סגור תצוגת כיתה
הפרק

קנאת נשים תרבה בנים

פרק ל, א-כד

שיעור שני מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נקרא ונשמע את השיר 'עקרה' של רחל המשוררת.

נשאל את התלמידים:

  • מה המצוקה שבאה לידי ביטוי בשיר?"

אפשר להיעזר באתר לב לדעת לניתוח השיר. הרגשות המודגשים בשיר הם בדידות, עצב, ריקנות וכמיהה חזקה לבן. חשוב גם לציין את הקשר שיוצרת רחל המשוררת בינה לבין רחל אמנו.

מבט ראשון

נקרא בקול את פסוקים א-כד, נסביר את המילים הקשות בעת הקריאה ונבקש מהתלמידים גם כאן להדגיש את שם הילד ואת המילים המסבירות את משמעות השם. נשאל את התלמידים:

  • מה משקפים השמות שהנשים בוחרות? (את המתח בין לאה לבין רחל)

מבט שני

  • מהי דרישתה של רחל מיעקב וכיצד יעקב מגיב לבקשת אשתו? האם תגובתו מנחמת את רחל? (רחל דורשת ילדים, בלי ילדים היא מעדיפה למות – "הָבָה לִּי בָנִים, וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" – פסוק א. תגובת יעקב בפסוק ב: "הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן?!" כלומר, יעקב עונה בשאלה רטורית – האם אני אלוהים שלא נתן לך ילדים?!. רחל אינה מגיבה אך אפשר לשער שתשובה זו כאבה לרחל ולא ניחמה אותה כלל)

הצעה למיטיבי לכת: אפשר לאתגר קבוצת תלמידים מתקדמים בהשוואה לתגובתו של אלקנה למצוקתה של חנה "הֲלוֹא אָנֹכִי טוֹב לָךְ מֵעֲשָׂרָה בָּנִים" (שמואל א פרק א פסוק ח):

  • קראו בשמואל א פרק א פסוק ח וכתבו מה המשותף למקרה המתואר בפסוק זה למקרה בפרקנו?
  • איזו תגובה לפי דעתכם מעודדת יותר? חשבו על תגובה אפשרית אחרת.

(בשני המקרים הנשים כואבות את מצבן ורוצות ילדים ובשני המקרים הבעלים מדברים עם נשותיהן על המצב. נראה כי תגובתו של אלקנה מעודדת יותר כיוון שהוא מנסה לפייס ולעודד אותה, לעומתו יעקב אומר שהוא אינו יכול לשנות את המצב. תגובה אפשרית נוספת: אפשר היה לומר לאישה שיתפללו יחד לילד כפי שמסופר על יצחק ורבקה)

  • מה עושה רחל כדי שתוכל גם היא לגדל ילדים?
  • מיהם הילדים שנולדו כך?
  • כיצד השמות משקפים את המתח בין רחל לבין לאה?

נלמד על אחד מתפקידי השפחה במקרא: הולדת ילדים כדי שגבירתה תגדל אותם.
(רחל מביאה ליעקב את בלהה שפחתה כדי שבלהה תלד ילדים ורחל תגדל אותם. ואכן נולדים לבלהה שני בנים, ורחל נותנת להם שמות: דן, שמשמעותו: ה' דן אותי לזכות, שמע את תפילותיי ונתן לי בן. נפתלי, שמשמעותו: התפללתי לאלוהים תפילות רבות שכמו לאחותי גם לי ייוולדו בנים, ותפילותיי התקבלו. על פי השמות אפשר לראות את הרצון של רחל לבן ואת הקנאה באחותה)

  • האם אתם זוכרים מי נתנה לבעלה את שפחתה שתלד לו בנים לפני רחל? (שרה נתנה את הגר לאברהם)

לאה "מעתיקה" את הרעיון מאחותה ונותנת אף היא את שפחתה ליעקב. גם לשפחתה נולדים שני ילדים.

  • מהם השמות הניתנים לבני זלפה? (גד ואשר)

הרצון לילדים והמתח בבית יעקב מגיע לשיא כאשר ראובן מביא לאימו דודאים והיא מוכנה למכור אותם לרחל תמורת שינה באוהל יעקב באותו לילה, אף שבאותו לילה היה התור של רחל להיות עם יעקב.

