סגור תצוגת כיתה
הפרק

ילדים כפיצוי לאישה השנואה

פרק כט, לא-לה

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

לקראת השיעור נבקש מהתלמידים להביא תמונה שלהם כשהיו תינוקות. נתלה את כל התמונות על הלוח ונבקש מהילדים לנסות לזהות מיהו כל תינוק. נדבר על ההתרגשות והציפייה לקראת לידה, למשל לידה של אח קטן, בן דוד או שכן, ועל השמחה שתינוק מביא הביתה (אפשר להוסיף על התרגשות מיוחדת לקראת תינוק שהוריו חיכו לו שנים רבות).
נוסף על כך, נבקש מהתלמידים לברר מדוע נקראו בשמותיהם, ומי שיהיה מעוניין ישתף את הכיתה.

מבט ראשון

נקדים ונאמר כי בפסוקים אלו לאה יולדת את ארבעת בניה הראשונים. נקרא את פסוקים לא-לה ונבקש מהתלמידים להדגיש את שם הילד ואת המילים המסבירות את משמעות השם. לחלופין, כשקוראים את המילים "ותקרא שמו…" המורה יעצור וייתן לתלמידים לקרוא בקול את שם התינוק הנולד.

מבט שני

  • מה הסיבה הכתובה במקרא לכך שלאה יולדת ארבעה בנים ראשונה? (אלוהים רואה כי לאה שנואה ולכן נותן לה ילדים. אולי בזכות ילדיה בעלה יאהב אותה יותר, או שיש כאן פיצוי לאישה שסובלת מחוסר אהבה)
  • מהן התחושות שלאה מבטאת בבחירת השמות? (נסביר כל שם לפי המילים שהדגישו התלמידים בזמן הקריאה – עצב, צער וכאב שהיו מנת חלקה לפני הלידות מול אופטימיות תקווה והודיה לאחר הלידות)
  • במה שונה משמעות השם הרביעי ממשמעות שלושת השמות הראשונים? (רצון ליחס מבעלה לעומת רגש הודיה והכרת הטוב כלפי האלוהים בלידת הרביעי)

מבט שלישי

נכתוב על הלוח:
חכמינו אומרים: את מוצא שלשה שמות נקראו לו לאדם, אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, ואחד מה שקוראין לו בני אדם, ואחד מה שקונה הוא לעצמו. טוב מכולן מה שקונה הוא לעצמו. (מדרש תנחומא פרשת ויקהל סימן א)

נסביר את דברי המדרש המלמדים אותנו כי כל אדם נראה בפני אנשים אחרים בצורות שונות. האדם יכול לראות את עצמו באופן אחד, להיראות בעיני חבריו באופן אחר ובעיני הוריו באופן אחר.

נבקש מכל תלמיד לקחת דף לרשום את שמו ואת התכונה הבולטת אצלו. לאחר מכן כל תלמיד יקפל את הדף ויסתיר את התכונה שכתב. התלמידים יחליפו פתקים ויכתבו כיצד הם רואים את החבר (רק תכונות חיוביות) ויקפלו שוב את הדף. כל תלמיד ייקח את הדף הביתה ויבקש מהוריו לכתוב תכונה דומיננטית המאפיינת אותם. תרגיל זה ימחיש את דברי המדרש על שלושת השמות שנקראו לאדם.

מטרת הפעילות היא להסביר שהשם של האדם אינו רק בא לזיהוי אישי אלא מבטא את האופן שבו האדם נתפס בעיני עצמו ובעיני סביבתו, חבריו והוריו.

מבט לחיים

לאה, אשתו של יעקב, יודעת היטב כי ניתנה ליעקב במרמה וכי יעקב מעדיף את רחל על פניה. אלוהים מפצה את לאה ונותן לה ארבעה בנים וכל תקוותה של לאה היא כי עתה יאהבנה אישהּ.

נבקש מהתלמידים לספר על מקרים שבהם חוו קושי או קנאה ואדם קרוב ניסה לפצות אותם בדרך כלשהי.

  • מה היה המקרה?
  • האם הפיצוי עזר להפחתת הכאב?

