נחמיה מתקן
בכמה מילים
בפרק א ראינו את נחמיה השר למלך בממלכת שושן המבקש לדאוג לענייני החוץ של אחיו היהודים. כעת בפרק ה נסיט את המבט אל כובעו השני של נחמיה – שר הפנים. בין שני פרקים אלו נחמיה עובר מעיסוק בחיצוני-מדיני אל הפנימי-חברתי. נחמיה אינו מקל ראש בנושא החברתי ופועל במהירות ובדרך האופיינית לו. עם אילו אתגרים התמודד נחמיה לאחר שעלה ליהודה ומונה לפחה מטעם מלך פרס? אילו תכונות צריכות להיות במנהיג כדי שישמש דוגמה אישית ויתקן עוולות חברתיות? האם היום יש מנהיגים רבי מעלה שהם אישיות לדוגמה?
הזמנה ללימוד
אפשרות ראשונה: פערים כלכליים
בכל חברה ישנן קבוצות שמצליחות להתבסס כלכלית וקבוצות שפחות. הקיטוב המעמדי הוא אחת מהרעות החולות של חברה עוד מראשית הציוויליזציה ועד ימינו. ארגון OECD מצא כי הפער בין עשירים לעניים בישראל הם מהגבוהים במערב. ישראל ניצבת במקום הרביעי באי-שוויון אחרי מקסיקו, טורקיה וארצות הברית. נקרין על הלוח את הגרף המובא בעזר ההוראה: עניים ועשירים בישראל, שמציג את מדד האי-שויון (פער בין עניים ועשירים) במדינות שונות ונדון על הנתונים העולים ממנו.
נדון עם התלמידים:
- מהם הגורמים לפערים אלה לדעתכם?
- האם אפשר לשנות את הפער החברתי?
- מה המנהיגות יכולה לעשות כדי שהמצב ישתנה בישראל?
אפשרות שנייה: שינוי בהתנהגותו של אדם
כל אחד מאתנו כמהה למשהו נוסף, אחר, טוב יותר או פשוט שונה מהקיים. וכל אחד מאתנו גם חסום במעצורים שמעכבים אותנו ומונעים מאתנו להשתנות כפי שהיינו רוצים.
- האם אתם מוכנים לשינוי?
- האם אדם יכול לעבור מקיצוניות לקיצוניות?
- באילו תחומים אדם יכול לשנות את התנהגותו?
- האם שינוי מוערך בעיני החברה?
- מה אתם חושבים על אדם שמשתנה באופן קיצוני? האם השינוי שהוא עובר אמין בעיניכם?
הזמנה לקריאה
שלב א: פסוקים א-ו
נקרא את פסוקים א-ו. העם מתלונן נגד "אֲחֵיהֶם הַיְּהוּדִים" – 'אחיהם' פירושו הנכבדים ובעלי המשרות, דהיינו החורים והסגנים. נבחן יחד:
- על מה העם צועק? ציינו את העוולות החברתיות שמופיעות בפסוקים. (יש לנו הרבה ילדים ואין לנו במה להאכילם, הילדים שלנו נלקחים לעבדות)
- על אילו חוקים חברתיים העם יכול לבסס את טענותיו? עיינולמשלבדברים פרק טו פסוקים א-יא; פרק כד פסוקים י-כב.(התורה מצווה את העשיר לנהוג ברוחב לב ולוותר לעני על חובותיו ולא לדרוש ממנו את המעט שיש לו גם אם כך נדרש על פי הדין)
שלב ב: פסוקים ו-יב
נקרא את פסוקים ו-יב. נחמיה מגיב בכעס על צעקת העם. נשאל את התלמידים:
- "וַיִּחַר לִי מְאֹד… וָאָרִיבָה" – האם תגובה זו אופיינית לנחמיה שהכרנו בפרק א? (לא, בפרק א הוא תומך בכולם ומתפלל בעדם)
- מדוע נחמיה מקהיל קהילה בפסוק ח? איזה כוח יש לקהילה בהכרעה על עוולות? (הקהילה יכולה להוקיע מתוכה אנשים שאינם נוהגים על פי המקובל)
- האם לדעתכם יש לחייב לנהוג בצדק או שמא החלטה כזאת צריכה לבוא מתוך רצון? (הצעד שנקט נחמיה היה צעד מהפכני שנועד לכפות את דעת הרוב על החורים והסגנים)
בפסוק ח נחמיה מזכיר אירוע שבו השתתפו גם העשיריםובו הם סייעו בפדיון אחיהם שנמכרו לעבדים לגויים. "כְּדֵי בָנוּ" = "כדי כוחנו" תיקון נוסח לפי הוולגטה. נדון עם התלמידים:
מדוע נחמיה מזכיר את "יִרְאַת אֱלֹהֵינוּ"? (החברה ביהודה פועלת לפי נורמות דתיות ולכן נחמיה בהטפתו מכוון להתנהגות מוסרית הנובעת מחיקוי תכונותיו של האלוהים, והוא טוען כי כדי שאדם יהיה ירא אלוהים אין די בכך שיקיים את החוקים הפורמליים)
שלב ג: דוגמה אישית
נקרא את פסוקים יב-יט ונשאל את התלמידים:
- מה כוחה של דוגמה אישית?