אלוהים זוכר את רחל ונותן לה בן. רחל קוראת לו יוסף ונותנת לשם שתי משמעויות.

  • מהן שתי המשמעויות של השם יוסף? (ה' לקח ממני את הבושה שלא היו לי ילדים, ה' יוסיף לי עוד ילד)

מומלץ לדבר במהלך השיעור על התחושות והרגשות החזקות העולות בפרק – העצב והבדידות של לאה, ההתרגשות של רחל בלידת יוסף, העלבון של רחל כשיעקב עונה לה כפי שענה וכו'…

משימות:

  • נבקש מהתלמידים למלא את עץ משפחת האבות והאימהות (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). נציין כי בנימין הוא הבן האחרון שייוולד בהמשך.
  • נחלק לכל ארבעה תלמידים 33 ריבועים קשיחים. הקבוצה תצטרך לכתוב את שמות השבטים על אחד עשר פתקים, את הפסוקים המסבירים את משמעויות השמות על אחד עשר פתקים אחרים ואת ההסברים במילים שלהם על אחד עשר פתקים אחרים (ראו את דף העבודה עם הכרטיסיות גם בממערך השיעור). לדוגמה:
    פתק 1 – יששכר
    פתק 2 – "נתן אלוהים את שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי"
    פתק 3 – האלוקים נתן לי שכר כי נתתי את השפחה שלי לבעלי.

    לאחר מכן הילדים ישחקו משחק הזיכרון בכרטיסים שהכינו.
    אפשר להכין לתלמידים מראש את הכרטיסים ולתת להם לשחק בכיתה, אפשר גם רק להכין את הכרטיסים באופן חלקי ולתת לתלמידים לסיים ולקשט. כל מורה יחליט אם הוא מביא את הכרטיסיות מוכנות או מוחק למשל את שמות השבטים ונותן לתלמידים להשלים לבד בכיתה ובהתאם להחלטתו יכין את הכרטיסיות.

מבט שלישי

נכתוב על הלוח שני ציטוטים מחכמינו:

  • "קנאת סופרים תרבה חכמה" (תלמוד בבלי, בבא בתרא כא ע"א)
  • "הקנאה, התאווה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם" (פרקי אבות פרק ד משנה כא)

נשאל את התלמידים:

  • מה ההבדל בין שתי האמרות? (קנאה יכולה להוביל לדבר חיובי אך מנגד קנאה יכולה להיות הרסנית)
  • האם לפי דעתכם הקנאה של רחל בלאה הייתה חיובית או שלילית? נמקו דעתכם.

מבט לחיים

נבקש מתלמידים לשתף במקרה אישי שלהם שבו הקנאה הייתה הרסנית ובמקרה אחר שבו הקנאה הובילה לעשייה והתקדמות.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: ראינו את המתח הקשה, היריבות והקנאה בין רחל ללאה ורצונן העז להעמיד בנים ליעקב. המתח בבית יעקב מתבטא בין יעקב לרחל בדרישתה לבנים מבעלה ובכעסו עליה על אף אהבתו אליה. נחשפנו גם למתח בין לאה לרחל בסיפור הדודאים. למדנו על השמות המשקפים את התחושות של האימהות. למרות כל הקנאה אלוהים מקיים את הבטחתו ומעמיד ממשפחת יעקב את השבטים.
מיומנויות: ארגון מידע בתבנית עץ משפחה, השוואה בין סיפורים מקראיים.
מתודות: משחק זיכרון, השוואה בין אמרות הכנת עץ משפחה

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
עקרה
למילות השיר מתוך אתר שירונט ענו על השאלה: מה המצוקה שבאה לידי ביטוי בשיר?" קרדיט: מילים:...
עקרה

למילות השיר מתוך אתר שירונט

ענו על השאלה:

  • מה המצוקה שבאה לידי ביטוי בשיר?"

קרדיט: מילים: רחל המשוררת, ערוץ חווה אלברשטיין, פורסם ב-2012. 

