילה מתחומים שונים. לאחר כתיבת כל הנקודות שעלו על הלוח נדון:
- אילו תחומים נוספים אתם מכירים שבהם עושים שימוש במילה 'מלך'? (למשל: מלך החיות, מלך הפלאפל וכו').
- האם האסוציאציות שעלו בכיתה התמקדו בתחום השלטון והפוליטיקה או גלשו גם לתחומים אחרים? אם כן, לאילו תחומים?
- מה לדעתכם כל כך מיוחד במלך?
- מדוע תמיד נראה אנשים כותבים ונשמע אנשים אומרים ״אלון המלך״, ולא: ״אלון השופט״, ״אלון הנשיא״, ״אלון ראש הממשלה״ וכדומה?
- אילו רגשות וציפיות מעלה המילה 'מלך'?
אפשרות שנייה:
משחק אלתור והמחזה בסגנון 'של מי השורה הזאת?'. נתחיל בסיעור מוחות קצר – נבקש מהתלמידים 'לזרוק' תשובות אפשריות לשאלות הבאות ונרשום את כל הדברים הנאמרים באופן מסודר על הלוח.
- דברים שילדים מבקשים מההורים…
- נימוקים שילדים מביאים…
- תגובות אופייניות של ההורים…
- נימוקים של הורים…
נדאג שיהיו לנו כמה תשובות בכל אחת מהקטגוריות. בזמן הכתיבה על הלוח ארבעה תלמידים מתנדבים יכתבו על פתקים את התשובות, כך שיהיו לנו ארבע ערמות נפרדות של פתקים.
נבחר שני מתנדבים להצגה: אחד ישחק ילד ואחד ישחק הורה. כל שחקן ייקח שני פתקים (אחד מכל ערמה המיועדת לו). המתנדבים יצטרכו להציג סיטואציה מאולתרת שבה הילד מבקש דבר אקראי מהוריו, והנימוקים של שני הצדדים יהיו אקראיים לחלוטין.
לאחר המשחק נדון בכיתה:
- מה מאפיין את תגובות ההורים?
- מה משפיע עליהן?
- האם במציאות חייכם אתם חשים כי אפשר לצפות את תגובות ההורים? (ננסה למצות עוד את הדיון לאור החומרים שעלו בכיתה).
בשיעור נלמד על שיח בין העם לבין שמואל שמזכיר אולי גם יחס בין הורים לילדים.
הזמנה לקריאה
נקרא יחד בשמואל א פרק ח פסוקים א-ה.
משימה: קראו שוב את פסוק ה והסבירו שניים מהטיעונים שמביאים זקני ישראל בבקשתם למלך. "תרגמו" את הבקשות לשפה שלכם והוסיפו מעט דברי פירוט והסבר לבקשה.
נשמע את תשובות התלמידים ונכתוב על הלוח את שלוש הסיבות שמעלים הזקנים. נדון:
- האם טיעוני הזקנים נכונים?
- האם בקשתם למלך ראויה?
- שערו כיצד יגיבו שמואל ואלוהים לבקשה?
נקרא את פסוקים ו-ט.
- האם שמואל ואלוהים הגיבו כפי ששיערתם?
- מדוע מתנגד שמואל לבקשה?
- מה תגובת ה׳ לבקשה?
- מדוע מבקש אלוהים משמואל "שמע בקול העם"?\
"וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינֵי שְׁמוּאֵל" (פסוק ו)
נתמקד כעת בשאלה: מדוע שמואל חושב שבקשת העם רעה?
נכתוב את השאלה על הלוח.
עבודת כיתה:
- קראו שוב את פסוקים ה-ח ונסו למצוא סיבה אחת להתנגדות שמואל לבקשה.
- כל תלמיד יקבל פרשנות קצרה המתייחסת לתגובת שמואל בפס' ו (ראו דף העשרה גם בממערך השיעור) קראו את הפרשנות שקיבלתם והסבירו את טענתה במילים שלכם.
לאחר כמה דקות של עבודה נשמע את תשובות התלמידים לשאלה 1.
לאחר מכן נשמע גם את התשובות לשאלה 2 ומתחת לשאלה נערוך רשימה של תשובות של הפרשנים.
