מבוא לאיוב – תם וישר

נקרא את כל פרק א בכיתה ונוודא שהתלמידים מבינים את העלילה, אחר כך נקרין את פסוקים א-ה על הלוח.
נציין כי זהו ההצג של הסיפור (אקספוזיציה) והוא כולל נתונים חשובים לסיפור שעומד להתרחש: מיקום העלילה, הדמות המרכזית ומאפייניה.
המיקום
נשאל בכיתה:

• מהם שני הביטויים שעשויים להעיד על מקום התרחשות הסיפור? ("בְאֶרֶץ עוּץ", "בְּנֵי קֶדֶם")

רוב הפרשנים מעלים השערות שונות לגבי מקומה הגאוגרפי של ארץ עוץ על סמך אזכורים אחרים של "עוץ" בתנ"ך. המשותף להם הוא שארץ עוץ מצויה בעבר הירדן המזרחי. תומך בכך האזכור של בני קדם (=בני המזרח) בפסוק ה.
נתמקד באפשרות נוספת לפירוש של "אֶרֶץ עוּץ" שנסמך גם הוא על הקשר בין איוב לבני קדם.
נעיין במלכים א פרק ה פסוק י המתאר את חוכמתו של שלמה ונשאל:

• שערו: מה עשוי לרמז שמה של ארץ עוץ על יושבה? (עוץ מלשון עצה – חוכמה – תושביה חכמים, רמז לכך שאנו הולכים לעסוק בשאלות של חוכמה שדרושה בהם עצה טובה)

נסכם: איוב גר בארץ עוץ שמצויה בעבר הירדן המזרחי, אזור המחיה של עמים המכונים בני קדם. ייתכן שאלה שמות ריאליים של ההקשר הגאוגרפי, אבל יש בהם רמז גם להקשר הספרותי של איוב: ספרות החוכמה.
הדמות המרכזית ומאפייניה
נשאל את התלמידים:

• מה ידוע לנו על הדמות המרכזית מתוך פסוקים א-ג?

מתוך תשובות התלמידים נמלא יחד את הטבלה שבדף העבודה על הלוח (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
לאחר מילוי הטבלה נבחן יחד בכיתה:

• מה מיוחד במספרים של הילדים ושל הרכוש של איוב? האם הם נראים מציאותיים? (מאוד עגולים, כל זוג מסתכם ב-10, לא מציאותי כל כך)
• בכמה תכונות חיוביות מתואר איוב ובכמה צמדים מתואר המקנה (בעלי החיים) שלו? (4, 4)
• מה עשויה להיות המשמעות של המספרים האלה? מה הם מבטאים? (שלמות, לאיוב יש הכול, התכונות הטובות שלו והשכר שקיבל מאוזנים)

נציין כי אלו מספרים טיפולוגיים שמשקפים רעיון יותר משהם מוסרים מידע טכני.

• מהו עשוי להיות הקשר בין השלמות בתיאור בניו ורכושו של איוב (בפסוקים ב-ג) לבין תכונותיו המתוארות בפסוק א? (קשר של סיבה ותוצאה – איוב צדיק מושלם וזוכה לשכר מושלם באופן מאוזן להפליא)
• איזו תפיסת גמול משתקפת בפסוקים א-ג? (שכר מושלם – צדיק וטוב לו)

פסוקים ד-ה מתארים התנהגות שגרתית של איוב ושל ילדיו.

• מה עושים ילדיו? (משתה)
• מה עושה איוב? (מקריב קורבנות)
• מדוע הוא עושה זאת? (הוא חושש שבעת המשתה אולי הרהרו בליבם דבר רע על אלוהים. הוא מקריב קורבנות כדי לכפר על זה)
• מה הכוונה במילים: "בֵּרְכוּ אֱלֹהִים"? ("לברך" כאן משמש בלשון נקייה במקום לומר "לקלל", כיוון שמדובר על אלוהים ואין זה לכבודו. השינוי ככל הנראה לא היה במקור אלא נעשה כתיקון סופרים, תיקון דומה חוזר כמה פעמים בספר איוב)
• מה אפשר ללמוד על איוב מתיאור זה? (צדיק מאוד. דואג לכפר על חטאים מינוריים שאולי קרו ואולי כלל לא קרו)
• מה דעתכם על דמותו של איוב כפי שהיא מצטיירת בהצג (אקספוזיציה)? (תשובות אפשריות: יותר מדי צדיק, "מסודר", מקרה קלסי של הגמול המקראי)

