נאום הפרדה של יהושע וסקירת קורות עם ישראל

נקרין על הלוח מפה מקראית של האזור (ראו קישור למפה גם בממערך השיעור).

במפה ייראו בבירור נהר פרת, כנען, מואב, ארץ האמורי וארץ מצרים, ים סוף ומדבר סיני. נקרא באוזני הילדים את פסוקים א-יג. תהיה זו קריאה שוטפת בקצב המאפשר הבנה. בזמן הקריאה נצביע במפה על המקומות המוזכרים.

נזמין את התלמידים לקרוא שוב בלב את הפסוקים האלה, לעקוב אחר האירועים המוזכרים בהם ולקשר בין הטקסט למפה. נכוון את התלמידים לאתר ולערוך רשימה של האירועים שבחר יהושע להזכיר בנאום הפרדה שלו. נפנה את תשומת ליבם לטווח הזמן שאליו מתייחס יהושע (האם הוא מציג רק אירועים שקרו בימיו או שהפרספקטיבה ההיסטורית שלו רחבה יותר).

נאסוף את רשימת האירועים שהתלמידים איתרו. נזכיר או נרחיב כל אירוע בהתאם למה שהתלמידים זוכרים. נבחן כל אירוע באמצעות שאלות אלה:

• מהו האירוע הנזכר?
• האם יש הבדל (תוספת של מידע או מידע חסר) בין המידע שניתן לנו בפרקים הקודמים או בספרי המקרא הקודמים לבין מה שנזכר כאן?

להלן כמה דוגמאות להבדלים:

1. בפסוק ג נזכר יצחק, בנם של אברהם ושרה, אך לא נזכר ישמעאל בנם של אברהם והגר.
2. בפסוק ד לא מצוינת הסיבה שבגללה ירדו יעקב ובניו למצרים (בצורת ורעב כבד).
3. בפסוק ה לא מוזכרת העבדות במצרים ולכן גם לא ברורה המשימה של משה ואהרון.
4. בפסוקים ה-ז מוזכרת פעמיים תבוסתם של המצרים ("וָאֶגֹּף אֶת מִצְרַיִם…" "וַיָּבֵא עָלָיו אֶת הַיָּם וַיְכַסֵּהוּ").
5. בסוף פסוק ז מוזכרים הנדודים במדבר אך לא מוזכרים מעמד הר סיני, קבלת התורה וחטא העגל.
6. בפסוק יא מצוין כי בעלי יריחו נלחמו בישראל ואין אזכור של נפילת החומות בעקבות הקפת העיר ותרועת השופרות.

בהמשך המהלך ננסה לשער מדוע בחר יהושע לספר דווקא את הדברים האלה.

בחלק זה נבחן שני נושאים:

א. אופייה של הסקירה ההיסטורית שסוקר יהושע בנאום הפרדה שלו.
ב. משמעותה של כניסה לארץ זרועה, נטועה ובנויה.

א. אופייה של הסקירה ההיסטורית:

נשאל את התלמידים:

• לפי דעתכם, מדוע בחר יהושע בנאומו האחרון דווקא לפני מותו להשמיט פרטים מסוימים בקורות עם ישראל ולהוסיף פרטים אחרים?
• מה הוא רצה לקבע בתודעתם של השומעים?
• איזו היסטוריה רצה שיזכרו? (אפשר שההשמטה הייתה מכוונת כי רצה שיזכרו את האירועים שבהם העם היה מלוכד סביב מטרה משותפת, ייתכן שרצה לקבע בתודעתם אירועים המעידים על עוצמה)

אפשר לבחור יחד עם התלמידים אירוע אחד מכונן ולנתח אותו.
למשל:

• מדוע לא הזכיר יהושע את העבדות במצרים, שהרי רק באמצעותה אפשר להבין את היציאה מעבדות לחירות ואת יצירתו של עם חופשי שיש לו מערכת חוקים מחייבת?
• האם ייתכן שלא ידע שבני ישראל היו עבדים במצרים?

אפשרות אחרת – נבחן את השמטת מעמד הר סיני וקבלת התורה מהסקירה ההיסטורית:

• האם ייתכן שמעמד הר סיני וקבלת התורה לא היו בעיניו אירוע היסטורי? האם שכח?

התלמידים יעלו אפשרויות מגוונות וחשוב לאפשר להם להביע את מחשבותיהם ולהקפיד שיציגו עמדה ברורה, מנומקת ומבוססת. נקשר את הדיון הזה לחלקו הראשון של השיעור שבו בדקנו אילו אירועים ראויים להיכנס להיסטוריה.

ב. משמעות הכניסה לארץ זרועה, נטועה ובנויה: 
יהושע מסכם את הסקירה ההיסטורית: "וָאֶתֵּן לָכֶם אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָגַעְתָּ בָּהּ וְעָרִים אֲשֶׁר לֹא בְנִיתֶם וַתֵּשְׁבוּ בָּהֶם, כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נְטַעְתֶּם אַתֶּם אֹכְלִים" (פסוק יג).

נשאל את התלמידים:

• לפי פסוק זה, מה קיבל עם ישראל?
• ממה הם נהנים בהיכנסם לארץ?
• מדוע לדעתכם יהושע בוחר לסיים את הסקירה ההיסטורית דווקא במילים אלה?
• האם הוא מכין את הקרקע למה שייאמר מיד?
• מה הוא עשוי לומר?

נבחן את ההבדל בין לקבל הכול מהמוכן לבין היגיעה והמאמץ לשם השגת המטרה. נחלק את הכיתה לזוגות. אחד מבני הזוג יכתוב את היתרונות שיש בקבלת דבר מן המוכן, דבר שלא יגעת עליו. בן הזוג האחר יכתוב את היתרונות שביגיעה, במאמץ לשם השגת מטרה.

נשמע את דברי התלמידים ונסכם את הפעילות – נראה כי יש לחשוב לא רק על ההנאה ועל הרווח המיידי, אלא גם על השאלה על מה נשמור יותר, מתי נהיה מחויבים יותר, מתי אנו מרגישים שמשהו הוא יקר לנו ובאמת שלנו. באיזה מצב נוכל לחלוק ביתר קלות את מה שיש לנו גם עם מי שאין לו.

תוכן: קראנו את החלק הראשון בנאום הפרדה של יהושע. זיהינו את האירועים ההיסטוריים שסקר יהושע ובחנו אותם דרך השאלה מה הופך אירוע להיסטורי. בחנו את האפשרות כי יהושע בחר לסקור אירועים מסוימים, שהייתה לו מטרה (או אינטרס?) שאלה יהיו האירועים שייזכרו.
מיומנות: קריאה חוזרת של הפסוקים, היעזרות במפה מקראית והתאמה בין הכתוב ובין המפה.
מתודה: הצבת מוקד השיעור (מהו האירוע שייכנס להיסטוריה) כבר בחלקו הראשון.