סגור תצוגת כיתה
הפרק

יחס מועדף – כתונת הפסים

פסוקים א-ד

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נפתח את השיעור בדיון:

  • האם אתם חושבים שהורים תמיד אוהבים את כל ילדיהם באותה מידה?
  • אם לא, מה יעשה ילד שמרגיש שהוריו אוהבים את אחיו יותר?
  • מה יעשו האחים המועדפים?

מבט ראשון

נבקש מהתלמידים לומר לנו בסיום הקריאה מה מסופר על יעקב, מה מסופר על יוסף ומה מסופר על אחי יוסף.
נקרא בקול את פסוקים א-ד והתלמידים יעקבו אחרי הקריאה בתנ"ך שלהם.
נאסוף במליאה את התשובות לשאלות המתרימות. (יעקב גר בכנען, יוסף בן שבע עשרה, עוסק ברעיית צאן ומוציא דיבה על אחיו, יעקב אוהב את יוסף כי הוא בן זקונים ועושה לו כתונת פסים, האחים מקנאים ביוסף ושונאים אותו)

מבט שני

נכתוב על הלוח את פתיחת פסוק ב:
"אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב: יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה…"
נשאל את התלמידים:

  • למה דומה המילה תולדות? (נולד, ילדים…)

נבקש מהתלמידים לפתוח בפרק יא פסוק כז ונקרא את הפסוק בקול:
"וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח: תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם, אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן…"
נשאל את התלמידים:

  • לפי הפסוק הזה, מה כתוב אחרי המילה תולדות? (שמות הילדים)

נחזור לפסוק שכתבנו על הלוח ונשאל:

  • מה מוזר בפסוק שלנו? (מדוע מזכירים רק את יוסף והוא אפילו לא הבכור?)
  • מה אפשר ללמוד מכך שיוסף היחיד שמופיע? (שיוסף הוא העיקר ליעקב)

נמשיך לקרוא בפסוק ב: "וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה" ונשאל את התלמידים:

  • למי יוסף מתחבר?
  • מה אפשר ללמוד מכך? (יוסף מתרועע עם בני השפחות ולא עם בני הגבירה השנייה. ייתכן שהוא אינו מרגיש נוח ליד אחיו השווים לו במעמד – בני לאה; אך חש עליונות על בני השפחות)

נסיים לעיין בפסוק ב: "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם" ונדון עם התלמידים:

  • מה יוסף אמר ליעקב על האחים? (איננו יודעים את תוכן הדברים הרעים)

נקרא את פסוק ג ונשאל את התלמידים:

  • כיצד יעקב מביע במעשים את העדפתו ליוסף? (יעקב עושה ליוסף כתונת פסים)
  • מה הסיבה הכתובה בתורה להעדפה זו? ("כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ")
  • מה זה בן זקונים? (כיום זהו כינוי לילד הצעיר ביותר במשפחה)
  • האם יוסף הוא הבן הקטן ביותר של יעקב? (לא, בנימין נולד אחרי יוסף. נסביר שהכוונה היא שיוסף נולד ליעקב לעת זקנתו)

נקרא את פסוק ד ונשאל את התלמידים:

  • מה קורה בעקבות היחס המועדף? (אחיו שונאים אותו ולא מסוגלים לדבר אתו)

מבט שלישי

  • כיצד אפשר להסביר את אהבתו המיוחדת של יעקב את יוסף?

לפי מה שכתוב בתורה יעקב אהב את יוסף כיוון שהיה בן זקונים – נולד לו כשהיה זקן.

  • האם לדעתכם יכולות להיות סיבות נוספות לאהבתו המיוחדת של יעקב את יוסף? (אולי כי הוא הבן הבכור מרחל, אשתו האהובה, ואולי היה בו משהו ייחודי)

נחלק דף עבודה המציע הסברים לקשר המיוחד בין יעקב לבין יוסף (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור). נשים לב שהמדרש מלמד אותנו על המסופר בהמשך הפרק שאחי יוסף ירצו להרוג אותו.

מבט לחיים

  • האם פעם דיברתם עם חבר דברים רעים על חבר אחר?
  • האם פעם שמעתם שמישהו דיבר עליכם דברים רעים?
  • כיצד הרגשתם אחרי ש"הוצאתם דיבה"?
  • כיצד הרגשתם אחרי ששמעתם שדיברו עליכם?
  • מה יכול לעזור לנו להתאפק ולא לספר דברים רעים על חברים שלנו? (שנחשוב איך היינו מרגישים לו היו אומרים עלינו את הדברים וכך נימנע לספר דברים לא טובים; אפשר לשמוע רעיונות נוספים)
  • האם נכון בעיניכם שהורה מעדיף ילד אחד על פני ילד אחר?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על מערכות היחסים בביתו של יעקב אבינו – על היחס המועדף של יעקב כלפי יוסף ועל התנהגותו של יוסף אשר הובילו לשנאה קשה של אחי יוסף לו.
מיומנויות: קריאה והבנה של פרשנות, פיתוח ראייה מורכבת – כמה תשובות אפשריות לאותה שאלה, השלמת פערים במקרא, איסוף פרטי מידע וצירופם לכלל תמונה מקיפה, הבעת רגשות, הבנת מילה מקראית דרך מילים דומות ודרך ההקשר בפסוק.
מתודה: העלאת השערות.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
דפי עבודה והעשרה לשיעור
הבור ריק
"וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם." (פסוק כד)

