סגור תצוגת כיתה
הפרק

הקדמה ומינוי שופטים

פרק א, א-יח

שיעור ראשון מתוך חמישה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

לפני השיעור נבקש מהתלמידים להביא מהבית תצלום של אירוע משפחתי חשוב (טיול גדול, בר מצווה, חתונה וכו'). נבקש מכמה מתנדבים שיראו לכיתה את התמונות שהביאו ויסבירו מה היה האירוע.
נשאל את התלמידים:

  • למה אנחנו מצטלמים באירועים חשובים?
  • איך עוד אנחנו מתעדים דברים שחווינו?
  • למה לדעתכם חשוב לנו לזכור דברים שעשינו פעם?
  • לפי מה אנחנו בוחרים מה להזכיר?

נסביר: היום נקרא תזכורת לאירוע חשוב.
ננסח שאלה לקראת קריאה:

  • איך מתועד האירוע המתואר בפסוקים? מה האירוע? ומה חשיבותו?

מבט ראשון

נקרא בקול את פסוקים א-יח בפרק א ונסביר את המילים הקשות בעת הקריאה. לאחר מכן נחלק את דף העבודה (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) ונבקש מהתלמידים לסמן בצבע אחד את המילים המתארות את המקום שהנאום נאמר בו ובצבע אחר את המילים המציינות את זמן הנאום. נסביר ש"עַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ" הוא החודש האחד עשר – שבט.

נענה על השאלה ששאלנו לקראת קריאה ונסכם – נאומו של משה מושמע בשנה הארבעים לנדודיהם במדבר (במרחק אחד עשר ימי הליכה בלבד מהר חורב), לאחר ניצחון ישראל על שני עמים חזקים שעמדו בדרכם. זהו נאום פּרֵדה.

מבט שני

נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה בזוגות (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
לסיכום נענה יחד על שאלות הבנה אלה:

  • איזו הנחיה קיבלו ישראל מאלוהים כשהיו בחורב? (ללכת אל הארץ ולהתיישב בה)
  • איזו הבטחה הוזכרה להם? (ההבטחה לאבות לתת להם את הארץ)
  • איזו בעיה מציג משה בדבריו? (הקושי לשפוט את כל בני ישראל)
  • האם הוא רואה במצב זה גם היבט חיובי? (ברכת הריבוי של בני ישראל)
  • מה היה הפתרון לבעיה? (מינוי שופטים)

מבט שלישי

נבקש מהתלמידים לקרוא שוב קריאה דמומה את פסוקים טז-יח ולערוך רשימה של התכונות הנדרשות מהשופטים.
התכונות הנדרשות משופטים: "אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים וִידֻעִים לְשִׁבְטֵיכֶם".
נשאל את התלמידים:

  • למה לדעתכם חשוב שהשופטים יהיו ידועים? (אנשים מקבלים סמכות מאנשים שיודעים ומוכרים להם)

נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה עצמית (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נציג את הטבלה השלמה במליאה.

  • מהי דמות השופט האידיאלית לפי התורה?

נדון עם התלמידים על חשיבות השוויון בפני החוק.

מבט לחיים

נחלק את התלמידים לקבוצות של שלושה תלמידים. כל אחד יספר בקבוצה סיפור על מריבה שהייתה לו. מתוך שלושת הסיפורים תבחר הקבוצה סיפור אחד ואותו תמחיז כמשפט: ילד אחד יהיה התובע, ילד אחר הנתבע והשלישי יהיה השופט. על השופט לנהוג על פי ההנחיות לשופט שלמדנו. נעבור בין התלמידים ונבקש מקבוצה או שתיים שעבדו ברצינות להציג בפני הכיתה את המשפט שלהם.
נשאל את התלמידים:

  • איך באו לידי ביטוי תכונות השופט במשפט שבו צפינו?
  • האם הסתכלות כזו על המריבות שלנו עשויה לעזור במניעת המריבה או במציאת פתרון? כיצד?