מבט לחיים
לאחר העבודה שבה כל תלמיד נחשף לפרשנות אחת, נבקש מכל תלמיד לבחור פרשנות אחת שהיא בעיניו הפרשנות המשכנעת ביותר. אפשר לפתוח את ניתוח הפרשנויות השונות לדיון קצר בכיתה.
אפשרות ראשונה- משימת כתיבה יוצרת – גלגל הצלה לשמואל:
לאור הפרשנות שבחרתם – כתבו בגוף ראשון כיצד הייתם מגיבים במקומו של שמואל. אמרו לעם מה אתם באמת חושבים על הבקשה שלהם.
מומלץ לקחת את המשימה צעד קדימה ולהפיק שיחת ווטסאפ פיקטיבית בין שמואל לבין זקני ישראל. התלמידים יתאימו את תגובת שמואל להתכתבות בת זמננו באפליקציה whatsfake. את ההתכתבויות הטובות ביותר אפשר להקרין בפני כל הכיתה.
אפשרות שנייה- המחזה קבוצתית:
נחלק את הכיתה לקבוצות של 5-4 תלמידים וננסה להמיר את המתואר בפרק למצב יומיומי בין הורים לילדים. על התלמידים לתכנן ולהמחיז אינטראקציה בין הורים לילדים על פי הדגשים האלה:
- בחרו סיטואציה שבה הילד מבקש דבר שההורה אינו מרוצה ממנו. אף שההורה אינו אוהב את הבקשה, תשובתו אינה שלילית. המחיזו שיחה בין ההורים לילדים שבמהלכה הילד מבקש, ההורה מנסה לשכנע את ילדו לסגת מבקשתו, אך לבסוף נענה בחיוב ומביע את מורת רוחו.
- נסו לספק הסבר בתוך ההמחזה – מדוע הילדים מסרבים להקשיב לרצון ההורים למרות מאמצי השכנוע? מדוע ההורים מסכימים אף שאינם מרוצים?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: זקני העם פונים לשמואל בבקשה להמליך להם מלך ומביאים עמם שלושה טיעונים די משכנעים. שמואל מגיב בכעס ועלבון. גם אלוהים לא אוהב את הבקשה, אך הוא מבקש משמואל לכבד את בקשת העם ולתת להם מלך.
מיומנויות: קריאה בתנ"ך ו"תרגום" למילים שלנו, איתור מידע עצמאי, ניתוח פרשנויות.
מתודות: עבודת כיתה, מטלת כתיבה יוצרת.
בקשה חצופה?
דיון מעניין שלא פתחנו בשיעור נוגע לאופן שבו העם מבקש את בקשתו. אפשר להתעכב על פסוקים ד-ה ולשאול:
- האם בקשת העם מנומסת?
- האם האופן שבו הם פונים לשמואל ראוי.
בעניין הזה אין תשובה ברורה, ויש פרשנויות לשני הכיוונים.
חוק המלך – דברים פרק יז פסוקים יד-כ:
פסוקים יד-כ בפרק יז בספר דברים עוסקים במלוכה בישראל ומכונים "חוק המלך". לפי פסוקים אלה נראה כי בקשת מלוכה היא שלב לגיטימי בהתמקמות עם ישראל בארצו, והפסוקים מציגים כמה נהלים ומגבלות שבהם יש להתחשב בבוא היום. קריאת פסוקים אלו יכולה להעמיק את הדיון בתגובתו הקשה של שמואל לבקשת העם.
מלך = עבודה זרה?
בפסוק ח אלוהים משווה בין בקשת העם למלך לבין עזיבת אלוהים. זוהי השוואה חמורה ביותר שמציגה את הבקשה למלך כמעשה בגידה של ממש, במקרה הטוב בשמואל, במקרה הרע – באלוהים עצמו. מעניין לדון בהשוואה זו ולנסות להבין מדוע הבקשה למלך נחווית כבגידה באל. אפשר לקשר לתחילת השיעור לדיון על השימוש הרחב במילה 'מלך', וכן לשימוש בתפילות בכינוי 'מלך' לתיאור אלוהים ("אלוהינו מלך העולם…").