לקראת חידוש הברית – הבחירה בין אלוהים לעבודה זרה

עיקר טקס הפרדה של יהושע מעמו הוא בחידוש הברית בין האל לעמו. כיצד יהושע מחדש את הברית? נקרא בקול את פסוקים יד-כה. נבקש מהתלמידים לעיין שוב בפסוק יד ולבדוק:

• מה יהושע מורה לעם?
• מה הוא אומר להם לעשות?

נעקוב אחר הפעלים (בלשון ציווי) שבפסוק יד: "יְראוּ אֶת… וְעִבְדוּ אֹתוֹ… וְהָסִירוּ אֶת…"

נבקש מהתלמידים לעקוב אחר הדיאלוג המתנהל בין יהושע לעם (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור). תחילה ניצור עימוד ויזואלי לטקסט המקראי של הדיאלוג. עימוד כזה יבהיר את הדיאלוג ויקל על ההתמצאות בטקסט. נגיש לתלמידים דף ובו הדיאלוג בין יהושע לעם (ראו דף עבודה: דיאלוג יהושע והעם). בדף הפסוקים נכתבים כמו במחזה – כל דובר מתחיל בשורה חדשה:

יהושע: יד וְעַתָּה יְראוּ אֶת ה' וְעִבְדוּ אֹתוֹ בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת וְהָסִירוּ אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם וְעִבְדוּ אֶת ה'. טו וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת ה' בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן אִם אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר בעבר (מֵעֵבֶר) הַנָּהָר וְאִם אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בְּאַרְצָם, וְאָנֹכִי וּבֵיתִי נַעֲבֹד אֶת ה'.

העם: טז …חָלִילָה לָּנוּ מֵעֲזֹב אֶת ה' לַעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים יז כִּי ה' אֱלֹהֵינוּ הוּא הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ וְאֶת אֲבוֹתֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְעֵינֵינוּ אֶת הָאֹתוֹת הַגְּדֹלוֹת הָאֵלֶּה וַיִּשְׁמְרֵנוּ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלַכְנוּ בָהּ וּבְכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בְּקִרְבָּם. יח וַיְגָרֶשׁ ה' אֶת כָּל הָעַמִּים וְאֶת הָאֱמֹרִי יֹשֵׁב הָאָרֶץ מִפָּנֵינוּ. גַּם אֲנַחְנוּ נַעֲבֹד אֶת ה' כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ.

יהושע: יט …לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת ה' כִּי אֱלֹהִים קְדֹשִׁים הוּא, אֵל קַנּוֹא הוּא, לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם וּלְחַטֹּאותֵיכֶם. כ כִּי תַעַזְבוּ אֶת ה' וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהֵי נֵכָר, וְשָׁב וְהֵרַע לָכֶם וְכִלָּה אֶתְכֶם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵיטִיב לָכֶם.

העם: כא …לֹא, כִּי אֶת ה' נַעֲבֹד.

יהושע: כב …עֵדִים אַתֶּם בָּכֶם כִּי אַתֶּם בְּחַרְתֶּם לָכֶם אֶת ה' לַעֲבֹד אוֹתוֹ.

העם: עֵדִים.

יהושע: כג וְעַתָּה הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְהַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אֶל ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

העם: כד אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ נַעֲבֹד וּבְקוֹלוֹ נִשְׁמָע.

• לחלופין אפשר לצלם בהגדלה את הטקסט הרלוונטי ולהציע לתלמידים לגזור את דברי הדוברים על פי הסדר שנאמרו ולהדביק כמו דיאלוג במחזה כתוב.

נקרא בתפקידים: נחלק את הכיתה לזוגות. אחד מבני הזוג ייצג את יהושע והשני ייצג את העם. לחלופין אפשר לחלק לשלשות שבהן אחד מהתלמידים מייצג את יהושע והשניים האחרים מייצגים את העם. הקריאה בתפקידים תעזור לתלמידים להבין את הדרך שבה נערך הדיאלוג ביניהם.
נתבונן בדף הדיאלוג או במה שהודבק כמו מחזה ונבחן את הדיאלוג בין יהושע לעם. נבדוק עם התלמידים:

• כמה פעמים מדבר יהושע וכמה פעמים מדבר העם?
• האם יש חשיבות למספר הפעמים שכל אחד מדבר?
• מה בחר העם?
• כמה פעמים העם חוזר על בחירה זו?
• על מה הדבר מעיד?
• נשווה בין דברי העם הראשונים (בפסוק טז) ובין דברי העם האחרונים (בפסוק כד): האם בחירתו של העם השתנתה? אם כן, מדוע? אם לא, מה היה הטעם בכל הדיאלוג?

נשאל את התלמידים:

• מה אפשר ללמוד על יהושע מתוך הדיאלוג הזה?
• איזו תכונה מתגלה בו?

לתלמידים הזקוקים לסיוע, אפשר לתת מחסן תכונות ומהן הם יבחרו את זו המתאימה ביותר בעיניהם ליהושע כפי שעולה מן הפסוקים וינמקו בהתבססות על הטקסט.

בדיאלוג יהושע מגלה: הססנות, שיתוף, ערכיות, מניפולטיביות, חוסר עמוד שדרה ברור, סמכותיות.

