סגור תצוגת כיתה
הפרק

נאום הפרדה של יהושע וסקירת קורות עם ישראל

פסוקים א-יג

שיעור ראשון מתוך ארבעה
*לפניכם הצעה לשיעור, מוזמנים לקבל השראה ורעיונות ולערוך את השיעור בהתאם לכיתתכם. לימוד מהנה.

הזמנה ללימוד

נספר לתלמידים שאנו עומדים ללמוד את הפרק האחרון בספר יהושע.
פרק זה עוסק בנאומו האחרון של יהושע לפני מותו ובפרדתו מהעם. נזמין את התלמידים לעבוד בזוגות: להיזכר במה שלמדנו בספר יהושע, לדפדף בפרקים הקודמים ולבחור מתוכם כשלושה או ארבעה אירועים הנראים להם חשובים וראויים לזיכרון כחלק מהותי בסיפורי ספר יהושע. התלמידים יערכו רשימה של האירועים שבחרו ולצד כל אחד מהם הם יכתבו מדוע האירוע הזה נראה להם חשוב. במלים אחרות: מה יש בסיפור הזה שהוא ראוי "להיכנס להיסטוריה".
*אפשר לסייע לתלמידים הזקוקים לכך ולהעלות אתם יחד חלק מהאירועים – למשל: מעבר הירדן, כיבוש יריחו, המלחמות נגד העי, סיפור הגבעונים ועוד.

עוד אפשר להציע לתלמידים לחשוב מה הופך אירוע שקרה לאירוע "שייכנס להיסטוריה"? למשל: מספר המשתתפים באירוע, השפעתו של האירוע על תושבי המקום ועל בני ישראל, אמינותו של הסיפור, השפעתו של האירוע הנקודתי על מה שיקרה בהמשך הספר ועוד.

נאסוף את התלמידים למליאה ונאסוף כמה מהאירועים שכתבו. נתעכב על הנימוקים שמעלים התלמידים לגבי בחירתם. נערוך רשימה של הנימוקים ונבנה את הידע שלהם לגבי חשיבותו של הסיפור בתודעה ההיסטורית.

מבט ראשון

נקרין על הלוח מפה מקראית של האזור (ראו קישור למפה גם בממערך השיעור).

במפה ייראו בבירור נהר פרת, כנען, מואב, ארץ האמורי וארץ מצרים, ים סוף ומדבר סיני. נקרא באוזני הילדים את פסוקים א-יג. תהיה זו קריאה שוטפת בקצב המאפשר הבנה. בזמן הקריאה נצביע במפה על המקומות המוזכרים.

מבט שני

נזמין את התלמידים לקרוא שוב בלב את הפסוקים האלה, לעקוב אחר האירועים המוזכרים בהם ולקשר בין הטקסט למפה. נכוון את התלמידים לאתר ולערוך רשימה של האירועים שבחר יהושע להזכיר בנאום הפרדה שלו. נפנה את תשומת ליבם לטווח הזמן שאליו מתייחס יהושע (האם הוא מציג רק אירועים שקרו בימיו או שהפרספקטיבה ההיסטורית שלו רחבה יותר).

נאסוף את רשימת האירועים שהתלמידים איתרו. נזכיר או נרחיב כל אירוע בהתאם למה שהתלמידים זוכרים. נבחן כל אירוע באמצעות שאלות אלה:

  • מהו האירוע הנזכר?
  • האם יש הבדל (תוספת של מידע או מידע חסר) בין המידע שניתן לנו בפרקים הקודמים או בספרי המקרא הקודמים לבין מה שנזכר כאן?

