כריתת הברית ומות יהושע
פסוקים כו-לג
הזמנה ללימוד
נחלק את הכיתה לקבוצות ונציג בפני התלמידים כמה מושגים:
חוזה, הסכם, ברית, אמנה, הבטחה, הסכמה, התחייבות, התקשרות.
נברר בקבוצות מה משמעותם של המושגים ומה הקרבה הסמנטית ביניהם. נגיע למסקנה שכל המושגים מבטאים דרכים שבהן מובעת הסכמה בין צדדים שיש להם רצונות תואמים או מטרות משותפות. כמה מהמושגים מבטאים הסכמה על בסיס הבנה בין הצדדים וכמה מהם מבטאים צורה משפטית של הסכמה זו. ישנם מושגים שהיו נפוצים יותר בתקופת המקרא (למשל ברית) ואחרים מקובלים יותר בימינו (למשל חוזה שהוא מונח משפטי).
נארגן את הידע במליאה: גם בתקופות קדומות וגם היום נדרשו מרכיבים דומים לצורך מימוש ההסכמה (ברית או חוזה) ואלו הם:
- שני צדדים שרצונותיהם נפגשים
- עדים או עדות
- כתיבה של עיקרי ההסכמה (טקסט)
נחזור ונקרא את פסוק כה: "וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם".
נסכם בכיתה מה אנו יודעים על תהליך כריתת הברית עד עתה:
- הברית נכרתה בין ______ ל______. לפי הברית ______________.
- מה חסר כדי שהברית תקבל תוקף? על כך נקרא בהמשך.
מבט ראשון
נקרא בקול מפסוק כו עד סוף הפרק. נבקש מהתלמידים לאתר בפסוקים את הפעולות שעשה יהושע ולכתוב אותן במילים שלהם. (א. כתב את הדברים האלה; ב. הניח אבן גדולה מתחת לעץ האלה אשר הייתה במקדש ה' בשכם; ג. הכריז שהאבן הזאת היא לעדות כי היא שמעה את דברי ה'; ד. שלח את העם איש לנחלתו).
נברר עם התלמידים:
- איזו תוספת חשובה ניתנת לנו בפסוקים אלה כדי לתת תוקף לברית? (העדות)
מבט שני
בחלק זה נעסוק בשני מושגים: אבן עדות ועבד ה'.
נחזור ונזכיר את האבן שהציב יהושע כעדות לחידוש הברית. נציג את השאלות:
- איזו מין עדות זו?
- איך אבן אילמת יכולה להעיד?
- מה משמעותה של האבן כעדה?
- האם הצבת האבן לעדות נעשתה מחוסר ברירה?
נציע לתלמידים להביע את עצמם באופן חופשי ונקפיד על הבעת עמדה מבוססת, המתחשבת באורח החיים, בטכנולוגיה, בתרבות ובנורמות של תקופת המקרא.
עתה נתמקד בפסוק המתאר את מותו של יהושע ואת הכינוי שזכה לו לאחר מותו – עבד ה'. נסביר שזהו תואר של כבוד המעלה את יהושע לדרגתו של משה. ננסה להבין על שום מה זכה יהושע לתואר זה ומדוע רק לאחר מותו.
מבט שלישי
נרחיב את הבנת המושג אבן. נשאל את התלמידים:
- היום, כשאנו אומרים אבן, מה אנו רואים בדמיוננו?
- מהי אבן בשבילנו?
לפני דור אחד או שניים שיחקו ילדים באבנים, למשל משחק חמש אבנים או מנקלה. בתקופת המקרא היו לאבנים מגוון תפקידים.
נחלק את התלמידים לעבודה בזוגות (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) וניזכר באבנים שונות הנזכרות במקרא ובתפקידן:
פתחו במראי המקום אלה וכתבו מה תפקידה של כל אבן.
- בראשית פרק ב פסוקים יא-יב: האזכור הראשון של אבן בתורה ________________________________________________________
- בראשית פרק כח פסוק יא _______________________________________
- בראשית פרק כט פסוק ב ואילך ____________________________________
- שמות פרק כח פסוקים טו-כא _____________________________________
- דברים פרק כט פסוק יז _________________________________________
- יהושע פרק ד פסוקים א-ג _______________________________________
- יהושע פרק כד פסוק כז _________________________________________
במליאה נבדוק את תוצרי הלמידה.
מבט לחיים
נציע לתלמידים לערוך רשימה של חוזים או הסכמים המוכרים להם או ששמעו עליהם. אפשר למיין אותם לחוזים בין אנשים פרטיים, חוזים בין אדם לגוף או מוסד והסכמים בין מדינות (הסכמי סחר, בריתות הגנה וכדומה). ננסה להבין את תפקידם ומשמעותם של החוזים וההסכמים הללו.
אפשר גם לשאול את התלמידים:
- איזה חוזה הייתם רוצים לעשות?
- עם מי? ועל מה?
לסיכום - מה היה לנו?
תוכן: בחלק זה עסקנו בברית שחודשה בין ה' לעם. העם בחר את אלוהיו. מהלך כריתת הברית היה מתוך בחירה והסכמה. שני ביטויים היו לברית זו, כתיבה של הדברים והצבת האבן לעדות. ביטויים אלה דומים במהותם לחוזה משפטי בימינו שבו הדברים נכתבים, והעדים חותמים. בהמשך נזכרנו באבנים במקרא וביררנו את תפקידיהן. סיימנו את הלימוד בהצגת שאלת עוצמתה של עדות האבן האילמת.
