מוסר בלחימה

המלחמה נתפסת כמציאות של תוהו ובוהו שבה אין חוקים. היצרים משתוללים והאדם עלול להגיע לאובדן צלם אנוש. בארצות המזרח הקדום לא היו חוקי מלחמה. בניגוד לתפיסה זו, המקרא מבקש לקבוע כללים גם לגבי המלחמה, ולהגביל את המציאות ההרסנית חסרת הגבולות שלה.
התפיסה המקראית שואפת לשלום עולמי (ישעיהו פרק ב), אך עד שנגיע לשם – יש לשמור על מוסר וסדר גם בזמן מלחמה, ולזכור שהמלחמה איננה המטרה והתכלית.

שלב ראשון:
נקרא עם התלמידים את פסוקים י-יח ולאחר מכן נבקש מהתלמידים למלא את דף העבודה.
נחזור למליאת הכיתה ונסכם את חוק החרם בעזרת התרשים.
נשאל את התלמידים:

• למה לדעתכם יש הבדל בין עיר קרובה לרחוקה?
• מדוע מי שקרוב מפחיד או מאיים יותר?
• מה מטרת החוק לדעתכם?
• מה מטרת החוק לפי פסוק יח? (מטרתו העיקרית של חוק החרם הייתה למנוע השפעות של מנהגים ואמונות הזרים לאמונות בני ישראל, ולאסור על בני העם להתחתן עם יושבי כנען, להתערב בתוכם וללמוד את מנהגיהם ואת דתם. השמדת כל התושבים באזורים הכתובים בפסוק יז שירתה את מטרה זו)
• האם הסיבה הזאת מספקת? אם יש חשש שישראל יחטאו האם לא מוצדק יותר לחזק את אמונת ישראל?

נבחן אם בפועל החוק יושם הזה. נחלק את הכיתה לשש קבוצות, כל קבוצה תקבל מקור ותתבקש לבחון אם לפי המקור חוק החרם יושם או לא.
ואלו הם המקורות: יהושע פרק י פסוקים לג-מ; יהושע פרק יג פסוק יג; יהושע פרק טו פסוק סג; יהושע פרק טז פסוק י; יהושע פרק יז פסוקים יב-יג; שופטים פרק א פסוקים טו. (לפי יהושע פרק י נראה שהחוק יושם, אך במקורות האחרים מתואר שישראל לא הורישו את כל האזורים)

• מה דעתכם- האם ייתכן שהחוק מראש לא נועד ליישום מלא? מהי מטרתו אם כן? (כיוון אפשרי: לפי תפיסת המחבר המקראי נוכחותם של העמים האחרים בעייתית מבחינה דתית, שכן העמים האלה גורמים לעם ישראל לנטוש את עבודת ה'. והמחבר המקראי ביקש להעביר מסר בכתיבת החוק)

נציג לתלמידים את מצבת מישע שנותנת לנו עדות נוספת לחוק החרם מעמים אחרי בעת העתיקה ונדון עם התלמידים:

• במה דומה מצבת מישע לחוק החרם במקרא? (בשניהם יש תיאור של הרג של עיר שלמה)
• מה ההבדל ביניהם? (במצבת מישע מתואר רק הרג ואילו בדברים פרק כ יש גם אפשרות של שלום)
• כיצד משפיע העיון במצבת מישע על הבנתנו את חוק החרם המקראי? (על רקע מצבת מישע, החוק נראה קצת יותר מוסרי, כי אנו מבינים שזה היה הנוהג באותם הימים והחוק המקראי מעודן יחסית לנוהג)

שלב שני:
נמשיך לקרוא את פסוקים יט-כ – חוק איסור השחתת העצים בזמן מלחמה. נשאל את התלמידים:

• מה הן הסיבות שנותנים לנו לאיסור השחתת עצים? (1. "כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת". 2. "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר?")

נקרא את הפרשנות של הרב שטיינזלץ ונשאל את התלמידים:

• כיצד הרב שטיינזלץ מבין את הפסוק? ("כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת" – אם יתארך המצור ויחסר לך אוכל אולי תזדקק לעץ ולפירותיו. "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה?" שאלה רטורית – האם העץ הוא כמו אדם שיכול להתגונן מפניך?)
• מתי כריתת עץ מותרת לפי פסוק כ? (כשיש צורך בעצים לצורכי המלחמה, אך יש גם הסתייגות – מותר לכרות רק עצי סרק – שאינם עצי פרי)
• מה האמירה המוסרית בבסיס החוק? (כיוון אפשרי: הרס הטבע אינו רצוי גם במלחמה, העץ אינו אשם במלחמה. יש דברים שעושים בגלל המלחמה אך אם אפשר להימנע מהרס מיותר צריך לעשות זאת. יש חשש במלחמה לא להבחין בין הרס לגיטימי לבין הרס שלא נצרך וצריך לא לנצל את הכוח לרעה להרס מיותר. יכול להיות שיש פה גם הימנעות מכפיות טובה – עצים שאוכלים מהם, צריך לשמור עליהם)

