יציאת מצרים ופסח דורות
פסוקים מב-נא
הזמנה ללימוד
נבקש מהתלמידים לצייר או לתאר בכתיבה, את האירוע המשמעותי ביותר בחייהם עד כה – אירוע שמח או עצוב – ונשתף בתחושות סביב האירוע. נדבר עם התלמידים על כך שיציאת מצרים מציינת את הפיכת בני ישראל מאומת עבדים לעם, ושהיום נראה איך אלוהים מוודא שעם ישראל לא ישכח את האירוע הזה לעולם.
מבט ראשון - לדורותם
נקרין על הלוח את פסוק מב.
מב לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה', לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה', שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם.
נשאל:
- מה משמעות המילה "לדורותם"? (לדורות שלהם)
- כמה שנים נמשך דור? (בערך 25 שנה. "דור" הוא בערך משך הזמן שעובר מלידתו של אדם ועד שהוא מוליד ילדים משלו. מכאן מגיע הביטוי "מדור לדור": מאב לבן, מאם לבת, מהורה לילד)
- מה לדעתכם הכוונה ב"הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה', שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם"? (ציווי לציין את ליל יציאת מצרים בכל דור ודור, בכל שנה מחדש)
נקרין על הלוח את פסוקים מ-נא, וננסה להבין מה מדגיש אלוהים בהנחיות לפסח דורות. נקרא לאט ובהטעמה. אפשר לתת לכל תלמיד לקרוא פסוק אחד, לפי הסבב.
מבט שני - כללי פסח דורות
נשחק "של מי השורה הזאת": נזמין מתנדבים ללוח, בזה אחר זה, נכין פתקים עם שאלות (ראו גם פתרון למורה. נמצא בממערך השיעור), ונזמין את המתנדבים לקחת פתק ולענות על השאלה בעזרת הכוונה לפסוק המתאים.
נחלק את התלמידים לזוגות ונבקש מהם למצוא בפסוקים מג-מח את פרטיה של מצוות "פסח דורות". נאסוף את תשובות התלמידים על הלוח ונערוך רשימה מסודרת:
- מי שלא שייך לעם היהודי לא צריך לאכול קורבן פסח: לא בן נכר, לא תושב ולא שכיר.
- עבד שעבר ברית מילה, כלומר נכנס לעם היהודי, כן יאכל.
- את קורבן הפסח אוכלים בבית אחד, לא מוציאים בשר החוצה ולא שוברים את עצמות הקורבן.
- אם גר איתך בבית גֵּר שרוצה להקריב את הפסח, עליו לעבור ברית מילה. רק אז יוכל להצטרף לקורבן כמו על עם ישראל, ולו ולעם תהיה תורה אחת זהה.
מבט שלישי - בני חורין
נקרין על הלוח את פסוק נא, החותם את פרשת פסח דורות.
נא וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצִיא ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַל צִבְאֹתָם.
- למה לדעתכם הכוונה ב"בעצם היום הזה"?
נעמוד על המתח הפנימי שמייצג הפסוק: "היום הזה" – עכשיו, בהווה. "הוציא" – בעבר.
נשאל:
- האם לדעתכם יש קשר בין הציווי לפסח דורות ובין הפסוק הזה?
נדגיש שהציווי לפסח דורות הוא ציווי שמבקש שכל אדם יחווה בעצמו את יציאת מצרים. נקשר זאת לקטע מן ההגדה:
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר: 'בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם'" (שמות פרק יג פסוק ח).
- למה לדעתכם אלוהים חושב שהעם היהודי באופן כללי, וכל אדם בתוכו באופן אישי, צריך לציין את פסח בכל פעם כאילו הוא בעצמו יצא ממצרים? למה הכוונה?
נשמע את פרשנויות התלמידים. נספר שאחת הסיבות שאנחנו חוגגים את ליל הסדר היא הציווי הזה: עלינו לזכור שהיינו עבדים, ושה' הוציא אותנו מעבדות לחירות, כדי שלא ניקח כמובן מאליו את חירותנו, כדי שלא נשעבד בעצמנו עמים אחרים, וכדי שנשים לב בכל שנה ושנה שאנחנו לא עבדים אלא בני חורין. החירות דורשת מאיתנו לראות שאנחנו לא מפספסים את הרצונות שלנו.
מבט לחיים
נחבר את יציאת מצרים ופסח דורות לעולמם של התלמידים.
אפשרות ראשונה:
נדון בשאלה: מהי יציאת מצרים שלי, ואיך אני יכול לצאת מעבדות לחירות?
לפתיחת השיחה נקרא עם התלמידים את השיר "כל אדם צריך מצרים", מאת אמנון ריבק.
- מהי "מצרים" שלכם?
- מאיפה אתם צריכים להעז לצאת, להיות יותר חופשיים?
נכתוב במחברת כעבודה אישית, ומי שירצה יוכל לשתף.
אפשרות שנייה:
נתמקד בזיכרון העבדות כמנוף ליציאה מעבדות לחירות במובן המודרני. נאזין לשירה של קרולינה "שירת עבדים", שנכתב במיוחד לפרויקט 929.
- על מה השיר הזה מדבר? איזו עבדות יש בו?
נזמין את התלמידים לחפש, כשהם בבית, סיפורים בעיתונות ובתקשורת שיש בהם ממד של עבדות או של יציאה לחירות, ולהביאם לכיתה.
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו על הציווי ל"פסח דורות" ועל משמעותו. התמקדנו בשאלה מדוע עלינו לזכור את יציאת מצרים ולציין אותה כעם מדי שנה בשנה.
מיומנויות: הוצאת תנאים והוראות מתוך הטקסט המקראי.
מתודות: למידת שיר עברי וקיום פעילות כתיבה יוצרת בעקבותיו, שמיעת שיר וניהול דיון.