יציאת מצרים ופסח דורות

בסדר הפסח שבהגדה משולבים קטעים ופסוקים מתוך סיפור יציאת מצרים המסופר בתורה, וגם מתוך התנך כולו.
מדוע שיבצו חכמים את הביטוי "מה העבודה הזאת לכם" בפיו של הרשע?
כי מצד אחד הוא מתעניין ושואל, אבל מצד אחר הוא מוציא את עצמו מהכלל וקצת מתנשא.

מקור הביטוי הוא בפסוק שלנו – המתאר לילה שבו בני ישראל לא ישנו והתכוננו לקראת היציאה ממצרים. מדוע הוא מכונה "ליל שימורים"? הסבר אחד הוא כי הלילה הזה ייזכר ויישמר לדורות. הסבר אחר הוא כי בלילה הזה אלוהים שמר עליהם.
והיום? משתמשים בביטוי "ליל שימורים" כדי לתאר מצב מיוחד, לילה מיוחד שבו לא ישנים מפני שמתכוננים לקראת משהו. במסורת היהודית מכנים "ליל שימורים" גם את ליל שבועות ואת ליל הושענא רבה (בסיום חג הסוכות) שבהם לומדים תורה. כמו כן, מכנים את הלילה שלפני ברית המילה של התינוק "ליל שימורים" – מכיוון שזה לילה שבו יש הנוהגים ללמוד ולהתפלל לשלומו של התינוק לפני הברית.

מיכאל גדל באירנלד ושם הוא למד אומנות, לאחר מכן עבר לארצות הברית ומשם – עלה לארץ בשנת 1950.
יצירותיו עוסקות בזיכרונות הילדות מגרמניה, בחיי הקיבוץ בארץ, ובסיפורי התנך.

"לפני שלוש מאות שנה ומעלה הפליגה לעולם החדש אונייה ושמה 'מייפלאואר'. היה זה מאורע גדול בתולדות אנגלייה ואמריקה. אבל תאב אני לדעת, אם יש אנגלי אחד היודע בדיוק אימתי הפליגה אונייה זאת; היודעים הם כמה אנשים היו באותה אונייה, ומה היה טיבו של הלחם שאכלו בצאתם? והנה לפני יותר משלושת אלפים ושלוש מאות שנה, לפני הפלגת 'מייפלאואר', יצאו היהודים ממצרים – וכל יהודי בעולם, ואף באמריקה וברוסיה הסוואטית – יודע בדיוק באיזה יום הם יצאו, בחמישה עשר בניסן; וכולם יודעים בדיוק, איזה לחם אכלו היהודים: מצות, ועד היום הזה אוכלים יהודים בכל העולם כולו מצה זו בחמישה עשר בניסן – באמריקה, ברוסיה ובארצות אחרות. ומספרים ביציאת מצרים ובצרות שבאו על היהודים מיום שיצאו לגולה. והם מסיימים בשני מאמרים: השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין. השתא הכא, לשנה הבא בירושלים, בציון, בארץ ישראל. כך טיבם של יהודים".

מתוך עדותו של דוד בן־גוריון בפני הוועדה האנגלו-אמריקנית, 1946

לוח השנה בתורה הוא קדום יותר מהלוח שאנחנו משתמשים בו היום, ולפי לוח השנה זה – נקבע שהחודש הראשון הוא החודש שבו יצאו בני ישראל ממצרים. ולכן כשאנו קוראים בתורה – שמות החודשים מסודרים לפי הסדר שלהם (החודש הראשון, החודש השני וכן הלאה).
אחרי שעם ישראל הגיע לארץ כנען, הוא הוגלה לבבל, חי שם במשך תקופה, ואימץ את המנהגים המקומיים של הבבלים, בין היתר – את לוח השנה המקומי. שם, אצל הבבלים, החודש הראשון בשנה הוא חודש "תשרי". (באכדית קדומה "תשריתו" משמעו התחלה). הלוח הבבלי החליף את לוח השנה המקורי מהתורה, והחודשים קיבלו שמות חדשים.
והשאר – היסטוריה.

שנים עשר ירחים
מילים ולחן: נעמי שמר

בְּתִשְׁרֵי נָתַן הַדֶּקֶל
פְּרִי שָׁחוּם נֶחְמָד
בְּחֶשְׁוָן יָרַד יוֹרֶה
וְעַל גַּגִּי רָקַד

בְּכִסְלֵו נַרְקִיס הוֹפִיעַ
בְּטֵבֵת בָּרָד
וּבִשְׁבָט חַמָּה הִפְצִיעָה
לְיוֹם אֶחָד.

בַּאֲדָר עָלָה נִיחוֹחַ
מִן הַפַּרְדֵּסִים
בְּנִיסָן הוּנְפוּ בְּכֹחַ
כָּל הַחֶרְמֵשִׁים

בְּאִיָּר הַכֹּל צָמַח
בְּסִיוָן הִבְכִּיר
בְּתַמּוּז וְאָב שָׂמַחְנוּ
אַחַר קָצִיר

תִּשְׁרֵי, חֶשְׁוָן, כִּסְלֵו, טֵבֵת
חָלְפוּ, חָלְפוּ בִּיעָף
גַּם שְׁבָט, אֲדָר, נִיסָן, אִיָּר,
סִיוָן, תַּמּוּז וְאָב

וּבְבוֹא אֱלוּל אֵלֵינוּ
רֵיחַ סְתָו עָלָה
וְהִתְחַלְנוּ אֶת שִׁירֵנוּ
מֵהַתְחָלָה.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

מצרכים (לכ־12 מצות בינוניות)
500 גרם קמח לבן
375 מ"ל מים (בערך כוס וחצי)
1/2 כפית מלח
1 כפית סוכר (לא חובה)

שלבי ההכנה
*מחממים תנור ל־250 מעלות.
מערבבים בקערה את כל המרכיבים עד שנוצר בצק.
לשים עוד כ־3 דקות, לא יותר. אין צורך להתפיח!
מחלקים את הבצק ל־12 חתיכות. מכל חתיכה יוצרים עיגול בצק.
מרדדים על השיש או על משטח חלק ונקי את כדורי הבצק לצורת מצה עגולה, בערך בעובי של 1 מ"מ.
אפשר להשאיר צורת עיגול או לחתוך לצורת מרובע ולחורר במצה חורים בעזרת מזלג.
שמים את המצה בתבנית ומכניסים לתנור. אופים כדקה עד דקה וחצי על צד אחד, פותחים את התנור והופכים למשך עוד כדקה ומוציאים.