להלן כמה דוגמאות להבדלים:

  1. בפסוק ג נזכר יצחק, בנם של אברהם ושרה, אך לא נזכר ישמעאל בנם של אברהם והגר.
  2. בפסוק ד לא מצוינת הסיבה שבגללה ירדו יעקב ובניו למצרים (בצורת ורעב כבד).
  3. בפסוק ה לא מוזכרת העבדות במצרים ולכן גם לא ברורה המשימה של משה ואהרון.
  4. בפסוקים ה-ז מוזכרת פעמיים תבוסתם של המצרים ("וָאֶגֹּף אֶת מִצְרַיִם…" "וַיָּבֵא עָלָיו אֶת הַיָּם וַיְכַסֵּהוּ").
  5. בסוף פסוק ז מוזכרים הנדודים במדבר אך לא מוזכרים מעמד הר סיני, קבלת התורה וחטא העגל.
  6. בפסוק יא מצוין כי בעלי יריחו נלחמו בישראל ואין אזכור של נפילת החומות בעקבות הקפת העיר ותרועת השופרות.

בהמשך המהלך ננסה לשער מדוע בחר יהושע לספר דווקא את הדברים האלה.

מבט שלישי

בחלק זה נבחן שני נושאים:

א. אופייה של הסקירה ההיסטורית שסוקר יהושע בנאום הפרדה שלו.
ב. משמעותה של כניסה לארץ זרועה, נטועה ובנויה.

א. אופייה של הסקירה ההיסטורית:

נשאל את התלמידים:

  • לפי דעתכם, מדוע בחר יהושע בנאומו האחרון דווקא לפני מותו להשמיט פרטים מסוימים בקורות עם ישראל ולהוסיף פרטים אחרים?
  • מה הוא רצה לקבע בתודעתם של השומעים?
  • איזו היסטוריה רצה שיזכרו? (אפשר שההשמטה הייתה מכוונת כי רצה שיזכרו את האירועים שבהם העם היה מלוכד סביב מטרה משותפת, ייתכן שרצה לקבע בתודעתם אירועים המעידים על עוצמה)

אפשר לבחור יחד עם התלמידים אירוע אחד מכונן ולנתח אותו.
למשל:

  • מדוע לא הזכיר יהושע את העבדות במצרים, שהרי רק באמצעותה אפשר להבין את היציאה מעבדות לחירות ואת יצירתו של עם חופשי שיש לו מערכת חוקים מחייבת?
  • האם ייתכן שלא ידע שבני ישראל היו עבדים במצרים?

אפשרות אחרת – נבחן את השמטת מעמד הר סיני וקבלת התורה מהסקירה ההיסטורית:

  • האם ייתכן שמעמד הר סיני וקבלת התורה לא היו בעיניו אירוע היסטורי? האם שכח?

התלמידים יעלו אפשרויות מגוונות וחשוב לאפשר להם להביע את מחשבותיהם ולהקפיד שיציגו עמדה ברורה, מנומקת ומבוססת. נקשר את הדיון הזה לחלקו הראשון של השיעור שבו בדקנו אילו אירועים ראויים להיכנס להיסטוריה.

ב. משמעות הכניסה לארץ זרועה, נטועה ובנויה: 
יהושע מסכם את הסקירה ההיסטורית: "וָאֶתֵּן לָכֶם אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָגַעְתָּ בָּהּ וְעָרִים אֲשֶׁר לֹא בְנִיתֶם וַתֵּשְׁבוּ בָּהֶם, כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נְטַעְתֶּם אַתֶּם אֹכְלִים" (פסוק יג).

נשאל את התלמידים:

  • לפי פסוק זה, מה קיבל עם ישראל?
  • ממה הם נהנים בהיכנסם לארץ?
  • מדוע לדעתכם יהושע בוחר לסיים את הסקירה ההיסטורית דווקא במילים אלה?
  • האם הוא מכין את הקרקע למה שייאמר מיד?
  • מה הוא עשוי לומר?

מבט לחיים

נבחן את ההבדל בין לקבל הכול מהמוכן לבין היגיעה והמאמץ לשם השגת המטרה. נחלק את הכיתה לזוגות. אחד מבני הזוג יכתוב את היתרונות שיש בקבלת דבר מן המוכן, דבר שלא יגעת עליו. בן הזוג האחר יכתוב את היתרונות שביגיעה, במאמץ לשם השגת מטרה.