בור מים בתל ערד. Sarashany1234, Wikimedia commons, CC BY-SA 4.0

וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם. מַיִם אֵין בּוֹ, אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ. (מדרש בראשית רבה, פרשה פד, פיסקא טז)
  • הַמִדְרָשׁ מוֹסִיף עַל הַפְּסוּקִים שֶׁהַבּוֹר הָיָה מָלֵא בִּנְחָשִׁים וּבְעַקְרַבִּים. כֵּיצַד הַתוֹסֶפֶת הַזוֹ מַשְׁפִּיעָה עַל הֲבָנַת הַסִיפּוּר?
מזלו הטוב של יוסף
"...וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד, וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה." (פסוק כה)

Dmitr1ch / Shutterstock.com

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה, רַבִּי טַרְפוֹן וַחֲכָמִים יָשְׁבוּ בְּיַבְנֶה וְעָסְקוּ בַּשְּׁאֵלָה מַדּוּעַ נֶאֱמַר בְּסִפּוּר מְכִירַת יוֹסֵף שֶׁשַּׁיֶּרֶת הַסּוֹחֲרִים שֶׁהוֹרִידָה אוֹתוֹ הֵבִיאָה עִמָּהּ "נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט". אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: מְסֻפָּר שֶׁהַשַּׁיָּרָה הוֹרִידָה לְמִצְרַיִם מִינֵי בְּשָׂמִים, לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה לְצִדּוֹ שֶׁל יוֹסֵף לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ. וְאֵיךְ אֲנִי מֵבִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִשְׁגִּיחַ עַל יוֹסֵף? שֶׁאִם הַשַּׁיָּרָה לֹא הָיְתָה נוֹשֵׂאת בְּשָׂמִים וְרֵיחוֹת טוֹבִים, הַסּוֹחֲרִים הָיוּ בְּוַדַּאי מְרִיחִים אֶת רֵיחוֹ הָרַע שֶׁל יוֹסֵף (רֵיחַ רַע שֶׁדָּבַק בּוֹ מֵהַגְּמַלִּים וּמֵהַזְּמַן שֶׁהָיָה בַּבּוֹר הָרֵיק) וְהָיוּ הוֹרְגִים אוֹתוֹ. לְלַמֶּדְךָ שֶׁהַבְּשָׂמִים הָיוּ הַשְׁגָּחָה שֶׁל אֱלֹהִים עַל יוֹסֵף.
(עיבוד של מדרש מכילתא דרבי ישמעאל יד, כב, ב)
  • לְפִי הַמִדְרָשׁ, הַתוֹכְנִית הָאֱלוֹהִית בְּנוֹגֵעַ לְיוֹסֵף הִגִיעָה עַד לַפְּרָטִים הַקְטַנִים. הַסְבִּירוּ אֶת הַמִדְרָשׁ בַּמִילִים שֶׁלָכֶם.
אהבת יעקב ליוסף
"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף" (בְּרֵאשִׁית לז, ג)… מִשּׁוּם שֶׁהָיָה זִיו אִיקוֹנִין (זִיו פָּנָיו) שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה...
אהבת יעקב ליוסף
"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו..." (פסוק ג)

צללית במראה. Prazis Images/shutterstock.com

"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף" (בְּרֵאשִׁית לז, ג)… מִשּׁוּם שֶׁהָיָה זִיו אִיקוֹנִין (זִיו פָּנָיו) שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לוֹ – כְּלוֹמַר הַבָּעַת הַפָּנִים שֶׁל יוֹסֵף הָיְתָה דּוֹמָה לְהַבָּעַת הַפָּנִים שֶׁל יַעֲקֹב. (על פי: בראשית רבה, פרשה ד, ח)
  • לְפִי הַפֶּרֶק, יַעֲקֹב אוֹהֵב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי הוּא בֶּן הַזְקוּנִים שֶׁלוֹ, הַבֵּן הַקָטָן. לְפִי הַמִדְרָשׁ – הַאִם יֵשׁ סִיבָּה נוֹסֶפֶת?
חינוך הורים
רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אָמַר: צָרִיךְ אָדָם שֶׁלֹא לְשַׁנּוֹת [לְהַפְלוֹת לְטוֹבָה] בֵּן...
חינוך הורים
"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו… וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים." (פסוק ג)

אב ובנו. Prostock-studio/shutterstock.com

רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אָמַר: צָרִיךְ אָדָם שֶׁלֹא לְשַׁנּוֹת [לְהַפְלוֹת לְטוֹבָה] בֵּן מִבָּנָיו, שֶׁעַל יְדֵי כְּתֹנֶת פַּסִּים שֶׁעָשָׂה אָבִינוּ יַעֲקֹב לְיוֹסֵף (בראשית לז, ד): 'וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וגו'.(בראשית רבה, פרשה ד, ח)

  • לְפִי הַמִדְרָשׁ, מָה הָיְיתָה שְׁגִיאָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב? וּלְמָה הִיא גָרְמָה?
  • מָה דַעְתְכֶם בְּנוֹשֵׂא זֶה?
וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם
הָעוּבְדָה שֶׁיַעֲקֹב הֶעֱדִיף אֶת יוֹסֵף בָּלְטָה לְעַיִן הֵן בְּיַחֲסוֹ הַכְּלָלִי שֶׁל יַעֲקֹב לִבְנוֹ וְהֵן בַּכּוּתוֹנֶת...
וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם
"וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ, וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם." (פסוק ד)

