מות יעקב ויוסף

נקרא עם התלמידים את פרק מז פסוקים כח-לא ונשאל:

• מה יעקב מבקש מיוסף לקראת סוף ימיו?
• מדוע לדעתכם חשוב כל כך ליעקב לא להיקבר במצרים?

נקרא את פסוקים א-יד בפרק נ ונבקש מהתלמידים לכתוב במחברת את מהלך האירועים בפסוקים. לאחר מכן נבקש מנציגים לעלות ללוח ולכתוב את הרצף. (יעקב מת; חונטים את גופתו במשך ארבעים יום; במשך שבעים יום אבלים על מותו; יוסף מבקש מפרעה לצאת לקבור את יעקב בארץ ישראל; פרעה מסכים; יוסף ואחיו יוצאים יחד ומשאירים את הצאן, מגיעים עד גורן האטד ומספידים את יעקב ואבלים שם שבעה ימים; קוברים את יעקב במערת המכפלה וחוזרים למצרים)
בפרקים מז-נ אנו נפרדים מיעקב ומיוסף. נחלק את התלמידים לזוגות ונבקש מהם למלא את טבלת ההשוואה בין השניים (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
נבקש מהתלמידים לסמן בטבלה בצבע אחד את נקודות הדמיון ובצבע אחר את נקודות השוני. לאחר מכן נעבור עם התלמידים על הטבלה: נתמקד בדמיון הרב בין דברי יעקב לדברי יוסף – שניהם מצווים שיקברו אותם בארץ, אך יעקב מצווה על קבורתו פעמיים: פעם ליוסף, ופעם לכל בניו. גם בתיאור הקבורה של יעקב התיאור כפול: בהתחלה יוסף מקיים את צו אביו, ואחר כך מופיע תיאור של קבורתו בידי כל האחים. נשאל את התלמידים:

• מה אפשר ללמוד מקווי הדמיון הרבים בין יעקב ליוסף?

גם יעקב וגם יוסף מנבאים שתהיה גאולה ממצרים, ושניהם מצווים את בני ישראל לקבור אותם בארץ, אך יש שני הבדלים בולטים ביניהם:

1. יעקב אינו מודיע לכל בניו שתהיה גאולה, אלא רק ליוסף, ואילו יוסף אומר זאת לכל אחיו.
2. יעקב מובא לקבורה בארץ, ואילו יוסף הושם, בינתיים, בארון במצרים.

נשאל את התלמידים:

• מדוע לדעתכם יוסף איננו נקבר בארץ? מדוע הוא אינו מצווה על אחיו לקבור אותו בארץ כבר עכשיו, בדומה לצווי של אביו, אלא מצווה לקחת את עצמותיו רק כאשר בני ישראל ייגאלו ממצרים?
• מדוע דווקא יוסף הוא שמבשר לאחיו על הגאולה ולא יעקב בעצמו? (ייתכן שבתקופת יעקב לא היה שעבוד ולכן קבורתו של יעקב הייתה אפשרית, ואילו אצל יוסף השעבוד במצרים החל ולכן גם האמירה על הגאולה רלוונטית רק בשלב זה)
• מדוע גם יעקב וגם יוסף מבקשים להיקבר בארץ? מה המשמעות של קבורה בארץ?

נסביר לתלמידים שהגיוני שיעקב מבקש להיקבר בארץ, אך יוסף חי את מרבית חייו במצרים והוא דמות חשובה מאוד שם – למה שהוא ירצה להיקבר בארץ?
נשאל את התלמידים:

• מה לדעתכם הביא יהודים לכל אורך ההיסטוריה לרצות להיקבר בארץ גם אם לא חיו בה ולו יום אחד?
• מה זה עשוי להעיד על מגורים של יהודים בחו"ל? (לאורך ההיסטוריה וגם היום יהודים רבים רואים במגורים בחו"ל תחנה זמנית. קבורה בארץ היא ביטוי לקשר העמוק אליה שלא תמיד זכה להתממש)

נקרא על קבורת יוסף ביהושע פרק כד פסוק לב ונשאל:

• מדוע יוסף מבקש להיקבר בארץ אך הוא אינו נקבר עם אבותיו במערת המכפלה, אלא בשכם?

נקרין את פירושו של רש"י לפסוק ביהושע.
נשאל את התלמידים:

• מה הסיבה לקבורה של יוסף דווקא בשכם, על פי רש"י? (סגירת מעגל למכירה של יוסף בידי אחיו בשכם שהובילה לירידה שלו למצרים)
• מהי הסמליות של החזרת יוסף לשכם למקום שבו נפרד בעל כורחו מאחיו? באיזה אופן קבורתו שם סוגרת מעגל? (יש כאן אולי ביטוי לסליחה על מעשה האחים ומעין איפוס של חזרה לאותה נקודה שממנה התחיל הפירוד והפעם כדי לאחד לנצח)

כאמור, סגירת המעגל מתחילה לקרות בשמות פרק יג פסוק יט. נקרא את הפסוק ונשאל:

• מי מילא בסופו של דבר את בקשתו של יוסף? (משה, כמה דורות אחרי מות יוסף)
• נסו לשער: כיצד ידע משה על השבועה שהשביע יוסף את אחיו? מה אפשר ללמוד מזה על בני ישראל במצרים? (הם שמרו על השבועה ועל התקווה לגאולה ונשארו נאמנים להבטחה שישובו לארץ כנען)

נסכם: קבורתם של יעקב ויוסף בארץ כנען סוגרת מעגלי חיים של שתי דמויות מרכזיות וחשובות בספר בראשית ובקורות משפחת אבות האומה הישראלית. מעגלי חיים דומים שכללו פרדות ונדודים כפויים, סכסוכים משפחתיים ותלאות רבות, אך הסתיימו בפיוס ובאחדות. בהיבט האישי והמשפחתי של הדמויות, החזרה להיקבר בכנען היא שיבה הביתה אל המקור וחיבור מחדש למשפחת האבות ולארץ המובטחת. בהיבט הלאומי זוהי הצהרת כוונות לעתידה של האומה הישראלית ההולכת ומתפתחת בגושן תחת התרבות המצרית האיתנה, אך עיניה וליבה נשואים לארצה ולאמונתה.

'סגירת מעגל' היא צעד מהותי שמשנה את המצב וגורם לפתרון נושא שלא היה פתור זמן רב. נשאל את התלמידים:

• האם חוויתם בחייכם אירוע שבו הצלחתם לסגור מעגל?
• מה היה האירוע?
• כיצד הוא נסגר?

אפשר להציע לתלמידים לחשוב על נושא שלא פתור אצלם ושהם היו רוצים לסגור בו מעגל ולבקש מהם להציע זה לזה דרכים לסגור מעגל.

תוכן: השווינו בין הפרדה מיעקב לבין הפרדה מיוסף – כיצד כל אחת מתוארת ומהו המסר האחרון של יוסף לאחיו שאתו נכנסים לספר שמות.
מיומנויות: השוואת טקסטים, פרשנות.
מתודה: דף עבודה.