נשמע את דברי התלמידים ונסכם את הפעילות – נראה כי יש לחשוב לא רק על ההנאה ועל הרווח המיידי, אלא גם על השאלה על מה נשמור יותר, מתי נהיה מחויבים יותר, מתי אנו מרגישים שמשהו הוא יקר לנו ובאמת שלנו. באיזה מצב נוכל לחלוק ביתר קלות את מה שיש לנו גם עם מי שאין לו.

לסיכום - מה היה לנו?

תוכן: קראנו את החלק הראשון בנאום הפרדה של יהושע. זיהינו את האירועים ההיסטוריים שסקר יהושע ובחנו אותם דרך השאלה מה הופך אירוע להיסטורי. בחנו את האפשרות כי יהושע בחר לסקור אירועים מסוימים, שהייתה לו מטרה (או אינטרס?) שאלה יהיו האירועים שייזכרו.
מיומנות: קריאה חוזרת של הפסוקים, היעזרות במפה מקראית והתאמה בין הכתוב ובין המפה.
מתודה: הצבת מוקד השיעור (מהו האירוע שייכנס להיסטוריה) כבר בחלקו הראשון.

העשרות
ממערך השיעור
מדרשים
ניבים וביטויים
תרבות ואומנות
סיפורו של מקום
ריאליה מקראית
סרטונים
מפה מקראית של האזור
קישור למפה
סוף טוב?
לִסְטִים [שודדים] נכנסו למרתף אחד של יין ונטלו קנקן אחד ושתו. הציץ עליהם בעל המרתף,...
סוף טוב?
"וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה, וַיִּהְיוּ לִבְנֵי יוֹסֵף לְנַחֲלָה." (פסוק לב)

איור: shutterstock.com

לִסְטִים [שודדים] נכנסו למרתף אחד של יין ונטלו קנקן אחד ושתו. הציץ עליהם בעל המרתף, אמר להם: יערב לכם ויבושם לכם וימתק לכם. שתיתם היין, השיבו הקנקן למקומה.

כך אמר הקב"ה לשבטים – מכרתם את יוסף, החזירו עצמותיו למקומן.

(בראשית רבה, פרשה פה)

הדרשן מציג משל – חבורת שודדים נכנסה למרתף יין ושתתה מאחת החביות. בעל המרתף לא נכנס איתם לעימות נרחב, רק ביקש – החזירו את הקנקן למקומו.

הדרשן מבאר את הנמשל – כך אמר הקב"ה לשבטים: מכרתם את יוסף, החזירו עצמותיו למקומן.

מה תפקיד המשל במדרש זה?

נתבונן לרגע בתמונה הסופית – הקנקן שב למקומו. על פני השטח המצב שב לקדמותו, אבל מובן שלא כך הדבר. בעל המרתף כמובן מצטער מאוד על היין שאבד, הוא פונה אל הליסטים ואומר להם – אתם נוכלים גדולים, לפחות את הקנקן הריק תחזירו למקומו. כעת ישב במרתף קנקן ריק, שמאחוריו סיפור על ליסטים שבאו ורוקנו אותו מהיין.

הפסוקים מתארים את עצמות יוסף שנקברות בשכם. הקורא אמור להיזכר כעת בתחילת הסיפור. בשכם התחיל סיפור מכירת יוסף. בשכם ישב יוסף, קנקן מלא ביין, עד שבאו הליסטים ורוקנו את הקנקן.

באמצעות המשל מחבר הדרשן את הפסוקים ביהושע לסיפור השלם, תוך ביקורת חריפה על האחים. תיאור הקבורה בשכם נראה לכאורה כתיאור מעשה חסד של העם כלפי יוסף, אך הדרשן מזכיר לנו – זהו קנקן ריק, זהו סוף עגום של מעשה הבגידה של האחים. יוסף יצא משכם חי ובריא, ורק עצמותיו חזרו.