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: למדנו על לאה המקבלת ילדים כפיצוי על היותה שנואה. ראינו כי השמות שלאה נותנת לילדים מבטאים את רצונה ליחס אחר, קרוב יותר, מבעלה וכי עוצמת הכאב פוחתת עם הולדת הילדים ובילד הרביעי לאה אינה מתייחסת לכאבה האישי ופנויה רק להודות לאלוהים על הילד שלו זכתה.
מיומנויות: הבנת הקשר בין שם למשמעות, הזדהות עם רגשותיה של הדמות שמסופר עליה.
מתודות: סימון מילים בטקסט כאמצעי להבנת הטקסט, השוואה בין משמעות השמות, הבאת תמונות מהילדות כדרך ליצירת קשר רגשי לטקסט.

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
אלוהים מרחם על לאה
יַעֲקֹב אָהַב אֶת רָחֵל. הוּא עָבַד בִּשְׁבִיל רָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים. לָבָן רִמָּה אֶת יַעֲקֹב וְנָתַן...
אלוהים מרחם על לאה
"וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ, וְרָחֵל עֲקָרָה." (כט, לא)

על אבות לילדים: אגדות חז"ל בלבוש קל / רבקה אליצור ; איורים: נורית צרפתי. ההסתדרות הציונית העולמית – ספריית אלינר

יַעֲקֹב אָהַב אֶת רָחֵל. הוּא עָבַד בִּשְׁבִיל רָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים. לָבָן רִמָּה אֶת יַעֲקֹב וְנָתַן לוֹ אֶת לֵאָה בִּמְקוֹם רָחֵל. בַּבֹּקֶר, לְאַחַר לֵיל הַחֲתֻנָּה, רָאָה יַעֲקֹב וְהִנֵּה לֹא רָחֵל נִתְּנָה לוֹ כִּי אִם לֵאָה. אָמַר יַעֲקֹב אֶל לֵאָה: רַמָּאִית בַּת רַמַּאי. כָּל הַלַּיְלָה קָרָאתִי לָךְ "רָחֵל" וְאַתְּ עוֹנָה לִי. אָמְרָה לֵאָה: כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתָ אַתָּה, עָשִׂיתִי אֲנִי. כְּשֶׁקָּרָא לְךָ אָבִיךְ: "בְּנִי עֵשָׂו?", לֹא עָנִיתָ לוֹ. שָׁתַק יַעֲקֹב. הָיְתָה לֵאָה עֲצוּבָה. יָצְאָה מִן הַבַּיִת. רָאֲתָה חֲבוּרָה שֶׁל סַפָּנִים יוֹרְדֵי סְפִינוֹת בַּיָּם. הִבִּיטוּ אֵלֶיהָ הַסַּפָּנִים וְצָחֲקוּ.
להמשך קריאה

אָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: הִנֵּה זוֹ שֶׁרִמְּתָה אֶת אֲחוֹתָהּ וְאֶת בַּעֲלָהּ. שָׁמְעָה לֵאָה וּבָרְחָה לָהּ מִשָּׁם. רָאֲתָה נָשִׁים יוֹשְׁבוֹת וְאוֹרְגוֹת בַּד. הָיוּ יוֹשְׁבוֹת וּמְדַבְּרוֹת זוֹ עִם זוֹ. רָאוּ אֶת לֵאָה וְאָמְרוּ: הַבִּיטוּ, הִנֵּה גַּנֶּבֶת שֶׁגָּנְבָה בַּעֲלָהּ שֶׁל אֲחוֹתָהּ. שָׁמְעָה לֵאָה וּבָרְחָה לָהּ מִשָּׁם אֶל הַשָּׂדֶה. רָאוּ אוֹתָהּ רוֹעִים הָרוֹעִים אֶת צֹאנָם בַּשָּׂדֶה. אָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: הַבִּיטוּ, הִנֵּה רַכַּת הָעֵינַיִם. נָתְנָה עֵינֶיהָ בְּבַעֲלָהּ שֶׁל אֲחוֹתָהּ וְלָקְחָה אוֹתוֹ מִמֶּנָּה. שָׁמְעָה לֵאָה וּבָרְחָה לָהּ מִשָּׁם. בָּכְתָה לֵאָה בְּכִי גָּדוֹל. רָאָה ה', כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וְנָתַן לָהּ בָּנִים. אָמַר יַעֲקֹב: אִם טוֹבָה לֵאָה בְּעֵינַי וְאִם לֹא טוֹבָה הִנֵּה אֵם הִיא לְבָנַי. עָשָׂה יַעֲקֹב שָׁלוֹם עִם לֵאָה וְנָתַן לָהּ כָּבוֹד בְּבֵיתוֹ.