דפי עבודה והעשרה לשיעור
אלוהים מרחם על לאה
יַעֲקֹב אָהַב אֶת רָחֵל. הוּא עָבַד בִּשְׁבִיל רָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים. לָבָן רִמָּה אֶת יַעֲקֹב וְנָתַן...
אלוהים מרחם על לאה
"וַיַּרְא ה' כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ, וְרָחֵל עֲקָרָה." (כט, לא)

על אבות לילדים: אגדות חז"ל בלבוש קל / רבקה אליצור ; איורים: נורית צרפתי. ההסתדרות הציונית העולמית – ספריית אלינר

יַעֲקֹב אָהַב אֶת רָחֵל. הוּא עָבַד בִּשְׁבִיל רָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים. לָבָן רִמָּה אֶת יַעֲקֹב וְנָתַן לוֹ אֶת לֵאָה בִּמְקוֹם רָחֵל. בַּבֹּקֶר, לְאַחַר לֵיל הַחֲתֻנָּה, רָאָה יַעֲקֹב וְהִנֵּה לֹא רָחֵל נִתְּנָה לוֹ כִּי אִם לֵאָה. אָמַר יַעֲקֹב אֶל לֵאָה: רַמָּאִית בַּת רַמַּאי. כָּל הַלַּיְלָה קָרָאתִי לָךְ "רָחֵל" וְאַתְּ עוֹנָה לִי. אָמְרָה לֵאָה: כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתָ אַתָּה, עָשִׂיתִי אֲנִי. כְּשֶׁקָּרָא לְךָ אָבִיךְ: "בְּנִי עֵשָׂו?", לֹא עָנִיתָ לוֹ. שָׁתַק יַעֲקֹב. הָיְתָה לֵאָה עֲצוּבָה. יָצְאָה מִן הַבַּיִת. רָאֲתָה חֲבוּרָה שֶׁל סַפָּנִים יוֹרְדֵי סְפִינוֹת בַּיָּם. הִבִּיטוּ אֵלֶיהָ הַסַּפָּנִים וְצָחֲקוּ.
להמשך קריאה

אָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: הִנֵּה זוֹ שֶׁרִמְּתָה אֶת אֲחוֹתָהּ וְאֶת בַּעֲלָהּ. שָׁמְעָה לֵאָה וּבָרְחָה לָהּ מִשָּׁם. רָאֲתָה נָשִׁים יוֹשְׁבוֹת וְאוֹרְגוֹת בַּד. הָיוּ יוֹשְׁבוֹת וּמְדַבְּרוֹת זוֹ עִם זוֹ. רָאוּ אֶת לֵאָה וְאָמְרוּ: הַבִּיטוּ, הִנֵּה גַּנֶּבֶת שֶׁגָּנְבָה בַּעֲלָהּ שֶׁל אֲחוֹתָהּ. שָׁמְעָה לֵאָה וּבָרְחָה לָהּ מִשָּׁם אֶל הַשָּׂדֶה. רָאוּ אוֹתָהּ רוֹעִים הָרוֹעִים אֶת צֹאנָם בַּשָּׂדֶה. אָמְרוּ זֶה אֶל זֶה: הַבִּיטוּ, הִנֵּה רַכַּת הָעֵינַיִם. נָתְנָה עֵינֶיהָ בְּבַעֲלָהּ שֶׁל אֲחוֹתָהּ וְלָקְחָה אוֹתוֹ מִמֶּנָּה. שָׁמְעָה לֵאָה וּבָרְחָה לָהּ מִשָּׁם. בָּכְתָה לֵאָה בְּכִי גָּדוֹל. רָאָה ה', כִּי שְׂנוּאָה לֵאָה וְנָתַן לָהּ בָּנִים. אָמַר יַעֲקֹב: אִם טוֹבָה לֵאָה בְּעֵינַי וְאִם לֹא טוֹבָה הִנֵּה אֵם הִיא לְבָנַי. עָשָׂה יַעֲקֹב שָׁלוֹם עִם לֵאָה וְנָתַן לָהּ כָּבוֹד בְּבֵיתוֹ.