עיבוד. מבוסס על: דניאל שרשבסקי, "גנבתם יין? החזירו את הקנקן למקום", אתר מיזם 929

  • על פי המדרש והפרשנות המוצעת, מה המטרה של הזכרת סיפור קבורת עצמות יוסף בסוף ספר יהושע?
חסד אחרון עם יהושע
לאחר כיבוש הארץ, שהיה משותף לעם כולו, מתפנים בני ישראל איש איש אל נחלתו, אל...
חסד אחרון עם יהושע
"וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם, מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ." (פסוק ל)

איור: shutterstock.com

לאחר כיבוש הארץ, שהיה משותף לעם כולו, מתפנים בני ישראל איש איש אל נחלתו, אל ביתו. הם עסוקים בעניינים הפרטיים שלהם ושוכחים לעשות חסד אחרון עם יהושע:

"וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ מִצָּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ" (יהושע כד, ל).

אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה: חָזַרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָא וְלֹא מָצִינוּ מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ גַּעַשׁ, וּמַהוּ הַר גַּעַשׁ?

עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגָּעֲשׁוּ [באו עליהם רעד ורוגז] יִשְׂרָאֵל מֵעֲשׂוֹת גְּמִילוּת חֶסֶד לִיהוֹשֻׁעַ [לא טיפלו בקבורתו]. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נֶחְלְקָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָיְתָה חִלּוּקָהּ [חלוקתה של הארץ בין השבטים והמשפחות] חֲבִיבָה עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִדַּי, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹסְקִין בִּמְלַאכְתָּן, זֶה עוֹסֵק בְּשָׂדֵהוּ, זֶה עוֹסֵק בְּכַרְמוֹ וְזֶה עוֹסֵק בְּזֵיתָיו, נִּתְעַצְּלוּ מֵעֲשׂוֹת גְּמִילוּת חֶסֶד לִיהוֹשֻׁעַ, וּבִקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַרְעִישׁ אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עַל יוֹשְׁבָיו.

(מדרש רות רבה, פתיחתא ב)

מבוסס על ח"נ ביאליק וי"ח רבניצקי, ספר האגדה עם פירוש חדש מאת אביגדור שנאן, 2015, עמ' 123. © הוצאת דביר.

  • במדרש מופיעה ביקורת על אופן התנהגותו של העם. מה היא הביקורת?
  • אילו רגעים בחייו של העם מביאים ללכידות, ואילו רגעים מביאים לפיצול ולהפרדה?
לא בחרבך ולא בקשתך
משה אפרים לליאן עלה בשנת 1906 לארץ ישראל, והיה שותף בהקמת בית הספר לאמנות "בצלאל". ...
לא בחרבך ולא בקשתך
"וָאֶשְׁלַח לִפְנֵיכֶם אֶת הַצִּרְעָה וַתְּגָרֶשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ: וָאֶתֵּן לָכֶם אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא יָגַעְתָּ בָּהּ וְעָרִים אֲשֶׁר לֹא בְנִיתֶם וַתֵּשְׁבוּ בָּהֶם כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נְטַעְתֶּם אַתֶּם אֹכְלִים." (פסוקים יב-יג)
 יהושע בן נון, תחריט של האמן העברי אפרים משה ליליאן, 1908

יהושע בן נון, תחריט של האמן העברי אפרים משה ליליאן, 1908. מתוך ויקישיתוף

משה אפרים לליאן עלה בשנת 1906 לארץ ישראל, והיה שותף בהקמת בית הספר לאמנות "בצלאל".  אולם לאחר שנה הוא שב לגרמניה ושם חי רוב חייו.
לליאן נחשב לאחד ממניחי היסוד לאיור הציוני. הייתה לו השפעה על עולם הדימויים-אמנותיות בארץ-ישראל ובעולם היהודי.

להמשך קריאה

בעבודותיו ניכר שילוב של נושאים תנ"כיים, ציוניים, והשפעה עיצובית מזרחית.
ניתן לראות את השפעות המראה הערבי על עיצוב דמותו של יהושע בתחריט בכפאיה, כיסוי ראש ערבי מסורתי וה"עקאל" פתיל בצורת טבעת המצמיד את הכפאיה לראש.
כמו כן ידוע כי מידת העיטור של העקל והשימוש בעקל כפול ואף משולש מעידה על מעמדו של חובש הכאפיה..