אפשר להקרין לתלמידים את הסרטון 'כי האדם עץ השדה – כאן עברית' ולהסביר את השינוי שעבר המשפט 'כי האדם עץ השדה' ממקורו בפסוקים שלנו ועד ימינו נשאל את התלמידים את השאלות שבעזר ההוראה.
נבקש מהתלמידים לקרוא ביהושע פרק יז פסוקים יד-יח ונשאל את התלמידים:

• מה התלונה של בני ראובן, גד וחצי המנשה? (השבטים מתלוננים ליהושע על גודל נחלתם אך בהמשך מתברר שהבעיה היא באתגר של ההתיישבות: כדי ליישב צריך לכרות את היער. יהושע אף מעודד אותם לעשות זאת)
• האם בסיפור זה יושם חוק איסור השחתת העצים? (גם במקרה זה, בדומה לחוק החרם, בפועל החוק לא יושם)

שלב שלישי:
נעבור לחוק נוסף שעוסק במוסר בלחימה – אשת יפת תואר.
נקרא את פרק כא פסוקים י-יד בדברים. נשאל את התלמידים:

• מה התורה מצווה על חייל שחושק באישה יפה בשבי המלחמה? (פסוק יא: "וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה" – ההנחיה היא לשאת את האישה. הוא אינו יכול לשאת אותה מיד אלא צריך לחכות חודש ורק לאחר מכן יכול לשאת אותה לאישה – פסוק יג)
• אילו פעולות האישה יפת התואר עושה בחודש הראשון של השבי? (מגלחת את ראשה, עושה את ציפורניה – ככל הנראה מדובר בסימן של אבל, מסירה את בגדי השבי ובוכה על אביה ואמה – על גורלה)

נשאל את התלמידים:

• אילו שאלות מעורר החוק?

נתמקד בשתי שאלות עיקריות:

• האחת – האם לא היה ראוי לומר לאדם שרואה אישה יפת תואר בעת המלחמה לא לחמוד ולהתרחק ממנה?
• השנייה – מה פשר כל המעשים שעליה לעשות לאחר שהביא אותה אל ביתו?

נשאל את התלמידים:

• מה לדעתכם ההיגיון בבסיס פעולות אלה? הוכיחו את עמדתכם בעזרת הפסוקים. (כיוון אפשרי להיגיון שבבסיס הפעולות: לתת זמן אחרי השבי ולראות אם האדם עדיין מעוניין בה גם לאחר שהמלחמה הסתיימה, במצב רגוע יותר ולא קיצוני ואחרי שיופיה הועם. ראוי לציין שבעת העתיקה בממלכות האזור, ובמקומות מסוימים עד היום, החיילים היו אונסים נשים כאוות נפשם)

נקרא את פסוק יד ואת פירושו של הרב שטיינזלץ לפסוק ונשאל את התלמידים:

• מה אנו לומדים מפסוק יד? (אם הוא אינו מעוניין לשאת אותה הוא חייב לשחרר אותה ולא למכור אותה לשפחה לאדם אחר. נוסף על כך, אסור לו להתעלל בה או להשתמש בה)
• מה אפשר ללמוד מההגבלות על מטרת החוק הזה? (מטרתו להגן על האישה, לצמצם את התופעה של שבי נשים, לכוון לאידאל מוסרי גבוה יותר)

נקרין את פירושו של רש"י לפסוק יא ונשאל את התלמידים:

• מה טענתו של רש"י? (התורה התירה את אשת יפת התואר משום שהיא התחשבה ביצר הרע שיש לאדם. המציאות היא שאנשים בעלי חולשה, והוא טוען שהחיילים היו לוקחים לעצמם נשים על אף האיסור. מוטב לא לאסור על אדם לקחת אותה לאישה אך צריך לרסן את ההתנהגות שלו)

אונס נשים במצבי מלחמה הוא נוהג מקובל של צבאות שונים מימי המקרא ועד ימינו. החוק המקראי בוחר לא לאסור את התופעה באופן מוחלט אבל לרסן את החיילים ולצמצם את התופעה על ידי השהיה והגבלות.
נדון בכיתה:

• אם רווחת ומקובלת בציבור תופעה פסולה, מה נכון יותר: לאסור אותה מכול וכול, או לנסות להגביל אותה בלי לאסור אותה לגמרי?
• מה היתרונות והחסרונות של כל אפשרות?
• האם יש לכם דוגמאות לתופעות פסולות כאלה בחברה שלנו כיום?