קשרי אחים. Lorelyn Medina/shutterstock.com

הָעוּבְדָה שֶׁיַעֲקֹב הֶעֱדִיף אֶת יוֹסֵף בָּלְטָה לְעַיִן הֵן בְּיַחֲסוֹ הַכְּלָלִי שֶׁל יַעֲקֹב לִבְנוֹ וְהֵן בַּכּוּתוֹנֶת שֶׁעָשָׂה לוֹ. "וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם" – אֶחָיו לֹא הָיוּ מְסוּגָלִים לְדַבֵּר אִיתוֹ בִּנְעִימוּת. הֵם נִמְנְעוּ מִלִפְתוֹחַ עִימוֹ בְּשִׂיחָה וְהִרְחִיקוּ אוֹתוֹ כְּכָל הָאֶפְשָׁר.

  • הַסְבִּירוּ, מַדוּעַ הִתְקַשׁוּ הָאַחִים לוֹמַר שָׁלוֹם לְיוֹסֵף?
"טָרֹף טֹרַף יוסף"
"וַיַּכִּירָהּ וַיֹּאמֶר כְּתֹנֶת בְּנִי חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ, טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף." (פסוק לג)

לביאה טורפת. לוח עשוי שנהב מהעיר נמרוד שבאשור (המאה ה־8 לפנה"ס). כל הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי.

בִּתְחִילַת הַסִיפּוּר, כְּתוֹנֶת הַפַּסִים מְסַמֶלֶת אֶת הָאַהֲבָה שֶׁל יַעֲקֹב לְיוֹסֵף. בְּהֶמְשֵׁךְ הַסִיפּוּר הִיא הוֹפֶכֶת לְעֵדוּת שֶׁקֶר בִּידֵי הָאַחִים, לְכָךְ שֶׁחַיָה טָרְפָה אֶת יוֹסֵף. הַצְלִיל הַחוֹזֵר "טָרֹף טֹרַף" מְבַטֵא אֶת הַזַעֲזוּעַ הֶעָמוֹק שֶׁל יַעֲקֹב מִגוֹדֶל הָאָסוֹן.

  • בְּפָסוּק לב מְתוֹאָר כֵּיצַד הָאַחִים מְרַמִים אֶת אֲבִיהֶם: "וַיָּבִיאוּ אֶל אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ זֹאת מָצָאנוּ, הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא אִם לֹא?"
  • הָאַחִים נוֹתְנִים לְיַעֲקֹב לְזַהוֹת בְּעַצְמוֹ אֶת הַכּוּתוֹנֶת. מַדוּעַ לְדַעְתְכֶם הֵם עוֹשִׂים זֹאת?
בַּעַל הַחֲלֹמוֹת
"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו, הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא." (פסוק יט)

Yuganov Konstantin / Shutterstock.com

הַחֲלוֹמוֹת שֶׁל יוֹסֵף הֶעֱצִימוּ אֶת הַשִׂנְאָה שֶׁל הָאַחִים כְּלַפָּיו. בְּאֶמְצָעוּת כִּינוּי הַגְנַאי "בַּעַל הַחֲלֹמוֹת" הֵם בִּיטְאוּ אֶת הַשִׂנְאָה הַזוֹ. בַּעַל חֲלוֹמוֹת הוּא אָדָם שֶׁנִתְפַּס כִּמְנוּתָק מֵהַמְצִיאוּת. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים שֶׁהַחֲלוֹמוֹת שֶׁל יוֹסֵף יְלַווּ אוֹתוֹ בְּהֶמְשֵׁךְ עֲלִילוֹתָיו, וְשֶׁהֵם מְרַמְזִים עַל עֲתִידוֹ הַגָדוֹל.

  • הַאִם אֶחָיו שֶׁל יוֹסֵף מְכַנִים אוֹתוֹ "בַּעַל הַחֲלֹמוֹת" כִּי הֵם מְזַלְזְלִים בּוֹ, אוֹ כִּי הֵם מְקַנְאִים בּוֹ?
בֶּן זְקֻנִים
בֶּן זְקוּנִים הוּא הַבֵּן הַצָעִיר, בֵּן אָהוּב שֶׁנוֹלַד אַחֲרוֹן בַּמִשְׁפָּחָה אוֹ בֵּן שֶׁנוֹלַד לְהוֹרִים מְבוּגָרִים....
בֶּן זְקֻנִים
"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ..." (פסוק ג)

קשרי אחים במשפחה. ann131313/shutterstock.com

בֶּן זְקוּנִים הוּא הַבֵּן הַצָעִיר, בֵּן אָהוּב שֶׁנוֹלַד אַחֲרוֹן בַּמִשְׁפָּחָה אוֹ בֵּן שֶׁנוֹלַד לְהוֹרִים מְבוּגָרִים. יֵשׁ הַטוֹעֲנִים שֶׁמִיקוּמוֹ שֶׁל אָדָם בַּמִשְׁפָּחָה בְּיַחַס לְאֶחָיו וּלְאַחְיוֹתָיו מַשְׁפִּיעַ עַל אוֹפְיוֹ. הַבְּכוֹר, הַסֶנְדְבִיץ' וּבֶן הַזְקוּנִים – כָּל אֵלֶה הֵם כִּינוּיִים לִילָדִים עַל פִּי סֵדֶר הַלֵידָה בַּמִשְׁפָּחָה.