  • סִפרו כמה פעמים מופיעה בפסוקים יב- יג (מתוך נאום הפרידה של יהושע) המילה "לא".
  • הסבירו במילים שלכם – מה המסר שמבקש יהושע להעביר לעם?
  • האם המסר שמעבירה התמונה דומה למסר שמעביר הפסוק?
  • באיזה הקשר אפשר היום להשתמש בביטוי: "לֹא בְחַרְבְּךָ וְלֹא בְקַשְׁתֶּךָ"?
בתמים ובאמת
כתוב בפסוק יד: "וְעַתָּה יְראוּ אֶת ה' וְעִבְדוּ אֹתוֹ בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת…" את המילה "תמים" אפשר...
בתמים ובאמת
"וְעַתָּה יְראוּ אֶת ה' וְעִבְדוּ אֹתוֹ בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת וְהָסִירוּ אֶת אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָבְדוּ אֲבוֹתֵיכֶם בְּעֵבֶר הַנָּהָר וּבְמִצְרַיִם וְעִבְדוּ אֶת ה'." (פסוק יד)

ערך המילה תמים. מתוך אתר רב מילים/ מלינגו.

כתוב בפסוק יד: "וְעַתָּה יְראוּ אֶת ה' וְעִבְדוּ אֹתוֹ בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת…"
את המילה "תמים" אפשר לפרש בשתי משמעויות:
משהו שלם, ללא פגם
מישהו פתי, נאיבי, שמאמין לכל דבר.

  • לדעתכם, איזה ביאור מבין השניים מתאים יותר למילה "תמים" שבפסוק? ואולי שניהם מתאימים? הסבירו את עמדתכם, כמובן בהקשר לפסוק ולסיפור.
איזה יהושע אתה?
אָבֵּל פַּן, אמן יהודי יליד רוסיה, נולד בסוף המאה ה-19 ופעל בראשית המאה ה-20. אבל...
איזה יהושע אתה?
"...וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד ה' בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים." (פסוק כט)
יהושע בן נון. מציורי התנ"ך של אבל פן. 1950

יהושע בן נון. מציורי התנ"ך של אבל פן. 1950.  באדיבות המשפחה.

אָבֵּל פַּן, אמן יהודי יליד רוסיה, נולד בסוף המאה ה-19 ופעל בראשית המאה ה-20.
אבל פן עזב את רוסיה בעקבות פרעות קישינב, עבר לפריז ושם הפך להיות אומן מוכר.

להמשך קריאה

הוא הגיע לישראל, והפך לחלק מחבורת אומנים שהיו קשורים לבית הספר הראשון לאומנות בישראל – "בצלאל". כאשר נסע לפריז כדי לארוז סופית את חפציו, החלה מלחמת העולם הראשונה. הוא לא הורשה לחזור לישראל, והמשיך ליצור בארצות הברית. רק אחר כך עלה לארץ, וצייר את סדרת ציורי התנ"ך המפורסמת שלו.

התבוננו בדמותו של יהושע.

  • אילו תכונות אופי עולות מהיצירה?
  • מה לדעתכם רצה להגיד האמן על הדמות של יהושע?
  • האם תכונות האופי מתאימות לדמותו של יהושע שפגשנו בפרקים?
יהושע בתזמורת!
המוזיקאי הרוסי מוֹדֵסט מוּסוֹרגְסְקִי חי במאה ה-19 ברוסיה. עיקר עיסוקו היה חידוש מוזיקה רוסית מימי...
יהושע בתזמורת!
"וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד ה' בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים: וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ: וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל אֶת ה' כֹּל יְמֵי יְהוֹשֻׁעַ וְכֹל יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהוֹשֻׁעַ וַאֲשֶׁר יָדְעוּ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה ה' אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל." (פסוקים כט-לא)
מוֹדֵסט פֵּטרוֹבִיץ' מוּסוֹרגְסְקִי , 1839- 1881, מלחין רוסי

מוֹדֵסט פֵּטרוֹבִיץ' מוּסוֹרגְסְקִי , 1839- 1881, מלחין רוסי. מתוך ויקישיתוף

המוזיקאי הרוסי מוֹדֵסט מוּסוֹרגְסְקִי חי במאה ה-19 ברוסיה. עיקר עיסוקו היה חידוש מוזיקה רוסית מימי הביניים והפולקלור של המוזיקה הרוסית, והלבשתם בסגנון מודרני וחדשני לזמנו.