נעמיק את ההתבוננות באופי הדיאלוג ובטכניקות שנוקט יהושע כדי להבטיח שהעם יבחר במה שהוא רצה מראש – לדבוק בה' אלוהי ישראל.
המורה והתלמידים ינהלו את הדיאלוג בין יהושע לעם כך: המורה יציג את דברי יהושע (ראו דף עבודה גם בממערך השיעור) ויוסיף להם את המחשבות שהוא משער שהובילו לאמירותיו והתלמידים יציגו את דברי העם ואת מחשבותיהם המשוערות:

המורה בשם יהושע: יהושע מציג בפני העם את מה שהם נדרשים לעשות. הוא אומר: "וְהָסִירוּ אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם וְעִבְדוּ אֶת ה'" (פסוק יד). הוא מציג את אפשרות הבחירה ואומר: "הבחירה בידכם, אך אם אינכם בוחרים בה', קיימת גם אפשרות אחרת: 'וְאִם רַע בְּעֵינֵיכֶם לַעֲבֹד אֶת ה', בַּחֲרוּ לָכֶם הַיּוֹם אֶת מִי תַעֲבֹדוּן… וְאָנֹכִי וּבֵיתִי נַעֲבֹד אֶת ה" (פסוק טו)". הוא מציג את שתי האפשרויות ומיד אחר כך קובע מהי האפשרות המועדפת עליו.

תלמידים בשם העם: (פסוקים טז-יח) _______________________

המורה בשם יהושע: יהושע אינו ממהר להתלהב ואינו מייפה את המציאות. הוא יודע שבחירה כזו נושא עמה מחויבות גדולה. הוא יודע שקל מאוד להבטיח במילים, ולכן הוא אינו מרכך את דרישתו כדי שהבחירה תהיה מתוך הבנה עמוקה של מה שנדרש מהם. הוא מקשה עליהם ואומר שה' הוא אלהים קדושים, כלומר, הוא דורש שלמות מוסרית. הוא אל קנאי הכועס על החוטאים, אינו סולח להם ויכול לכלותם אחרי שהיטיב להם: "וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם: 'לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת ה' כִּי אֱלֹהִים קְדֹשִׁים הוּא, אֵל קַנּוֹא הוּא, לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם וּלְחַטֹּאותֵיכֶם. כִּי תַעַזְבוּ אֶת ה' וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהֵי נֵכָר וְשָׁב וְהֵרַע לָכֶם וְכִלָּה אֶתְכֶם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֵיטִיב לָכֶם" (פסוקים יט-כ).

תלמידים בשם העם: (פסוק כא) _______________________

המורה בשם יהושע: לאחר שהעם מתעקש שזו בחירתו, יהושע משביע אותם ואומר: "עֵדִים אַתֶּם בָּכֶם כִּי אַתֶּם בְּחַרְתֶּם לָכֶם אֶת ה' לַעֲבֹד אוֹתוֹ". במילים אלה הוא קובע: זו בחירתכם, ומרגע זה היא מחייבת אתכם, ולכן אתם עדים שאתם בחרתם לכם את אלוהים (פסוק כב).

תלמידים בשם העם: (סוף פסוק כב) _______________________

המורה בשם יהושע: יהושע רואה שכוונתו מתממשת, העם חוזר על מחויבותו שוב ושוב ולכן הוא מורה להם מה עליהם לעשות כדי להראות שכוונתם שלמה ומחויבותם אמיתית: "וְעַתָּה הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְהַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אֶל ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל" (פסוק כג).

תלמידים בשם העם: (פסוק כד) _______________________

המורה בשם יהושע: יהושע שומע את דברי העם ודבריהם מהדהדים באוזניו לדברי העם מלפני יותר מארבעים שנה, בעת מעמד הר סיני. אז הם אמרו "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" וגם כאן הם חוזרים על כך במלים דומות: "אֶת ה' אֱלֹהֵינוּ נַעֲבֹד, וּבְקוֹלוֹ נִשְׁמָע". השימוש במלים דומות מאותת ליהושע כי זה הזמן לכרות ברית, למסד את המחויבות הזאת, וכך כתוב: "וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם" (פסוק כה).

נסכם עם התלמידים:

• באילו טכניקות השתמש יהושע כדי ליצור מחויבות בקרב העם?
• מדוע החליט יהושע לנהל את כל הדיאלוג הארוך הזה אף על פי שהעם בחר בה' כבר בהתחלה?
• מה הוא ידע על חשיבותה של בחירה אישית?
• האם לדעתכם המחויבות הזאת תתממש?

נזמין את הילדים לעסוק במושג בחירה. תחילה נעלה מלים רבות ככל האפשר מהשורש בח"ר – בחירה, לבחור, בחירות, בחור, מבחר, נבחרת ועוד. נשאל את התלמידים:

• מה אתם בוחרים בחיי היום-יום שלכם?
• מה אתם בוחרים לעיתים רחוקות?
• האם האפשרות לבחור נותנת לכם כוח או מבלבלת אתכם?
• האם תחושת הכוח או הבלבול תלויה בדבר שנדרשים לבחור או באופי של האדם הבוחר?

תוכן: התמקדנו בפעולתו העיקרית של יהושע לפני חידוש הברית בין העם לאלוהים – להציע לעם לבחור אם יעדיף לעבוד את ה' אלוהי ישראל או יבחר לעבוד אלוהים אחרים. בחנו את אופי הדיאלוג שנוצר בין יהושע לעם וראינו את הטכניקות שבהן השתמש יהושע בדיאלוג זה.
מיומנות: הפיכת הטקסט המקראי הרציף לדיאלוג הכתוב בעימוד של מחזה.
מתודה: השלמת המחשבות והכוונות מאחורי המילים הנאמרות.