סגור תצוגת כיתה
הפרק

מאמר דידקטי הקמת בית המקדש השני כנגד כל הסיכויים

שיעור שלישי מתוך שלושה

המאמר מתייחס לתקופת שיבת ציון שלאחר הצהרת כורש. הצהרת כורש הביאה עמה שאיפות לגאולת העם והנה, נמצא אצל הנביא חגי, שבני העם אינם ששים לבנות את בית המקדש השני. חגי, בניגוד לנביאי הבית הראשון, רואה חשיבות עליונה בבנייתו של הבית השני ומעודד את העם לשוב ולבנות את הבית.

למאמר הדידקטי המלא

העשרות
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
אכבד ואכבדה
בפרק זה כתוב "ואכבד", ויש לקרוא "וְאֶכָּבְדָה". אחת הסוגיות המעניינות במדרש היא העיסוק בחילופי הקרי...
אכבד ואכבדה
"עֲלוּ הָהָר וַהֲבֵאתֶם עֵץ וּבְנוּ הַבָּיִת, וְאֶרְצֶה בּוֹ ואכבד (וְאֶכָּבְדָה) אָמַר ה'."
(א, ח)

shutterstock.com

בפרק זה כתוב "ואכבד", ויש לקרוא "וְאֶכָּבְדָה". אחת הסוגיות המעניינות במדרש היא העיסוק בחילופי הקרי והכתיב.

לקריאת המדרש

אמר רב שמואל בר איניא: מאי דכתיב "וארצה בו ואכבד" (חגי א, ח)
וקרינן ואכבדה מאי שנא דמחוסר ה"א?
אלו חמישה דברים שהיו בין מקדש ראשון למקדש שני, ואלו הן: ארון וכפורת וכרובים, אש, ושכינה, ורוח הקודש, ואורים ותומים

(תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף כא עמוד ב).

הרב שמואל בר איניא לומד מהשינוי באיות שיש חמישה דברים שלכאורה היו צריכים להיות במקדש השני ואינם. ומה הם חמשת הדברים? ארון הקודש וכל מה שעליו, אש התמיד שמקורה מהאל, השכינה ששרתה בבית המקדש, וכמוה רוח הקודש ואמצעי הדו-שיח בין האל לבין הכוהן הגדול – אורים ותומים.
את חמשת הדברים הללו ניתן לחלק לשלוש: הדברים הממשיים – ארון, אורים ותומים. הדבר החצי ממשי – אש, ודברים שאינם מוחשיים – שכינה ורוח הקודש.

מבוסס על יכין אפשטיין, "הבו לי מקדש מעצים", אתר מיזם 929

  • מי שגדל על תיאורי המקדש הראשון התקשה לבנות את המקדש השני. החוסרים המוחשיים ושאינם מוחשיים תרמו בוודאי לתחושה זו.
    מה מדגיש המדרש המבוסס על הקרי: "וְאֶרְצֶה בּוֹ וְאֶכָּבְדָה אָמַר ה'"?
מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב
בעולם העתיק לא היו כנראה מכנסיים ומן הסתם גם לא כיסי מכנסיים. אנשים החזיקו את...
מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב
"זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט, אָכוֹל וְאֵין לְשָׂבְעָה שָׁתוֹ וְאֵין לְשָׁכְרָה, לָבוֹשׁ וְאֵין לְחֹם לוֹ, וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב."
(א, ו)

shutterstock.com

בעולם העתיק לא היו כנראה מכנסיים ומן הסתם גם לא כיסי מכנסיים. אנשים החזיקו את כספם בצרור – נרתיק עשוי בד שהיה קשור אל הבגד. הביטוי "השתכר אל צרור נקוב" מתאר מצב שבו אדם מכניס את הכסף שהרוויח לתוך צרור מחורר, לכן הכסף נופל ואובד וההשתכרות הופכת לחסרת משמעות.
גם היום משתמשים בביטוי זה כדי לתאר אדם שמתקשה להתפרנס ואינו רואה ברכה בעמלו.

  • בפסוק יש עוד תיאורים הממחישים את המחסור שבו חי קהל שומעיו של חגי. מצאו אותם בפסוק והסבירו אותם.
ספון בביתו
חגי מאשים את העם שנשאר "ספון בביתו" בזמן שבית המקדש חרב. כלומר במצב שבו על...
ספון בביתו
"הַעֵת לָכֶם אַתֶּם לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים, וְהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב."
(א, ד)

shutterstock.com

חגי מאשים את העם שנשאר "ספון בביתו" בזמן שבית המקדש חרב. כלומר במצב שבו על החברה לדאוג לבית המקדש, כל אחד מסתגר בביתו ודואג רק לעצמו. היום משתמשים בביטוי "ספון בביתו" כדי לתאר אדם שמתבודד ואינו נוטה לצאת ולהשתלב עם הבריות.

