יוסף פותר את חלום פרעה ומייעץ לו

נקרא את פסוקים טו-לז בקול ונסביר מילים קשות לפי הצורך, נקפיד על קריאה לפי הטעמים המפסיקים, במיוחד בפסוק טז: "וַיַּ֨עַן יוֹסֵ֧ף אֶת פַּרְעֹ֛ה לֵאמֹ֖ר: 'בִּלְעָדָ֑י, אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה".
במהלך הקריאה נבקש מהתלמידים לדמיין איזה פרצוף יוסף עושה בזמן שהוא מקשיב לחלומות פרעה וכאשר הוא מציע את פתרון החלום.

נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה אישית (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
אחרי שהתלמידים ימלאו את דף העבודה נשאל אותם:

• מדוע לפי יוסף חלם פרעה פעמיים את אותו חלום? (פסוק לב: "וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם, כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ")

מחלום למעשה:
נשאל את התלמידים:

• באיזה פסוק מסתיים פירוש החלום?
• מה יוסף מציע לפרעה? (לשמור אוכל במחסנים מיוחדים בשנות השפע, ואז בשנות הרעב יהיה במצרים אוכל)
• האם ההצעה הגיונית בעיניכם?

יוסף אינו מסתפק בפתרון החלום. מיד אחרי הפתרון הוא מציע לפרעה עצה, אפילו בלי שפרעה מבקש ממנו.

• איך הוא מעז לייעץ למלך? לפני רגע הוא היה בכלא ופתאום הוא נותן עצות למלך? (אולי הוא היה אמיץ מאוד; אולי הוא נזכר בחלומות שלו ומבין שעכשיו הזמן להגשים אותם; אולי אלוהים נותן לו כוח לעמוד כך מול המלך; ואולי הוא פשוט אף פעם לא הרגיש כמו עבד או אסיר – תמיד זכר את החלומות שלו ורק חיכה לזמן שבו ידבר עם שליט מצרים כשווה לו)

נבקש מהתלמידים למצוא את הפסוק שבו אנו רואים שההצעה של יוסף מוצאת חן בעיני פרעה. (פסוק לז: "וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי כָּל עֲבָדָיו".)

ניזכר יחד בתכונות של יוסף שהכרנו עד הפרק הזה, ונכתוב אותן על הלוח:

• בבית אביו – ילד האהוב במיוחד על אביו, חולם חלומות לעתיד, מלשין על אחיו.
• בבית פוטיפר – מצליח, אחראי, שומר על עקרונותיו.
• בבית הכלא – מצליח, אחראי, מתעניין באחרים, חכם.
• בבית פרעה – אמיץ, חכם.

כדי למצוא תכונה נוספת של יוסף שמתגלה בבית פרעה עלינו להכיר את אחד מטעמי המקרא – אתנחתא.

טעמי המקרא הם הסימנים הקטנים מעל ומתחת לאותיות בתנ"ך. בעבר לימדו וקראו תורה במנגינה. את המנגינה הזאת שומעים כיום בקריאת התורה בבית הכנסת. סימני המנגינה הזאת, ה"תווים" שלה, נקראים טעמי המקרא.
ישנם טעמים שאחד מתפקידיהם הוא להראות לקורא היכן עליו לעצור במהלך הקריאה. כזה הוא סימן האתנחתא. נקרין אותו על הלוח.

נכתוב על הלוח את פסוק טז: "וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה".
נבקש מהתלמידים לקרוא את הפסוק בתנ"ך ולסמן במחברת היכן מופיע בפסוק סימן האתנחתא. נבקש מתלמיד מתנדב לסמן את הסימן על הלוח ולקרוא את הפסוק לפי הסימן – עצירה אחרי המילה "בִּלְעָדָי".
בפסוק טו פרעה מחמיא ליוסף: "וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ", אבל יוסף, שלא כמצופה מהנער שהכרנו בתחילת הסיפור, אינו לוקח את המחמאה לעצמו, אלא מעביר אותה לאלוהים – "בִּלְעָדָי". זה בכלל לא אני. אלוהים הוא שיענה את שלום פרעה, כלומר ייתן לי את הפתרון לחלומות. נשאל את התלמידים

• איזו תכונה של יוסף אנחנו יכולים ללמוד מכאן? (צניעות, ענווה)
• איך יכול להיות שיוסף השתנה ככה – זו תכונה בדיוק הפוכה לתכונה שהייתה לו בעבר?

יוסף היה בן 17 כשנזרק לבור. אחר כך הוא שירת זמן מה בבית פוטיפר, ישב זמן מה בכלא ולאחר חלום שר המשקים ושר האופים נשאר בכלא עוד שנתיים. כבר עבר זמן רב מאז שהיה נער שחצן (כ-13 שנים ליתר דיוק), ובזמן הזה הוא כנראה למד לקח.

ראינו שיוסף חלם חלומות על חייו ועתידו.
נסו לדמיין את עצמכם בעוד עשר או עשרים שנה.

• מה החלום שלכם?
• אילו תכונות שלכם יישארו לכם?
• אילו תכונות הייתם רוצים שישתנו?
• אילו תכונות חדשות תרכשו?

נאפשר לתלמידים בחירה באופן הצגת התשובות לשאלות: מקצתם יוכלו לכתוב את תכונותיהם ולתאר במילים איך ייראו ומי יהיו בעתיד, ומקצתם יוכלו לצייר זאת. מי שירצה יוכל לשתף את הכיתה.

תוכן: ראינו שיוסף מפענח בהצלחה את חלומות פרעה המקבילים זה לזה, וגם מציע לפרעה עצה טובה, ופרעה מקבל אותה בהתלהבות. עקבנו אחרי השינויים שעבר יוסף, מהיותו נער אהוב במיוחד בבית אביו ועד להגעתו לכס המלכות, באמצעות הקשבה לאחר, ענווה רבה ולימוד מטעויות העבר.
מיומנויות: חלוקה ליחידות פסוקים לפי כותרת נתונה, זיהוי חלום ופתרון, קריאה בהתאם לטעמי המקרא (אתנחתא).
מתודות: הצגה ברגשות מתחלפים, פרצופים מתאימים לקריאה.