  • הַאִם יוֹסֵף עוֹנֶה לַהַגְדָרָה שֶׁל "בֶּן זְקוּנִים"? מָה מְסַפֵּר לָנוּ כִּינוּי זֶה עַל יוֹסֵף?
כתונת פסים / מאיר אריאל
מֵאֶמְצַע שְׁנוֹת הַ־80 וּבְמֶשֶׁךְ שְׁנוֹת הַ־90 שֶׁל הַמֵאָה הָ־20 עָלוּ לְיִשְׂרָאֵל מֵאוֹת אַלְפֵי עוֹלִים. כְּ־22,000...
כתונת פסים / מאיר אריאל
"...וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים." (פסוק ג)

מֵאֶמְצַע שְׁנוֹת הַ־80 וּבְמֶשֶׁךְ שְׁנוֹת הַ־90 שֶׁל הַמֵאָה הָ־20 עָלוּ לְיִשְׂרָאֵל מֵאוֹת אַלְפֵי עוֹלִים. כְּ־22,000 עוֹלִים מֵאֶתְיוֹפְּיָה הִגִיעוּ לָאָרֶץ בִּשְׁנֵי מִבְצָעִים מְאוּרְגָנִים לְהַעֲלָאָתָם – "מִבְצַע מֹשֶׁה" וּ"מִבְצַע שְׁלֹמֹה", וּכְמִילְיוֹן עוֹלִים מִמְדִינוֹת בְּרִית הַמוֹעָצוֹת לְשֶׁעָבַר הִגִיעוּ לָאָרֶץ. בִּשְׁנַת 1995 הֵפִיקָה תַחֲנַת הָרַדְיוֹ גַלֵי צַהַ"ל אֶת הַשִׁיר "כְּתוֹנֶת פַּסִים", כְּחֵלֶק מִמַסַע הַסְבָּרָה שֶׁל מִשְׂרַד הַקְלִיטָה לְקַבָּלַת הָעֲלִיוֹת הַחֲדָשׁוֹת. אֶת הַמִילִים כָּתַב מֵאִיר אֲרִיאֵל, שֶׁבָּחַר בְּדִימוּי כְּתוֹנֶת הַפַּסִים שֶׁל יוֹסֵף כְּדֵי לְתָאֵר אֶת הַגְוָונִים הָרַבִּים הַמַרְכִּיבִים אֶת הַחֶבְרָה הַיִשְׂרְאֵלִית – כָּל פַּס בַּכּוּתוֹנֶת מְיַיצֵג מוֹצָא תַרְבּוּתִי אַחֵר. אֶת הַלַחַן כָּתַב אַרְקָדִי דוּכִין, שֶׁגַם עִיבֵּד אֶת הַשִׁיר וּבִיצֵעַ אוֹתוֹ כְּחֵלֶק מִנִבְחֶרֶת כּוֹכָבִים גְדוֹלָה בִּמְיוּחָד, שֶׁבְּהַתְאָמָה לְמִילוֹת הַשִׁיר יִיצְגָה אֶת הַפְּסֵיפָס הַמְגוּוָן שֶׁל הַחֶבְרָה הַיִשְׂרְאֵלִית.

למילות השיר

כתונת פסים/ מאיר אריאל

לִפְנֵי כַּמָּה וְכַמָּה שְׁנוֹת אֶלֶף
נִפְרַדְנוּ אֲנִי וְאָחִי
הוּא לַכִּוּוּן שֶׁל הַקְּרִירִים הָאֵלֶּה
אֲנִי לִדְרוֹם מִזְרָחִי
יוֹבְלוֹת עַל יוֹבְלוֹת לֹא הִתְרָאֵינוּ
וּפִתְאֹם נִפְגַּשְׁנוּ כָּאן
לֹא הִכַּרְנוּ, כָּל-כָּךְ הִשְׁתַּנֵּינוּ
טוֹב שֶׁהִשְׁאַרְנוּ סִימָן …

כֵּן, כָּל הַצְּבָעִים עוֹד יַזְהִירוּ
לְכָל הַצְּדָדִים בָּעוֹלָם
לִרְאוֹת כֻּלָּם אֶת כֻּלָּם
וְכָל הַצְּדָדִים עוֹד יַכִּירוּ
בַּגְּוָנִים הַשּׁוֹנִים אֶת עַצְמָם
וְיוֹתֵר הַצְּבָעִים לֹא יַסְתִּירוּ
אָדָם מֵאָדָם, דָּם מִדָּם.

הוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים שֶׁלִּי,
כָּל פַּס בִּי נוֹגֵעַ
כָּל פַּס רוֹצֶה לְקַלֵּף לִי אֶת הָעוֹר
הוֹ, פַּסִּים, פַּסִּים, פַּסִּים שֶׁלִּי,
אֲנִי לֹא אֶשְׁתַּגֵּעַ
רַק אֵתֵּן לַגְּוָנִים מְעַט אוֹר.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • בַּפֶּרֶק, כְּתוֹנֶת הַפַּסִים מְסַמֶלֶת אֶת הַמַחֲלוֹקֶת בֵּין הָאַחִים. מָה הִיא מְסַמֶלֶת בַּשִׁיר?

