מה הופך דבר לייחודי?

שלב ראשון – פסוקים א-ג:
נקרא את פסוקים א-ג ונשאל את התלמידים:

• כיצד הרעיה מתארת את עצמה וכיצד הדוד מגיב בפסוקים א-ב? (היא מדמה את עצמה לפרח והוא מאשר את דבריה ומדגיש את השוני בינה לבין סובביה)
• כיצד הרעיה מתארת את הדוד? (הרעיה משווה את הדוד לעץ התפוח בין עצי היער – מקום צמיחתם של אילנות סרק)
• במה דומים התיאורים? (בתיאורים אלה הם מבטאים שהם מוצאים חן זה בעיני זה, שבעיניהם הם יוצאי דופן, מיוחדים ומובדלים מהאחרים)

נזמין את התלמידים לקרוא שוב את פסוקים א-ג ולכתוב במילים שלהם את הדו-שיח בין הרעיה לדוד:

• כיצד הדו-שיח הזה היה נאמר כיום?
• באילו דימויים הייתם משתמשים להביע את המסרים האלה?

למורה: אפשר להציג לתלמידים את פסוקים א-ג בפירוש הרב עדין שטיינזלץ, ובו פירוש מילים קשות.
התלמידים ישתפו בכמה דוגמאות לשיחה בין הרעיה לדוד היום.

שלב שני – חולת אהבה:
נקרא יחד את פסוקים ה-ו: הרעיה מבקשת להיות מוקפת ביין ותפוחים כי היא "חולת אהבה". לפי פירושו של הרב שטיינזלץ היא מבקשת להיות מוקפת בפירות כדי שהכול סביבה יהיה ריחני, רך ונעים.

• באילו פעלים הרעיה משתמשת בבקשתה? ("סַמְּכוּנִי", "רַפְּדוּנִי")
• ממה היא חוששת? (הרעיה חוששת ליפול, היא מבקשת שיאחזו בה ויתמכו בה)
• האם לדעתכם בפסוק ו מדובר במציאות או בדמיון? (ככל הנראה היא מדמה לעצמה שהיא שרויה עם בן זוגה והוא עוטף אותה בחיבוק)
• האם לדעתכם תיאור האהבה כמחלה הוא חיובי או שלילי? מדוע?
• מה באהבה עשוי להיות דומה למחלה?

שלב שלישי – שבועות אהבה:
נזמין את התלמידים לקרוא את פסוק ז ונשאל בכיתה:

• מה משמעות הביטוי "להעיר אהבה"?
• האם לדעתכם הערת האהבה היא דבר חיובי או שלילי?
• מדוע לדעתכם הרעיה מבקשת מחברותיה לא לעורר את האהבה לפני זמנה?

נקרא יחד את פרשנות הרלב"ג לפסוק ז.
נשאל את התלמידים:

• מיהן החיות שהרעיה מזכירה בשבועתה?
• מה מאפיין אותן על פי רלב"ג? (צבאות ואיילות, הן מדלגות ורצות ישר אל המטרה הסופית ואינן הולכות שלב אחר שלב)
• מהי הדרך הראויה לפי דבריו? (ללכת בצורה סדורה, מדרגה אחר מדרגה, שלב אחרי שלב)
• אם כן, מה הרעיה מבקשת מבנות ירושלים בשבועה זו?
• האם אתם מסכימים עם דבריו של הרלב"ג?
• האם לדעתכם יש ערך לדרך או שחשוב יותר להגיע למטרה?
• מה הנטייה שלכם – לקפוץ לתוצאה הסופית או לעבור שלב שלב?
• כיצד נבנית האהבה באופן בטוח יותר?

נקרא את פסוקים ח-ט ונשאל את התלמידים:

• כיצד מתואר הדוד? מה הקצב שמתאר אותו? (מהיר)
• אילו ביטויים בפסוקים יכולים ללמד אותנו על קצב ההתנהלות של הדוד? ("מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים, מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת. דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים. הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים")
• מהו הניגוד הבא לידי ביטוי כאן בין הדוד והרעיה? (הוא מדלג ומקפץ והיא רוצה לחכות)

השבועה כמשל:
רוב הפרשנים לאורך הדורות ראו בשיר השירים אלגוריה ליחסים בין ישראל לאלוהים. נקרא עם התלמידים את פירושו של הרשב"ם.
פירוש זה של הרשב"ם מבאר את הפסוקים כדרישה של הרעיה להמשיך ולהחזיק באהבה ורואה בהם משל.
נדון בכיתה:

• מיהי הרעיה ומיהן חברותיה בנמשל, לפי דברי רשב"ם? (עם ישראל הוא הרעיה ואומות העולם הן החברות)
• מה משמעות השבועה? ממה חוששת הרעיה? ממה חוששים עם ישראל? (השבועה היא שבועת נאמנות של הרעיה לדוד ושל עם ישראל לאלוהים. החשש הוא שלא להמיר את האהבה-האמונה באחרת בשל השפעת הסביבה – החברות או אומות העולם)

אפשרות ראשונה – שיר:
נאזין לשיר 'חולת אהבה' של שרית חדד ונקרא את מילותיו.
נשאל את התלמידים:

• האם יש דמיון בין השיר לבין הרעיה בפרק שלנו?
• ממה צריך להירפא באהבה?
• האם לדעתכם יש גבול שאם חוצים אותו האהבה נעשית מחלה?
• מהו הגבול הזה?

אפשרות שנייה – דיון:
נדון עם התלמידים:

• כיצד משמרים את האהבה לאחד והיחיד או לאחת והיחידה?
• כיצד אפשר לעמוד מול הפיתוי של בנות ירושלים לחדול מאהבת הדוד הנחשק?
• האם תמיד ראוי לשמור על האהבה?
• אם היחסים לא היו הדדיים, האם עדיין היה נכון לשמור על האהבה?

תוכן: דנו בביטויי אהבה ובתחושות שמלוות את תהליך התפתחות הקשר הזוגי, למדנו על השבועה ומשמעויותיה ועל המובן המטפורי של הפרק.
מיומנויות: פרשנות ימי הביניים, מדרש מודרני (השיר 'חולת אהבה').
מתודות: קריאת פרשנותו של רלב"ג, עבודה עצמאית עם הטקסט, השוואה לשיר מודרני.