שועלים ושועלים קטנים

נקרא את פסוקים יד-יז ונשאל:

• היעזרו בכינויי הגוף וברמזים אחרים בפסוקים אלה ובדקו מיהו הדובר בכל פסוק? (פסוק יד – הדוד דובר; פסוקים טז-יז – הרעיה דוברת)
• לאיזה בעל חיים הדוד מדמה את הרעיה (בפסוק יד)? לאילו בעלי חיים היא מדמה אותו (בפסוק יז)? היכן מצוי כל אחד מבעלי החיים? (הדוד מדמה את הרעיה ליונה בסלעים; והרעיה מדמה את הדוד לצבי או לעופר איילים הרצים על ההרים)
• מה ההבדל בין מצב בעלי החיים המדמים את הדוד למצב בעל החיים המסמלים את הרעיה? כיצד מייצג כל אחד מהם את מצבם של כל אחד מבני הזוג? (הרעייה כיונה עומדת במקום אחד נחבא וגבוה, בסתר המדרגה; ואילו הדוד מדומה לצבי או לעופר האיילים שרץ ממקום למקום)

נקרא את פסוק טו, בפסוק מתוארים השועלים המזיקים לכרמים בשלב שבו הענבים הם סמדר – אינם בשלים עדיין. נזקם של השועלים המסתובבים בכרם גדול. הכרם מסמל את מערכת היחסים של הדוד והרעיה. נשאל את התלמידים:

• מה עשויים לסמל השועלים? (מכשולים בקשר הזוגי)

נחלק לכל תלמיד שלושה פתקים שעליהם מודפס ציור של שועל ונבקש לכתוב עליהם דוגמאות למכשולים אפשריים במערכות יחסים. נתלה את הפתקים על הלוח ונעבור על הצעות התלמידים.
נקרא את פסוקים טז-יז ונדון בנושאים שיכולים לפגום במערכות יחסים בריאות.

"דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ":
נשאל את התלמידים:

• כיצד אתם מבינים את הביטוי הזה?
• האם לדעתכם האהבה המתוארת בפסוק טז סימטרית?
• כיצד באה לידי ביטוי הדדיות במערכת יחסים?

נקרא עם התלמידים את דבריו של פרנץ רוזנצווייג, ונדון עם התלמידים:

• לפי רוזנצווייג, מה היא אהבה? (מי שאוהב ונאהב בה בשעה)
• האם לדעתו אהבה יכולה להיות חד-צדדית? (לא, אהבה חד-צדדית אינה אהבה להגדרתו, הוא מגדיר אותה "שאר הדברים היכולים להיעשות בשעת הדחק")
• האם לפי תפיסתו אפשר להגדיר ביחסי אהבה "אוהב" ו"אהוב"?

למידה בחברותות – הדדיות בקשר:
נחלק את הכיתה לקבוצות שבהן התלמידים ילמדו יחד פרשנויות על הדדיות בקשר (ראו דף עבודה ופתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).

פירוש מטפורי:
נקרא עם התלמידים משל מתוך שיר השירים רבה.
נזמין את התלמידים לנסח בלשונם את המשל והנמשל – במשל מתוארת יונה שנמלטה מפני נץ. ציפור הטרף חגה סביבה בשמיים ואינה מאפשרת לה להתעופף ולברוח. היונה מנסה להסתתר מפניה ולמצוא מחסה בנקיק סלע, אולם שם היא נקלעת לסכנה אחרת – נחש מאיים. דומה שהיא נתונה במצב שאין ממנו מוצא – הנץ חולש על השמיים, והנחש אורב בארץ. אין נתיב בריחה מכאן ומכאן. והינה ההצלה מתגלה לקורא ממקור בלתי צפוי – היונה צווחת ומטפחת בכנפיה, ובעל השובך שומע את זעקתה ומגיע. הסכנה נעלמת, והיונה ניצלת.
משל זה ממחיש את הסכנה שנקלעו אליה בני ישראל: הם נסים על נפשם מפני המצרים ובורחים למדבר, אך נקלעים לסכנה חדשה שלא צפו: ים סוף סוגר עליהם. דומה שהסכנות מקיפות אותם מכל צד, הן מן הים הן מן היבשה. בני ישראל מבינים שאינם יכולים להימלט. הם מתמלאים פחד ואימה וצועקים אל אלוהים. ההפתעה של המצרים היא לא רק מעצם הופעתו של אלוהים מחוץ לגבולות מצרים אלא מיכולתו לסלול נתיב הצלה בלתי צפוי לחלוטין – לבקוע את ים סוף. אלוהים שומע את בני ישראל ובא להושיעם.
למורה: מומלץ להציג את הדמויות והאירועים במשל ובנמשל זה מול זה כדי להמחיש את הקשר ביניהם.
נשאל את התלמידים:

• מדוע היונה (המשולה לישראל) אינה מראה את עצמה לדוד – אלוהים? (כי היא אינה יכולה, משום שמכל צד מקיפים אותה אויביה. ואלמלא כן, ודאי שישראל היו מעוניינים בקרבה לדוד – לאלוהים)

נסביר לתלמידים כי המשל אינו רק נוגע לסיפור קריעת ים סוף, אלא נושא ככל הנראה גם מסר אקטואלי לבני דורם של התנאים. האויבים צרו עליהם מכל צד, ולעיתים היה נדמה שאין מוצא. המסר של בעל המשל הוא שישראל צריכים לזכור בעִיתות מצוקה שאם רק יזעקו לעזרה, אלוהים ישמע, יבוא ויושיע.

נבקש מהתלמידים לצייר שני עיגולים המייצגים שתי דמויות שיש ביניהן קשר.

• כיצד העיגולים האלה צריכים להיראות?
• מה היחס הראוי ביניהם לדעתכם?

נשתף בתוצרים ונדון בהם:

• האם המצב הוא סטטי או שהוא משתנה לאורך הקשר?
• איך היחס בין העיגולים נראה בהתחלה? לאחר כמה חודשים? לאחר עשר שנים?
• האם קצב התקדמות שונה בין בני הזוג הוא בהכרח סיבה להיפרד? מדוע?
• כמה מומלץ לחכות זה לזה?
• מתי כדאי לוותר?
• האם מומלץ לדחוק בבן או בבת הזוג?

להלן דוגמאות לציורי עיגולים המשקפים קשרים:

תוכן: דנו במושג האהבה ובחשיבות ההדדיות בין בני הזוג במערכת יחסים.
מיומנויות: פרשנות מודרנית, השוואה בין סיפורת לשירה מקראית, ניתוח מדרש.
מתודות: קריאה בכתביו של פרנץ רוזנצווייג, למידה בחברותות על הדדיות בקשר בעזרת פרשנויות מודרניות.