קרדיט: מילים: מאיר אריאל. לחן: ארקדי דוכין, 2010

כתונת הפסים
בַּצִיוּר מוּצֶגֶת כְּתוֹנֶת הַפַּסִים שֶׁל יוֹסֵף תְלוּיָה בָּאָרוֹן. כְּתוֹנֶת הַפַּסִים הִיא חֵפֶץ שֶׁיֵשׁ לוֹ חֲשִׁיבוּת...
כתונת הפסים
"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים." (פסוק ג)

כתונת הפסים. צויר על ידי ילד/ה בגיל 9 מניו זילנד, מתוך התחרות העולמית: "ילדי העולם מציירים את התנ"ך"

בַּצִיוּר מוּצֶגֶת כְּתוֹנֶת הַפַּסִים שֶׁל יוֹסֵף תְלוּיָה בָּאָרוֹן.

להמשך קריאה

כְּתוֹנֶת הַפַּסִים הִיא חֵפֶץ שֶׁיֵשׁ לוֹ חֲשִׁיבוּת רַבָּה בַּסִיפּוּר עַל מְכִירַת יוֹסֵף. הַכּוּתוֹנֶת מְסַמֶלֶת אֶת אַהֲבָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אֶל יוֹסֵף, אַהֲבָה שֶׁהָיְיתָה מְקוֹר הַקִנְאָה שֶׁל הָאַחִים. כּוּתוֹנֶת זוֹ מַזְכִּירָה גַם אֶת סִיפּוּר מְכִירַת יוֹסֵף, שֶׁכֵּן בְּעֶזְרַת הַכּוּתוֹנֶת הִצְלִיחוּ הָאַחִים לְהַעֲרִים עַל הָאָב וְלִטְעוֹן שֶׁיוֹסֵף נִטְרַף.

על פי: ענת בסר, מקראנט. © מטח.

  • שַׁעֲרוּ – מָה הָיָה קוֹרֶה אִילוּ יַעֲקֹב לֹא הָיָה נוֹתֵן אֶת הַכּוּתוֹנֶת לְיוֹסֵף, אֶלָא מַשְׁאִיר אוֹתָהּ תְלוּיָה בָּאָרוֹן?
הסיפור מסביב לבור
"וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה… וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד, וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה." (פסוקים כד-כה)

© מיכאל (אוטו) פלק. באדיבות המשפחה

צִיוּרוֹ שֶׁל פַלְק מְתָאֵר פְּרָטִים רַבִּים הַמְסוּפָּרִים בַּפֶּרֶק: הָאַחִים וְהַצֹאן – בַּפִּינָה הַשְׂמָאלִית לְמַעְלָה. אוֹרְחַת הַיִשְׁמְעֵאלִים – בַּפִּינָה הַיְמָנִית לְמַעְלָה. רֶגַע הַמְכִירָה שֶׁל יוֹסֵף בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף – בַּמֶרְכָּז. הַבּוֹר הָרֵיק – בַּפִּינָה הַשְׂמָאלִית.

  • חִשְׁבוּ עַל הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁל הָאַחִים בַּצִיוּר. הַאִם לְדַעְתְכֶם יֵשׁ הֶבְדֵל בֵּין אֵלֶה הָעוֹמְדִים לְהַשְׁלִיךְ אֶת יוֹסֵף לַבּוֹר לְבֵין אֵלֶה הַמַבִּיטִים מֵהַצַד?
את אחי / אהרֹן רזאל
"וַיֹּאמֶר אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ, הַגִּידָה נָּא לִי אֵיפֹה הֵם רֹעִים." (פסוק טז)

https://www.youtube.com/watch?v=Vp2JvwOU0AE  

למילות השיר

אֶת אַחַי / אהרֹן רזאל

אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ
הַגִּידָה נָא לִי אֵיפֹה הֵם רוֹעִים
אַתָּה אָחִי תָּמִיד אֹהַב אוֹתְךָ הֲכִי
זֶה חָרוּת בָּעֹמֶק שֶׁל לִבִּי
אַתָּה יוֹדֵעַ, אַחִים אֲנַחְנוּ
אַף שֶׁלֹּא הָלַכְנוּ אוֹ כָּבַשְׁנוּ אוֹתָם הַשְּׁבִילִים
וְאַף שֶׁיֵּשׁ בִּי כְּבָר מִלִּים שֶׁאַתָּה אֵינְךָ מֵבִין
כְּאוֹתָם זְרָמִים בַּיָּם שֶׁסְּחַפוּנוּ לְכִוּוּנִים שׁוֹנִים
אָבְדוּ לִי עִקְבוֹתֶיךָ קוֹלִי אֶקְרָא,
אוּלַי תִּשְׁמַע. 
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

  • לְפִי שִׁירוֹ שֶׁל אַהֲרֹן רַזְאֵל, נִדְמֶה כִּי יוֹסֵף לֹא מְבַקֵשׁ רַק לְקַבֵּל מֵידָע עַל הַמָקוֹם שֶׁבּוֹ אֶחָיו רוֹעִים. מָה עוֹד הוּא מְבַקֵשׁ?
שְׁכֶם
  שְׁכֶם – עִיר מֶרְכָּזִית בְּיִשְׂרָאֵל הַמִקְרָאִית, בִּירַת הַר אֶפְרַיִם, מִשְׂתָרַעַת בֵּין שְׁנֵי הָרִים גְבוֹהִים:...
שְׁכֶם
"וַיֵּלְכוּ אֶחָיו לִרְעוֹת אֶת צֹאן אֲבִיהֶם בִּשְׁכֶם." (פסוק יב)

העיר שכם כיום, Inspired By Maps/shutterstock.com

שכם והר עיבל בסוף המאה ה-19, [Library of Congress Prints and Photographs Division Washington [ppmsca.02727

 

שְׁכֶם – עִיר מֶרְכָּזִית בְּיִשְׂרָאֵל הַמִקְרָאִית, בִּירַת הַר אֶפְרַיִם, מִשְׂתָרַעַת בֵּין שְׁנֵי הָרִים גְבוֹהִים: הַר עֵיבָל וְהַר גְרִיזִים.