נשתדל למנוע מריבות עתידיות על ידי נקיטת נקודת מבט אובייקטיבית, שוויונית ונבונה.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: משה פותח את סדרת הנאומים הסוקרת את תקופת המדבר ומנחה את העם לקראת הכניסה לארץ. הנושא הראשון שהוא מזכיר הוא מינוי השופטים שיקלו מעליו את העומס.
מיומנות: עריכת רשימה.
מתודות: שיתוף בחוויות משפחתיות דרך תצלומים, הדגשת מילים בטקסט, דפי עבודה, שיתוף אישי והצגות בקבוצות.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
דברים
"אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר." אמר להם משה: ראו מה אתם גרמתם לעצמכם,...
דברים
"אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ. וַיְהִי בְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בְּעַשְׁתֵּי עָשָׂר חֹדֶשׁ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ אֲלֵהֶם." (א, ב-ג)

צילום: Olena Yakobchuk/shutterstock.com

"אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר."
אמר להם משה: ראו מה אתם גרמתם לעצמכם, שעדיין לא נכנסתם לארץ עד עכשיו, ארבעים שנה."

(מדרש אגדה, דברים א, ב)

להמשך קריאה

אי אפשר להישאר אדישים לפער שבין המרחק הקצר מהר חורב לארץ כנען, לבין הזמן שבסופו של דבר נדדו בני ישראל במדבר עד שהגיעו לארץ. 11 יום מול 40 שנה!

  • הסבירו במילים שלכם את המדרש.
  • נסו לחשוב על מקרה מהחיים שלכם שהלקח מהמדרש מתאים לו.
בכמה מילים אפשר לתאר תפילה?
ואתחנן אל ה' – עשר לשונות נקראת תפילה: זעקה. שַׁוְעָה. נְאָקָה. צרה. רִנָּה. ופגיעה. נפול....
בכמה מילים אפשר לתאר תפילה?
"וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר." (ג, כג)

איור: מיכל בן-חמו

ואתחנן אל ה' – עשר לשונות נקראת תפילה: זעקה. שַׁוְעָה. נְאָקָה. צרה. רִנָּה. ופגיעה. נפול. ופִלּוּל. עתירה. עמידה. חילול. חנון.
זעקה – במצרים שנאמר (שמות ב, כג) "וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ."
להמשך המדרש

שַׁוְעָה מנין? שנאמר (שמות ב, כג) "וַתַּעַל שַׁוְעָתָם."
נְאָקָה מנין? (שמות ב, כד) "וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם."
צרה מנין? "בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה'."
רִנָּה מנין? שנאמר (ירמיה ז) "וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה."
פגיעה מנין? (ירמיהו ז, טז) "וְאַל תִּפְגַּע בִּי."
נפול מנין? שנאמר (דברים ט, יח) "וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה' כָּרִאשֹׁנָה."
פִּלּוּל מנין? (דברים ט, כו) "וָאֶתְפַּלֵּל אֶל ה'."
עתירה מנין? שנאמר (בראשית כה) "וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ."
עמידה מנין? (תהלים קו, ל) "וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל."
חילול מנין? (שמות לב, יא) "וַיְחַל מֹשֶׁה."
חנון מנין? (דברים ג, כג) "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'."

(מדרש דברים רבה, פרשה ב, פסקה א)

  • איזו מילה מבין המילים במדרש המביעות תפילה לאלוהים, מעוררת בכם את הרגש העַז ביותר?
  • מדוע לדעתכם תחינתו של משה היא האחרונה ברשימה?
מְתֵי מִסְפָּר
  הביטוי "מְתֵי מִסְפָּר" מופיע כמה פעמים בתנ"ך. משמעותו: אנשים מעטים מאוד. המילה "מְתֵי" (או...
מְתֵי מִסְפָּר
"וְהֵפִיץ ה' אֶתְכֶם בָּעַמִּים, וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְנַהֵג ה' אֶתְכֶם שָׁמָּה." (ד, כז)

אנשים בבית קולנוע פתוח, צילום: Anna Jurkovska/shutterstock.com

אנשים בחוף, צילום: Goran Bogicevic/shutterstock.com

 

הביטוי "מְתֵי מִסְפָּר" מופיע כמה פעמים בתנ"ך. משמעותו: אנשים מעטים מאוד. המילה "מְתֵי" (או "מְתִים") בביטוי, פירושה בלשון המקרא "אנשים". כלומר – אנשים מספר, מספר קטן של אנשים. 