מבוסס על: רוביק רוזנטל, מילון הצירופים, 2009, עמ' 600. © הוצאת כתר.

  • בית האלוהים חרב, ובניגוד לכך עומדים בתי האנשים, הבתים שבהם הם ספונים.
    בדקו במילון מה הם פירושי המילה "סָפוּן", והסבירו את הניגוד המוצג בפסוק בין בית האלוהים לבין בתי האנשים.
פחוות יהודה
  ארץ ישראל הייתה יחידה מנהלית עצמאית במשך כל תקופת השלטון הפרסי, החל משנת 539...
פחוות יהודה
"בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ, הָיָה דְבַר ה' בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא אֶל זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לֵאמֹר."
(א, א)

מטבעות "יהד", פחוות יהודה, התקופה הפרסית. צילום: ספר ירושלים מאת מיכאל אבי יונה, 1956. מתוך ויקיפדיה העברית

גבולות פחוות יהוד ואת היישובים שבהם התיישבו היהודים שעלו מבבל. כרטוגרפיה: סופר מיפוי. שמרתי לך כמה קבצים, תראי מה מתאים לך

 

ארץ ישראל הייתה יחידה מנהלית עצמאית במשך כל תקופת השלטון הפרסי, החל משנת 539 לפנה"ס ועד לכיבושה בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס. בתקופה זו היא נקראה בשם "פחוות יהודה" או "יהוד מדינתא" – רָשׁוּת ממשל עצמי-יהודי בחבל יהודה בארץ ישראל בתקופה הפרסית.

מבוסס על: קציעה אביאלי-טביביאן, מסעות בזמן – ממדינת מקדש לעם הספר, "יהוד מדינתא ושכנותיה", 2008. כרטוגרפיה: סופר מיפוי. © מטח.

  • כיצד מטבעות "יהד" מספרים את סיפור עצמאותה של פחוות יהודה?
    אתם מוזמנים לחפש עוד מידע על כך באינטרנט.

בית המקדש השני
בית המקדש השני – מקדש לאלוהים שנבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית...
בית המקדש השני
"עֲלוּ הָהָר וַהֲבֵאתֶם עֵץ וּבְנוּ הַבָּיִת, וְאֶרְצֶה בּוֹ ואכבד (וְאֶכָּבְדָה) אָמַר ה'."
(א, ח)

דגם ירושלים בימי בית שני, shutterstock.com

בית המקדש השני – מקדש לאלוהים שנבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון, בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכוהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון. בית המקדש השני נבנה בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטא בהצהרת כורש. המקדש עבר שיפוץ והורחב במידה ניכרת על ידי המלך הורדוס בשנת 19 לפנה"ס, ונחרב בשנת 70 לספירה בידי הרומאים. לפי המחקר ההיסטורי, המקדש הוקם בשנת 516 לפנה"ס ועמד על תילו כ-586 שנים.

לוח השנה המקראי
בלוח העברי הקדום שבתורה אין לחודשי השנה שמות, אלא מספרים סוֹדְרִים בלבד: החודש הראשון… החודש...
לוח השנה המקראי
"בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ בַּשִּׁשִּׁי, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ."
(א, טו)

לוח גזר, המוזאון לארכאולוגיה, תורכיה. צילום: Osama Shukir Muhammed Amin, The Gezer Calendar tablet, CC BY-SA 4.0

בלוח העברי הקדום שבתורה אין לחודשי השנה שמות, אלא מספרים סוֹדְרִים בלבד: החודש הראשון… החודש השלישי… החודש החמישי… החודש השביעי…
ספירת חודשי השנה התחילה בחודש הראשון, שהיה חודש האביב (ניסן), "רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן… לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות יב, ב), והסתיימה בחודש השנים-עשר, תשרי.

להמשך קריאה

כאמור, בתורה אין לחודשים שמות אלא מספרים בלבד. אבל בהמשך ספרי התנ"ך, בספר מלכים, נזכרים שלושה מחודשי השנה גם בשמותיהם העבריים העתיקים (שלא נשתמרו בלוח העברי): החודש השני, אייר, נקרא "יֶרַח זיו" (מלכים א, ו, לז), החודש השביעי (תשרי) נקרא יֶרַח האיתנים (מלכים א, ח, ב) והחודש השמיני (מרחשוון) נקרא "יֶרַח בּוּל" (מלכים א, ו, לח).
שמות חודשי השנה המוכרים לנו היום הגיעו אלינו מבבל לפני כ-2,500 שנה יחד עם שבי ציון, שחזרו מגלות בבל ליהודה בשנת 538 לפנה"ס. שמות החודשים בלוח העברי הם שמות בבליים שמקורם בשפה האכדית העתיקה, ולא שמות עבריים.