להמשך קריאה

אחת היצירות המפורסמות שלו, שאתם בוודאי מכירים, היא "תמונות בתערוכה". בהקשר שלנו, אחת מהיצירות שכתב בסוף חייו הייתה: "יהושע בן נון". את המילים, ברוסית, כתב המלחין עצמו, בהתבסס על הסיפור המקראי, והתאים אותן למוזיקה לאופרה שכתב עשר שנים לפני כן.

רוצים לשמוע? בבקשה!
האזינו להקלטה מתוך האתר "זמרשת".
אם יש בכיתה דוברי רוסית – מצוין!

  • אילו תחושות עולות בנו בנוגע לסיכום חייו של יהושע, כשאנו מקשיבים לצלילי היצירה?
מקום קבורת יהושע
בספר יהושע מסופר שמקום קבורתו של יהושע הוא בְּתִמְנַת סֶרַח, ובספר שופטים מסופר שמקום קבורתו...
מקום קבורת יהושע
"...וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד ה' בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים: וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת סֶרַח אֲשֶׁר בְּהַר אֶפְרָיִם מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ." (פסוקים כט-ל)
שלט רחוב יהושע בן נון.

שלט רחוב יהושע בן נון, ירושלים. קרדיט: By: ZeevVeez at flickr, CC BY 2.0

בספר יהושע מסופר שמקום קבורתו של יהושע הוא בְּתִמְנַת סֶרַח, ובספר שופטים מסופר שמקום קבורתו של יהושע הוא בְּתִמְנַת חֶרֶס.

"וַיָּמָת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן עֶבֶד יְהוָה בֶּן מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים: וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בִּגְבוּל נַחֲלָתוֹ בְּתִמְנַת חֶרֶס בְּהַר אֶפְרָיִם מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ."
(שופטים ב, ח-ט)

להמשך קריאה

אז "חֶרֶס" או "סֶרַח"? מה כבר ההבדל, אתם שואלים? בטח מישהו בלבל אותיות…
אבל המילה "חרס" פירושה: שמש, חמה.
והמילה "סרח" פירושה: משהו עודף, והיא גם מזכירה את המילה "סירחון".
עכשיו יש הבדל?

איך אפשר להסביר את זה?
ובכן, לפניכם שלושה הסברים:
פירוש חז"ל: "כתיב סרח וכתיב חרס. אמר ר' אלעזר: בתחילה (לפני כיבוש יהושע) פירותיה כחרס, ולבסוף פירותיה מסריחין (מרוב שמנן). ואיכא דאמרי (ויש האומרים): בתחילה מסריחין, ולבסוף כחרס נשמרים יפה.
(תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קכב עמוד ב)
רש"י: "על שום שהעמידו תמונת חרס (שמש) על קברו, כלומר: חבל על אדם שהעמיד החמה ומוטל בקבר."
לפי חוקרים, שם המקום היה תמנת חרס, אבל כדי ללעוג לפולחן השמש ולעבודת האלילים, שינו את שם המקום בכתובים לשם: "תמנת סרח".

  • לפי איזה הסבר "תמנת סרח" הוא השם הנכון?
  • לפי איזה הסבר "תמנת חרס" הוא השם הנכון?
  • לפי איזה הסבר שני השמות נכונים?
  • מה אפשר ללמוד מריבוי הפרשנויות?
היכן היא שְׁכֶם?
אירוע השבעת העם על הברית, לקראת מותו של יהושע, התרחש לפי הפסוקים בעיר שכם. היכן...
היכן היא שְׁכֶם?
"וַיֶּאֶסֹף יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁכֶמָה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו וּלְשֹׁפְטָיו וּלְשֹׁטְרָיו וַיִּתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים." (פסוק א)

מפת ארץ ישראל.