לסיכום נדון:

• בעקבות הלימוד של חוקי היציאה למלחמה – חוק החרם, איסור השחתת עצי פרי וחוק אשת יפת תואר, האם צבא בני ישראל המקראי מוסרי?
• האם מוסר הוא דבר יחסי?
• האם הוא דבר דינמי?
• מהי הרוח המנשבת מחוקי המלחמה במקרא?

נפנה את התלמידים לשני מקורות כדי לבדוק כיצד התמודדו חז"ל ופרשני ימי הביניים עם האתגר המוסרי שמציב חוק החרם.
למורה: מומלץ לציין שמדובר בנושא רחב ונתון במחלוקות פרשניות כיצד להבין את הטקסט. במסגרת השיעור נוכל לגעת בקצרה בשתיים מן האפשרויות.

• כיצד מפרשים הרמב"ם ומעשיו של יהושע לפי הירושלמי את חוקי היציאה מלחמה? במה שונה פירוש זה מפשט הכתובים? (הירושלמי והרמב"ם מפרשים את החוק בדברים בשונה מפשט הכתובים. לפי פירושם הקריאה לשלום מופנית לכל העמים, גם לעמי כנען. ההבדל בין עמי כנען לשאר העמים הוא רק כאשר אין היענות לשלום. במקרה כזה – בערים הרחוקות מושמד רק הכוח הלוחם "אֶת כָּל זְכוּרָהּ" ואילו ערי כנען מוחרמות לגמרי)
• האם פירוש זה עשוי להשתמע מדברים פרק כ פסוקים י-יז? (אפשר לקרוא כך את הפסוקים – אפשר לקרוא בפסוק טו את המילה "כן" כנוגעת רק לעניין החייאת הנשים והטף בעיר רחוקה שלא נענתה לשלום; וזאת בניגוד לפסוק טז הדן בערים הקרובות שלא נענו לקריאת השלום. במקרה של ערים קרובות שלא נענו לקריאת שלום יש להשמיד את כל אוכלוסייתן. האבחנה הזאת נוגעת רק למצב של "ואם לא תשלים עימך" (פסוק יב) ולא לכל הקטע. ומכאן שהצו "לא תחיה כל נשמה" – עמי כנען – מוחל רק במקרה שלא נענו לקריאת השלום)
• כיצד הרמב"ם מבין את ההיענות של הערים הרחוקות לשלום? מה היא כוללת? (הרמב"ם משנה את המשמעות הפשוטה של היענות לקריאה לשלום: בעיניו, פירושה הוא קבלת שבע מצוות בני נח)

אפשרות ראשונה – מוסר צבאי:
נקרא מתוך מסמך רוח צה"ל (הקוד האתי של צה"ל) – מסמך שנכתב בתחילת שנות ה-90 כדי להעמיד בסיס ערכי רצוי לכל פעולות החיילים בצה"ל. נתמקד בסעיף טוהר הנשק. נדון עם התלמידים:

• מדוע יש צורך במסמך ערכי למסגרת צבאית?
• מה אנחנו לומדים מסעיף טוהר הנשק על כוח ועל הסכנות שלו?
• מדוע יש חשש שהחייל לא ישמור על צלם אנוש בלחימה?
• מה ההבדל בין חוק זה לבין החוקים שלמדנו עליהם?

אפשרות שנייה – מוסר במבחן הזמן:
נשאל את התלמידים:

• האם מוסר תלוי בזמן ובמקום?
• האם התנהגות מוסרית יכולה להשתנות?
• דברים שהיום נראים לנו מוסריים בעתיד עלולים להיחשב לא מוסריים?

תוכן: דנו במקומו של המוסר במלחמה, בחנו את חוק החרם ואת האתגרים המוסריים שהוא מציב. ראינו שנראה שהחוק לא יושם בפועל. באיסור השחתת עצים ובפרשת אשת יפת תואר ראינו כיצד החוק מגביל את אפשרויותיו של הצבא והחייל היחיד במלחמה נעזרנו בדברי מפרשים כדי לבחון כיצד יושמו החוקים בפועל. סיימנו בדיון בשאלות מוסריות צבאיות בימינו.
מיומנויות: פרשנות ימי הביניים, מקורות חוץ מקראיים, השוואה.
מתודות: דף עבודה ודיון.