להמשך קריאה

שְׁכֶם הִיא הַתַחֲנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל אַבְרָהָם בִּכְנַעַן – אַבְרָהָם מַגִיעַ לְאֵלוֹן מוֹרֶה שֶׁלְיַד שֶׁכֶם, שָׁם מִתְגַלֶה אֵלָיו ה' וּמַבְטִיחַ לוֹ זֶרַע וְאֶרֶץ, וְאַבְרָהָם מֵקִים לוֹ מִזְבֵּחַ (בְּרֵאשִׁית יב, ו-ז); יַעֲקֹב קוֹנֶה חֶלְקַת קַרְקַע בִּשְׁכֶם וּמַצִיב שָׁם מִזְבֵּחַ לַה' (פֶּרֶק לג, יח-כ). בְּשֶׁל מֶרְכָּזִיוּתָהּ וּקְדוּשָׁתָהּ שֶׁל שְׁכֶם, נֶעֱרַךְ בָּהּ טֶקֶס הַהַמְלָכָה שֶׁל רְחַבְעָם בֶּן שְׁלֹמֹה עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל (מְלָכִים א, יב, א); שָׁם פָּרַץ מֶרֶד יָרָבְעָם בֶּן נְבָט שֶׁבְּעִקְבוֹתָיו הִתְפַּלְגָה הַמַמְלָכָה (בִּשְׁנַת 928 לִפְנֵי הַסְפִירָה), וּבְמֶשֶׁךְ תְקוּפָה מְסוּיֶמֶת הָיְיתָה שְׁכֶם בִּירַת מַמְלֶכֶת יִשְׂרָאֵל. הַיוֹם הָעִיר נִמְצֵאת בִּתְחוּמֵי הָרָשׁוּת הַפָלַסְטִינִית. הִיא עִיר חֲשׁוּבָה בִּיהוּדָה וְשׁוֹמְרוֹן וּמְשַׁמֶשֶׁת כְּמֶרְכַּז מִסְחָר וְשֵׁירוּתִים.

  • יַעֲקֹב שׁוֹלֵחַ אֶת בְּנוֹ יוֹסֵף לִבְדוֹק מָה שְׁלוֹם אֶחָיו וּמָה שְׁלוֹם הַצֹאן. יוֹסֵף יוֹצֵא לְמַסָע אָרוֹךְ – מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן דֶרֶךְ שְׁכֶם וְעַד עֵמֶק דוֹתָן. תַאֲרוּ בְּחִיבּוּר קָצָר אֶת הַמַחְשָׁבוֹת שֶׁלִיווּ אֶת יוֹסֵף בַּמַסָע.
דותן
"וַיֹּאמֶר הָאִישׁ נָסְעוּ מִזֶּה כִּי שָׁמַעְתִּי אֹמְרִים נֵלְכָה דֹּתָיְנָה, וַיֵּלֶךְ יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו וַיִּמְצָאֵם בְּדֹתָן." (פסוק יז)

שכם ועמק דותן. כל הזכויות בעולם התנ"ך שייכות לד"ר יהודה עתי

הָאַחִים שֶׁל יוֹסֵף יָצְאוּ מֵחֶבְרוֹן כְּדֵי לִרְעוֹת אֶת הַצֹאן שֶׁל אֲבִיהֶם, וְהִגִיעוּ לְמָקוֹם בְּשֵׁם דוֹתָן. הַחוֹקְרִים חוֹשְׁבִים שֶׁזֶהוּ תֵל דוּתַ'אן הַנִמְצָא בְּעֵמֶק מִצָפוֹן לִשְׁכֶם. הַחִיפּוּשׂ הָאָרוֹךְ שֶׁל יוֹסֵף אַחַר אֶחָיו מִסְתַיֵים בִּנְקוּדָה זוֹ. אֶחָיו מְזַהִים אוֹתוֹ מֵרָחוֹק וּלְבַסוֹף מַשְׁלִיכִים אוֹתוֹ אֶל הַבּוֹר.

  • הִתְבּוֹנְנוּ בַּמַפָּה – הֵיכָן נִמְצֵאת דוֹתָן בְּיַחַס לִשְׁכֶם?
עֵמֶק חֶבְרוֹן
"וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ נָא רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר, וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן..." (פסוק יד)

S1001 / Shutterstock.com

הָעִיר חֶבְרוֹן נִמְצֵאת בְּגוֹבַהּ 930 מֶטֶר מֵעַל פְּנֵי הַיָם, בְּאֵזוֹר הַר חֶבְרוֹן שֶׁבְּהָרֵי יְהוּדָה. עֵמֶק חֶבְרוֹן נִמְצָא בְּמוֹרְדוֹת הָהָר, וְשָׁם כַּנִרְאֶה יָשַׁב יַעֲקֹב עִם מִשְׁפַּחְתוֹ. לָעִיר חֶבְרוֹן מַעֲמָד חָשׁוּב בְּקֶרֶב הַיְהוּדִים וְהַמוּסְלְמִים מִשׁוּם שֶׁהִיא מְזוֹהָה עִם אַבְרָהָם. לְפִי הַמָסוֹרֶת, בִּמְעָרַת הַמַכְפֵּלָה שֶׁבְּחֶבְרוֹן קְבוּרִים אֲבוֹת הָאוּמָה וְאִמוֹתֶיהָ.