על אבות לילדים: אגדות חז"ל בלבוש קל / רבקה אליצור ; איורים: נורית צרפתי. הסתדרות הציונית העולמית – ספריית אלינר. תודה לספרית אלינר של ההסתדרות הציונית העולמית על האפשרות להשתמש במדרשים הנמצאים בספרים של רבקה אליצור

  • לְפִי הַמִדְרָשׁ, מַדוּעַ ה' מְרַחֵם עַל לֵאָה?
  • מָה הַפִּתְרוֹן שֶׁל ה' לְכָךְ?
  • מָה אַתֶם חוֹשְׁבִים עַל הַפִּתְרוֹן הַזֶה?
פרי בטן
רָחֵל עֲצוּבָה וּמְלֵאַת קִנְאָה. אֲחוֹתָהּ לֵאָה יוֹלֶדֶת לְיַעֲקֹב בָּנִים, וְהִיא עַצְמָהּ לֹא מַצְלִיחָה לְהִיכָּנֵס לְהֵירָיוֹן....
פרי בטן
"וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן." (ל, ב)

In-Finity / Shuttersotck.com

רָחֵל עֲצוּבָה וּמְלֵאַת קִנְאָה. אֲחוֹתָהּ לֵאָה יוֹלֶדֶת לְיַעֲקֹב בָּנִים, וְהִיא עַצְמָהּ לֹא מַצְלִיחָה לְהִיכָּנֵס לְהֵירָיוֹן.

להמשך קריאה

הִיא פּוֹנָה לְיַעֲקֹב בְּיֵיאוּשׁ וּמְבַקֶשֶׁת מִמֶנוּ שֶׁיִיתֵן לָהּ יְלָדִים, כִּי הִיא לֹא יְכוֹלָה יוֹתֵר לִחְיוֹת בַּמַצָב הַזֶה. לְמַרְבֵּה הַפֶּלֶא יַעֲקֹב לֹא מְחַבֵּק אוֹ מְנַחֵם אֶת רָחֵל, אֶלָא עוֹנָה לָהּ בִּקְשִׁיחוּת: "הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן"? לְלֹא סָפֵק זוֹהִי תְשׁוּבָה מַעֲלִיבָה וּמַאֲשִׁימָה. פְּרִי בֶּטֶן – יִילוֹד, צֶאֱצָא שֶׁל אָדָם.

  • הַסְבִּירוּ בַּמִילִים שֶׁלָכֶם אֶת תְשׁוּבָתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לְרָחֵל.
  • כִּתְבוּ מִשְׁפָּט מִשֶׁלָכֶם וְהִשְׁתַמְשׁוּ בּוֹ בַּבִּיטוּי: "פְּרִי בֶּטֶן".
דאגה לעתיד
"עָשָׂה לְבֵיתוֹ" – דָאַג לְעַצְמוֹ וְלִבְנֵי בֵּיתוֹ, דָאַג לַעֲתִידוֹ וּלְעָתִיד בְּנֵי מִשְׁפַּחְתוֹ. יַעֲקֹב הוּא הַמַנְהִיג...
דאגה לעתיד
"...וְעַתָּה מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי." (ל, ל)

SewCream / Shutterstock.com

"עָשָׂה לְבֵיתוֹ" – דָאַג לְעַצְמוֹ וְלִבְנֵי בֵּיתוֹ, דָאַג לַעֲתִידוֹ וּלְעָתִיד בְּנֵי מִשְׁפַּחְתוֹ. יַעֲקֹב הוּא הַמַנְהִיג הָרִאשׁוֹן בַּהִיסְטוֹרְיָה שֶׁעוֹשֶׂה לְבֵיתוֹ. לְמַעֲשֶׂה, הוּא זֶה שֶׁקָבַע אֶת הַבִּיטוּי כְּשֶׁאָמַר לְלָבָן: "וְעַתָּה מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי." לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁבָּהֶן עָבַד יַעֲקֹב אֵצֶל לָבָן, הוּא רוֹצֶה לַחֲזוֹר לְאַרְצוֹ וְלִדְאוֹג לַעֲתִיד בְּנֵי מִשְׁפַּחְתוֹ.