על אבות לילדים: אגדות חז"ל בלבוש קל / רבקה אליצור ; איורים: נורית צרפתי. הסתדרות הציונית העולמית – ספריית אלינר. תודה לספרית אלינר של ההסתדרות הציונית העולמית על האפשרות להשתמש במדרשים הנמצאים בספרים של רבקה אליצור

  • לְפִי הַמִדְרָשׁ, מַדוּעַ ה' מְרַחֵם עַל לֵאָה?
  • מָה הַפִּתְרוֹן שֶׁל ה' לְכָךְ?
  • מָה אַתֶם חוֹשְׁבִים עַל הַפִּתְרוֹן הַזֶה?
פרי בטן
רָחֵל עֲצוּבָה וּמְלֵאַת קִנְאָה. אֲחוֹתָהּ לֵאָה יוֹלֶדֶת לְיַעֲקֹב בָּנִים, וְהִיא עַצְמָהּ לֹא מַצְלִיחָה לְהִיכָּנֵס לְהֵירָיוֹן....
פרי בטן
"וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן." (ל, ב)

In-Finity / Shuttersotck.com

רָחֵל עֲצוּבָה וּמְלֵאַת קִנְאָה. אֲחוֹתָהּ לֵאָה יוֹלֶדֶת לְיַעֲקֹב בָּנִים, וְהִיא עַצְמָהּ לֹא מַצְלִיחָה לְהִיכָּנֵס לְהֵירָיוֹן.

להמשך קריאה

הִיא פּוֹנָה לְיַעֲקֹב בְּיֵיאוּשׁ וּמְבַקֶשֶׁת מִמֶנוּ שֶׁיִיתֵן לָהּ יְלָדִים, כִּי הִיא לֹא יְכוֹלָה יוֹתֵר לִחְיוֹת בַּמַצָב הַזֶה. לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא יַעֲקֹב לֹא מְחַבֵּק אוֹ מְנַחֵם אֶת רָחֵל, אֶלָא עוֹנָה לָהּ בִּקְשִׁיחוּת: "הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן"? לְלֹא סָפֵק זוֹהִי תְשׁוּבָה מַעֲלִיבָה וּמַאֲשִׁימָה. פְּרִי בֶּטֶן – יִילוֹד, צֶאֱצָא שֶׁל אָדָם.

  • הַסְבִּירוּ בַּמִילִים שֶׁלָכֶם אֶת תְשׁוּבָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לְרָחֵל.
  • כִּתְבוּ מִשְׁפָּט מִשֶׁלָכֶם וְהִשְׁתַמְשׁוּ בּוֹ בַּבִּיטוּי: "פְּרִי בֶּטֶן".
דאגה לעתיד
"עָשָׂה לְבֵיתוֹ" – דָאַג לְעַצְמוֹ וְלִבְנֵי בֵּיתוֹ, דָאַג לַעֲתִידוֹ וּלְעָתִיד בְּנֵי מִשְׁפַּחְתוֹ. יַעֲקֹב הוּא הַמַנְהִיג...
דאגה לעתיד
"...וְעַתָּה מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי." (ל, ל)

SewCream / Shutterstock.com

"עָשָׂה לְבֵיתוֹ" – דָאַג לְעַצְמוֹ וְלִבְנֵי בֵּיתוֹ, דָאַג לַעֲתִידוֹ וּלְעָתִיד בְּנֵי מִשְׁפַּחְתוֹ. יַעֲקֹב הוּא הַמַנְהִיג הָרִאשׁוֹן בַּהִיסְטוֹרְיָה שֶׁעוֹשֶׂה לְבֵיתוֹ. לְמַעֲשֶׂה, הוּא זֶה שֶׁקָבַע אֶת הַבִּיטוּי כְּשֶׁאָמַר לְלָבָן: "וְעַתָּה מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי." לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁבָּהֶן עָבַד יַעֲקֹב אֵצֶל לָבָן, הוּא רוֹצֶה לַחֲזוֹר לְאַרְצוֹ וְלִדְאוֹג לַעֲתִיד בְּנֵי מִשְׁפַּחְתוֹ.

