מסע סנחריב – איך כותבים היסטוריה?

נקרא עם התלמידים פסוקים יג-טז ונסביר שוב את המתואר בפסוקים.

בשנת 701 לפנה"ס עורך סנחריב (בנו ויורשו של סרגון השני) מסע עונשים באזור וכובש את כל ערי יהודה. המסע של סנחריב מתואר בקצרה בספר מלכים. חזקיה שפחד מחורבן ירושלים התנצל על שמרד באשור והציע למלא כל עונש: "חָטָאתִי, שׁוּב מֵעָלַי, אֵת אֲשֶׁר תִּתֵּן עָלַי אֶשָּׂא", לכן שילם 300 כיכר כסף ו-30 כיכר זהב. התשלום היה מהכסף והרכוש שבבית המלך ובבית המקדש. הכתוב המקראי כותב בקצרה ובצמצום רב על האירועים.

אפשר להקרין חלק מהסדרה הארץ הייתה תהו, פרק 5 העוסק בנושא (דקות רלוונטיות: 26:13-25:39, 34:27-31:07. ראו גם בממערך השיעור), או מתוך המצגת חזקיהו נגד סנחריב מול חומות ירושלים (ראו קישור גם בממערך השיעור).

עבודת השוואה: מקור חוץ מקראי – כתובת סנחריב
ב-1830 התגלתה הכתובת בידי הקולונל הבריטי ר' טיילור בנינווה שהייתה בירתה העתיקה של האימפריה האשורית, כיום צפון עיראק. המנסרה התגלתה בחורבות ארמונו של המלך סנחריב. את המוצג רכש המוזיאון הבריטי מאלמנתו של הקולונל בשנת 1850. קיימים עותקים של הכתובת באוניברסיטת שיקגו וגם אצלנו במוזיאון ישראל.
נבקש מהתלמידים לקרוא במלכים ב פרק יח פסוקים יג-טז ואת כתובת סנחריב (נספח ב) ולהשוות בין המקורות: למצוא מה דומה בין המקורות ולפחות שלוש תוספות שיש בכתובת ואין בתנ"ך.

מהי מטרת פירוט השלל בכל אחד מן המקורות?
נשאל את התלמידים למה פחות חשוב לתנ"ך לתאר את כיבוש ערי יהודה הבצורות לפרטים, ומה התמה ההיסטוריוגרפית של ההיסטוריוגרף האשורי?
פירוט השלל בכתובת האשורית נועד להאדיר את מלך אשור, ובמקרא להציג את מצבה הכלכלי הטוב של יהודה לפני הכיבוש. במקרא מסע הכיבוש מתואר בקיצור כדרכו של התנ"ך לתאר עלילות בקיצור.
מקרה זה הוא דוגמה כיצד מקור חיצוני מאמת ומחזק את הכתוב בספר מלכים, ואף מרחיב ומתאר יותר מהמסופר בתנ"ך עצמו.

פענוח מקור חזותי חוץ מקראי – תבליט לכיש:
נקרין סרטון קצר על תבליט לכיש.

העיר לכיש נכבשה במהלך מסע סנחריב. בעוד בתנ"ך יש אזכור על כיבוש לכיש, אך אין תיאור לפרטים; בתבליט לכיש מופיע תיאור מפורט של כיבוש העיר המסמל את כיבוש יהודה כולה. נחלק לתלמידים תמונות מתוך התבליט (בנספח ג). נבקש מהתלמידים לתאר מה הם רואים בתמונות ולענות על השאלה מדוע לדעתם חשוב היה לאשורים לתאר לפרטים את כיבוש לכיש, ואילו בספר מלכים הדבר מוזכר אך לא לפרטי פרטים.

סוף המסע – איך זה נגמר? עבודה בזוגות וניתוח נקודות המבט:
נחלק את התלמידים לזוגות. כל זוג יקבל כמה מקורות העוסקים בסיום מסע סנחריב: מלכים ב פרק יט פסוקים לה-לז; דברי הימים ב פרק לב פסוקים כא-כב; קטע מתוך קדמוניות היהודים; וקטע מתוך ספרו של חנן אשל (המקורות. ראו מקורות גם בממערך השיעור). נבקש מהתלמידים לסכם במילים שלהם כיצד כל מקור מסביר את הסיבה לחזרת צבא סנחריב לאשור, ולנסח את המגמה או המסר שהמחבר המקראי מנסה להעביר בכתיבתו.

בפרק זה בחנו נקודות המבט והמגמות בכתיבה ההיסטורית – התנסינו בקריאה ביקורתית של הטקסט המקראי וראינו כיצד אירועים היסטוריים מושפעים ממגמות של כותבים. נשאל את התלמידים:

• האם הקריאה היום הייתה שונה מבדרך כלל?
• האם אנו מכירים עוד דוגמאות מהחיים לאירועים שאפשר לבחון מנקודות מבט שונות?
• מה נדרש מאתנו בקריאה של אירועים היסטוריים?
• איך קוראים קריאה ביקורתית?

תוכן: קראנו את התיאור המצומצם על מסע סנחריב שמופיע בספר מלכים. השווינו בין התיאור במקרא לבין התיאור המופיע במקורות החוץ מקראיים וניסינו לעמוד על הסיבה להבדלים ועל המגמות ותפיסת עולמם של ההיסטוריוגרפים השונים.
מיומנויות: הגדרת המושג היסטוריוגרפיה, מקורות חוץ מקראיים, ניתוח מקור חזותי.
מתודות: למדנו בצורה חווייתית את המושג היסטוריוגרפיה, השווינו בין כתובת סנחריב לבין התיאור בספר מלכים, ניתחנו מקור חזותי של תבליט לכיש. ובסוף השווינו בזוגות בין מקורות ובחנו מגמות בתיאור סוף מסע סנחריב.