מבוסס על: מתיה קם, "חודשי השנה בלוח העברי", קופצים ללוח העברי. © מטח

  • קראו חגי א, פסוק א – באיזה חודש מדובר?
  • קראו חגי ב, פסוק א – באיזה חודש מדובר?
שמתיך כחותם
  בנבואתו האחרונה חגי פונה אל זרובבל, המנהיג מבית דוד. אלוהים עומד להתערב במערך המדיני...
שמתיך כחותם
"בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי נְאֻם ה' וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם, כִּי בְךָ בָחַרְתִּי נְאֻם ה' צְבָאוֹת."
(ב, כג)

מגילת פפירוס חתומה בשבע חותמות שונות. המגילה התגלתה במערה בוואדי דליה באזור בקעת הירדן. חוזה למכירת עבד, על פי הכתוב בארמית – נחתם בשומרון בשנת 335 לפנה"ס. בצילום: WD1 – וואדי דליה 1 – חוזה מכירת עבד א', צילום: נגיב אנטון אלבינה, באדיבות רשות העתיקות

 

בנבואתו האחרונה חגי פונה אל זרובבל, המנהיג מבית דוד. אלוהים עומד להתערב במערך המדיני ולכונן סדר חדש, ואז ימלוך ביהודה זרובבל בן שאלתיאל הפחה, נכדו של המלך יהויכין שגלה לפני 67 שנים מירושלים.

להמשך קריאה

היום נהוג לחתום בכתב על כל מסמך בעל תוקף משפטי. בימי קדם, ספר חתום היה כנראה מגילה שלא ניתן לפתוח אותה בקלות. בעבר היו מסמכים שנחתמו גם על ידי החותמות ("בולות") של העדים לכתיבת המסמך. לאחר הכתיבה היו מגלגלים את המגילה, חותמים אותה בעזרת טין רך ואז העדים היו מטביעים את החותמת שלהם בטין ויוצרים "בולה" עם שם או סמל. לאחר שהטין היה מתקשה, לא היה אפשר לפתוח את המגילה ללא שבירת החותמות או פגיעה במגילה עצמה. שיטת חתימה זו נועדה להבטיח שאם תתגלע בעתיד מחלוקת בנוגע להסכם המתועד במסמך, ניתן יהיה לבדוק אותו בידיעה שאיש לא ערך שינויים בתוכן המסמך החתום.

לרוב מגלים בחפירות ארכאולוגיות רק את הבולות. המסמך שאותו חתמו, שהיה עשוי מקלף או מפפירוס – שניהם חומרים אורגניים – לא שורד. במקרים נדירים מתגלים גם מסמכים חתומים.

מבוסס על: רשות העתיקות, "אז אתה חותם?", אתר מיזם 929

  • היעזרו בהסבר על החותמות בימי קדם – מה הכוונה של הנביא כשהוא מתאר את זרובבל כחוֹתָם?
חגי אנימציה
חגי מציב זה מול זה את בית האלוהים ואת ביתו של האדם, ומזמין אותנו להרהר...
חגי אנימציה

חגי מציב זה מול זה את בית האלוהים ואת ביתו של האדם, ומזמין אותנו להרהר במקומו של הבית בעולמנו.

  • לפי הסרטון והפסוקים – כיצד הצליח חגי לעורר את שבי ציון?

קרדיט: הנביא חגי / 929 תנ"ך ביחד

הרקע ההיסטורי לנבואת חגי
הפרק השישי בסדרה "והארץ הייתה תוהו ובוהו" עוסק בימי שיבת ציון – בעדויות המקראיות והארכאולוגיות,...
הרקע ההיסטורי לנבואת חגי
"בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הַשִּׁשִּׁי בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ, הָיָה דְבַר ה' בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא אֶל זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל פַּחַת יְהוּדָה וְאֶל יְהוֹשֻׁעַ בֶּן יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל לֵאמֹר."
(א, א)

הפרק השישי בסדרה "והארץ הייתה תוהו ובוהו" עוסק בימי שיבת ציון – בעדויות המקראיות והארכאולוגיות, ובניתוח הקשיים של שבי ציון והאתגרים שניצבו בפניהם.

  • מה הוא הרקע ההיסטורי לנבואת חגי?
  • לפי הסרטון, מה היה הלך הרוח בקרב המנהיגים של שבי ציון?
  • האם הכרת רקע זה עוזרת להבין את נבואת חגי?

קרדיט: והארץ הייתה תוהו ובוהו – תולדות ארץ ישראל. פרק 6: השיבה | כאן 11 לשעבר רשות השידור / 2016