  • איזו מבין שתי התמונות שלפניכם מדגימה את הביטוי "מְתֵי מִסְפָּר"?
  • כתבו משפט או פסקה קצרה ושבצו בהם את הביטוי "מְתֵי מִסְפָּר".
אין עוד מלבדו
הביטוי "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" הוא ביטוי שגור בשפה העברית היום, ומקורו בפרקים שלנו. הפזמונאי יוסי...
אין עוד מלבדו
"אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ." (ד, לה)

הביטוי "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" הוא ביטוי שגור בשפה העברית היום, ומקורו בפרקים שלנו.
הפזמונאי יוסי גיספן כתב את השיר בהשראת הביטוי, תומר הדדי הלחין ומבצע שלומי שבת.

למילות השיר

אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ
מילים: יוסי גיספן
לחן: תומר הדדי

רָאִיתִי כּוֹכָבִים שֶׁמְּאִירִים אֶת הָעוֹלָם
וְעִם הַזְּמַן נֶעֱלָמִים,
טִפַּסְתִּי עַל פִּסְגוֹת הָרִים בַּדֶּרֶךְ
גַּם שָׁאַלְתִּי בַּעֲצַת הַחֲכָמִים,
לֹא נָתַתִּי לְעֵינַי לְהִסְתַּנְוֵר מֵהַמַּרְאוֹת
וְהֵבַנְתִּי שֶׁיּוֹתֵר מִדַּי זֶה לִפְעָמִים פָּחוֹת,
לָקַחְתִּי לִי מִתּוֹךְ הַשֶּׁקֶט שִׁיר לַנְּשָׁמָה.

אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, מְלוֹא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ,
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֶלֶךְ, וַאֲנִי עַבְדּוֹ.

בְּמִלְחָמוֹת אֶל מוּל הַיֵּצֶר, כְּמוֹ מִדְבָּר צָמֵא לְמַיִם
הָאָדָם נִכְנַע,
וְשׁוּב הַנֶּפֶשׁ מְבַקֶּשֶׁת לָהּ מִסְתּוֹר
מִתַּחַת לְכַנְפֵי הַשְּׁכִינָה,
גַּם אֲנִי עָמַדְתִּי בַּפֶּתַח כְּמוֹ כֻּלָּם, מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה מִמֶּלֶךְ הָעוֹלָם,
וְלָקַחְתִּי לִי מִתּוֹךְ הַשֶּׁקֶט שִׁיר לַנְּשָׁמָה.

אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ…

  • לפי הפסוק והשיר, למי הכוונה בצירוף "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ"?
  • האזינו לשיר וקראו את המילים. ההבנה שאין עוד מלבדו – האם היא מחזקת את האדם או מחלישה אותו? הסבירו את תשובתכם.

קרדיט: אין עוד מלבדו / שלומי שבת הערוץ הרשמי, 2012

עוג מלך הבשן
עוג היה מֶלֶךְ שֶׁמָלַךְ על אזור הבשן. לפי התיאור בפרק, הוא היה גדול ממדים. המיטה...
עוג מלך הבשן
"כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן, תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ." (ג, יא)

עוג היה מֶלֶךְ שֶׁמָלַךְ על אזור הבשן. לפי התיאור בפרק, הוא היה גדול ממדים. המיטה שלו (ובלשון הפסוק – עֶרֶשׂ) הייתה ענקית, ומכאן אפשר להבין עד כמה גדול הוא היה. נתן אלתרמן, סופר, משורר ועיתונאי ישראלי (1970-1910) כתב שיר לילדים על הממדים החריגים של עוג מלך הבשן. את השיר הלחין משה וילנסקי, וביצעו חוה אלברשטיין ועודד תאומי. 

