לוט ובנותיו במערה

נזכיר בקצרה את האירועים האחרונים בפרקים יח-יט וניעזר בציר זמן המדגיש את הקצב המהיר של האירועים שקרו מאז שהמלאכים הגיעו לאברהם ועד חורבן סדום. נשים לב כי עבר בקושי יום מרגע הופעת המלאכים, ועבר רק לילה אחד מאז חרב עולמה של משפחת לוט.

נקרא את פסוקים ל-לח, נבקש מאחד התלמידים להסביר בקצרה את ההתרחשות בפסוקים ונשאל:

• מה בנות לוט עושות ומדוע? (הן משכרות את לוט ושוכבות עמו כדי להקים זרע)
• מה פירוש המילים: "אָבִינוּ זָקֵן, וְאִישׁ אֵין בָּאָרֶץ לָבוֹא עָלֵינוּ כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ"? (בנות לוט חשבו שהעולם נחרב והן הניצולות היחידות ועליהן מוטל להקים את אנושות מחדש. רש"י כותב: "סבורות היו שכל העולם נחרב, כמו בדור המבול")

לאחר שקיבלנו תמונה כללית על הסיפור נשאל את התלמידים על התחושות שעולות אצלם. נאסוף את התשובות ונעבד אותן עם הכיתה, לאחר מכן נשאל:

• מה דעתו של הסיפור המקראי על המעשה? האם הוא מציג את האירועים באופן שיפוטי או שאינו נוקט עמדה? (נראה כי הדברים נמסרים באופן יבש, הקורא מזדעזע אך לשון הכתוב נשארת דיווחית וכמעט נעדרת שיפוטיות. תופעה המצויה בלשון מקרא)
• מדוע הכתוב נוקט לשון דיווחית? (ייתכן כי הסיטואציה כל כך בעייתית, לכל כיוון שלא נסתכל, והכתוב משאיר מרחב לקורא להחליט; וייתכן כי דווקא הלשון היבשה מגדילה את תחושת הזוועה; ויכול להיות שהמעשה נתפס כמעשה של הצלת העולם בלי ביקורת קיצונית)

ננסה לבדוק אם בכל זאת, במבט עדין יותר, אפשר למצוא שיפוטיות בכתוב:
עד עכשיו הסתכלנו על שתי הבנות כיחידה אחת, ואכן המעשה של שתיהן זהה. אך מהאופן שבו מתוארים הדברים ומהשינויים העדינים שביניהן אפשר לנסות לחלץ את עמדת הכתוב לגבי מעשי בנות לוט. נחלק לתלמידים את דף העבודה לעבודה בזוגות (ראו גם פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

נראה כי הבת הבכירה מובילה את המעשה, היא זו שיוזמת, זו שפועלת ראשונה וזו שמעודדת את הצעירה לפעול בעקבותיה. נוסף לכך, היא קוראת לבנה מואב – מ-אב, לרמז על מוצא הילד, בשונה מהבת הצעירה שאינה מדברת, ופועלת באופן כפוי יותר (על פי מאמרו של יוני גרוסמן, ראו מאמר ב'אפשר עוד…'). חיזוק לדבר אפשר למצוא בהבדל בהצרכה של הפועל לשכב: ההבדל בין 'לשכב את' שמרמז על אונס לבין 'לשכב עם' שיש בו מן העדינות וההדדיות.

כל זה לא בא להבדיל בין מעשי הבנות אלא לראות שהכתוב, באופן עדין מאוד, שופט את מעשיהן באופן מעט אחר. שתיהן עברו על טאבו בשל המחשבה שהעולם נחרב ויש להצילו, אך הבכירה עשתה זאת בנחישות ואולי אפילו בעיוורון (שכן הייתה יכולה לחכות מעט ולראות אם אכן העולם כולו נחרב) והצעירה עשתה זאת בלית ברירה ובאי רצון.

לסיכום ניזכר בנשים בחייו של לוט וכיצד הן התמודדו עם חורבן הבית שלהן ועם החורבן הכללי של עולמן: מה קרה לזו שהייתה נטועה בעבר ולא הצליחה להינתק ממנו והסתכלה לאחור? – קפאה ומתה. ומה קרה לאלו שהקריבו את העכשיו שלהן למען העתיד? – שילמו בעבור העתיד הזה מחיר נורא ואיום. נשאל את התלמידים:

• מה ההבדל בין הדרכים?
• האם יש דרכים נוספות להתמודד עם חורבן?

אפשרות אחרת לסיום: ניזכר בדוד המלך, נינה של רות המואבייה שהתגיירה, ונשאל:

• איך ייתכן שממעשה הבעילה הזה יצא מלך ישראל?
• האם זה משפיע על השיפוט שלנו לגבי האירועים?

(אפשר לשפוט באופן חיובי לאור ההמשך כפי שפירשו בגמרא מסכת הוריות יא עמוד א: "לעולם יקדים אדם לדבר מצוה, שבשכר לילה אחת שקדמה בכירה לצעירה זכתה וקדמתה ארבע דורות למלכות". מ' וינפלד אף מונה את בנות לוט עם תמר ורות שכולן יזמו מהלך לא רגיל כדי להביא זרע [עולם התנ"ך, עמוד 130]. אפשר גם לשפוט על דרך הניגוד, זקוביץ משווה בין רות המואבייה לבנות לוט על דרך השלילה, שהללו פעלו בניגוד למוסר המקובל, בעוד רות פעלה בצניעות, באיפוק ובמוסר)

לאורך כל השיעור לא דנו באחריותו של לוט לאירוע, ולכאורה פתרנו אותו מאחריות בגלל שכרותו.

• האם אתם מסכימים שלאדם שיכור אין אחריות?
• האם המטרה מקדשת את האמצעים? או: האם במצבים קיצוניים מותר לנקוט דרכים קיצוניות?

תוכן: קראנו את סיפור בנות לוט במערה, ראינו את הרקע המשפחתי-תרבותי שבו צומחות הבנות, ודנו בסיבות לבחירתן במעשה קיצוני של גילוי עריות. לאחר מכן ניסינו לחלץ מהפסוקים, שכתובים בשפה יבשה ודיווחית, שיפוטיות על מעשי הבנות ודנו בהבדלים בין הבת הבכירה לבת הצעירה.
מיומנויות: דיוק במילים, הבנה של מילה לאור הופעות אחרות שלה במקרא, ציר זמן, פרשנות.
מתודות: עבודה בזוגות, דיון בביטוי, דיון במונח תרבותי.