חזק ונתחזק
פסוקים ו-יט
בכמה מילים
בחלקו השני של הפרק אנשי ישראל ניצבים מול אתגרים צבאיים. יואב, ואחריו דוד, מתגלים כמנהיגי צבא חכמים וכריזמטים, הם מצליחים למלא את אנשיהם בביטחון ומוטיבציה ומובילים אותם לשני ניצחונות מרשימים. לעומתם, אנשי עמון ובעלי בריתם עומדים חסרי ביטחון מול צבא ישראל – והדבר משפיע על תפקודם בשדה הקרב.
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה – נאום מוטיבציה היסטורי:
במהלך הוראה זה ניחשף לנאום מוטיבציה קצר אך עוצמתי של יואב בן צרויה, ששואף להעניק אומץ וכוחות לחייליו לפני קרב שנראה כמעט חסר סיכוי. מילותיו של יואב בפסוק יב: "חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ" נכנסו למסורת ארוכת שנים של נאומי מוטיבציה לפני מלחמה. נקרין על הלוח את נאום צ'רצ'יל לעם הבריטי במלחמת העולם השנייה, נקרא אותו יחד ונדון בכיתה:
- באילו דרכים מנסה צ'רצ'יל לעודד את עמו?
- מדוע לדעתכם מפרט צ'רצ'יל גם את הקושי והאתגר שבמלחמה?
- האם לדעתכם נאום זה הצליח לעורר מוטיבציה ואופטימיות בעם הבריטי?
אפשרות שנייה – ביטחון עצמי קבוצתי:
נדון עם התלמידים:
- כיצד אדם מקבל ביטחון עצמי?
- האם גם לקבוצת אנשים יכול להיות ביטחון עצמי?
- מה יכול לגרום לקבוצה להיות בטוחה בעצמה?
- מה יגרום לה להיות חסרת ביטחון?
הזמנה לקריאה
נקרא את פסוקים ו-יט.
פסוקים ו-ח – ההכנות לקרב:
נשאל את התלמידים:
- כמה חיילים נוספים שוכרים בני עמון?
- מהיכן הם מגיעים?
- מדוע בני עמון מרגישים צורך לגייס כוחות נוספים להילחם בישראל?
- מה הגיוס הנרחב משליך על הביטחון שלהם בכוחם?
אף שהעמונים הם שמחוללים את העימות עם ישראל – הן בהשפלת שליחי דוד הן בגיוס צבא והכנתו לקרב – הם אינם בטוחים ביכולת שלהם לנצח ומנסים להגדיל את צבאם בלוחמים שכירים מהסביבה.
בפסוק ח מתוארת ההתארגנות של בני עמון ובעלי בריתם לקרב. חיילי עמון מתארגנים להילחם קרוב לשער העיר, והחיילים השכירים נותרים לבד בשדה המרוחק מהעיר.
- מה אפשר ללמוד מהתארגנות העמונים על הביטחון שלהם ועל היחס ללוחמים השכירים? (העמונים מעדיפים להשאיר את השכירים לבד רחוק מהעיר כדי שהם יהיו הראשונים שיחושו את נחת זרועם של חיילי ישראל. אנשי עמון נשארים קרובים לחומת העיר כדי לסגת אליה בקלות)
סיכום ביניים:
- ככלל, מה הבנו על הביטחון של בני עמון ביכולתם לנצח? (נראה כי הם אינם בטוחים בעצמם, מפחדים וקצת מצפים להפסד)
פסוקים ט-יד – סיבוב ראשון – יואב מוביל את ישראל לניצחון:
נקרא תחילה רק את החלק הראשון של פסוק ט: "וַיַּרְא יוֹאָב כִּי הָיְתָה אֵלָיו פְּנֵי הַמִּלְחָמָה מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר".
יואב מבין שהוא במצב לא פשוט – עליו להילחם בשני צבאות גדולים שמקיפים את צבאו משני כיוונים.
נקרין את המצגת 'דוד מקים ממלכה – משלחת משונה' ונעקוב אחר התפתחות המלחמה (ראו מצגת גם בממערך השיעור). נשאל את התלמידים:
- כיצד לדעתכם הרגיש יואב כשהבין את האתגר העומד מולו?
- נסו לדמיין כיצד הרגישו חייליו הפשוטים של יואב כשהבינו את המצב העגום.
- אילו אפשרויות עומדות בפני יואב במצב כזה?
- מהי לדעתכם האפשרות העדיפה?
יואב וצבא ישראל נתקלים בצבא גדול בהרבה משציפו. במצב כזה יואב יכול להחליט לסגת או להזעיק כוחות נוספים, אך הוא פועל בדרך אחרת.