למילות השיר

עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן / נָתַן אלתרמן

עַל עוֹג, עַל מֶלֶךְ הַבָּשָׁן,
נָשִׁירָה נָא, שִׁיר זֶמֶר קָט.
הָיָה הוּא זַאֲטוּט, אֲשֶׁר צָמַח מַהֵר וְלֹא לְאַט.
חָזַר הוּא פַּעַם מִן הָרְחוֹב בְּגִיל חָמֵשׁ שָׁנִים וָיֶרַח,
וְכָךְ אָמַר: "גִ'ירָף קָטָן קָפַץ, נָשַׁךְ אוֹתִי בַּבֶּרֶךְ."
וְאָב אֶל אֵם אָמְרוּ בַּלָּאט,
הַיֶּלֶד לֹא יִהְיֶה גַּמָּד…

עוֹגִי, עוֹגִי, עוֹג
עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן.
אֶפְשָׁר לְהִתְקַלֵּס בְּעוֹג,
לִצְחֹק לְעוֹג, לִלְעֹג לְעוֹג,
וּבְכָל זֹאת מִגָּלְיָת עַד גּוֹג
וּמִגּוֹג וְעַד מָגוֹג
לֹא הָיָה (וְלֹא יִהְיֶה)
עֲנָק עָדִין, עֲנָק עָנֹג,
עֲנָק צָנוּעַ וּבַיְשָׁן,
וְהָעִקָּר – עֲנָק גָּבוֹהַּ
כְּעוֹג,
עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן.

  • מה מוסיף התיאור של עוג מלך הבשן בשיר, על התיאור שלו בפסוקים?
  • מה דומה בין עוג בשיר לבין עוג בתנ"ך, ומה שונה ביניהם?

קרדיט: חוה אלברשטיין ועודד תאומי – עוג מלך הבשן, 2010

דברים
הנרי פליקס פיליפוטו היה אומן צרפתי בן המאה ה-19. בתחריט זה תיאר האומן את משה...
דברים
"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב." (א, א)

הנרי פליקס פיליפוטו, משה בנאומו מול בני ישראל – ספר דברים, המאה ה-19, מתוך ויקישיתוף.

הנרי פליקס פיליפוטו היה אומן צרפתי בן המאה ה-19. בתחריט זה תיאר האומן את משה נואם מול בני ישראל, כפי שמופיע בספר דברים.
במרכז עומד משה, ולמעשה מחלק את היצירה לשני חלקים שווים בגודלם. מצד אחד יושב הכוהן הגדול – הוא לבוש בהידור ועל גופו אבני החושן. לצידו כמה אנשים לבושים בהידור, כנראה מראשי העם.
בצד השני המוני בני ישראל עומדים ומקשיבים לדברי משה.

  • כיצד המחיש האומן את הבדלי המעמדות בין הדמויות?
    כדי לענות – בִּדקו היכן עומדת הדמות ביחס לדמויות האחרות, כמה מקום הוקדש לה, מה לבושה, תנוחות הגוף ועוד.
דברים
כמה זמן לוקח ללכת ממצרים לישראל? המרחק בין קהיר בירת מצרים לבין ירושלים בירת ישראל...
דברים
"אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ." (א, ב)

כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן.

כמה זמן לוקח ללכת ממצרים לישראל?
המרחק בין קהיר בירת מצרים לבין ירושלים בירת ישראל הוא כ-740 קילומטרים.
לשם ההשוואה – אורכה של מדינת ישראל כולה הוא כ-560 קילומטרים.
כמה זמן נדרש כדי ללכת מרחק כזה?
בפסוק ב בפרק א מצוין זמן ההליכה מהר חורב (הר סיני) עד לנקודת הכניסה לארץ – קדש ברנע.

  • לפי הפסוק, כמה זמן נמשכת ההליכה מהר סיני ועד לקדש ברנע?
  • לפי המסופר בפסוק ג בפרק א, כמה זמן הלכו בני ישראל במדבר ממצרים עד לכנען?
  • למה הם הלכו כל כך הרבה זמן?
  • קִראו את המשך הפרק, ובעיקר את פסוק לה.
הארץ המובטחת
בספר בראשית מסופר כי אלוהים הנחה את אברהם ללכת לארץ כנען – הארץ המובטחת. מה...
הארץ המובטחת
"פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם, אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת." (א, ז)

מפת המזרח הקדום. כרטוגרפיה: ד"ר אורנה צפריר-ראובן

בספר בראשית מסופר כי אלוהים הנחה את אברהם ללכת לארץ כנען – הארץ המובטחת. מה הם הגבולות של אותה הארץ? תלוי באיזה ספר קוראים, ואיזו תקופה הגבולות משקפים.