  • כִּתְבוּ מִשְׁפָּט עִם הַבִּיטוּי "עָשָׂה לְבֵיתוֹ".
רחל ויוסף
הַצַיָיר אָבֶּל פָּן רָאָה אֶת תוֹשָׁבֶיהָ הַיְהוּדִים וְהָעַרְבִים שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּצֶאֱצָאִים יְשִׁירִים שֶׁל הָאָבוֹת...
רחל ויוסף
"וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר אָסַף אֱלֹהִים אֶת חֶרְפָּתִי." (ל, כג)

אבל פן, "רחל ויוסף", ליטוגרפיה, המאה ה-20. © באדיבות משפחת האמן

הַצַיָיר אָבֶּל פָּן רָאָה אֶת תוֹשָׁבֶיהָ הַיְהוּדִים וְהָעַרְבִים שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּצֶאֱצָאִים יְשִׁירִים שֶׁל הָאָבוֹת הַקְדוּמִים, וְלָכֵן תֵיאֵר אֶת גִיבּוֹרֵי הַתָנָ"ךְ בִּדְמוּתָם.

להמשך קריאה

פָּן מְתָאֵר אֶת הַדְמוּיוֹת כְּבַעֲלוֹת תָוֵוי־פָּנִים מִזְרָחִיִים, וּמְתָאֵר בְּפֵירוּט אֶת הַתַכְשִׁיטִים וְאֶת כִּיסוּיֵי הָרֹאשׁ. הַדָבָר מֵעִיד עַל הִתְבּוֹנְנוּת בַּמְצִיאוּת שֶׁסְבִיבוֹ, וְעַל תִיעוּדָהּ תוֹךְ כְּדֵי הַקִישׁוּר שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בֵּינָהּ לְבֵין תְקוּפַת הַמִקְרָא. פְּרָט מְעַנְיֵין נוֹסָף הַמֵעִיד עַל הִתְבּוֹנְנוּת בַּמְצִיאוּת הַסוֹבֶבֶת וְעַל גִישָׁה תִיעוּדִית, הוּא הָרֵיאָלִיזְם בְּתֵיאוּר פְּנֵי הַדְמוּיוֹת.

  • הִתְבּוֹנְנוּ בְּפָנֶיהָ שֶׁל רָחֵל בְּצִיוּרוֹ שֶׁל אָבֶּל פָּן. הַאִם אֶפְשָׁר לְנַחֵשׁ עַל פִּי הַבָּעָתָהּ מָה הִיא מַרְגִישָׁה?
  • קִרְאוּ אֶת מִדְרַשׁ שְׁמוֹ שֶׁל יוֹסֵף בַּפְּסוּקִים. מָה רָצְתָה רָחֵל לְאַחַר לֵידַת בְּנָהּ הָרִאשׁוֹן? הַאִם בַּקָשָׁתָהּ הִתְמַמְשָׁה?
לאה
בָּאִיוּר שֶׁל לִי־אוֹר עַצְמוֹן אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת אַרְבַּע הַנָשִׁים הַמֶרְכָּזִיוֹת בַּסִיפּוּר שֶׁבַּפֶּרֶק, כָּל אַחַת עִם...
לאה
"וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ..." (ל, א)

איור: לי- אור עצמון

בָּאִיוּר שֶׁל לִי־אוֹר עַצְמוֹן אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת אַרְבַּע הַנָשִׁים הַמֶרְכָּזִיוֹת בַּסִיפּוּר שֶׁבַּפֶּרֶק, כָּל אַחַת עִם יְלָדֶיהָ. הֵן מְמוּקָמוֹת עַל לוּחַ שֶׁמַזְכִּיר קְצָת לוּחַ שַׁחְמָט, וּמַמָשׁ כְּמוֹ בְּמִשְׂחַק שַׁחְמָט כָּל אַחַת שׁוֹקֶלֶת אֶת צְעָדֶיהָ. כָּל אַחַת רוֹצָה לְהִתְקַדֵם לְמֶרְכַּז הַבָּמָה וּלְהַשְׁפִּיעַ, בְּאֶמְצָעוּת הַיְלָדִים, עַל לֵב בַּעֲלָהּ וְעַל לֵב הָאוּמָה.

