מצוות סיוע לנזקקים

נקרא בדברים פרק כד פסוקים י-כב.

הלוואות – פסוקים י-יג:
נשאל את התלמידים:

• כיצד התורה מגינה על המלווה וכיצד היא מגינה על הלווה, לפי פסוקים אלה? (התורה מתירה למלווה לקחת תמורת ההלוואה עבוט – משכון, פיקדון – וכך היא מגינה עליו. ואולם כדי להגן גם על הלווה היא מגבילה את המלווה בשתי הגבלות ואלו הן: פסוק י – אסור למלווה להיכנס לבית הלווה לצורך לקיחת המשכון; פסוקים יב-יג – אם הלווה עני, חובה להחזיר לו את הצרכים הבסיסיים שלו כאשר הוא נזקק להם – הבגדים שבהם הוא ישן. על המלווה להחזיר ללווה את המשכון בערב כדי שיוכל להתכסות בו בלילה ולקחת אותו שוב רק למחרת)

ההגבלה הראשונה על המלווה אינה דורשת להימנע מלקיחת העבוט אלא להימנע מכניסה אל הבית – הלווה יוציא את המשכון למלווה החוצה.

• אם כך, מה תכליתו של החוק? (תכליתו של הצו הזה היא לחנך את האדם לנהוג בחסד ולשמור על כבודו של האחר, גם אם הוא עני או נחות וגם אם הוא חייב לך על פי הדין)

איסור הלנת שכר – פסוקים יד-טו:
נקרא את פסוקים יד-טו ונשאל את התלמידים:

• מה ההנחיה בפסוקים? (שלא להלין – לעכב – את שכר העבודה. על המעביד לשלם לעובד שלו ביום שבו עבד)
• מדוע? (שתי סיבות: 1. העובד זקוק למשכורת לצורך מחייתו. 2. הלנת שכר תיחשב למעביד כחטא)
• לפי פסוקים י-טז, נסו לזהות שלושה נימוקים לסיוע לחלש? (נימוק מוסרי-מצפוני: פסוק טו; נימוק תועלתני: פסוק יג; איום: פסוק טו)
• מדוע יש נימוקים מכמה סוגים? (כיוונים אפשריים: אלו מצוות חשובות שעוסקות במצבים נפוצים מאוד או לחלופין מדובר במצוות שקשה לאדם לקיים ולכן יש לעודד אותו לקיימן)

נציג את חוק הגנת השכר במדינת ישראל, ונציין כי חוק זה נשען על האיסור המקראי על הלנת שכר.
למורה: בשלב זה נדלג על פסוק טז ונשוב אליו בסוף השיעור כדי להמשיך ברצף החוקים החברתיים.

צדק במשפט – פסוקים יז-יח:
נקרא את פסוקים יז-יח ונשאל את התלמידים:

• לפי פסוק יז, מה השופט נדרש לעשות? (לא להטות משפט נגד גר ויתום בשל חולשתם)
• מה הכוונה במילים "לא תחבול בגד אלמנה"? (חוזרים פה לנושא המשכון – קודם לכן נכתב שמותר לקחת משכון, אך כעת מסייגים שאצל האלמנה נאסר לקחת משכון)

נקרא את הגדרת המילה חבל במילון אבן שושן ונשאל את התלמידים:

• איזו הגדרה מתאימה לענייננו? (אסור לקחת את בגד האלמנה בעירבון, זהו בגדה היחיד)

מתנות חקלאיות – פסוקים יט-כב:
נקרא את פסוקים יט-כב ונשאל את התלמידים:

• איזה ביטוי חוזר בפסוקים? ("לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה")
• מה מטרת החזרה? (להדגיש את תכליתן של המצוות, צריך לדאוג לשכבות החלשות בחברה)
• מה בעל האדמה צריך להשאיר לגר, ליתום ולאלמנה וכיצד עליו לעשות זאת?

נחלק לתלמידים את דף העבודה (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נבקש מהתלמידים לקרוא בדברים פרק כד פסוקים י-כב ולסמן בצבע אחד את המצוות ובצבע אחר את הנימוקים המובאים כדי לשכנע לציית לחוקי הסיוע לחלשים (ראו דף עבודה ופתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נשאל את התלמידים:

• מה המטרה המשותפת לכל החוקים? (סיוע לנזקקים ובקשה מבעלי ההון ובעלי הכוח לנהוג בחסד כלפי החלשים מהם)

יציאת מצרים:
נשאל את התלמידים:

• מדוע לדעתכם מזכירים דווקא את יציאת מצרים?