שכם והר עיבל בסוף המאה ה-19

אירוע השבעת העם על הברית, לקראת מותו של יהושע, התרחש לפי הפסוקים בעיר שכם. היכן נמצאת אותה עיר? חוקרים מזהים את המקום עם דרום-מזרח העיר שכם של היום (אפשר לחפש את שכם במפה).

להמשך קריאה

היום מכונה המקום "תֵּל בלאטה". מדוע? שמה הראשון של שכם היה "אֵלוֹן מוֹרֶה". בעברית אֵלון הוא מישור, אולם בתרגומים של התנ"ך שובש הניקוד והמילה נכתבה: "אָלון", שהוא שם של עץ. לעץ האלון יש בלוטים, ומכאן נוצר כינויו של המקום: תֵּל בלאטה.
לפי המסורת, במקום קבורים יהושע וגם יוסף, שאת עצמותיו הביאו ממצרים.
עבור ארכאולוגים שכם היא עיר מעניינת המלמדת על חילופי תושבים ושלטון לאורך זמן.
היום שכם היא עיר פלסטינית גדולה, וחיים בה 170,000 תושבים. שמה הערבי הוא "נַאבְּלוּס" – כנראה גלגול של המילה היוונית "ניאואפוליס", שפירושה – עיר חדשה.

  • למדנו ששמה של העיר שכם השתנה במשך ההיסטוריה פעמים רבות. מה אפשר ללמוד מכך?
אבן העֵדוּת
  לא, לא טעיתם. אנחנו מדברים על יהושע, ובכל זאת אחת התמונות היא איור של...
אבן העֵדוּת
"וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם הִנֵּה הָאֶבֶן הַזֹּאת תִּהְיֶה בָּנוּ לְעֵדָה כִּי הִיא שָׁמְעָה אֵת כָּל אִמְרֵי ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר עִמָּנוּ וְהָיְתָה בָכֶם לְעֵדָה פֶּן תְּכַחֲשׁוּן בֵּאלֹהֵיכֶם." (פסוק כז)

אבן שנמצאת בסמוך לשרידי חומת שכם העתיקה, מיוחסת ל'אבן הגדולה' המתוארת בסוף מעמד כריתת הברית.

משה משבר את לוחות הברית, איור של גוסטב דורה.

 

לא, לא טעיתם. אנחנו מדברים על יהושע, ובכל זאת אחת התמונות היא איור של משה רבנו (איור של האומן הצרפתי גוסטב דורה מהמאה ה-19). אז מה הסיפור?

להמשך קריאה

בתמונה משה מחזיק את לוחות הברית אחרי מעמד הר סיני. התמונה מבוססת על הכתוב בספר שמות: "וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן-הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים: וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת."
(שמות לב, טו-טז)

קראו את הפסוק מספר יהושע ואת הפסוק מספר שמות:

  • מהם הדברים המשותפים לאבנים המופיעות בפסוקים?
  • מדוע לדעתכם נבחרה "אבן" להיות "עדה" לקשר בין אלוהים ובין העם?
  • שאלת אתגר: מה לדעתכם מקורה של המילה "חוק"? רמז: חשבו על הקשר למילים הכתובות באבן.
הסרת אלוהי הנֵכָר!
    יהושע מצווה להסיר את אלוהי הניכר. מה בדיוק הוא רוצה שיסירו? התצלומים שלפניכם...
הסרת אלוהי הנֵכָר!
"וְעַתָּה הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְהַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אֶל יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל." (פסוק כג)

צלמית שור משומרון, 1200 לפנה"ס בערך. יחידת קמ"ט ארכאולוגיה. המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון, קצין מטה ארכיאולוגיה. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים / ארדון בר חמא

‏‏צלמית האל בעל שנמצאה במגידו. גודלה 25 ס"מ, מאות 12-13 לפני ה ספירה. באדיבות רשות העתיקות. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים / ארדון בר חמא.