  • קִרְאוּ אֶת הַפְּסוּקִים, וְנַסוּ לְזַהוֹת בָּאִיוּר אֶת הַנָשִׁים הַמוּזְכָּרוֹת בָּהֶם.
12 השבטים
לְפִי הַסִיפּוּר הַמִקְרָאִי, מִבָּנָיו שֶׁל יַעֲקֹב יוֹצְאִים שְׁנֵים־עָשָׂר הַשְׁבָטִים שֶׁיַרְכִּיבוּ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל (יִשְׂרָאֵל –...
12 השבטים
"תְּנָה אֶת נָשַׁי וְאֶת יְלָדַי אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתְךָ בָּהֵן..." (ל, כו)

בולים מתוך הסדרה "שבטים" 1956-1955, עיצוב: ג' המוריץ. באדיבות השירות הבולאי – דואר ישראל

לְפִי הַסִיפּוּר הַמִקְרָאִי, מִבָּנָיו שֶׁל יַעֲקֹב יוֹצְאִים שְׁנֵים־עָשָׂר הַשְׁבָטִים שֶׁיַרְכִּיבוּ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל (יִשְׂרָאֵל – הַשֵׁם שֶׁנִיתַן לְיַעֲקֹב לְאַחַר הַמַאֲבָק עִם הַמַלְאָךְ).

להמשך קריאה

לְכָל שֵׁבֶט מְאַפְיְינִים וּסְמָלִים מְיוּחָדִים, שֶׁהוּנְצְחוּ בָּאוֹמָנוּת וּבַתַרְבּוּת הַיְהוּדִית. הַבּוּלִים שֶׁלְפָנֵינוּ הֵם דוּגְמָה לְכָךְ. בִּשְׁנַת 1955 הוֹצִיא הַשֵׁירוּת הַבּוּלָאִי הַיִשְׂרְאֵלִי סִדְרָה שֶׁל 12 בּוּלִים, שֶׁבְּכָל אֶחָד מֵהֶם סֵמֶל שֶׁל שֵׁבֶט אַחֵר עַל פִּי הַבְּרָכוֹת שֶׁנָתַן יַעֲקֹב לְבָנָיו.

  • בְּפֶרֶק כט וּבְפֶרֶק ל מוֹפִיעִים שְׁמוֹת בָּנָיו שֶׁל יַעֲקֹב, וּמְצוּיָן מִי הָאֵם שֶׁיָלְדָה כָּל אֶחָד מֵהֶם. הַתְאִימוּ אֶת בְּנֵי יַעֲקֹב לָאִימָהוֹת שֶׁלָהֶם: לֵאָה, רָחֵל, בִּלְהָה וְזִלְפָּה. לְאַחַר מִכֵּן מִצְאוּ אֶת הַבּוּל שֶׁל כָּל שֵׁבֶט.
  • שְׁאֵלַת אֶתְגָר: לְמִי מֵהַיְלָדִים שֶׁל יַעֲקֹב אֵין שֵׁבֶט עַל שְׁמוֹ, אֶלָא רַק עַל שֵׁם יְלָדָיו?
דודא רפואי
הַדוּדָא הָרְפוּאִי גָדֵל בָּאָרֶץ בַּעֲמָקִים וּבִצְפוֹן הַנֶגֶב. יֵשׁ לוֹ שׁוֹרֶשׁ עָבֶה הַחוֹדֵר לַקַרְקַע לְעוֹמֶק רַב....
דודא רפואי
"וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים וַיִּמְצָא דוּדָאִים בַּשָּׂדֶה..." (ל, יד)

דודא רפואי. צילום: שומבלע, ויקישיתוף, CC BY-SA 2.5

הַדוּדָא הָרְפוּאִי גָדֵל בָּאָרֶץ בַּעֲמָקִים וּבִצְפוֹן הַנֶגֶב. יֵשׁ לוֹ שׁוֹרֶשׁ עָבֶה הַחוֹדֵר לַקַרְקַע לְעוֹמֶק רַב. מֵהַשׁוֹרֶשׁ צוֹמַחַת שׁוֹשַׁנַת עָלִים גְדוֹלִים בְּצֶבַע יָרוֹק כֵּהֶה, וּמִמֶרְכָּזָהּ צוֹמְחִים פְּרָחִים סְגוּלִים.