  • בֵּין חֶבְרוֹן, מְקוֹם מְגוּרָיו שֶׁל יַעֲקֹב, לְבֵין שֶׁכֶם, מְקוֹם הַמִרְעֶה שֶׁל הָאַחִים, יֵשׁ מֶרְחָק גָדוֹל. מַדוּעַ לְדַעְתְכֶם מְצַיֵין הַכָּתוּב שֶׁיוֹסֵף יָצָא מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן?
אורחת גמלים
"...וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה אֹרְחַת יִשְׁמְעֵאלִים בָּאָה מִגִּלְעָד, וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה." (פסוק כה)

הַיִשְׁמְעֵאלִים – אֲנָשִׁים מֵהָעָם הַיִשְׁמְעֵאלִי – הָיוּ יְדוּעִים כְּסוֹחֲרִים שֶׁנָעוּ מִמָקוֹם לְמָקוֹם עַל גַבֵּי גְמַלִים. בְּמַסְעוֹתֵיהֶם הֵם הוֹבִילוּ בְּשָׂמִים, תְרוּפוֹת וְתַבְלִינִים בְּרַחֲבֵי אֵזוֹר הַסַהַר הַפּוֹרֶה. שַׁיָירָה (טוּר) שֶׁל גְמַלִים נִקְרֵאת גַם "אוֹרְחָה".

למילות השיר

אוֹרְחָה בַּמִּדְבָּר מילים: יעקב פיכמן

יָמִין וּשְׂמֹאל
רַק חוֹל וָחוֹל
יַצְהִיב מִדְבָּר
לְלֹא מִשְׁעוֹל.

אוֹרְחָה עוֹבְרָה,
דּוּמָם נָעָה
כִּדְמוּת חֲלוֹם שָׁם מֻפְלָאָה
וּצְלִיל עוֹלֶה יוֹרֵד קָצוּב,
גְּמַלִּים פּוֹסְעִים בְּנוֹף עָצוּב.

לִין-לָן, לִין-לָן,
זֶה שִׁיר הַנְּדֹד,
שָׁתֹק וָשֵׂאת – שָׁתֹק וּצְעֹד.

  • הַקְשִׁיבוּ לְמִילוֹת הַשִׁיר וּבְיִיחוּד לַלַחַן. מָה הַקֶשֶׁר בֵּין הַלַחַן לְבֵין קֶצֶב הַצְעִידָה שֶׁל אוֹרְחַת הַגְמַלִים?
הַבּוֹר
"וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה, וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם." (פסוק כד)

בֵּין בּוֹר לִבְאֵר: כְּשֶׁלֹא הָיוּ בְּרָזִים בַּבָּתִים וּמַעַרְכוֹת צִינוֹרוֹת הַמַיִם לֹא הוֹבִילוּ מַיִם, הַמַיִם לֹא הִגִיעוּ לָאֲנָשִׁים. הָאֲנָשִׁים הִגִיעוּ לַמַיִם. הֵם חָפְרוּ בּוֹרוֹת וּבְאֵרוֹת. בְּאֵר (אִיוּר מִיָמִין) – מִבְנֶה שֶׁנוֹעָד לְהַגִיעַ לְמֵי הַתְהוֹם (מַיִם הַנִמְצָאִים מִתַחַת לִפְנֵי הָאֲדָמָה). בּוֹר (אִיוּר מִשְׂמֹאל) – מִבְנֶה שֶׁנוֹעָד לֶאֱסוֹף מֵי גְשָׁמִים.

  • בַּפֶּרֶק מְסוּפָּר שֶׁיוֹסֵף מוּשְׁלָךְ לְבוֹר רֵיק מִמַיִם. מַדוּעַ לְדַעְתְכֶם מְצוּיָן הַפְּרָט הַזֶה?
כְּתֹנֶת פַּסִּים
כֵּיצַד נִרְאֲתָה הַכּוּתוֹנֶת שֶׁלָבַשׁ יוֹסֵף? לְפִי הַמִדְרָשׁ – "פַּסִּים, שֶׁהָיְתָה מַגַּעַת עַד פַּס יָדוֹ" (בְּרֵאשִׁית...
כְּתֹנֶת פַּסִּים
"...וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים." (פסוק ג)

פסיפס מסיציליה מהתקופה הרומית ובו בגד עם שרוולים ארוכים. צילום: Jerzy Strzelecki, מתוך ויקישיתוף, CC BY 3.0

כֵּיצַד נִרְאֲתָה הַכּוּתוֹנֶת שֶׁלָבַשׁ יוֹסֵף? לְפִי הַמִדְרָשׁ – "פַּסִּים, שֶׁהָיְתָה מַגַּעַת עַד פַּס יָדוֹ" (בְּרֵאשִׁית רַבָּה). כְּלוֹמַר, הַכּוּתוֹנֶת הָיְיתָה בַּעֲלַת שַׁרְווּלִים אֲרוּכִּים, וְהֵעִידָה עַל מַעֲמָדוֹ הַגָבוֹהַּ שֶׁל הָאָדָם הַלוֹבֵשׁ אוֹתָהּ, מִשׁוּם שֶׁהִיא לֹא הִתְאִימָה לְמִי שֶׁעָסַק בִּמְלֶאכֶת כַּפַּיִים.

