חורבן שילה וחורבן ישראל
פסוקים יב-טו
בכמה מילים
לשם המחשת החורבן העתיד לבוא ירמיה מזכיר לעם בפסוק יד שכבר היו תקדימים לחורבן ביתו של אלוהים – אלוהים כבר החריב את ביתו בשילה. נקרא מקורות על חורבן שילה, נשווה אותם למקורות מספרות הנביאים לפני חורבן ישראל, ונרחיב את ההבנה על אודות השחיתות שהייתה שם, ועל דרישת הנביא מהעם לפעול על פי המוסר ולא רק לעשות מעשי פולחן ריקים מתוכן. ונראה מה הקשר בין תפיסת העולם של העם לבין הפוטנציאל לחורבן ירושלים והמקדש.
הזמנה ללימוד
הצעה ראשונה – שאלה לדיון:
נכתוב על הלוח את המשפט: "רבותיי, ההיסטוריה חוזרת", ונשאל את התלמידים:
- האם לדעתכם זהו משפט מעציב או מעודד?
- האם אנחנו מצליחים ללמוד מאירועי העבר?
- האם יש לכם דוגמאות ללמידה מהעבר?
- האם אפשר ללמוד מאירועי העבר?
הצעה שנייה – ללמוד מטעויות של אחרים:
נבקש מהתלמידים לחשוב על אירוע שבו הם למדו מטעות של אדם אחר. אפשר גם לבקש מכל תלמיד לכתוב על פתק דבר שהוא למד בעקבות טעות שהוא עשה, לפזר את הפתקים בכיתה, והתלמידים יעברו בכיתה ויכתבו לעצמם שיעורים שהם למדו.
הזמנה לקריאה
נקרא את פסוקים יב-טו ונשאל את התלמידים:
- אילו אירועים ירמיהו בוחר להזכיר ומדוע דווקא אותם? (חורבן שילה וגלות ממלכת ישראל, כדי להציג לעם תקדים לחורבן שקרה בעבר ולהוכיח אותם שאם הם לא ישנו את דרכיהם, החורבן יכול לקרות שוב)
חורבן שילה:
- לפי דבריו של ירמיהו בפסוק יב, מדוע חרבה שילה? ("מִפְּנֵי רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל")
בתקופת השופטים ותחילת ימי המלוכה (ספר שמואל) המשכן היה בשילה, והעיר הייתה המרכז הדתי והמדיני. לא מוזכר בספר שמואל דבר על גורלה של שילה. על חורבנה אנו שומעים מהנביא ירמיהו בפרק שלנו. נקרין לתלמידים שני מקורות על חורבן שילה.
נכתוב על הלוח את השאלה:
- איך ייתכן שחורבן כזה לא מתואר במקרא?
נחלק את הכיתה לחברותות לימוד על חורבן שילה (ראו דף עבודה ופתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור)
במליאת הכיתה נשאל:
- מה משותף לשני המקורות שקראתם? וכיצד דבריהם מתקשרים לדבריו של ירמיהו בפרק שלנו? (שני המקורות מדגישים את התפיסה השגויה של העם לגבי מעמד המקדש וארון הברית, ירמיהו מבקש לשנות את התפיסה שלהם ולהוכיח אותם שההתנהגות שלהם היא החשובה ושאין משמעות למקדש ולעבודת הפולחן שלהם אם הם מתנהגים כך – אלו הם דברי חומר בלבד, והרוח וההתנהגות הם החשובים באמת)
חורבן ישראל בעיני הנביאים עמוס והושע:
נבקש מהתלמידים לקרוא בעמוס פרק ד פסוקים א-ה ונשאל:
- אם אנשי הממלכה מקפידים על עבודת אלוהים על פרטיה, מדוע אלוהים אינו מרוצה מהם? (עמוס יוצא נגד השחיתות המוסרית של העם ומדגיש כי אלוהים מעוניין בצדק חברתי ולא בעבודת הפולחן שלהם)
- מהו סדר העדיפויות של אלוהים שעמוס מנסה להעביר לעם? מה חשוב יותר ממה? (עליונות המוסר על הפולחן)
נצפה בסרטון על הנביא הושע.
נפתח בהושע פרק ו פסוק ו ונקרא את הפסוק ואת הפירוש של רד"ק לפסוק. נשאל את התלמידים:
- מה הנביא אומר? (דעת אלוהים חשובה יותר מעולות – מקורבנות. מדגיש את עליונות המוסר על הפולחן)
- כיצד אתם מפרשים את המילים חסד ודעת אלוהים? (עשיית חסד, ועשיית משפט וצדקה)
נקרא את פירושו של עמוס חכם לעמוס פרק ג פסוק ח ונשאל את התלמידים:
- מה תפקידם של הנביאים? (הנביא מקווה שהפחד מהאסונות יעורר את העם לשפר את התנהגותם ובכך יביא לביטול העונש)
מבט לחיים
אפשרות ראשונה – שירי מחאה:
תושבי יהודה חושבים שהם טובים יותר ממלכת ישראל (בהקשר זה אפשר להזכיר את הצלתה של ירושלים במסע סנחריב), וירמיהו מזהיר את העם. הוא שולח את אנשי יהודה לסיור לימודי בחורבות ממלכת ישראל. "לכו אל המקדש בשילה", הוא אמר, "ותיווכחו לדעת כי גם את המקדש שלכם עתיד אלוהים להחריב, וגם אתכם הוא עתיד להגלות".
אחת מהדרכים היום למחות ולהעביר ביקורת חברתית היא שירי מחאה, נצפה ונעיין בכמה שירי מחאה חברתיים (ראו קישור לכתבה גם בממערך השיעור) ונשאל את התלמידים:
- על מה השירים מוחים?
- האם לדעתכם החברה הישראלית ערה לבעיות שיש בה או שהיא עיוורת להם?
אפשרות שנייה – מוכיחים בשער:
אפשר לבקש מהתלמידים להיות נביאים של היום ולבחור את הנושא שלדעתם החברה הישראלית צריכה לעבוד עליו כדי להפוך לחברה טובה יותר.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: השווינו מקורות מספרות הנביאים על חורבן שילה וחורבן ישראל, והרחבנו את מעגל ההבנה על אודות השחיתות שהייתה בתקופה ההיא שהביאה בסופו של דבר לחורבן.
מיומנויות: ארכיאולוגיה, תלמוד, השוואת מקורות, פרשנות ימי הביניים, פרשנות מודרנית.
מתודות: חברותות, דף עבודה, סרטון.