חברת צדק או צדקה
פרק טו, א-יא ופרק כד, י-כב
בכמה מילים
נעסוק ביחס לשכבות החלשות בחברה וכיצד מצוות התורה דורשות מאתנו לסייע להם. נעמוד על הפער בין השאיפה שלא יהיו יותר עניים לבין המציאות שבה תמיד יתקיימו עניים בחברה. נבחן את ההבדל בין צדק לצדקה וכיצד אלו מתבטאים בחוקים בספר דברים ונדון על מי מוטלת האחריות ביצירת חברת מופת וצדק.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – גולדה מאיר:
נקרא עם התלמידים את דבריה של גולדה מאיר ונדון עם התלמידים בשאלות המובאות בעזר ההוראה.
אפשרות שנייה – שוועת עניים:
נצפה בסרטון השיר 'שוועת עניים' של קובי אוז (ראו עזר הוראה: שוועת עניים) ונדון בשאלות המובאות בעזר ההוראה.
אפשרות שלישית – מדוע יש לעזור לחלשים בחברה?
נחלק לתלמידים פתקים בשני צבעים: צבע אחד – מסכים, צבע אחר – לא מסכים. נקרא בקול היגדים, ובכל פעם תלמידים יצטרכו להצביע אם הם מסכימים או לא. לאחר כל הצבעה נבקש מכמה תלמידים לנמק את הבחירה שלהם. ואלו הם ההיגדים:
- צריך לסייע לחלשים כי הם אינם יכולים לסייע לעצמם.
- צריך לסייע להם מתוך חמלה .
- צריך לסייע להם כדי ליצור עולם טוב יותר.
- צריך לסייע להם כי כך עושה אדם מוסרי.
- צריך לסייע להם כי זו הדרישה הדתית – מי שפוגע בחלשים – אלוהים יפגע בו.
- צריך לסייע להם כי אולי יום אחד גם אנחנו נגיע למקומם, ונרצה שיסייעו לנו.
- דאגה לחלשים היא התפקיד של המדינה, לא של הציבור.
הזמנה לקריאה
שלב ראשון – השוואה:
נקרא את שמות פרק כג פסוקים י-יא ואת ויקרא פרק כה פסוקים א-ז ונשווה אותם לחוק בדברים פרק טו פסוקים א-יא.
נקרין על הלוח טבלה שמשווה בין המקורות (ראו טבלה גם בממערך השיעור).
במליאה נשאל:
- האם האדמה באמת זקוקה למנוחה? (במהלך שנות החרישה והזריעה האדמה מידלדלת ומאבדת מטיבה ומעושרה)
- מה הבעייתיות בהשבתת הארץ כל שבע שנים כדי לתת לאדמה לנוח? (השמיטה מחייבת השבתה של כל חקלאי הארץ במחזור קבוע ובזמן מסוים ואינה מתייחסת דווקא למצב האדמה)
- אם כן, מה המטרה של שנת השמיטה לפי דברים פרק טו? (בפרק טו יש פנייה למצפון האדם ולרגש החסד הרחמים והחמלה. השאיפה "כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן")
נקרא את דברים פרק כה פסוקים י-כב ונשאל את התלמידים:
- מה מטרת החוקים? (החוקים הם חוקים סוציאליים שמטרתם לדאוג לשכבות החלשות בחברה)
בחברה חקלאית הוויתור על תוצרת אינו עניין של מה בכך. כך גם שאר המצוות כוללות הפסד לצד הנותן. נקרא את הטעם שנותן ספר החינוך למצוות השמיטה ונשאל את התלמידים:
- מהי מטרת החוק לפי ספר החינוך? (לחנך את האדם להיות טוב ונדיב. יש כאן דרישה לעזרה הדדית ולחסד שהוא מעל לצדק ולחוק שאפשר לאכוף. החוק דורש רגישות ואכפתיות מצד האדם)
שלב שני – אביונים:
נבקש מהתלמידים לקרוא בדברים פרק טו פסוקים ד ויא ונשאל אותם:
- מהי הסתירה בין הפסוקים? (לפי פסוק ד לא יהיו עניים בארץ. על פי פסוק יא לא יחדלו להיות עניים בארץ)
נקרא את פירושיהם של רש"י ורמב"ן המנסים ליישב את הסתירה.
- כיצד רשי מיישב את הסתירה? (רש"י מסביר שפסוק ד מדבר על מצב אידאלי שבו עם ישראל שומר את המצוות ואז לא יהיו בו אביונים – אלא בעמים אחרים, בעוד פסוק ט מדבר על מצב שבו עם ישראל אינו שומר את המצוות ואז יש בו אביונים;
- האם לדעתכם אפשר להגיע לאידיאל שמציב פסוק ד?
- כיצד אפשר לעשות זאת?
שלב שלישי – צדק או צדקה?