זמנו של איוב:
בהצג וכמו כן בספר כולו לא נכתב במפורש מתי חי איוב או מתי נכתב הספר, אבל חז"ל ומפרשי המקרא עסקו בזה והעלו כמה השערות (חוקרים רבים עמדו על הקשר הלשוני שבין ספר איוב לסיפורי אברהם). בתלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא דף טו מתואר דיון שבו החכמים מציעים הצעות שונות לגבי זמנו של איוב.
נשאל את התלמידים:

• מהי התקופה המוקדמת ביותר בין ההצעות ומהי התקופה המאוחרת ביותר? (מוקדמת ביותר: יעקב, מאוחרת ביותר: אחשורוש)
• האם שתי ההצעות הראשונות שונות מבחינה היסטורית? (לא, משה והמרגלים חיו באותו דור)
• נסו לשער: מה אם כן ההבדל ביניהן? מה אפשר ללמוד מהן לגבי כלל ההצעות? (אולי אפשר לטעון שההיבט ההיסטורי לא חשוב כל כך בדיון הזה, אלא המאפיינים של הסיפור ושל הדמות. החכמים מנסים להבין את ההקשר הרעיוני של איוב ולאו דווקא את ההקשר ההיסטורי)
• מה אפשר ללמוד מריבוי ההצעות ומן הפער הכרונולוגי הגדול ביניהן? (שאין תשובה טובה שמקובלת על כולם. הכול השערות או דעות או דוגמאות לתקופות בהיסטוריה שבהן סבלו מייסורים כדוגמת ייסורי איוב)
• איזו הצעה יוצאת דופן בין כל הדעות? (שאיוב לא היה ולא נברא)
• מהן ההשלכות של הצעה זו על הבנת הספר? (שצריך לקרוא אותו כמשל ולא כמציאות ריאלית ולחפש את המסרים שלו לגבינו)
• מה דעתכם? האם איוב היה משל? האם זה משנה בכלל?

נסכם ונאמר, שהאקספוזיציה מציגה בפנינו את איוב כצדיק מושלם שזוכה לגמול מושלם כיאה לגיבור צדיק. איוב החכם מצטיין בהתנהגותו ובדרכיו וזוכה לגמול בהתאם למעשיו. הדעה התלמודית שרואה בסיפור איוב משל (דעה שקנתה לה אחיזה בפרשנות ימי הביניים ובמחקר המודרני) מתחזקת מאוד משיוך ספר איוב לספרות החוכמה. קל יותר לראות בסיפור מומצא בסיס תיאורטי היפותטי לדיון הפילוסופי שבמרכז ספר איוב.
הדיון בשאלת הגמול המוכרת בשמה 'צדיק ורע לו' יכולה להיבחן באופן חד ומלא על רקע סיפור קיצוני ומובהק של צדיק מושלם שלא חטא מעולם ואף זכה בהתחלה לכל הגמול הראוי לו, אך נענש בעונשים הכבדים ביותר. צדיק מוחלט שרע לו באופן מוחלט. נוספת לכך הידיעה של הקורא בהמשך פרק א שייסורי איוב אינם עונש אלא ניסיון של השטן להוכיח לאלוהים שצדיקותו של איוב תלויה בשכרו.
סיפור העלילה של איוב משמש סיפור המסגרת של ספר איוב שעיקרו הדיונים הפילוסופיים שבמרכזו. בהמשך הלימוד נעסוק בסיפור המסגרת שמתפרש על פרקים א-ב ופרק מב פסוקים א-ו.
למורה: בשלב זה אם מתאים, נוכל לצפות בסרטון 'שיעורטון'.

נעורר דיון בכיתה:

• האם לדעתכם קיימת מערכת של גמול בעולם? מי שעושה טוב יהיה לו טוב, ומי שעושה רע יהיה לו רע?
• מי אחראי על המערכת הזאת – גורם אלוהי, גורם אנושי או גורם אחר?
• האם כאשר אתם עושים טוב אתם מצפים לקבל משהו בתמורה? מה? ממי?
• האם הגמול הוא הסיבה לעשות טוב או להימנע מלעשות רע?
• האם יש סיבה אחרת?

תוכן: למדנו את פרק א פסוקים א-ה באיוב ועסקנו באופיו ומקורו של ספר איוב על פי סיפור המסגרת שלו.
מיומנויות: זיהינו מספרים טיפולוגיים ותיקון סופרים, עסקנו במושגים: גמול, שכר ועונש.
מתודות: פתחנו בדיון על רקע מחקרים או על רקע קריאת כתבה ונעזרנו במקור חז"לי.