 

 

יהושע מצווה להסיר את אלוהי הניכר. מה בדיוק הוא רוצה שיסירו? התצלומים שלפניכם הם תצלומים של ממצאים ארכאולוגיים שנמצאו בארץ ישראל, והם בערך מהתקופה של יהושע.

להמשך קריאה

שניהם מדגימים את הרעיון של "עבודת אלילים".
לפי הדת הכנענית, האל "בַּעַל" הוא האל האחראי לגשם ולפריון האדמה.
הַפָּר (וגם הפָּרה) היו בתרבות המצרית ובתרבות הכנענית בעלי חשיבות כמו של אל. אפשר להיזכר, לדוגמה, בסיפור "עגל הזהב" ביציאת מצרים. בני ישראל נבהלו כשמשה נעלם ומייד בנו לעצמם פסל של אל בדמות עגל.
הממצאים הארכאולוגיים הם פסלים שמייצגים את האלים, או במילים אחרות "צַלְמִית".

  • לפי מה שהבנתם, מהם ההבדלים בין האל בתפיסה היהודית לבין האלים בתפיסה הכנענית?
  • כאשר יהושע מצווה: "הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם", מה הוא מתכוון שיעשו?
    מדוע הוא מצווה לעשות זאת?
התחייבות לעתיד
לקראת סוף חייו של יהושע, תוך כדי מסעות הכיבוש, יהושע לא ממנה מנהיג שיחליף אותו,...
התחייבות לעתיד
"וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל יְהוֹשֻׁעַ לֹא כִּי אֶת ה' נַעֲבֹד: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם עֵדִים אַתֶּם בָּכֶם כִּי אַתֶּם בְּחַרְתֶּם לָכֶם אֶת ה' לַעֲבֹד אוֹתוֹ וַיֹּאמְרוּ עֵדִים." (פסוקים כא-כב)

לקראת סוף חייו של יהושע, תוך כדי מסעות הכיבוש, יהושע לא ממנה מנהיג שיחליף אותו, אלא מוצא שיטה אחרת: הוא מזמין את העם לבחור מחדש בברית עם אלוהים ובמחויבות אישית לחוקי התורה. והעם מסכים!

צפו בסרטון עד דקה 12:32 :

  • מדוע לדעתכם יהושע לא ממנה מנהיג במקומו?
  • מהם היתרונות ומהם החסרונות של מחויבות העם לחוקי התורה, במקום מחויבותו למנהיג?

קרדיט: חדשות התנ"ך: חלוקת הנחלות הגדולה, חינוכית ראשונים בעולם, 2016

מה זוכרים?
גם בסרטון, כמו בפרק, חוזרים אחורה בזמן ומספרים לנו על האירועים ההיסטוריים בתולדות עם ישראל...
מה זוכרים?
"וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל הָעָם כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים." (פסוק ב)

גם בסרטון, כמו בפרק, חוזרים אחורה בזמן ומספרים לנו על האירועים ההיסטוריים בתולדות עם ישראל שקדמו להגעה לארץ כנען.

להמשך קריאה

צפו בסרטון וקראו את הפסוקים בפרק שבהם מזכיר יהושע את אירועי העבר (מפסוק ב ועד המילה "ועתה" בפסוק יד, שמשמעותה: "ועכשיו", כלומר הפסקנו לדבר על העבר ומעכשיו מדברים על ההווה.)

קרדיט: מה שקרה במקרא – הסיפור בקיצור / מטח המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 2014

  • אילו אירועים דומים מוזכרים בסרטון וגם בפרק?
  • מה לדעתכם המטרה של יהושע בסיפור מחודש של סיפורי העבר?
  • אילו אתם הייתם עורכים סרט או כותבים: אילו אירועים לדעתכם חשוב להזכיר? מדוע?