סוגרים מעגל בברכות

נקרא את פסוקים א-כב כדי להבין את רצף הסיפור, לאחר מכן נחזור ונקרא את הפסוקים בחלקים.
הברכה והבכורה
נקרא שוב את פסוקים א-ז ונסביר אותם. יוסף לוקח את בניו ליעקב לקבל ברכה. נשאל את התלמידים:

• בפסוק ה, כיצד אתם מבינים את האמירה של יעקב "לִי הֵם"?

נקרא את הפרשנות של רש"י לפסוק ונשאל:

• כיצד רש"י מפרש את האמירה של יעקב? (אפרים ומנשה עולים לדרגת בנים, הם עתה שניים משבטי ישראל, כל אחד מהם יקבל נחלה)
• במה יבוא לידי ביטוי החשבת אפרים ומנשה לבני יעקב?

אפשר להקרין את מפת נחלות השבטים על הלוח ולהראות את הנחלות של אפרים ומנשה (ראו קישור למפה גם בממערך השיעור).
נכתוב על הלוח את השאלה שתלווה את השיעור ונשאל אותה את התלמידים:

• מדוע אפרים ומנשה נחשבים בנים, ומה המשמעות של קבלת הנחלה הכפולה?

נחזור אל השאלה בהמשך השיעור.
נקרא את פסוק ח ונשאל:

• מהו הקושי העולה מן הפסוק? (יעקב כבר דיבר על הבנים ואף כתוב שהוא ראה אותם, אבל הוא שואל: "מִי אֵלֶּה?")

נחלק לתלמידים דף עבודה על פסוק ח (ראו פתרון למורה. נמצא גם בממערך השיעור).
השאלה "מִי אֵלֶּה?" מופיעה פעם נוספת בתנ"ך נחפש יחד בקונקורדנציה (ראו קישור גם בממערך השיעור) ונראה כי השאלה מוזכרת גם בבראשית פרק לג פסוק ה – במפגש עשו ויעקב.
נשאל את התלמידים:

• מה היו היחסים בין יעקב ועשו בפסוקים אלה? (יעקב חושש מהמפגש עם עשו אחרי השנים ששהה אצל לבן)

שאלת יעקב "מִי אֵלֶּה?" מחזירה אותנו לסיפור האחים יעקב ועשו שבמרכז יחסיהם עומד נושא הברכה והבכורה. נשאל את התלמידים:

• מדוע לדעתכם המקרא מחזיר אותנו דווקא למפגש ההשלמה בין עשו ליעקב?

אפשר להעלאות השערה שאולי סוף-סוף, בסוף ספר בראשית יש יחסים מתוקנים בין אחים, ולקרוא את דבריו של הרב דוד מנחם (ראו קישור גם בממערך השיעור). כדאי לזכור שיעקב קנה מעשו את הבכורה, והוא כבר יצר תקדים להחלפת הקדימויות בין הבנים.

ברכת הבנים ומשמעותה:
נקרא את פסוקים ט-כ. הבכור מבין האחים הוא מנשה והצעיר – אפרים. נבקש מהתלמידים למלא את התרשים שבדף העבודה ונשאל את התלמידים:

• מדוע לדעתם שיכל יעקב את ידיו?

(ראו דף עבודה גם בממערך השיעור).
נקרא שוב את הברכה עצמה בפסוקים טו-טז ונקרין את הפסוקים על הלוח. יעקב מברך את הבנים בשמו של אלוהים. נשאל את התלמידים:

• מה תוכן הברכה? (שהם יהיו המשך לשושלת של אברהם, יצחק ויעקב ושיתרבו כמו דגים)

נחזור אל ההבטחות לאבות בספר בראשית – נחלק את התלמידים לשלישיות וכל תלמיד יקבל דף הבטחות לאחד האבות (ראו דפי עבודה: הבטחות לאברהם, הבטחות ליצחק והבטחות ליעקב ופתרונות למורה. נמצאים גם בממערך השיעור) ונבקש מהתלמידים לסמן בצבעים שונים את הנושאים שעולים בהבטחות (אפשר לכוון את התלמידים לסימון ברכת ריבוי הזרע וההבטחה על הארץ) אחרי שהתלמידים יסמנו את הנושאים העולים בברכות בפסוקים הם ישתפו זה את זה בממצאיהם.
אם לא כיוונו את התלמידים לנושאי הברכות נשאל אותם:

• מה הנושאים שחוזרים על עצמם בכל הברכות? (ברכת הארץ וברכה על הזרע)

נבקש מהתלמידים לקרוא בפרק שלנו בפסוקים טו-כא ולזהות היכן הנושאים האלה חוזרים בפסוקים. (פסוק טז – התרבות הזרע כמו דגים; פסוק כא – הבטחה לחזרה לארץ)
אפשר לראות בפרק זה סגירת מעגל של להבטחות ולברכות בספר בראשית – אלוהים הבטיח לאבות הבטחות על הארץ ועל הזרע, ועתה יעקב מברך את נכדיו באותן הברכות.
תגובת יוסף לברכה
נשאל את התלמידים:

• כיצד יוסף מגיב למעמד הברכה לאפרים ומנשה? (פסוק יז: "וַיֵּרַע בְּעֵינָיו")
• מדוע לדעתכם זוהי תגובתו?

נקרא את פירושו של הרב שטיינזלץ לדברי יוסף ונשאל את התלמידים:

• מה שני הפירושים שהרב שטיינזלץ מציע? (לפי הרב שטיינזלץ יוסף ציפה שיעקב יעדיף את מנשה הבכור, וכאשר יעקב פעל אחרת יוסף חשב שזה כיוון שהוא מתעוור ושהוא טעה. הרב שטיינזלץ מעלה אפשרות נוספת שהורע ליוסף שיעקב הבין אותו לא נכון בדרך שהוא עצמו החזיק את הילדים כדי לתקן את הטעות).
• תגובת מנשה ואפרים אינה מופיעה בפסוקים, מה לדעתכם יכולה להיות הסיבה לכך?

אפשרות ראשונה – ברכת הבנים:
בבתים מסורתיים יש הנוהגים שההורים מברכים את ילדיהם בערב שבת בברכה שבירך יעקב את אפרים ומנשה. נשאל את התלמידים:

• מדוע לדעתכם נבחרה דווקא ברכה זו?

אפשר לקרוא עם התלמידים את ההסבר מתוך ספרו של נחום וואהרמן 'חגי ישראל ומועדיו'.

אפשרות שנייה – ברכה משפחתית אישית:
נדון עם התלמידים:

• במה אתם ממשיכים את ההורים שלכם?
• מה הברכה המשפחתית שהולכת אתכם?

תוכן: למדנו על מפגש של יעקב עם נכדיו, אפרים ומנשה ועל מעמד הברכה שהוא מעניק להם, ובחנו את הנושאים המתוארים בברכה, את קבלת הנחלה הכפולה וכיצד אלו סוגרים מעגל ליחסי אחים בספר בראשית.
מיומנויות: פרשנויות, מדרש תמונה.
מתודות: דף עבודה, שימוש במפה, ציור, מדרש תמונה.