  • לְפִי הַקֶטַע, מָה מְסַמֶלֶת כְּתוֹנֶת פַּסִים? וּמַדוּעַ הַמַרְאֶה שֶׁלָהּ הִכְעִיס אֶת אֶחָיו?
וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי
אֲלוּמָה הִיא חֲבִילָה שֶׁל שִׁיבּוֹלִים הַמְאוּגָדוֹת יַחְדָיו. בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁל יוֹסֵף, הָאֲלוּמוֹת שֶׁל אֶחָיו הִשְׁתַחֲווּ לַאֲלוּמָה...
וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי
"וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה, וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי." (פסוק ז)

צרור שיבולים, Shai Daniel/shutterstock.com

אֲלוּמָה הִיא חֲבִילָה שֶׁל שִׁיבּוֹלִים הַמְאוּגָדוֹת יַחְדָיו. בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁל יוֹסֵף, הָאֲלוּמוֹת שֶׁל אֶחָיו הִשְׁתַחֲווּ לַאֲלוּמָה שֶׁלוֹ. בִּימֵי קֶדֶם, בִּתְקוּפַת קְצִיר הַחִיטָה וְהַשְׂעוֹרָה, הַקוֹצְרִים הָיוּ נֶעֱזָרִים בְּמַגָל אוֹ בְּחֶרְמֵשׁ וּמְכִינִים אֲלוּמוֹת בַּעֲבוֹדָה מְשׁוּתֶפֶת.

  • הָאֲלוּמָה מְסַמֶלֶת כּוֹחַ וְאַחְדוּת, הַנוֹבְעִים מִקִיבּוּץ שֶׁל הַשִׁיבּוֹלִים יַחַד. הַאִם הַחֲלוֹמוֹת שֶׁל יוֹסֵף מְבַטְאִים אַחְדוּת כָּזוֹ בֵּין הָאַחִים?
תנ"ך בחרוזים - יוסף ואחיו
"וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר וְהִנֵּה אֵין יוֹסֵף בַּבּוֹר, וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו." (פסוק כט)

אֶפְרַיִם סִידוֹן חוֹרֵז וּמַנְגִישׁ אֶת סִיפּוּר מְכִירַת יוֹסֵף לִילָדִים. אֶת הַהַקְרָאָה מְלַוִוים הָאִיוּרִים הַצִבְעוֹנִיִים שֶׁל הַמְאַיֵיר דָנִי קֵרְמָן.

  • רְאוּבֵן, הָאָח הַבְּכוֹר, חוֹזֵר לְחַפֵּשׂ אֶת יוֹסֵף בַּבּוֹר אֲבָל לֹא מוֹצֵא אוֹתוֹ שָׁם. הוּא קוֹרֵעַ אֶת בְּגָדָיו, חוֹזֵר בְּבֶהָלָה אֶל אֶחָיו וְאוֹמֵר לָהֶם: "הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא". מָה מְבַטְאִים דְבָרָיו?

קרדיט: תנ"ך בחרוזים – יוסף במצרים / כאן חינוכית

מספר הסיפורים
"וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם וַיֹּאמֶר כִּי אֵרֵד אֶל בְּנִי אָבֵל שְׁאֹלָה, וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו." (פסוק לה)

  • בַּחֲרוּ שְׁנֵי פְּסוּקִים מֵהַפֶּרֶק וְהַקְרִיאוּ אוֹתָם בַּסִגְנוֹן שֶׁל מְסַפֵּר הַסִיפּוּרִים.

 

תנ"ך בחרוזים - יוסף וכתונת הפסים
מָה דַעְתְכֶם, הַאִם יוֹסֵף הָיָה צָרִיךְ לְשַׁתֵף אֶת אֶחָיו בַּחֲלוֹמוֹתָיו? קרדיט: תנ"ך בחרוזים – יעקב והמלאך,...
תנ"ך בחרוזים - יוסף וכתונת הפסים
"וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי." (פסוק ו)

  • מָה דַעְתְכֶם, הַאִם יוֹסֵף הָיָה צָרִיךְ לְשַׁתֵף אֶת אֶחָיו בַּחֲלוֹמוֹתָיו?

קרדיט: תנ"ך בחרוזים – יעקב והמלאך, יעקב נפגש עם עשו, יוסף ואחיו/כאן חינוכית, 2014

מספר הסיפורים
הַאֲזִינוּ לַקְרִיאָה וְשִׂימוּ לֵב לִשְׂפַת הַגוּף שֶׁל מְסַפֵּר הַסִיפּוּרִים. צַיְינוּ שְׁלוֹשָׁה בִּיטוּיִים מֵהַפֶּרֶק הַזוֹכִים לְהַמְחָשָׁה...
מספר הסיפורים
"וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ, וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם." (פסוק ד)

  • הַאֲזִינוּ לַקְרִיאָה וְשִׂימוּ לֵב לִשְׂפַת הַגוּף שֶׁל מְסַפֵּר הַסִיפּוּרִים. צַיְינוּ שְׁלוֹשָׁה בִּיטוּיִים מֵהַפֶּרֶק הַזוֹכִים לְהַמְחָשָׁה שֶׁל הַקַרְיָין (בְּאֶמְצָעוּת תְנוּעוֹת גוּף, הַבָּעוֹת פָּנִים, קוֹל).

קרדיט: מספר הסיפורים- בראשית פרק לז, מטח.