- למה בעלי ההון מסכימים לקבל את השינוי שנחמיה דורש?
הנושים נענים לדרישת נחמיה: "וַיֹּאמְרוּ: 'נָשִׁיב וּמֵהֶם לֹא נְבַקֵּשׁ, כֵּן נַעֲשֶׂה כַּאֲשֶׁר אַתָּה אוֹמֵר'". (פסוק יב) – הייתה בכך מהפכה חברתית של ממש שכן הסכמת הנושים עצרה את הידרדרותם הכלכלית של בעלי המשקים הזעירים, ואפשרה ליצור איזון ביחסי המקרקעים בין האיכרות הזעירה לבין השכבות האמידות.
בפסוק יג נחמיה עורך טקס השבעה ובו מעשה סמלי – ניעור החוצן המסמל את הפקעתו של הרכוש הנייח והנייד מן האדם.
נקרא את פסוקים טו-יח: נחמיה מציג דוגמה אישית.
נחמיה מדבר על העבר ומשווה את התנהגותו להתנהגות הפחוות ששלטו לפניו, לעומתם נחמיה מצטייר כצדיק גדול – הוא מוותר על לחם הפחה (פסוק יד) – ויתור זה אינו נובע רק מיראת האלוהים שבו, אלא גם ממודעותו למצב הכלכלי הקשה של היהודים "אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִן הַשְּׁבִי שָׁם בַּמְּדִינָה". אף שנחמיה לא ביקש את לחם הפחהקיים נחמיה מנהל תקין, כפי שמצוין בפסוק יח.
מבט לחיים
אפשרות ראשונה: ניצול מעמדות
בתקופות רבות בהיסטוריה העולמית וכן היהודית השכבות החזקות ניצלו את מעמדן. חשבו:
- באילו תקופות היה ניצול מעמדות? ערכו השוואה בין התקופות.
אפשרות שנייה: מחאת הקוטג'– "העם דורש צדק חברתי!"
*אפשרות זו יכולה לשמש אירוע הערכה.
"העם דורש צדק חברתי!"
- כתבו סיסמה למחאה החברתית שהתרחשה בסיפור בפרק ה בנחמיה. עצבו לוגו למחאה ושתפו עם חבריכם במצגת שיתופית.
אפשרות שלישית:דוגמה אישית
ראינו בפרק כי נחמיה משמש דוגמה אישית כאשר הוא עצמו שומט את החובות שחייבים לו בפסוק י, ואף אינו מנצל את זכותו ללחם הפחה הנגבה לצורכי כלכלת חצרו בפסוקים יד ויח.
נקפוץ לימי קום המדינה. ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון היה ידוע בצניעותו. נקרין לתלמידים תמונה של בן-גוריון (ראו עזר הוראה: דוד בן-גוריון) ונשאל אותם:
- כיצד הייתם מצפים ממנהיג לנהוג בנוגע לקניין, מעמד ואורח חיים?
- האם הסטנדרטים של המנהיגים מראשית קום המדינה עדיין רלוונטיים למנהיגים בחברה של ימינו? מדוע?