  • כִּתְבוּ מִשְׁפָּט עִם הַבִּיטוּי "עָשָׂה לְבֵיתוֹ".
רחל ויוסף
הַצַיָיר אָבֶּל פָּן רָאָה אֶת תוֹשָׁבֶיהָ הַיְהוּדִים וְהָעַרְבִים שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּצֶאֱצָאִים יְשִׁירִים שֶׁל הָאָבוֹת...
רחל ויוסף
"וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי." (ל, כג)

אבל פן, "רחל ויוסף", ליטוגרפיה, המאה ה-20. © באדיבות משפחת האמן

הַצַיָיר אָבֶּל פָּן רָאָה אֶת תוֹשָׁבֶיהָ הַיְהוּדִים וְהָעַרְבִים שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּצֶאֱצָאִים יְשִׁירִים שֶׁל הָאָבוֹת הַקְדוּמִים, וְלָכֵן תֵיאֵר אֶת גִיבּוֹרֵי הַתָנָ"ךְ בִּדְמוּתָם.

להמשך קריאה

פָּן מְתָאֵר אֶת הַדְמוּיוֹת כְּבַעֲלוֹת תָוֵוי־פָּנִים מִזְרָחִיִים, וּמְתָאֵר בְּפֵירוּט אֶת הַתַכְשִׁיטִים וְאֶת כִּיסוּיֵי הָרֹאשׁ. הַדָבָר מֵעִיד עַל הִתְבּוֹנְנוּת בַּמְצִיאוּת שֶׁסְבִיבוֹ, וְעַל תִיעוּדָהּ תוֹךְ כְּדֵי הַקִישׁוּר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בֵּינָהּ לְבֵין תְקוּפַת הַמִקְרָא. פְּרָט מְעַנְיֵין נוֹסָף הַמֵעִיד עַל הִתְבּוֹנְנוּת בַּמְצִיאוּת הַסוֹבֶבֶת וְעַל גִישָׁה תִיעוּדִית, הוּא הָרֵיאָלִיזְם בְּתֵיאוּר פְּנֵי הַדְמוּיוֹת.

  • הִתְבּוֹנְנוּ בְּפָנֶיהָ שֶׁל רָחֵל בְּצִיוּרוֹ שֶׁל אָבֶּל פָּן. הַאִם אֶפְשָׁר לְנַחֵשׁ עַל פִּי הַבָּעָתָהּ מָה הִיא מַרְגִישָׁה?
  • קִרְאוּ אֶת מִדְרַשׁ שְׁמוֹ שֶׁל יוֹסֵף בַּפְּסוּקִים. מָה רָצְתָה רָחֵל לְאַחַר לֵידַת בְּנָהּ הָרִאשׁוֹן? הַאִם בַּקָשָׁתָהּ הִתְמַמְשָׁה?
לאה
בָּאִיוּר שֶׁל לִי־אוֹר עַצְמוֹן אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת אַרְבַּע הַנָשִׁים הַמֶרְכָּזִיוֹת בַּסִיפּוּר שֶׁבַּפֶּרֶק, כָּל אַחַת עִם...
לאה
"וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ..." (ל, א)

איור: לי- אור עצמון

בָּאִיוּר שֶׁל לִי־אוֹר עַצְמוֹן אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת אַרְבַּע הַנָשִׁים הַמֶרְכָּזִיוֹת בַּסִיפּוּר שֶׁבַּפֶּרֶק, כָּל אַחַת עִם יְלָדֶיהָ. הֵן מְמוּקָמוֹת עַל לוּחַ שֶׁמַזְכִּיר קְצָת לוּחַ שַׁחְמָט, וּמַמָשׁ כְּמוֹ בְּמִשְׂחַק שַׁחְמָט כָּל אַחַת שׁוֹקֶלֶת אֶת צְעָדֶיהָ. כָּל אַחַת רוֹצָה לְהִתְקַדֵם לְמֶרְכַּז הַבָּמָה וּלְהַשְׁפִּיעַ, בְּאֶמְצָעוּת הַיְלָדִים, עַל לֵב בַּעֲלָהּ וְעַל לֵב הָאוּמָה.