נחלק את דף העבודה ונקצה זמן לעבודה אישית (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
לאחר העבודה נשמע את התשובות ונרחיב את הדיון על שאלה 2 ועל פסוק יב. נכתוב על הלוח את פסוק יב: "חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ, וַה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו".
נשאל את התלמידים:
- מה לדעתכם כוונתו של יואב במילים "וַה' יַעֲשֶׂה הַטּוֹב בְּעֵינָיו"?
- האם אמירה זו מבטאת אופטימיות או אולי היערכות לגרוע מכול?
אפשר לטעון שיואב רוצה להכניס מוטיבציה ואופטימיות בצבאו לפני הקרב המאתגר, בדבריו הוא מזמין את העם להתחזק ולהילחם בעד העם וערי ה', ומוסיף שה' יעשה את הטוב בעיניו – את התשועה המתאימה.
- לפי יואב למען מי יש להתחזק?
- מה משמעות החלק השני של הפסוק?
- ממה נובע הביטחון העצמי של יואב ושל העם?
יואב מזכיר כי מדובר בלחימה למען הדברים הכי חשובים – העם ואלוהים. הוא מראה גם אמונה וענווה – בסופו של דבר אלוהים הוא שיקבע את תוצאות הקרב, אך גם הצבא צריך לעשות כמיטב יכולתו.
מעניין לשים לב להבדלים בין התנהלות שני העמים שבהם ישראל נלחמים:
בני עמון בורחים לתוך עירם המוגנת ברגע שהם רואים שהצבא הארמי השכיר הובס (פסוק יד); ואילו הארמים מתקבצים שוב גם אחרי שנסוגו במטרה להמשיך להילחם (פסוק טו).
פסוקים טו-יט – סיבוב שני – דוד מכה את ארם:
נקרא את פסוקים טו-יט.
בסיבוב השני של הקרב מול ארם דוד הוא שמוביל את הצבא. תיאור התנהלותו בקרב מפורט פחות, אך אפשר ללמוד על הצלחתו הגדולה מהתוצאות (פסוק יח). נשאל את התלמידים:
- האם לדעתכם מלך צריך לצאת להוביל את עמו בקרב, הרי הוא מסכן את עצמו? (היום לא היינו מצפים ממנהיגינו לסכן את עצמם בשדה הקרב, אך בתקופת התנ"ך זו הייתה נורמה מקובלת)
- מה לדעתכם העם חושב על מלך שיוצא להילחם אתו? היעזרו בשמואל א פרק ח פסוק כ. (אחת הסיבות לבקשת העם למלך הייתה הצורך במנהיג בשר ודם שיוביל אותם בשדה הקרב)
- כיצד הניצחונות של יואב ודוד השפיעו על מלכי האזור? (על פי פסוק יט מלכי האזור נכנעו להם, עבדו את ישראל – הפרישו להם מיסים, ונמנעו מהענקת עזרה לבני עמון בעתיד)
דוד מוכיח את יכולתו גם כמנהיג בשדה הקרב. דוד, יואב ואבישי הובילו בהתנהלותם במלחמה למצב שבכל האזור מכבדים את צבא ישראל ומפחדים ממנו.
מבט לחיים
"חֲזַק וְנִתְחַזַּק"
- מה אפשר ללמוד מהתנהלותו של יואב בפרק ומדברי העידוד שלו?
- משימה: נסו לנסח כמה כללים שיואב היה יכול לתת להתמודדות עם אתגרים בחיים.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: בני עמון מגייסים צבא גדול ונערכים לקרב עם ישראל. יואב, אבישי ודוד מדגימים מנהיגות צבאית מרשימה ומובילים את ישראל לשני ניצחונות מרשימים על ארם ובני עמון.
מיומנויות: ניתוח הפסוקים, ניתוח פסוק על הלוח.
מתודות: דיון במליאה ועבודה עצמית.
כרזה:
בביטוי 'חזק ונתחזק' נעשה שימוש נרחב ברגעים רבים בהיסטוריה שבהם היה עם ישראל זקוק למוטיבציה. אפשר לראות לדוגמה כרזה של חב"ד מתקופת מלחמת לבנון השנייה. אפשר להכין עם התלמידים כרזות מוטיבציה ברוח זו.
מאמר:
הרב יואל בן נון מרחיב במאמרו באתר 929 על גדולתם של יואב ודוד בפרק.
השוואה למלחמת העצמאות:
אפשר להשוות את האתגר הצבאי העומד לפני צבא ישראל בפרק למלחמת העצמאות של מדינת ישראל, שבמהלכה ניצח צבא אחד קטן יחסית אך נחוש ומגובש, שבעה צבאות ערב חסרי ארגון ומוטיבציה ברורה.