להמשך קריאה

לפי הנאום של משה, הגבולות של הארץ המובטחת לבני ישראל רחבים מאוד – מדובר בשטח גדול בהרבה מהארץ שבה אנו יושבים היום. לפי ספרים אחרים בתנ"ך, הגבולות מצומצמים יותר.
בפועל, ערב הכניסה לארץ, כלומר בזמן שבו נאם משה לפני העם, חיו עמים נוספים בארץ כנען.

  • קִראו את הפסוק, וסמנו את המילים שהן שמות של מקומות.
  • מִצאו מקומות אלה במפה.
מערכת המשפט
  משה מתאר את מערכת המשפט שהציע יתרו, כוהן מִדְיָן, שהיה חָמִיו של משה (שמות...
מערכת המשפט
"וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם. וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר, שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ." (א, טו-טז)

צלמית מאעת, אלת הצדק, החוק והאמת המצרית. האלה יושבת ולראשה נוצת יען, סימן ההיכר שלה. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים, על ידי מידד סוכובולסקי. מתנת אברהם גוטרמן, ניו יורק, לידידי מוזיאון ישראל בארה"ב

 

משה מתאר את מערכת המשפט שהציע יתרו, כוהן מִדְיָן, שהיה חָמִיו של משה (שמות יח). מדובר במבנה מדורג של מערכת המשפט: בראשה יעמוד משה, תחתיו שרי אלפים ותחתיהם שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות. מבנה זה מוכר מעמים נוספים מהעת העתיקה.

  • חפשו באינטרנט מידע על מבנה מערכת המשפט בישראל היום.
  • במה דומה מבנה מערכת המשפט בישראל היום, למבנה מערכת המשפט שמשה מפרט בפרק א?
פרי הארץ
הצירוף "פְּרִי הָאָרֶץ" המופיע בפרק, מתאר מה הביאו המרגלים מהארץ. מה הם פירות הארץ? בהמשך...
פרי הארץ
"וַיִּקְחוּ בְיָדָם מִפְּרִי הָאָרֶץ וַיּוֹרִדוּ אֵלֵינוּ, וַיָּשִׁבוּ אֹתָנוּ דָבָר וַיֹּאמְרוּ טוֹבָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵינוּ נֹתֵן לָנוּ." (א, כה)

שבעת המינים, מתוך ויקישיתוף, CC BY-SA 4.0

הצירוף "פְּרִי הָאָרֶץ" המופיע בפרק, מתאר מה הביאו המרגלים מהארץ.
מה הם פירות הארץ? בהמשך ספרים דברים מפורטים פירות הארץ, שאותם אנו מכנים שִׁבְעַת הַמִינִים:
"אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" (ח, ח).

  • כיצד המינים שגדלים בארץ מבטאים כי הארץ טובה?
דברים
ספר דברים הוא מעין נאום של משה, רגע לפני הכניסה לארץ. הספר נקרא "דברים" משום...
דברים
"אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב." (א, א)

ספר דברים הוא מעין נאום של משה, רגע לפני הכניסה לארץ.
הספר נקרא "דברים" משום שזוהי המילה השנייה בספר (כך מקובל לקרוא לספרים, לפי המילה הראשונה או השנייה המופיעה בהם).

  • צפו בסרטון, ונסו לנסח במשפט אחד את תמצית ה"דברים" שמשה אומר לעם ישראל לפני הכניסה לארץ.

קרדיט: ספר דברים – מה באמת קרה שם? סיכום ומבוא לספר דברים / 929 תנך ביחד, 2015

הנאום האחרון של משה
הרב בני לאו וליאת רגב משוחחים בסרטון על תחילת ספר דברים. כל אחד מהם בוחר...
הנאום האחרון של משה
"אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם." (א, יב)

הרב בני לאו וליאת רגב משוחחים בסרטון על תחילת ספר דברים. כל אחד מהם בוחר להדגיש נקודות מסוימות בפרק.

  • לפי דברי ליאת רגב, מדוע משה זועם על בני ישראל?
  • לפי דברי הרב בני לאו, מה משמעות השימוש במילה "אֵיכָה"?

קרדיט: סימנים דברים פרק א / 929 תנך ביחד, 2015