למורה או להורים:
חז"ל מעמידים קשת רחבה ומגוונת של התייחסויות תרבותיות לחלום. בקצה האחד עומדת גישה המבטלת לחלוטין את חשיבותו של החלום ורואה בו תעתוע של הדמיון שאין לייחס לו משמעות: "וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרו" (זכריה פרק י פסוק ב) וכן האמרה מבבלי סנהדרין ל ע"א: "דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין".
גישות אחרות אינן מבטלות לחלוטין את משמעות החלום אך ממעיטות בערכו לניבוי העתיד. "חלום אף על פי שמקצתו מתקיים – כולו אינו מתקיים" (בבלי ברכות נה ע"א).
בקוטב המנוגד נמצאת גישה שלפיה החלום והפרשנות הניתנת לו קובעים במדויק את העתיד להתרחש. כל עוד לא פוענח החלום אין הוא משפיע על חיי החולם והסובבים אותו. לאחר שמשמעות הוענקה מפי הפותר שוב אי אפשר לבטל אותה והיא עתידה להתגשם.
(מעובד על פי מאמרו של חיים וייס, 'מעמדו ותפקידו של החלום בספרות חז"ל: היבטים תרבותיים' מתוך אתר פסיכולוגיה עברית)
נכין בכיתה טבלה ובה שלוש עמודות: "חֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרו", "מקצתו מתקיים – כולו אינו מתקיים", חלום שפורש – מתקיים.
נבקש מכל תלמיד לשאול את הוריו ובני משפחתו עם איזה מהמשפטים הם מזדהים, ואם אפשר לצרף סיפור אישי שממחיש מדוע הם מאמינים או מדוע אינם מאמינים ביכולת הניבוי של החלומות. את התשובות שאספו יכתבו הילדים על פתקים ויתלו אותם בכיתה בעמודה המתאימה בטבלה