נקרא עם התלמידים את ההסבר על המילים צדק וצדקה מתוך אתר האקדמיה ללשון עברית וכן קטע על צדק חברתי מתוך מאמרו של יוסי לונדין.
נשאל:
- מה ההבדל בין צדק חברתי לצדקה (חסד) מבחינה מעשית? (פתרון של צדקה – חסד – מתמודד עם בעיה קיימת ומנסה להקל על הסובלים ממנה – בדרך כלל מענה נקודתי. לעומת זאת, פתרון של צדק מנסה לפתור את הבעיה כך שהיא לא תחזור על עצמה עוד. לדוגמה: במקום שאינו נגיש לנכים – להרים את הנכה כדי לעזור לו להיכנס למבנה ייחשב למעשה צדקה; ואילו הצדק יהיה לבנות רמפה כך שהבעיה תיפטר אחת ולתמיד בלי תלות ובלי מבוכה)
- מה טוב יותר לדעתכם?
נבקש מהתלמידים לקרוא בדברים פרק טו פסוקים א-יא ופרק כד פסוקים י-כב ולקבוע לגבי כל אחת מהמצוות אם לדעתם הן צדק או צדקה. (אפשר לראות שהתורה מעודדת מנגנון של צדק חברתי, אך עם זה, היא תלויה בנדבנות של האדם הפרטי – לפיכך את כל אחת מהמצוות אפשר לבחון משני הכיוונים וחשוב לשים לב ולהתייחס לנקודות המבט שהתלמידים מעלים בנוגע לחוקים)
- האם לדעתכם התורה שואפת למתן צדקה או שמא לצדק חברתי?
נכתוב על הלוח את פסוק ז בדברים פרק טו: "כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן" ונשאל:
- מדוע לדעתכם הפנייה היא בגוף שני יחיד ולא רבים? (כיוון אפשרי: בעיית העוני היא בעיה של החברה כולה. הפנייה בלשון יחיד מדגישה את חובתו של כל יחיד ויחיד בחברה להתמודד עם מחסורם של ענייה)
נקרא את פירושו של הרש"ר הירש על פסוק זה.
לסיכום, התורה מכירה בצורך של האדם לצבור רכוש, ועם זה היא דורשת ממנו להכיר בחוסר היכולת של זולתו ומחוקקת חוקים שיצמצמו את הפערים החברתיים. כפי שאנו רואים בחוקים בספר דברים, התורה בונה מנגנונים של ערבות ומחויבות כדי להגן על החברה כולה מפני פערים כלכליים גדולים מדי, ועל יחידים בתוכה – מפני שקיעה בדלות ובמחסור. האחריות מוטלת על כל אחד ואחד בחברה.
מבט לחיים
נצפה בסרטון 'מה זה צדק חברתי בשבילכם?' ונשאל את התלמידים:
- מה הוא צדק חברתי לדעת המרואיינים?
- האם יש לכם הגדרות נוספות לצדק חברתי?
נקרא את קטעים מתוך דו"ח ועדת טרכטנברג ואת דבריהם של אלעזר וינריב ושל יגאל אלון ונשאל את התלמידים:
- האם זו אחריות של החברה או המדינה ליצור חברת צדק?
- מה המקום של צדקה בתוך חברת צדק? (הצדקה חייבת להיות משקמת ולא מקיימת במגמה להוציא את העני ממעגל המצוקה ולאפשר לו לעמוד על רגליו)
- האם אתם מסכימים עם דבריו של יגאל אלון?
- האם לדעתכם ערבות הדדית היא שבונה חברת מופת צודקת?
- האם מדיניות יוצרת ערבות הדדית?
- האם לדעתכם אפשר ליצור חברת צדק בלי צדקה?
- האם צדקה בהכרח מביאה לחברת צדק?
אפשרות נוספת – דיון על מדינת רווחה והמגזר השלישי:
נקרין לתלמידים הסבר על מדינת רווחה ועל המגזר השלישי. נקרא יחד את הקטעים ונשאל:
- מהי מדינת רווחה?
- מהו מגזר שלישי?
- מה ההבדל ביניהם?
- האם נכון לומר שהמגזר השלישי נכנס איפה שאין מדיניות רווחה?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: עסקנו ביחס לשכבות החלשות בחברה וכיצד מצוות התורה מבקשות מאתנו לסייע להם. הצענו פתרונות לסתירה בין השאיפה שלא יהיו עוד עניים לבין המצוי שבו קיימים עניים בחברה. עמדנו על ההבדל בין צדק לצדקה וכיצד אלו באים לידי ביטוי בחוקים בספר דברים ועל מי מוטלת האחריות ביצירת חברת מופת וחברת צדק.
מיומנויות: השוואה, פרשנות ימי הביניים ופרשנות מודרנית.
מתודות: דף עבודה ודיון.
מאמרן של עדי אפרימי ויוליה פירסט 'היחס המיוחד לגר יתום ואלמנה' מתוך אתר מקראנט