להמשך קריאה

"הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ" (שִׁיר הַשִׁירִים ז, יד) – הַחֵלֶק הָרֵיחָנִי בַּדוּדָא הוּא הַפְּרִי, שֶׁנִרְאֶה כְּמוֹ עֵינָב. כַּאֲשֶׁר הַפְּרִי מַבְשִׁיל הוּא מְקַבֵּל צֶבַע כָּתוֹם בּוֹלֵט וּמֵפִיץ רֵיחַ נִפְלָא. זְהִירוּת – הַפְּרִי מָתוֹק אַךְ הַזְרָעִים שֶׁלוֹ רְעִילִים, כְּמוֹ יֶתֶר חֶלְקֵי הַצֶמַח. עַל הַצֶמַח הִתְפַּתְחוּ אַגָדוֹת וֶאֱמוּנוֹת בְּכָל רַחֲבֵי הָעוֹלָם. הַיְוָונִים וְהָרוֹמָאִים הִשְׁתַמְשׁוּ בּוֹ לְטִיפּוּל בִּבְעָיוֹת פִּרְיוֹן, כְּסַם הַרְדָמָה וּלְסִילוּק שֵׁדִים וְרוּחוֹת. הָעַרְבִים קוֹרְאִים לוֹ תוּפַח אֶל-מַגְ'נוּן (תַפּוּחַ הַמְשׁוּגָעִים), כִּי טְעִימָה מִמֶנוּ עֲלוּלָה לִגְרוֹם לְטִשְׁטוּשׁ וּלְבִלְבּוּל.

על פי: בילי סביר, "עסקת הדודאים", אתר מיזם 929

  • בְּאֵיזֶה הֶקְשֵׁר מוֹפִיעִים הַדוּדָאִים בְּפֶרֶק ל?
אושר גדול
מָה קוֹרֶה בַּפֶּרֶק מִיָד לְאַחַר לֵידָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף? כִּתְבוּ (עַל פִּי הַפְּסוּקִים) שְׁנֵי מִשְׁפָּטִים עִם...
אושר גדול
"וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים..." (ל, כב)

  • מָה קוֹרֶה בַּפֶּרֶק מִיָד לְאַחַר לֵידָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף?
  • כִּתְבוּ (עַל פִּי הַפְּסוּקִים) שְׁנֵי מִשְׁפָּטִים עִם חֲרִיזָה.

קרדיט: תנ"ך בחרוזים – יעקב, רחל, לאה ולבן / חינוכית ראשונה בעולם

חייו של יעקב
בְּפֶרֶק זֶה מַמְשִׁיכָה הַתַחֲרוּת בֵּין רָחֵל לְלֵאָה – נְשׁוֹת יַעֲקֹב הָאֲחָיוֹת. בְּאֶמְצָעוּת הַשֵׁמוֹת שֶׁהֵן נוֹתְנוֹת...
חייו של יעקב
"תְּנָה אֶת נָשַׁי וְאֶת יְלָדַי אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֹתְךָ בָּהֵן וְאֵלֵכָה..." (ל, כו)

בְּפֶרֶק זֶה מַמְשִׁיכָה הַתַחֲרוּת בֵּין רָחֵל לְלֵאָה – נְשׁוֹת יַעֲקֹב הָאֲחָיוֹת. בְּאֶמְצָעוּת הַשֵׁמוֹת שֶׁהֵן נוֹתְנוֹת לַבָּנִים שֶׁלָהֶן, אֶפְשָׁר לַעֲקוֹב אַחֲרֵי עוֹצְמַת הָרְגָשׁוֹת.

  • צְפוּ בְּסוֹף הַסִרְטוֹן הַמְסַכֵּם אֶת תְקוּפַת הַשְׁהוּת שֶׁל יַעֲקֹב בְּחָרָן – אֵיךְ הוּא הִתְחִיל אֶת הַשְׁהוּת שָׁם וְכֵיצַד הוּא מְסַיֵים אוֹתָהּ (חִשְׁבוּ עַל אוֹפְיוֹ וְעַל מַצָבוֹ הַמִשְׁפַּחְתִי)?

קרדיט: 929 סיכום שבועי- בראשית כו – ל / 929 תנך ביחד