נקרא את פירושיהם של רש"י ורמב"ן ונשאל את התלמידים:

• מדוע יציאת מצרים מוזכרת כאן לפי רש"י ורמב"ן? (לפי רש"י יציאת מצרים מוזכרת כדי להזכיר לעם את המחויבות שלו לאלוהים שהוציא אותו ממצרים ופדה אותו – ה' אומר לעם: הוצאתי אותך ממצרים כדי שתקיים את מצוותיי גם אם קשה. הרמב"ן מסביר שיציאת מצרים אינה נימוק לקיום המצווה אלא אזהרה ותזכורת שאלוהים לא מוכן לקבל עושק הדלים, וכשאין מי שיציל את המסכן, אלוהים עצמו יציל אותו

נימוקים נוספים:
נשאל את התלמידים:

• מהן הנימוקים שמדרבנים לקיים את המצוות האלה? (פסוקים יג, יט – ברכה; פסוק טו – חטא לה'; פסוקים יח, כב – זיכרון עבדות מצרים)
• מדוע יש צורך בכל כך הרבה נימוקים? (כנראה מכיוון שבפועל בעלי הכוח והשליטה לא התחשבו בחלשים וניצלו את מעמדם היה צורך בנימוקים רבים שידרבנו אותם. בנוסף לכך, ריבוי חוקים מעיד על הקושי בקיום שלהם)
• האם לדעתכם ריבוי הנימוקים מחזק את מעמדן של המצוות האלה?

נספח: גמול אישי – פסוק טז:
נשוב לפסוק טז – הפסוק מדבר על גמול אישי.

• מהו גמול אישי? (לכל אחד האחריות למעשיו ועליו לקבל את תוצאותיהם – כל אחד מתוגמל בהתאם למעשיו, ולכן האב לא ייענש בגלל חטאי בנו, והבן לא ייענש בגלל חטאי אביו)
• האם אתם מכירים תפיסת גמול אחרת במקרא?

נקרין את פסוק ד בשמות פרק כ מתוך עשרת הדיברות: "כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי".

• איזו תפיסת גמול משתקפת ממקור זה? (גמול דורות)
• איך אפשר להסביר את ההבדל בין תפיסות הגמול בשני המקורות?

נשמע את תשובות התלמידים ונאמר שהשאלה הזאת זכתה להתייחסות נרחבת בקרב מפרשי המקרא וחוקריו, אך אנחנו נסתפק בפרשנותו של ר' אברהם אבן עזרא. נקרין על הלוח את פירושו.
נשאל את התלמידים:

• כיצד ר' אברהם אבן עזרא מסביר את ההבדל בין המקורות? (בשמות פרק כ מתוארת דרכו של אלוהים בהנהגת העולם – הוא מחיל את עוון האבות על בניהם. בדברים פרק כד אלוהים מצווה את השופטים לדון כל אדם בפני עצמו ולא לדון בנים על חטאי אבותיהם ואבות על חטאי בניהם)
• האם פרשנותו של אבן עזרא מניחה את דעתכם או מעלה שאלה נוספת? (כיוון אפשרי: מדוע אלוהים שופט הפוך ממה שהוא מצווה את האדם?)

למורה: נוכל להרחיב את הדיון סביב שיטות הגמול ולבחון אם אנו מצפים מאלוהים לנהוג כמו האדם ומדוע.

אפשרות ראשונה – דו"ח העוני:
נקרא עם התלמידים קטע מתוך כתבה על דו"ח העוני ונדון עם התלמידים בשאלות המובאות בעזר ההוראה.

אפשרות שנייה – מוחמד יונוס:
אפשר לקרוא עם התלמידים כתבה על זוכה פרס הנובל פרופ' מוחמד יונוס שפיתח נוסחה כלכלית של הלוואות לטיפול בעוני.

תוכן: העמקנו בדיני הלוואות, הלנת שכר ומתנות חקלאיות – בחנו מה הם פרטי המצוות וראינו את ריבוי הנימוקים לקיום המצוות האלה. למדנו כיצד מצוות אלו שואפות לטפח באדם רצון לסיוע לחלש ולהתחשבות בו.
מיומנויות: פרשנות ימי ביניים.
מתודות: דיון ודף עבודה.