  • קִרְאוּ אֶת הַפְּסוּקִים, וְנַסוּ לְזַהוֹת בָּאִיוּר אֶת הַנָשִׁים הַמוּזְכָּרוֹת בָּהֶם.
12 השבטים
לְפִי הַסִיפּוּר הַמִקְרָאִי, מִבָּנָיו שֶׁל יַעֲקֹב יוֹצְאִים שְׁנֵים־עָשָׂר הַשְׁבָטִים שֶׁיַרְכִּיבוּ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל (יִשְׂרָאֵל –...
12 השבטים
"תְּנָה אֶת נָשַׁי וְאֶת יְלָדַי אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתְךָ בָּהֵן..." (ל, כו)

בולים מתוך הסדרה "שבטים" 1956-1955, עיצוב: ג' המוריץ. באדיבות השירות הבולאי – דואר ישראל

לְפִי הַסִיפּוּר הַמִקְרָאִי, מִבָּנָיו שֶׁל יַעֲקֹב יוֹצְאִים שְׁנֵים־עָשָׂר הַשְׁבָטִים שֶׁיַרְכִּיבוּ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל (יִשְׂרָאֵל – הַשֵׁם שֶׁנִיתַן לְיַעֲקֹב לְאַחַר הַמַאֲבָק עִם הַמַלְאָךְ).

להמשך קריאה

לְכָל שֵׁבֶט מְאַפְיְינִים וּסְמָלִים מְיוּחָדִים, שֶׁהוּנְצְחוּ בָּאוֹמָנוּת וּבַתַרְבּוּת הַיְהוּדִית. הַבּוּלִים שֶׁלְפָנֵינוּ הֵם דוּגְמָה לְכָךְ. בִּשְׁנַת 1955 הוֹצִיא הַשֵׁירוּת הַבּוּלָאִי הַיִשְׂרְאֵלִי סִדְרָה שֶׁל 12 בּוּלִים, שֶׁבְּכָל אֶחָד מֵהֶם סֵמֶל שֶׁל שֵׁבֶט אַחֵר עַל פִּי הַבְּרָכוֹת שֶׁנָתַן יַעֲקֹב לְבָנָיו.

  • בְּפֶרֶק כט וּבְפֶרֶק ל מוֹפִיעִים שְׁמוֹת בָּנָיו שֶׁל יַעֲקֹב, וּמְצוּיָן מִי הָאֵם שֶׁיָלְדָה כָּל אֶחָד מֵהֶם. הַתְאִימוּ אֶת בְּנֵי יַעֲקֹב לָאִימָהוֹת שֶׁלָהֶם: לֵאָה, רָחֵל, בִּלְהָה וְזִלְפָּה. לְאַחַר מִכֵּן מִצְאוּ אֶת הַבּוּל שֶׁל כָּל שֵׁבֶט.
  • שְׁאֵלַת אֶתְגָר: לְמִי מֵהַיְלָדִים שֶׁל יַעֲקֹב אֵין שֵׁבֶט עַל שְׁמוֹ, אֶלָא רַק עַל שֵׁם יְלָדָיו?
דודא רפואי
הַדוּדָא הָרְפוּאִי גָדֵל בָּאָרֶץ בַּעֲמָקִים וּבִצְפוֹן הַנֶגֶב. יֵשׁ לוֹ שׁוֹרֶשׁ עָבֶה הַחוֹדֵר לַקַרְקַע לְעוֹמֶק רַב....
דודא רפואי
"וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה..." (ל, יד)

דודא רפואי. צילום: שומבלע, ויקישיתוף, CC BY-SA 2.5

הַדוּדָא הָרְפוּאִי גָדֵל בָּאָרֶץ בַּעֲמָקִים וּבִצְפוֹן הַנֶגֶב. יֵשׁ לוֹ שׁוֹרֶשׁ עָבֶה הַחוֹדֵר לַקַרְקַע לְעוֹמֶק רַב. מֵהַשׁוֹרֶשׁ צוֹמַחַת שׁוֹשַׁנַת עָלִים גְדוֹלִים בְּצֶבַע יָרוֹק כֵּהֶה, וּמִמֶרְכָּזָהּ צוֹמְחִים פְּרָחִים סְגוּלִים.