סיכום - מה היה לנו?
תוכן: למדנו את פרק הבנחמיה. פרק זה מציג זווית אחרת על אישיותו ופעילותו של נחמיה. ממשקה המלך עזרא נהיה מוביל שינויים חברתיים בחברה ביהודה – הוא יוצא נגד ניצול העשירים את העניים וקורא לשמיטת חובות. המעמדות הגבוהים נענים בצייתנות לנחמיה,והוא משמש דוגמה אישית.נחמיה מתגלה בפרק זה כמנהיג ראוי ומוצלח בשנים המעצבות של יהודי שיבת ציון.
מיומנות: עדות נוסח – הוולגטה – אחת מעדי הנוסח לצד נוסח המסורה.
מתודות: פתחנו בנתונים אקטואליים לגבי המצב הכלכלי של מדינת ישראל כקדימון למהפכה החברתית שערך נחמיה בפרקנו. לאחר מכן קראנו את הפסוקים, דנו ברעיון הדוגמה האישית בקרב מנהיגים והצענו לסיום פעילות עיצוב סיסמאות למחאה החברתית של נחמיה.
מתי נכתב הסיפור הזה?
המחקר מתלבט בשאלה אם הפרק במקומו במבחינה כרונולוגית או לא.
- מה דעתכם? מה השיקולים לכאן או לכאן?
מצד אחד: ייתכן שהייתה הידרדרות חברתית בשלב זה של הסיפור ושנחמיה פעל לתיקון המעוות- אף כי עד כה לא הוזכרה בספר עזרא-נחמיה.
מצד שני: נחמיה היה עסוק בבהילות בבניית החומות והוא היה נתון בלחץ רב במהלך 52 הימים שבהם נמשכה מלאכת החומה (פרק ו פסוק טו) ולאחר מכן בהצבת דלתות השערים ולכן לא סביר שהיה לנחמיה פנאי לאסוף את כל העם ולנזוף בובעת הבנייה.
ולכן לפי דעת המחקר, הסיפור על שמיטת החובות לא נכתב לפני סיום תקופת כהונתו הראשונה כפחה בשנת 32 לארתחשסתא.
"לָוִינוּ כֶסֶף"- על איזה כסף מדובר?
המונח כסף נזכר בפרק ה כאמצעי תשלום בפסוק ד וכן בפסוק יא "וּמְאַת הַכֶּסֶף" ובפסוק טו: "כֶּסֶף שְׁקָלִים אַרְבָּעִים".
נבחן:
- האם בתקופה זו נעשה שימוש בכסף שקול או במטבעות מכסף לצורך תשלומים שונים?(בתקופת נחמיה בארץ ישראל עברו מאמצעי תשלום של מתכת יקרה שקולה – בעיקר כסף אך גם זהב– במגוון צורות – מטילים ותכשיטים, לשימוש במטבעות. דהיינו, מתכת יקרה שנוצקה לאסימונים והוטבעה בדגמים ששימשו אמצעי תשלום).
חצר נחמיה
תיאור חצרו של נחמיה הוא יחיד במינו בספרות המקרא. נבקש מהתלמידים לכתוב:
- כיצד מתוארת החצר של נחמיה? מה יש בה?
- האם אתם מכירים מלכים אחרים בתנ"ך שהיו להם חצרות מפוארות? (אומנם גם מלכים אחרים ניהלו חצרות מפוארות ולשולחנם ישבו חשובי הממשל- שמואל ב פרק ט פסוקים ו-יג ופרקיט פסוקים לד-לו – בנו ארמונות ונפשו בבתי חורף ובבתי קיץ, אבל נתונים אלה נמסרו בעקיפין ובלא הדגשה)
- מדוע לדעתכם נחמיה מצא לנכון לתאר את חצרו כך?(ההסבר נעוץ באופיו של המשטר הפרסי. בממלכה הפרסית גם לסטרפים ולפחות היו חצרות מפוארות. תיאור חצרו של נחמיה נראה צנוע ומאופק בהשוואה לידוע לנו ממקורות התקופה על חצרות של אחרים במעמדו בממלכה הפרסית, ואפשר לזקוף זאת לזכותו של נחמיה)