להמשך קריאה

"הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ" (שִׁיר הַשִׁירִים ז, יד) – הַחֵלֶק הָרֵיחָנִי בַּדוּדָא הוּא הַפְּרִי, שֶׁנִרְאֶה כְּמוֹ עֵינָב. כַּאֲשֶׁר הַפְּרִי מַבְשִׁיל הוּא מְקַבֵּל צֶבַע כָּתוֹם בּוֹלֵט וּמֵפִיץ רֵיחַ נִפְלָא. זְהִירוּת – הַפְּרִי מָתוֹק אַךְ הַזְרָעִים שֶׁלוֹ רְעִילִים, כְּמוֹ יֶתֶר חֶלְקֵי הַצֶמַח. עַל הַצֶמַח הִתְפַּתְחוּ אַגָדוֹת וֶאֱמוּנוֹת בְּכָל רַחֲבֵי הָעוֹלָם. הַיְוָונִים וְהָרוֹמָאִים הִשְׁתַמְשׁוּ בּוֹ לְטִיפּוּל בִּבְעָיוֹת פִּרְיוֹן, כְּסַם הַרְדָמָה וּלְסִילוּק שֵׁדִים וְרוּחוֹת. הָעַרְבִים קוֹרְאִים לוֹ תוּפַח אֶל-מַגְ'נוּן (תַפּוּחַ הַמְשׁוּגָעִים), כִּי טְעִימָה מִמֶנוּ עֲלוּלָה לִגְרוֹם לְטִשְׁטוּשׁ וּלְבִלְבּוּל.

על פי: בילי סביר, "עסקת הדודאים", אתר מיזם 929

  • בְּאֵיזֶה הֶקְשֵׁר מוֹפִיעִים הַדוּדָאִים בְּפֶרֶק ל?
אושר גדול
מָה קוֹרֶה בַּפֶּרֶק מִיָד לְאַחַר לֵידָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף? כִּתְבוּ (עַל פִּי הַפְּסוּקִים) שְׁנֵי מִשְׁפָּטִים עִם...
אושר גדול
"וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים..." (ל, כב)

  • מָה קוֹרֶה בַּפֶּרֶק מִיָד לְאַחַר לֵידָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף?
  • כִּתְבוּ (עַל פִּי הַפְּסוּקִים) שְׁנֵי מִשְׁפָּטִים עִם חֲרִיזָה.

קרדיט: תנ"ך בחרוזים – יעקב, רחל, לאה ולבן / חינוכית ראשונה בעולם

חייו של יעקב
בְּפֶרֶק זֶה מַמְשִׁיכָה הַתַחֲרוּת בֵּין רָחֵל לְלֵאָה – נְשׁוֹת יַעֲקֹב הָאֲחָיוֹת. בְּאֶמְצָעוּת הַשֵׁמוֹת שֶׁהֵן נוֹתְנוֹת...
חייו של יעקב
"תְּנָה אֶת נָשַׁי וְאֶת יְלָדַי אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתְךָ בָּהֵן וְאֵלֵכָה..." (ל, כו)

בְּפֶרֶק זֶה מַמְשִׁיכָה הַתַחֲרוּת בֵּין רָחֵל לְלֵאָה – נְשׁוֹת יַעֲקֹב הָאֲחָיוֹת. בְּאֶמְצָעוּת הַשֵׁמוֹת שֶׁהֵן נוֹתְנוֹת לַבָּנִים שֶׁלָהֶן, אֶפְשָׁר לַעֲקוֹב אַחֲרֵי עוֹצְמַת הָרְגָשׁוֹת.

  • צְפוּ בְּסוֹף הַסִרְטוֹן הַמְסַכֵּם אֶת תְקוּפַת הַשְׁהוּת שֶׁל יַעֲקֹב בְּחָרָן – אֵיךְ הוּא הִתְחִיל אֶת הַשְׁהוּת שָׁם וְכֵיצַד הוּא מְסַיֵים אוֹתָהּ (חִשְׁבוּ עַל אוֹפְיוֹ וְעַל מַצָבוֹ הַמִשְׁפַּחְתִי)?

קרדיט: 929 סיכום שבועי- בראשית כו – ל / 929 תנך ביחד